מחבר: דקלה

זוגיות

סובלת מאד בנישואין ולא יודעת אם לעזוב

אז ככה אני כותבת והדמעות בעיניים יורדות בלי הפסקה.
אני נשואה שנתיים יש לי ילדה אחת אני מפחדת להתגרש ואין לי אומץ לעשות את זה ואני כל יום סובלת בעלי הוא בן אדם עצבני קנאי אובססיבי אני לא עובדת כי הוא לא מרשה לי
עבדתי במשרד בהתחלה שהכרתי אותו וזה בלתי אפשרי לעבוד ככה הוא כל שניה מתקשר ורוצה צילומים של המקום שאני נמצאת ,איזה לעבוד למכולת אני לא יכולה ללכת בלי שיחת וידאו!
ומבחינתו ההורים שלי הם זבל וההורים שלו קדושים אגב אנחנו גרים אצל ההורים שלו וזה יותר סבל מחיי הנישואים האלה אמא שלו עוקבת אחרי כל דבר שאני עושה ואומרת לו אמא שלו רעה אני שונאת אותה .
היא משפילה אותי ומדברת אלי בצורה נוראית.
אני לא יכולה להתקרב לבעלי , מרגישה סלידה וכעס גדולים אליו.
ובמריבות הרבות שלנו כל פעם אותו דבר ואז הוא מבקש סליחה ואומר שהוא אוהב אותי ואני פשוט מתה מפחד להתגרש זה רק תמצית מחיי יש עוד כל כך הרבה וזה החלק הקטן אני מפחדת להתגרש איך אסתדר שהוא המפרנס היחיד ההורים שלי בעד שאני יתגרש רק הם לא מראים את זה כי הם פשוט מפחדים ממנו אז השאלה שלי היא איך מסתדרים אחרי שמתגרשים? אני צריכה נס !

להמשך »
דיכאון

השפעת חרדות והמחשבות על העובר

כל הזמן היום וגם במהלך ההריון תמיד היה לי את הפחד שזה חס ושלום ישפיע על העובר וחס ושלום בעתיד לא ילך בדרך התורה בגלל אותן מחשבות בנושא.
קראתי ברשת כי יש השפעה של לחץ יתר על העובר.
אני יודעת שהקב"ה הוא מתנהל את העולם וע"י התפילה על ילדי הקטן בעז"ה הוא ילך בדרך ה' מתוך בריאות הנפש והגוף אבל עדיין הפחד והמחשבות שאולי הזקתי.לא מרפות בעיקר הרגשות אשם.
אשמח לחיזוק בעניין

להמשך »
דיכאון

זקוקה לתמיכה מבעלי אחרי לידה שקטה שעברתי

בעלי מקדיש את יומו לתורה מהבוקר עד מאוחר בלילה.
אני מעריכה את התמדתו מאד, ועוזרת לו כמה שיכולה. כמובן שעול הפרנסה עלי, דבר שתמיד התגאתי בו.
לפני ארבעה חודשים כשהייתי בתחילת החודש התשיעי, עברתי לידה שקטה. מאז משהו בי התקרר. אני חסרת סבלנות כלפי הצדיקות שלו, שמצריכה הרבה כוחות מצידי. אני רוצה אותו יותר מעורה איתי ועם הילדים. אני מעיזה לרמוז לו שאני רוצה שנצא יחד, אך הוא מצידו לא פתוח לדיבורים ומאד נחרץ להמשיך כמו תמיד. אמנם בשלושת החודשים הראשונים אחרי המקרה, הוא היה נפגש איתי כל צהריים והיה חוזר בערב הבייתה. אך מאז שנגמרה חופשת הלידה, חזרנו לשגרה בה אני מגדלת את הילדים לבד, ורואה את בעלי מאוחר בלילה.

להמשך »
כללי

אני רוצה סגנון אחר של בחור ממה שאמי רוצה בשבילי

יש לי בעיה והיא אמא שלי אני כל כך קרובה אליה ולפעמים קצת מרחמת עליה אבל אני כבר לא יכולה
היא יותר מדי מעירה לי על כל צעד ועניין שאני עושה או לא עושה מערבת ומתערבת אם זה בעניין שידוך שכבר שיניתי את דעתי ואני לא מעוניינת בבחור מן הספסל הראשון של הישיבה כי גם 'גדלתי' ואני כבר לא תלמידת סמינר עם החולצת הצווארון התכלת וגם מהרקע שאליו אני 'מוגדרת-מסוייגת' לכן אני מוותרת מראש על עצם הרעיון. למרות שלפעמים אני רוצה להאמין שתמיד שאפתי לבחור ישיבה או אברך בכולל אבל פשוט המציאות של היום מונעת ממני אם זה בגלל הסביבה או החברה או אפילו המשפחה שלי שכבר קצת מזלזלת כשכמעט סגרתי ווארט אז אחד מבני המשפחה אמר 'יפה שיחקה אותה זו אחרי הכל'.
אני רוצה להוסיף שכמעט שנתיים לא נפגשתי בשידוך של שדכנית אני קצת מואסת בזה אין לי ממש צד של רצון בהם כי זה סוג של 'מסחרה' את כזו בחורה אז מתאים לך כזה בחור ולפעמים זה בכלל לא שייך לכן אני כבר לא שומעת להצעות ולא מעוניינת!
ואמא שלי כועסת עלי ושסוף סוף אני קצת נכנסת 'למוזה'
ונניח אני רואה בחתונה או נמצאת באיזשהו מקום ורואה בחור שמוצא חן

להמשך »
זוגיות

לא מוצאת נקודות זכות בבעלי

אני מרגישה שיש לי ילד מתבגר בבית הוא לא עוזר בבית רק שאני ממש מפצירה הוא עושה משהוא ומתפאר בו שעשה הרבה וזה מספיק ,לגבי פרנסה הוא ממש עצלן יום יוצא לעבוד יום אחד לא ,ולגבי כול דבר בחיים אם אני לא עומדת עליו שיזוז הוא פשוט לא זז אני כול היום בעצבים וכעוסה עליו אני כבר לא מכירה את עצמי כי אני בן אדם רגוע והוא מביא אותי למקומות קיצון של עצבים ושלחוסר אונים מוחלת ,הוא גם מאד תלותי בי בצורה מסוימת למשל אם אני לא מרגישה טוב ולא מסוגלת לקום ממיטה במקום לשלוח את הילדים לגן ולתפקד בבית כי אני לא מסוגלת הוא נכנס למיטה לידי ולא מסוגל לקום עד שהוא יראה אותי קמה ועושה קצת דברים בבית ,כמו ילד שלא יכול להבין שלפעמים אמא לא מרגישה טוב ולא מסוגלת לתפקד.
בקיצור אם אני יסכם את זה הכול עלי, אני יודעת שאם אני לא התפקד 100% בבית ,הבית התפרק גם מחינה כלכלית וגם נפשית
אני יודעת שהוא מאד אהב אותי
הוא לא עושה זאת בכוונה הוא תמיד רוצה להשתנות הוא יודע שיש בעיה וזה מאד קשה לי ואנכנו מדברים על זה אבל זה לא עוזר והוא לא מצליח לשנות שום דבר
אני כבר ממש חושבת על גירושים כי אני כבר ממש מותשת נפשית

להמשך »
זוגיות

בעלי כועס עלינו כל הזמן

לבעלי יש מידת הכעס בצורה ממש חזקה, הוא מגיע מהעבודה וישר מתחיל לכעוס על הילדים, עליי, צעקות שנשמעות בכל הבניין אבל זה לא מעניין אותו, אני מתחננת אליו שלפחות יהיה בשקט, שיגיד מה שמפריע לו בצורה יפה, הבעיה היא שכל דבר מעצבן אותו, אנחנו הולכים על ביצים בבית, יש לנו שני מתבגרים בבית והוא בכל פיפס צועק, משפיל, אומר מילים מעליבות ואם אני מבקשת שיפסיק הוא כועס עליי שאני הולכת לטובת הילדים ומה שקורה שהילדים ישר מסתגרים בחדרם.. הבן אמר לי מספר פעמים שהלוואי שנתגרש.. הלב נשבר לי על הילדים וגם על עצמי שיש לי ביל לא תומך שרק מחפש לפרוק את הכעס שלו בכל הזדמנות מבלי שיהיה אכפת לו איזה נזקים נפשיים הוא עושה לילדים שלנו..
ניסיתי ללכת איתו לטיפול זוגי-לא עזר, סדנה לשליטה בכעסים-לא עזר, מה אני יכולה עוד לעשות? נראה לי דהוא צריך ללכת לפסיכיאטר לקבל כדורים כי הוא ממש מתנהג כאילו יש לו בעיה נפשית. דברים שאדם אחר לוקח בקלות הוא לוקח הכל קשה וממרר לנו את החיים. וכמובן שכתוצאה מכף גם הילדים טעונים, רבים אחד עם השני, קללות צעקות ומה לא ואני מרגישה שאני פשוט עומדת להשתגע.

להמשך »
כללי

אשמנו ,בגדנו, גזלנו…

אני אמא לילדים ולצערי הרב נפלתי בגניבה בסופר מתוך מצוקה כספית. נתפסתי על ידי מנהל הסופר והחוויה היתה איומה. כמובן ששילמתי על הכל וחתמתי על הצהרה שלא אחזור על המעשה אך כעת אני לא מצליחה להתרומם. אני חווה שנאה גדולה לעצמי, איך נפלתי ככה, איך עשיתי דבר כזה ואיזה בושות עשיתי לעצמי. רק חסר לי שבעלי ידע… אני שונאת את עצמי, לא מצליחה לצאת מהמחשבות השליליות עלי… אני מרגישה איומה, גרועה ונוראית. בקושי מתפקדת עם הילדים בבית ולא יכולה לשתף את בעלי רק מהפחד. מה עושים???? אני בחרדות נוראיות שהסופר יגישו נגדי תלונה במשטרה ואז בכלל הלך עלי. אני חייבת לציין שזו היתה מעידה חד פעמית ואני אישה נורמלית… רק המקרה הזה ריסק לי את הדימוי העצמי והביטחון המועט שהיה. אשמח לעזרה לצאת מהבור הזה…

להמשך »
זוגיות

חיפוש נואש אחרי אהבה…

אני אישה חרדית, נשואה פלוס 4. מתמודדת הרבה מאד עם בעיה של חיפוש אחרי אהבה… בעלי הוא אדם מקסים, אבא ובעל טוב, ירא שמים אמיתי. אבל, קר, קר מאד, אדיש ופאסיבי, לא מסוגל להביע רגשות. אני חווה כל הזמן דחייה, מרגישה לא רצויה ולא נחשקת. הוא טוען שאני טועה, רק שהוא לא מסוגל להביע את עצמו. אוקיי, מקובל. אבל תכל'ס, הנפש שלי מחפשת ומשתוקקת לנפש קרובה, חמה ואוהבת. אני מוצאת את עצמי נופלת כל הזמן לקשרים אסורים 'לא מבינה איך, אבל הם מזדמנים איכשהו לחיים שלי בכל מיני דרכים מעניינות, לאו דווקא דרך הרשת. ניסיתי המון דברים כדי לסור מהרע, ממלאה את עצמי בהמון תוכן שעושה לי טוב אבל בסופו של יום אני מרגישה בודדה מאד ונופלת לדפוס של קשרים אסורים. בד"כ הקשר מסתכם בקשר וירטואלי וטלפוני בלבד. מלבד מקרה בודד של כישלון. ומאז איבדתי אמון בעצמי, לא יודעת לאן אסחף….
מרגישה שנכנסתי למעין לולאה בלי יכולת להשתחרר.
אני מתחננת על נפשי, הצילו! זקוקה לעיצה טובה. איך? איך אני ממלאה את החור הזה שזקוק וצמא לאהבה? יש דרך מותרת?
יישר כח:)

להמשך »
זוגיות

מה החלק שלי בתפילות של בעלי?

בחודשים האחרונים אני שמה לב שבעלי לא הולך לתפילת ערבית. גם תפילת מנחה הוא לא ממש מקפיד. זה צורם לי אבל אני מנסה להעלים עין.
שמתי לב שהתפילין שלו נשארים בבית כל בוקר. ואז הבנתי שגם שחרית הוא לא מתפלל וגם לא מניח תפילין.
זה ממש ממש כאב לי אז ניגשתי לדבר איתו.
לדבריו זה קשה לו לאחרונה, הוא מרגיש קצת ריחוק, ולא מרגיש שהתפילה באה לו מהלב ולא מעוררת אצלו שום דבר. אז מוותר עליה.
ולטענתו זה עניין שלו, בינו לבין הקב"ה.
לי זה מאוד מפריע גם כי אני רוצה שהלך הבית יהיה שומר תורה ומצוות וגם שמאוד חשוב לי שהילדים ירגישו ויראו את אבא שלהם מתפלל וכו… יש לנו ארבעה בנים, כואב לי על הדוגמא האישית הבעיתית שהם מקבלים מאביהם.
האם אני אמורה להעלים עין ולא להתיחס לדבר?
האם לדבר איתו על כך? לשכנע אותו?

להמשך »
דילוג לתוכן