עוד תשובות שנכתבו על ידי: מאיר

השאלה היא, כיצד אוכל לקום מוקדם. מאוד מאוד קשה לי לקום מוקדם. ניסיתי לעשות הכל, אבל אני מרגיש שזה גדול עלי… כמובן שאין הקב"ה נותן לאדם ניסיון אא"כ יכול לעמוד בו, אבל תכלס' זה קשה לי מאוד. מה אעשה?
ושאלה שניה, האם זה באמת מעכב לנישואין. אני יודע שזה מאוד גרוע לנישואין, אבל הענין הוא שבכל שאר הדברים ב"ה אני אכן מוכן, (עפ"י התייעצות, ואין כאן המקום), ורק בזה יש לי בעיה, השאלה היא אם זה מעכב אותי מלהתחיל שידוכים?
אשמח לתשובה מהירה

השנה התחלתי ללמוד מקצוע ריאלי בדחיפת ההורים שלי. הייתי שם סמסטר אחד, ראיתי שזה לא בשבילי ועזבתי.
ב"ה כן עברתי את כל המבחנים, אבל לא הרגשתי עניין בלימודים או הנאה.
התחלתי לחשוב ללמוד שנה הבאה מקצוע טיפולי שאני חושבת שמתאים לי.
אך ההורים שלי לא תומכים בכלל בהחלטה ואומרים שחבל שעזבתי את לימודי המחשבים.
הם אומרים שאני הורסת לעצמי את החיים וכעת אומרים שלא יעזרו לי לממן את הלימודים( למרות שאני חושבת שבסופו של דבר הם כן יעזרו לי)
קשה לי שהם לא תומכים בי, ושרוצים שאלך למחשבים בגלל שמרוויחים שם טוב, אך אני רוצה עבודה שאהנה ממנה וארגיש בה סיפוק. חשבתי שמקצוע טיפולי מתאים לי( וגם הסביבה שלי אומרת את זה ותומכת בי, חוץ מההורים) אבל זה שהם לא תומכים בי גורם לי לא להיות שלמה עם זה. זה מכניס לי יותר חששות בהחלטה.
אין כמעט יום שהם לא אומרים לי שאני עושה טעות. וקשה לי עם זה וזה גורם למחשבות אולי זה באמת לא מתאים לי( למרות שבתוך תוכי אני כן חושבת שזה מתאים)

אינני מבינה איך פוטרתי מעבודתי. כ-3-שנים לערך,אני עובדת כפקידה בחברה.מתחילת עבודתי,חלו בי תחושות שסומנתי ע"י המנהלת הממונה עליי.במהלך הזמן,תחושות אלו גברו,עד כדי מעשים בשטח.מלים לא נעימות,דיבורים בטונים גבוהים,דיווחים שקריים על צורת העבודה שלי,חוסר-תפוקה כיוון שאני מסתובבת,מקשקשת עם עובדים,(והכל שקר וכזב,כן?!).בנוסף,בחצי שנה האחרונה,זה הפך להיות הגרוע מכל.בכבודה ובעצמה,כינסה המנהלת היקרה עובד עובד אל משרדה,והחלה במסע של תחקירים שישמשו לרעתי,…היא לא נחה….על זה אין ספק,אה?

ואני,?????משתדלת להקפיד על המימרה הבאה של ר נחמן מברסלב זצ"ל:"כי עיקר התשובה,שכשישמע בזיונו?!,יידום וישתוק"!!!! יתרה מזאת,"ונפשי כעפר לכל תהיה",חוויתי בכל רגע.מאידך גיסא,לא החזרתי לרגע,באותה המטבע.חדורת-מטרה מהיום הראשון,נתינה אין-סופית של שעות נוספות,מבלי להסתכל על כסף.אני חוזרת 3-שנים אחורנית,נתתי במערכת את כל-כולי.הכתובת היתה תמיד על הקיר.שידרתי אותות-מצוקה,ותמיד השתמשו בקלפים אלו כנגדי.עצם העובדה,שלא הייתי מסוגלת לעבוד בימים האחרונים,וללא התראה מוקדמת,יצאתי,וכמובן שהודעתי למנהלת טלפונית לאחר שיצאתי,לא מצריכה לפטר,ועוד לאלתר.לא ציינתי,שאני שומרת תורה ומצוות,ומשתדלת לראות את הקב"ה בכל דבר.מציקה פה האמת הנעדרת,עובדי ההנהלה,בחרו שלא לראות,ופשוט בימים האחרונים פוטרתי מיידית.איך אתה לא נופל לתחושות של:"אני חסרת ערך"……!אני לא בוכה,ומאידך,ההלם לא קטן.אני משתדלת לומר כל הזמן,שאני מוחלת וסולחת לכל מי שהכעיס והקניט אותי,ומקווה שהכל יתהפך לטובה.אני כ"כ רוצה לנקות את כל הלכלוך,שהשאירה המנהלת אחריה.הלכלוך הזה,הוא השם שלי!!!!!!הלכלוך הזה,הוא הכבוד שלי!!!!!!!!!!!!!! להרפות,זה מה שאני רוצה.נלחמתי כ"כ הרבה.בין ,בין בתפילה,בין בשתיקה-בשעה שמבזים אותך,בין להאיר פנים לכולם.גם לאלו שהרעו לי………

המדריכה שיחד איתי ואני 'עבדנו' על החניכות שלנו שאנחנו עוזבות את ההדרכה (הכל התחיל מ'צחוקים' ושטויות)
עכשיו, הם ממש ממש מאמינים לנו. חשבנו מה לעשות והגענו להחלטה שנהפוך את המתיחה הזו למסר חינוכי.
המסר הוא חזק ורלוונטי מאוד לחניכים שלנו.
כחלק מהמסר המתיחה צריכה להימשך לעוד בערך שבוע.
רציתי לשאול-
1. האם המתיחה הזאת נקראת שקר?
2. האם מותר לנו להמשיך ו'לעבוד' על החניכות שלנו?

אני לומד בישיבה ובשיעור שלי יש הרבה מאוד ילדים (אם לא רובם!) שרואים דברים לא צנועים כאלה וכאלה, ועוד כל מני דברים שלא מתאימים לחרדיים (שלא לומר ליהודים אבל נדלג על זה…) ויש להם גם קבוצת וואטס-אפ ששם הם מעבירים דברים לא ראויים – הכל רץ שם בלי שום חוקים…ובנוסף הם גם מזלזלים בתפילה, שונאים תורה וממש לא מתאימים לישיבה
אז בטח תשאל את עצמך – מה אכפת לי שהם עושים את זה, זה החיים שלהם?
אז הבעיה היא שאני סובל מזה!
קודם כל – דבר שדי ברור – ברגע שזה הדבר שהם נוהגים לעסוק בו בשעות הפנאי זה רץ להם בראש תמיד וזה תמיד יוצא החוצה, וכשמורים לא נמצאים או לא מסתכלים הם מדברים דברי תועבה ועושים מעשים מגונים ואני לא מסוגל לסבול את זה.

פניתי להורים שלי והם עשו ככל שביכולתם ושום דבר לא עזר!
פניתי לראש הישיבה! לר"מ! שום דבר לא עוזר!
לאחרונה לא יכולתי להתאפק ואחרי תפילה שהייתה פשוט ביזיון פניתי אליהם חזיתית ואמרתי להם את זה והם מפטירים: "לא טוב לך – חפש מקום אחר…", "לך לישיבה עם רמה רוחנית יותר".
אבל אני לא מחפש מקום אחר, ולא ישיבה עם רמה רוחנית יותר!
הלימוד בסדר גמור, והם אלה שלא מתנהגים כראוי לישיבה! ואני מדבר על דברים בסיסיים, לא על לימוד גמרא אחרי הסדר. . אני מדבר על התנהגות בסיסית של חרדי במקום לימוד.

מה אני יכול לעשות בשביל לפתור את זה?!