שלום לך יקרה!
ראשית התנצלות גדולה על העיכוב בשליחת התשובה.
אני רוצה לחזק אותך על המודעת, על השיתוף בחוויה כ”כ אישית ורגישה ועל היכולת המופלאה להתבונן מבחוץ ולבדוק מה נכון לך עכשיו.
אנסה להיכנס קצת לעומק העניין ואז נבחן בצורה מעשית מהן האפשרויות שלך מול המקרה הזה.
את כותבת שיש לך נטייה באופי לפתח קשרים קרובים ועמוקים- הנטייה הזו מעידה על אישיות מפותחת, עמוקה ורגישה ויחד עם זה כנראה על צורך גדול בקשר ובקרבה.
תינוק מגיע לעולם במצב בו הוא תלותי בצורה מוחלטת בסביבה הקרובה שלו, והכי באמו, או בדמות המשמעותית המטפלת בו, ולאט לאט עם הזמן מקשר חזק בו כמעט אין מקום לביטוי הייחודי של התינוק ושל אמו, נוצרת היפרדות, הקשר ממשיך, יש נקודות השקה מסוימות, אך התינוק גדל לילד שכבר נהיה פחות ופחות תלוי בה.
ברמה הפסיכולוגית- במהלך ההתבגרות אנחנו עוברים תהליך דומה- מבחינה פסיכולוגית ישנו תהליך של מעבר מתלות וצורך גדול בקרבה, אהבה ואישורים, למצב בו אנו מסוגלים פחות לצרוך קשרים קרובים בצורה קיומית ונואשת. כמובן שכל אחד זקוק לקשר קרוב ואהבה, ואופי וטיב התשוקה לקשר מגיע גם מתכונות אשר טבועות בנו בלי קשר הכרחי לנסיבות חיים. אבל יתכן כי מידת הנואשות והמוחלטות של הקשר מושפעים מחוויות קדומות שהיו לנו- מי שבמהלך ההתפתחות וההתבגרות שלו חווה קשר מכיל, אוהב ובלתי מותנה סביר להניח שיהיה לו קל יותר להיות פחות תלותי בצורה נואשת בקשר חברי קרוב.
אינני מכירה אותך ואין לי דרך לדעת מהם דפוסי הקשר שלך עם דמויות קרובות אחרות בחיים, האם את מרגישה חסר כלשהו או צורך בדמות אימהית. יתכן שתגידי שבסה”כ היו לך מערכות יחסים טובות ותקינות ואינך מזדהה עם הדברים, אך אני עדיין מניחה כי הצורך הגדול שלך בקשר קרוב מאד מעיד על איזשהו חסר, לגיטמי מאד, באהבה וקבלה. (ההנחה היא לא מהיכרות איתך, אלא מידיעה שבחיינו הגלותיים חלק גדול כ”כ מאתנו צמא להכלה גדולה ומסתובב בתחושת חסר גדולה..)
הקושי בכל העניין הזה הוא שקשר חברי ברוב המקרים לא יכול לפצות על חסר גדול כ”כ, קשר תלותי עם חברה נגרר להרבה עניין סביב הקשר, דיבור על היחסים והאהבה אחת כלפי השנייה, יש נטייה להסתבך סביב הקשר, תחושה תמידית של “הכל או לא כלום” וקשה מאד “לנרמל” את הקשר לקשר חברי קרוב בו הקשר מסתובב סביב תחומי עניין משותפים, חוויות משותפות, שיחות משמעותיות- וגם סימפטיה וידידות.
החוויה שלך סביב הקשר בהחלט נשמעת לא קלה ומטלטלת- עשית צעד משמעותי מאד כדי לשמר את הקשר ולגרום לכך שהוא יהיה מאוזן- עברת סמינר, ואז היא התחילה להתעלם ממך- וזה כ”כ כואב, וקשה. כואב לי בכל פעם שאני קוראת על ההתמודדות והקושי שלך. (ומכיוון שהתשובה התעכבה אצלי, קראתי בכאב לא מעט פעמים) זה כ”כ כואב ומובן, את כ”כ מנסה להיות בסדר ולעשות את הנכון ביותר בתוך המצב הזה, וכ”כ מגיע לך שיהיה לך טוב.
בהסתכלות מבחוץ נראה שיש אצלך את המקום שמאד מאד זקוק לקשר ויחד עם זה עוד צד שמבקש שחרור מהמערכת הכ”כ מסחררת הזו.- הצורך שלך בקשר וחוסר הרצון שלך לנתק מובנים מאד. אבל יחד עם זה נראה לי שמתוך השאלה גם עולה המועקה הגדולה שבמערכת יחסים הזו וכל מה שהיא עושה לך.
האם נכון לנתק את הקשר- יתכן מאד. (בכל פעם שקראתי את השאלה, איכשהו הרגשתי שאת יותר נוטה לנתק, עם כל הכאב שבכך)
איך לעשות את זה מה שפחות כואב?- אני מאמינה שככל שתדאגי לעשות לעצמך טוב בדרכים אחרות פחות תהיי עסוקה בכאב על הנתק. אם תבחרי לנתק.
אבל אולי לפני הבדיקה לגבי הקשר הספציפי אני רוצה להציע לך להעמיק קצת את ההתבוננות שלך פנימה- בעצמך במערכות היחסים שלך, ובצרכים הרגשיים שלך כדי לבדוק מה את מחפשת, ואם יש בך איזה צורך גדול, מה עוד בחיים יוכל למלא אותו מעבר לקשר עם אותה חברה. ההתבוננות הזו יכולה להיעשות עם חברה טובה, דמות משמעותית, או אם תבחרי בכך ומומלץ לך מאד- מסגרת של טיפול.
לא כי את מתארת משהו מאד קיצוני או יוצא דופן. כמו שעושה רושם שכדאי שתעשי קצת סדר מבפנים, בפרט כשאת לפני יציאה לשידוכים וכדאי שתמצאי את בן זוגך לחיים כשאת במקום אחר מבחינת הבירור הפנימי ותחומי הסיפוק שלך בחייך.
אמנם קשר עם בן זוג הוא קשר חזק, שיכול למלא לך מקום גדול ומשמעותי לו את זקוקה, אך לפעמים סגנון יצירת קשר שכזה עם בן הזוג, עלול להשפיע על טיב היחסים וחלילה להפוך מצדך את הקשר לקשר קצת פחות בטוח, או לעיסוק וחששות שלך בתוך מערכת היחסים.
אינני חושבת שהכרחי עכשיו שתעברי מסע ארוך כתנאי לכניסה לשידוכים, מערכת יחסים זוגית היא מערכת מדהימה לעבודה והעמקת הבירור בצורה משותפת, אבל לעניות דעתי כן דרושה במקביל או לפני שתבחרי את המיועד לך, איזושהי התבוננות מקדימה ועבודה שלך כדי שתבואי שמחה ומוכנה יותר לקשר (התעייפת קצת מענייני החברות וזה כ”כ מובן.. את צריכה עכשיו קצת זמן ומקום לעצמך)
מקווה שהכיוון אותו אני מנסה להציע לך מובן. אם יש לך שאלות ספציפיות למי כדאי לפנות, או איך, אשמח לשמוע ולסייע.
הרבה כח, שמחה הצלחה וטוב!!
בהערכה גדולה,
איתך-
חנה
דלג לתוכן
