עוד תשובות שנכתבו על ידי: תמר נ.

אני כבר סיימתי סמינר ובינתיים בסטטוס רווקה, עוסקת בהוראה בשלב מסויים בשנות התיכון עשיתי תפנית רצינית עם עצמי בפנימיות ובחיצוניות בעקבות איזושהי מורה- בצניעות תפילות קניונים.. סגנונות המוזיקה מדיה וכו'… (המשפחה שלי נחשבת "פתוחה מאוד… בסמארטפונים.. שירים.. טכנולוגיה צניעות וכו)

פגעתי בחברה. היא אומרת שהכל טוב אבל אני לא מצליחה להשתחרר מזה. אני לא יודעת אם אני מאמינה לה. היא לא רוצה להיכנס לזה. היא אומרת שהיא לא כועסת. קשה לי שפגעתי בה. קשה לי שהיא נפגעה. קשה לי שאני

היי, השאלה שלי היא בנושא של חברויות. האמת היא שממש קשה לי לכתוב את השאלה… כי בעצם השאלה שלי היא על חברות שיש לי, ואני רוצה לשאול האם היא טובה או לא, האם היא מידי חזקה, וכו'…. ואני מנסה לפרט

היייייי רציתי להבין שתצילו אותי כבר מה אני עושה עם כל המחשבות שיש לי מחשבות לא טובות שיקרה ח"ו משהו לא טובים ליקרים לי מה אני עושה זה מתסכל אותי זה אנשים חשובים לנפשי איך אני מתגברת על זה לפעמים

בעלי בתקופה האחרונה לא קונה לי כלום, לא פרחים בחגים שלא נדבר על תכשיטים. אולי לפני 4 שנים קנה לי עגילי זהב שמאז שאבדו לי. בפעם האחרונה קניתי לעצמי עגילי זהב בטיול לחו"ל. תמיד אומר שאין לו אפשרות כלכלית .

שלום! תודה על האתר הזה, הוא נותן ממש מקום לשאלות! אני חושבת שיש לי קצת בעיה אני נקשרת לאנשים מידי מהר וזה עושה לי רע משהו ממש מוזר אני לא יודעת להסביר את זה כל כך טוב אני מקווה שתבינו

לפני מלא שנים עשיתי טעות ענקיתתתתת!!! עשיתי איזה משו רע מאד למישהוא.
עכשיו אני מטופלת אצל פסיכולוגית בשביל משו אחר אבל כל הזמן זה נמצא בראש שלי ומרגישה שזה לא עוזב אותי. אבל איך אפשר לגלות משו קשה שאני עשיתי ?????? אולי זה לא יהיה הדבר הנכון לשתף ופשוט להשאיר את זה לעצמי?
אז אני פונה אליכם להבין אם יש דברים שעדיף לא לאמר? ואם כן לאמר, אז איך אפשר לקבל אומץ ולעשות את זה ?
זה בהחלט משו זוועה !

מאז ומתמיד יש לי בעיות עם החמות כרגע אנחנו נמצאים בריילוקיישן-אני משתדלת להתקשר אליהם הרבה שיראו את הנכדה אבל תמיד יש טענות לדוגמה: אם אני מתקשרת לסבא ולא לסבתא(החמות מתעצבנת) אם אני מתקשרת אליה והיא מבקשת את סבא (החמות מתעצבנת) לוץ מזה איני רוצה קשר איתה האישה הזאת פגעה בי המון במשך השנים ואני על הזמן הזה כיבדתי אותה וסתמתי את הפה! וכשנולדה הילדה המחמאות. רק גברו מזה שאין לי מילה/החינוך שלי גרוע/ שאני לא עושה מספיק עם הילדה…. בעלי לא ממש מתערב כשהיא מדברת כך ואני די מתפוצצת מבפנים. שאלתי היא כיצד לנהוג? והאם זה מקובל לבקש ממנו שהוא יתנהל מול הוריו ולא אני?

למה יש מוות? למה העולם הזה נגמר ובנוי בצורה של טרקלין?
(אוף, אולי בכלל זה שאלות שאין להם תשובה..)
הכי מפחיד אותי זה להיקבר בידיעה שלא עשיתי בסופו של דבר את התפקיד שלי..
וגם-הפחד הזה מהחיים שאחריי.. או הו.. שכר ועונש. והידיעה שזהו אי אפשר לתקן.
אשמח לתשובה שלכם…
כואב לי עכשו.
אבל זה יעבור..

הי שלום וברכה, אני באמצע להפגש ואני כל הזמן אמרתי שאני מחפשת בחור שהוא גבר … עכשיו שאני יוצאת אני פתאום לא יודעת איך להבחין שהוא גבר… כאילו מזה אומר באמת גבר? ועוד משו איך אני יודעת אם יש התנהגויות