עוד תשובות שנכתבו על ידי: דקלה

מריבות ביקורת וסכסוכים-מה לעשות???

אני ובעלי רבים כל הזמן ריבים קשים לפעמים אני מרגישה תיעוב שנאה וסלידה ממנו . וכל פעם זה גלים כאלה שהרב זה מריבות ופתאום יכול להיות יום יומיים שזה טיפה יותר טוב ואז אני אומרת לעצמי הנה הוא משתנה גם הוא יודע להיות בעל טוב… ואז הכל חוזר…
אני מיואשת מפורקת!!!!!
על דבר שאני עושה זזה נושמת יש לו ביקורת כלפיי בעלי מגיע מבית מאד מאד חשוב ורציני
אבל אני סובלת ממנו אני מרגישה שהוא רומס אותי כל יום מחדש
הוא עובד בעבודה עד 4 כל יום ושהוא חוזר הוא אוכל צהריים ממה שאני מבשלת לו כל יום ונכנס למיטה עם אוזניות ואני לא רואה אותו עד הערב.
אני כל היום עם הילדים והבית ומסתובבת סביב עצמי מרב עומס ( אני גם עובדת)
אני אוהבת לבשל לאפות ומכינה מלא מלא דברים כולם מחמיאים לי מכל כיוון והיחיד שלא זה בעלי ולא רק שלא אלא רק תלונות
איכס זה מה שהכנת אמרתי לך שאני לא אוהב את זה זה מסריח . למה את עושה את זה מה הענין? זה מלוח מדי זה יבש מדי… אחרי שעות שאני עומדת ועושה בשבילו שישמח זה מה שהוא אומר לי מוציא לי את כל הנשמה אני פשןט בוכה ומתפרקת כל פעם.
הוא מבקר אותי על כל דבר אני מפחדת לעשות דברים אני כל הזמן חושבת לפמי מה הוא יגיד איך יגיב וכו.

וגם הוא מסוכסך עם ההורים שלי שהפסיקו לשלם משכנתא שהתחייבו כי לא עומדים בזה ומאז הוא לא מדבר איתם ולא מסכים שנלך אליהם לשבתות אפילו שאני בוכה ומתחננת ללכת אליהם כי אני מרגישה ככ לבד
הוא אומר לי תבכי להם שזה מה שהם גרמו לך.
ומדבר עליהם מילים לא יפות ולא מכבדות שאני אפילו לא יעלה פה
ומדובר במשפחות חשובות מאד…

אני משתגעת!!!!!!
אני מרגישה שאני כבר בדיכאון אין לי שמחה אין לי כח לטפל בילדים קשה לי ככ

לקריאת התשובה >

באמת עברתי את הטראומה הזו?

כבר שנה שאני בפנים בתוך העצמי המסחרר , מערבולת של בושה ואשמה ואור .
ליפני שנה "נזכרתי" לאט לאט עם רמזים קטנים שעברתי תקיפה מינית בילדות במשך שנים (נראה לי ?)
ומאז הכל השתנה וחלק ממני נגמר ..
החודשים הראשונים היו מערבולת קשוחה . נפילות על הרצפה , באנגים במיטה , בכי , חוסר גבולות , הרבה כוח נפשי לא לאבד את הדאגה לעצמי .
מצאתי טיפול שיא המזל תוך חודש כבר הייתי מטופלת במרכז לנפגות תקיפה מינית , אני ???
נפגעת תקיפה מינית ? לא הספקתי לעכל ונכנסתי לטיפול .
שיחות שיחות , מבינה כמה אני דפוקה כמה זה שינה אותי כמה פעלתי מתוך זה .
מחליטה לעשות טוב לעצמי , עוברת דירה, עוברת עיר , נשארת בטיפול.
מפקפקת מפקפקת מפקפקת
מרגישה שאין סיכוי שאני משקרת אני מרגישה את זה בעור בתוכי . אבל עדיין לעולם לא הרגשתי בטוחה שהכאב שלי הוא אמיתי .
מה עם חלמתי את כל זה ?
כן כן יש המון רמזים , הייתי חולה שנים בתור ילדה ולא מצאו סיבה .

לקריאת התשובה >

קשר ריגשי מחוץ לזוגיות

נשואה 17 שנה יש לנו משפחה ברוכה, לפני שבוע גיליתי לצערי שלבעלי היה קשר עם אישה (נשואה) מהעבודה שלו. קשר רגשי קרוב של שיחות נפש מחמאות וחום ריגשי שהוא קיבל ממנה(אני פחות חזקה בזה) היה לי כואב מאד לגלות את

לקריאת התשובה >

איך יוצאים מחוסר אונים שהגוף מרגיש?

איך יוצאים מהחוסר אונים שהגוף מרגיש,
כשבועיים כבר שפתאום התעוררתי על החיים שלי ,
כל מה שלא עשיתי וכל ההתנהגיות והבחירות שלי הכו בי וגרמו לי לפתע ביום אחד פשוט לפול ללא תחושה שאצליח להקים את עצמי יותר ,זה לא עניין של רחמים עצמיים ,אני לא מחפשת שום תשומת לב של אף אחד ,אני לא בוכה לאף אחד ,אני פשוט מרגישה חסרת אונים ,לא רוצה לאכול ,לא רוצה לצאת מהבית ,לא רוצה לשבת עם חברות,לא לדבר עם אנשים בעבודה ,לא להכיר אנשים חדשים וכל מה שאני רוצה זה פשוט להפסיק להרגיש .כל ההנאה שהחיים מביאים לנו לא מעניינת אותי ,אם זה להגיע הביתה אחרי יום עבודה קשה ו4 שעות שינה בלילה הקודם ולהגיע לרגע שהולכים לישון ,לא מהווה לי הנאה ,אני לא מצליחה להרדם , אני לא מצליחה אפילו להעסיק את עצמי בפלאפון או לדבר עם חברים ,זה פשוט מרגיש כמו גיהנום עליי האדמות .פיזית כלום לא כואב לי אבל אני נשרפת מבפנים ,וזה לא עובר ,אפילו לא למשך דקה ביום .ושום דבר לא מצליח להפיג את זה ,אני נורא רוצה שזה יפסיק אני לא מעוניינת שזה ימשיך אבל אני פשוט כבר לא מצליחה ,לא להנות מכלום ,לא לקבל סיפוק מכלום ,לא להתעניין בכלום ,אפילו לא במשפחה שלי ,אפילו לא במה שהיה עושה אותי שמחה פעם כשהיו לי ימים עצובים , שזה האחיינים שלי ,אני לא מסוגלת אפילו לשבת איתם ולשחק איתם ,זה מרגיש לי מעמסה .
אם להסביר את זה בקצרה אני מרגישה כאילו אני מתה והגוף שלי חיי ואני נרקבת מבפנים ואני לא יודעת כמה זמן אצליח להחזיק מעמד ככה .

לקריאת התשובה >

מחשבות של כפירה שרודפות אותי

המחשבות של הכפירה הורסות אותי
אין לי חלקה של שלוות נפש בגללם!!!!

הם גורמות לי להתרחק מה'.מתפילה. מכל דבר שבקדושה.
הם פוגעות לי באמונה. ובמושגי עולם הבא. שכר ועונש . ה' טוב ומיטיב- גם אם לא ניראה לנו כרגע….

מרגישה כופרת!!!

בתפילה המחשבות רודפות אותי בשאלה על מי את עובדת? את הרי לא מאמינה באמת שה' הוא באמת טוב ומיטיב…שאת צריכה להודות לו וכו'.

אני אומרת בעז"ה או רוצה לקיים מצווה או אומרת משהו לילדים ושוב המחשבות הללו קיימות שם.

אם אני מחליטה שאני לא מתייחסת משהו בתוכו צועק לי : את כופרת!!!!! הרי בתוכך את לא מאמינה.
אז מה אם אחטא ? למה צריך לקיים מצוות?

למה בכלל צריך להודות לה' על הטובות שהוא עושה לנו הרי לא ביקשנו ממנו שניוולד (כדברי המשנה באבות מוטב וכו') אז אם נולדנו והוא זה שהביא אותנו לפה אז הוא צריך לדאוג לנו….

אם יש נסיון בעולם אז איפה הטוב של ה'?!

לקריאת התשובה >

לא מצליחה לשכוח בחור מהעבר

אני יוצאת כבר תקופה עם בחור מקסים ואנחנו בדיבורים על חתונה. מכל הבחינות הוא כל מה שיכולתי לבקש לעצמי, הוא לא מושלם אבל את כל הדברים החשובים יש בו והכי חשוב- ערכי התורה. לפניו (הרבה לפניו) יצאתי עם בחור אך זה מעולם לא הגיע לכדי קשר רציני מכיוון שהוא אינו דתי משום בחינה ולא בחור רציני במיוחד. עם זאת, התאהבתי בו. לא ראיתי אותו כבר כמה שנים אבל האהבה (או שזו אובססיה??) עדיין קיימת ורודפת אותי. אנחנו לא בקשר כבר שנים אך אין יום שאני לא חושבת עליו. מאז ומעולם ידעתי שהוא לא בשבילי וגם כיום אני מבינה את זה יותר מתמיד אז למה הרגשות האלו ממשיכים לרדוף אותי? אני מאוד מעוניינת בבחור שאני יוצאת אתו כרגע ואין לי ספק שהוא הבחור שעליי להתחתן אתו אבל אני מרגישה שאם הוא היה יודע שעוד יש לי מחשבות יומיומיות על גבר אחר, הוא היה מזדעזע. כבר כמה שנים טובות שדמותו לא יוצאת לי מהראש מבלי שום סיבה הגיונית, כל דבר מזכיר לי אותו, אני מנסה להדוף את המחשבות והחלומות וזה לא עוזר, הוא תמיד עולה. הייתי בטיפול וזה לא עזר. זו תחושה נוראית. מרגישה שנגזר עליי כתיקון לחיות עם האהבה הנוראית הזאת לגבר שלא שווה את האהבה הזו, ושאני עושה עוול לבחור המדהים שאני יוצאת אתו היום. אני לא יודעת מה בדיוק השאלה שלי אבל הייתי רוצה לקבל התייחסות על דבריי.

לקריאת התשובה >

סובלת מאד בנישואין ולא יודעת אם לעזוב

אז ככה אני כותבת והדמעות בעיניים יורדות בלי הפסקה.
אני נשואה שנתיים יש לי ילדה אחת אני מפחדת להתגרש ואין לי אומץ לעשות את זה ואני כל יום סובלת בעלי הוא בן אדם עצבני קנאי אובססיבי אני לא עובדת כי הוא לא מרשה לי
עבדתי במשרד בהתחלה שהכרתי אותו וזה בלתי אפשרי לעבוד ככה הוא כל שניה מתקשר ורוצה צילומים של המקום שאני נמצאת ,איזה לעבוד למכולת אני לא יכולה ללכת בלי שיחת וידאו!
ומבחינתו ההורים שלי הם זבל וההורים שלו קדושים אגב אנחנו גרים אצל ההורים שלו וזה יותר סבל מחיי הנישואים האלה אמא שלו עוקבת אחרי כל דבר שאני עושה ואומרת לו אמא שלו רעה אני שונאת אותה .
היא משפילה אותי ומדברת אלי בצורה נוראית.
אני לא יכולה להתקרב לבעלי , מרגישה סלידה וכעס גדולים אליו.
ובמריבות הרבות שלנו כל פעם אותו דבר ואז הוא מבקש סליחה ואומר שהוא אוהב אותי ואני פשוט מתה מפחד להתגרש זה רק תמצית מחיי יש עוד כל כך הרבה וזה החלק הקטן אני מפחדת להתגרש איך אסתדר שהוא המפרנס היחיד ההורים שלי בעד שאני יתגרש רק הם לא מראים את זה כי הם פשוט מפחדים ממנו אז השאלה שלי היא איך מסתדרים אחרי שמתגרשים? אני צריכה נס !

לקריאת התשובה >

השפעת חרדות והמחשבות על העובר

כל הזמן היום וגם במהלך ההריון תמיד היה לי את הפחד שזה חס ושלום ישפיע על העובר וחס ושלום בעתיד לא ילך בדרך התורה בגלל אותן מחשבות בנושא.
קראתי ברשת כי יש השפעה של לחץ יתר על העובר.
אני יודעת שהקב"ה הוא מתנהל את העולם וע"י התפילה על ילדי הקטן בעז"ה הוא ילך בדרך ה' מתוך בריאות הנפש והגוף אבל עדיין הפחד והמחשבות שאולי הזקתי.לא מרפות בעיקר הרגשות אשם.
אשמח לחיזוק בעניין

לקריאת התשובה >

זקוקה לתמיכה מבעלי אחרי לידה שקטה שעברתי

בעלי מקדיש את יומו לתורה מהבוקר עד מאוחר בלילה.
אני מעריכה את התמדתו מאד, ועוזרת לו כמה שיכולה. כמובן שעול הפרנסה עלי, דבר שתמיד התגאתי בו.
לפני ארבעה חודשים כשהייתי בתחילת החודש התשיעי, עברתי לידה שקטה. מאז משהו בי התקרר. אני חסרת סבלנות כלפי הצדיקות שלו, שמצריכה הרבה כוחות מצידי. אני רוצה אותו יותר מעורה איתי ועם הילדים. אני מעיזה לרמוז לו שאני רוצה שנצא יחד, אך הוא מצידו לא פתוח לדיבורים ומאד נחרץ להמשיך כמו תמיד. אמנם בשלושת החודשים הראשונים אחרי המקרה, הוא היה נפגש איתי כל צהריים והיה חוזר בערב הבייתה. אך מאז שנגמרה חופשת הלידה, חזרנו לשגרה בה אני מגדלת את הילדים לבד, ורואה את בעלי מאוחר בלילה.

לקריאת התשובה >

מותר לי לנתק קשר עם אבא שלי?

אבא שלי שתיין, מתנהג בבוטות יורד על כולם, הוא נחשב לרב מאוד משמעותי ורציני, הוא מתנהג נורא לכל בני המשפחה ופשוט סיוט להימצא בחברתו. אני לא סובלת אותו ואני מרגישה שהוא עושה חרדות לכולם, לאחים שלי לי לבעלי וכו' הוא

לקריאת התשובה >
דילוג לתוכן