עוד תשובות שנכתבו על ידי: חנה

אוכלת בלי שליטה

אין לי ככ הרבה תוכן לכתוב אבל אולי תוכלו לעזור לי עם המעט מידע שארשום.
לאחרונה אני מרגישה שאני אוכלת בלי שליטה וזה גרום לי להרגיש באופן כללי חסרת שליטה זה מתסכל מאד!
אציין שלאחרונה הפסקתי לקחת קונצרטה ( סוג של ריטלין ) ואולי זה קשור לא יודעת.
בכל אופן אשמח לעזרה.

לקריאת התשובה >

איך לדעת להגדיר את עצמי נכון בעולם השידוכים

חוץ מהעובדה שאני יודעת שאני ספרדיה אני לא יודעת לאיזה זרם אני משתייכת, בבית שלי אין רב אחד שהולכים אחריו, אין דעת תורה ואין גם הערכה לבחורים שרוצים רק לשבת וללמוד, אמא שלי לא מקבלת את העיניין שאני רוצה אברך לכן היא לא תמוכת בבחירה שלי והיא גם אמרה שהיא לא תעזור לי בעיניין הפרנסה…האמונה שלי גם לא מספיק חזקה כדי להאמין שה' יוריד לי כסף מהשמיים אז עבדתי וחסכתי סכום מכובד שיעזור לי בכל הוצאות החתונה.
בכל מקרה, אני לא יודעת איך להגדיר את עצמי נכון, יצא לי להפגש עם כמה בחורים וכולם הורידו אותי על חוסר התאמה. איך אני אדע איזה זרם אני רוצה אם אין לי רב שאני משתייכת אליו? יש את הרבנים של הסמינר, את המורות ואני מתייעצת איתם אבל הם לא אני, ואני זה לא הם.
אין לי משבצת, אני לא חבדניקית, לא ברסלבית, לא חסידית, לא ליטאית, אני פשוט ספרדיה רגילה…אין לי רב ספציפי שאני מתחברת אליו, מכל רב אני מקבלת משהו בתחום אחר.
ויש לי עוד בעיה שהורסת לי להבין מי אני ומה אני רוצה, עברתי חיים מאוד קשים ודווקא מתוך כל הקושי בניתי את עצמי, למדתי להכיר את מי שאני, לאהוב, לפרגן, לדאוג לי בזמן שאף אחד אחר לא היה שם בשבילי. במקום להכנס למקום של דיכאון ועצבות, נכנסתי למקום של שמחה. השגתי מטרות שרציתי בחיים גם שאף אחד לא האמין בי שאני אצליח, אני לא אגיד על עצמי שאני בן אדם חכם אבל אני בן אדם חזק, עברתי הרבה וכתוצאה מזה אני לא בן אדם שנפגע מכל מילה שאומרים לו, אני סלחנית, יודעת לפרגן ולהרים להרבה בנות את הביטחון העצמי שלהן, יש לי שמחת חיים ואני בן אדם מאוד חיובי, אני לא מותרת לעצמי לא משנה כמה קשה והתכונות האלו מבריחות את הבחורים חחח.
כי בסופו של דבר כל גבר רוצה להרגיש שהוא מעל אשתו, שהוא חכם יותר ויודע יותר וגם אני מסכימה עם זה, ויותר מזה אני רוצה להתחתן במטרה לתת למישהו, לעשות את הבעל שלי מלך בבית, אבל הבנתי שבחורי הישיבות בעיקר האברכים רוצים בחורה עדינה ושברירית ואני לא כזאת..
אני גם לא שוויצרית ואני גם לא מתנשאת, אני לא באה לפגישה ואומרת כמה "אני..ואניי ואני.." הכי לא!! ואני גם לא רוצה לגרום למישהו להרגיש חוסר ביטחון לידי, שאני יותר ממנו.. אז מה אני צריכה לעשות בעיניין הזה? גם מצד שני אומרים שבחורים מחפשים מישהי שטוב לה, וטוב לי..
אני כבר מרגישה שכל פגישה אני צריכה לחשוב 10 פעמים לפני שאני מוציאה משפט, שאסור לי להגיד ככה ולא ככה, וזה כבר מגיע למצב שאני לא אני אז מה עשיתי בזה…
אני מרגישה שאני לא יודעת מה להיות, יש בי הרבה תכונות לטוב ולרע, וגם אני טיפוס שבאמת הכל טוב לי ונוח לי וזורם לי, איפה שלא ישימו אותי אני אסתדר וזה לא טוב! אין לי בעיה לצאת עם חוזר בתשובה או ברסלב או עם בחור אשכנזי, אני לא פוסלת על רקע כי לי אין רקע. בגלל שאין לי הגדרה אני יכולה להכנס לכל משבצת ולהסתדר שם.
אני מרגישה שכולם נכנסים לעולם השידוכים עם רשימ

לקריאת התשובה >

אני חסרת בטחון או לא?

היי דבר ראשון תודה! על הכל כאן ,בטוחה שה' גאה במה שאתם עושים עכשיו יש לי משהו שדי מציק לי אני בחורה בת 16 אם די בטחון עצמי טבעי ברוך ה' וחיי החברה שלי זורמים אני אהובה וברוך ה' ואני

לקריאת התשובה >

תסבוך ופרידה מחברה

יש לי נטייה באופי לפתח קשרים קרובים ועמוקים, כך יצא שבמהלך התיכון התחברתי לבת אחת ובגלל שעברו עליה כמה דברים לא פשוטים הקשר שלנו התהדק והפך לתלותי ומתוסבך… ישר שמתי לב לזה וככה בשנה האחרונה ניסיתי וניסינו לצאת מזה כי להגיע לנת לא רציתי.. עד שפשוט עזבתי את הסמינר כדי שאוכל לשמור איתה על קשר טוב ולא הדוק מידי.
פתאום היא גם התייצבה והשתנו הצדדים היא זו שהתחילה לדחות אותי שוקעת בתוך הלימודים והחבות הישנות חדשות שלה ואני נשארתי לבד. היא מתעלמת ממני וכשאני מנסה להגיד לה שזה כואב לי היא מתעצבנת ואומרת שאני מקשה עליה. אני כל פעם מחליטה לנתק ולא מסוגלת (בהתחשב במה שעברנו..) עד שלפני כמה ימים היא עשתה לי משהו נורא שבכיתי כמה שעות והחלטתי שזהו. אבל אני פוחדת ששוב פעם אני לא יעמוד בזה. רציתי לשאןל האם זה נכון לנתק? ואם כן איך לעשות את זה הכי פחות כואב. (דרך אגב אני כבר בשידוכים ופשוט אין לי כח לעניני חברויות יותר… אני בכלל לא יודעת אם זה נורמלי)

לקריאת התשובה >

נושאי הדיבור בסמינר…..

התוכן שבשאלה קצת רגיש, אבל אנסה בצורה הכי עדינה…. מקווה שיתאים.
אני בחורה בכיתה י' בבית יעקב,
לאחרונה התחברתי יותר לקבוצה כזו בכיתה [ 4-5 בנות… ]
ושמתי לב שאנחנו קצת מדברות יותר מידי על מיניות, וכל העניין שמסביב לזה…
עכשיו, אני יודעת שזה לגיטימי לצערינו שבנות קצת מדברות ,
אבל מרגישה שאנחנו קצת יותר מידי מתמצאות בעסק. בקטע של צחוקים כזה, וגם מוגנות [ באמת! ]
כי באמת, הכל בקטע כזה של "לא הולכות לפארק, יש שם…. " או: "שמעת על הסיפור שקרה….: "

אבל אנחנו בנות עם השפעה על הכיתה, לדעתי
ובוודאי שכשהראש כל היום סביב לעניין, ומתחילים לקשר כל דבר לקטע המיני זה כבר באמת לא טוב.
אני חושבת שזה מגיע כי ההורים לא מדברים עם הבנות בצורה מסודרת, ואז מקור הידע שלהן הוא הרשת
או לחילופין- החברות… ואז זה כבר גולש לשטויות.
[ שומרות על עצמינו! לא בקטע מוגזם]
השאלה היא:
האם באמת זה לגיטימי? איך אדע מתי עוברים את הגבול? [ שוב, בדיבורים ולא משהו אחר ח"ו ]
ואיך אוכל להביע את דעתי לחברותיי שאולי זה כן מוגזם ולא טוב כבר?

לקריאת התשובה >

גרימת סבל פיזי לעצמי

לאחרונה התחלתי לחתוך את עצמי חתכים קלים מאוד.
זה התחיל לי כשהרגשתי כעס נוראי על עצמי ומאז אני פשוט רק רוצה לחתוך לסרוט או סתם לחוש כאב בדרך כלשהי. זה עוזר לי להתמקד פחות בקשיים הנפשיים.
הבעיה היא שאני חוששת מאוד שיגלו שעשיתי את זה.
יחשבו שישתגעתי לגמרי…
קשה לי להפסיק עם זה ואני לא יודעת בכלל איך. רציתי לדעת האם יש דרך להתגבר על זה בלי טיפול.
וסתם כך האם יש בזה בעיה הילכתית מפרשת.
תודה רבה!

לקריאת התשובה >

התמודדות עם התחלה חדשה

אני מחר מתחילה לימודים בסמינר חדש עם פנימיה ב"ה.
ואני פשוט לחוצה!
כלכך מפחדת ממה יהיה, איך יהיה וכו'…
אני גם בחורה של בית, בבחינת "אשרי יושבי ביתך".
כך שלצאת למקום שמחוץ לבית, שאני עוד לא מכירה, לסביבה חברתית שרוחשת וגועשת כמעט 24 שעות (בזמן שכשאני בבית, אני רוב הזמן לבד, בשקט שלי…)
וגם בכיתה הייתי ילדה כזאת שיושבת ולא יוצאת לבחוץ עם חברות….
אז מה עכשיו אני עושה? אני לא רגילה להיות מחוץ לבית וגם לסביבה חברתית כזו מרובה….

לקריאת התשובה >

מודאגת ולחוצה

לאחרונה אני מרגישה מודאגת אפרט בהמשך למה. וכתוצאה מכך מרגישה לחוצה וזה משפיע על המצב רוח שלי.
אני בנאדם מאד שמח בלי עין הרע והדאגות משתלטות עלי , אני יכולה להיות בחתונה הכי שמחה שיש וכלפי חוץ אני שמחה אבל מבפנים אני מרגישה שמשהו מעיק עלי.

אסביר את הדאגות שלי:
לאחרונה אמא שלי מרגישה לא ככ טוב , זה יכול להיות כאבי ראש ויכול להיות כאבי ברכיים אבל מה שכן זה שאני מרגישה שהיא מדמיינת על עצמה דברים שהראש שלה נפוח וכו׳ אני משום מה חושבת שזה תוצאות של מצב ריגשי כל שהוא שהיא הכניסה את עצמה לשם..
אז למה אני מודאגת? – כי אני כל הזמן דואגת שאולי ה׳ ישמור משהוא יקרה לה, שהיא פתאום תחליט שאין לה כוחות ותסגור את העסק שלה , שפתאום יהיה משוגע ה׳ ישמור!!!!! שבאמת היא לא מרגישה טוב ומתחילה לדמיין שכבר היא חלשה וכו

אההההההה אני כבר לא מסוגלת אני חושבת שאני הכנסתי את עצמי למצב פשוט מטומטם ולא מצליחה לצאת ממנו !!!! פשוט קשה לייי אני חייבת עזרה איך לצאת מהסרט הזה!!!!!

וגם עוד משו שמדאיג אותי זה כסף . אני לא חושבת שחסר לנו כסף אבל אני יכולה להיות עצובה יום שלם שאני צריכה לשלם על מבחן ולא מסוגלת לשאול את ההורים שלי , או לא מסוגלת שמישהוא אחר שואל כסף מהם…
אני מאד מאד מחשבת את הכסף שלי .. אפ אני יצא עם חברות לאכול אני כל הזמן ירגיש אחרי זה אוף למה בזבזתי את הכסף… ( ותכלס אני בחורה רווקה ולא צריכה לחשוב עכשיו על כסף)

בכל אופן מקווה שהבנתם אותי. באלי להרגיש רגועה ומשוחררת!!!

לקריאת התשובה >

נפגעתי כשהייתי ילדה

אני מגיעה ממשפחה דתיה מאוד והוטרדתי על ידי בן משפחה כשהייתי בת 8/9 . לא ידעתי בכלל שהוא מטריד אותי באותו גיל והדבר נמשך המון פעמים לאורך תקופה מאוד מאוד ארוכה .
רק כשגדלתי הבנתי שהדבר היה הטרדה והבן אדם הזה פגע בי ובנפש שלי כל כך חזק עד כדי כך שהיום , כשאני בת 18 , אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב על זה .
עד היום לא סיפרתי לאף אחד על מה שקרה לי .

אני רוצה לספר ולטפל בעצמי אבל לא יודעת איך לעשות את זה ? מאיפה מתחילים ? מה אענה כשישאלו למה לא שיתפתי עד עכשיו ? אני מפחדת לבכות ושמי שאספר לו יסתכל עליי במבט מרחם אחר כך … (למרות שאני בעצמי מרחמת על עצמי ובוכה כל הזמן על מה שעשה לי …)
בנוסף , אני לצערי בקשר דם מאוד קרוב לבן אדם הזה , כל פעם שאני רואה אותו אני נזכרת בזה וזה מציף אותי ואין לי אפשרות שלא להתראות איתו . מה אני יכולה לעשות עם זה ?

לקריאת התשובה >
דילוג לתוכן