עוד תשובות שנכתבו על ידי: חנה

שלום, אמא שלי היא מאוד אחראית. עשתה 42 יחדות בגרות למרות שהייתה עולה חדשה.. והאופי שלי מאוד שונה ממנה. אני " שאנטי " רגועה מידי. אבל גם לי הכל מצליח בדרך שלי ב"ה. אני תלמידה טובה ויש לי ציונים טובים

אין לי ככ הרבה תוכן לכתוב אבל אולי תוכלו לעזור לי עם המעט מידע שארשום.
לאחרונה אני מרגישה שאני אוכלת בלי שליטה וזה גרום לי להרגיש באופן כללי חסרת שליטה זה מתסכל מאד!
אציין שלאחרונה הפסקתי לקחת קונצרטה ( סוג של ריטלין ) ואולי זה קשור לא יודעת.
בכל אופן אשמח לעזרה.

חוץ מהעובדה שאני יודעת שאני ספרדיה אני לא יודעת לאיזה זרם אני משתייכת, בבית שלי אין רב אחד שהולכים אחריו, אין דעת תורה ואין גם הערכה לבחורים שרוצים רק לשבת וללמוד, אמא שלי לא מקבלת את העיניין שאני רוצה אברך לכן היא לא תמוכת בבחירה שלי והיא גם אמרה שהיא לא תעזור לי בעיניין הפרנסה…האמונה שלי גם לא מספיק חזקה כדי להאמין שה' יוריד לי כסף מהשמיים אז עבדתי וחסכתי סכום מכובד שיעזור לי בכל הוצאות החתונה.
בכל מקרה, אני לא יודעת איך להגדיר את עצמי נכון, יצא לי להפגש עם כמה בחורים וכולם הורידו אותי על חוסר התאמה. איך אני אדע איזה זרם אני רוצה אם אין לי רב שאני משתייכת אליו? יש את הרבנים של הסמינר, את המורות ואני מתייעצת איתם אבל הם לא אני, ואני זה לא הם.
אין לי משבצת, אני לא חבדניקית, לא ברסלבית, לא חסידית, לא ליטאית, אני פשוט ספרדיה רגילה…אין לי רב ספציפי שאני מתחברת אליו, מכל רב אני מקבלת משהו בתחום אחר.
ויש לי עוד בעיה שהורסת לי להבין מי אני ומה אני רוצה, עברתי חיים מאוד קשים ודווקא מתוך כל הקושי בניתי את עצמי, למדתי להכיר את מי שאני, לאהוב, לפרגן, לדאוג לי בזמן שאף אחד אחר לא היה שם בשבילי. במקום להכנס למקום של דיכאון ועצבות, נכנסתי למקום של שמחה. השגתי מטרות שרציתי בחיים גם שאף אחד לא האמין בי שאני אצליח, אני לא אגיד על עצמי שאני בן אדם חכם אבל אני בן אדם חזק, עברתי הרבה וכתוצאה מזה אני לא בן אדם שנפגע מכל מילה שאומרים לו, אני סלחנית, יודעת לפרגן ולהרים להרבה בנות את הביטחון העצמי שלהן, יש לי שמחת חיים ואני בן אדם מאוד חיובי, אני לא מותרת לעצמי לא משנה כמה קשה והתכונות האלו מבריחות את הבחורים חחח.
כי בסופו של דבר כל גבר רוצה להרגיש שהוא מעל אשתו, שהוא חכם יותר ויודע יותר וגם אני מסכימה עם זה, ויותר מזה אני רוצה להתחתן במטרה לתת למישהו, לעשות את הבעל שלי מלך בבית, אבל הבנתי שבחורי הישיבות בעיקר האברכים רוצים בחורה עדינה ושברירית ואני לא כזאת..
אני גם לא שוויצרית ואני גם לא מתנשאת, אני לא באה לפגישה ואומרת כמה "אני..ואניי ואני.." הכי לא!! ואני גם לא רוצה לגרום למישהו להרגיש חוסר ביטחון לידי, שאני יותר ממנו.. אז מה אני צריכה לעשות בעיניין הזה? גם מצד שני אומרים שבחורים מחפשים מישהי שטוב לה, וטוב לי..
אני כבר מרגישה שכל פגישה אני צריכה לחשוב 10 פעמים לפני שאני מוציאה משפט, שאסור לי להגיד ככה ולא ככה, וזה כבר מגיע למצב שאני לא אני אז מה עשיתי בזה…
אני מרגישה שאני לא יודעת מה להיות, יש בי הרבה תכונות לטוב ולרע, וגם אני טיפוס שבאמת הכל טוב לי ונוח לי וזורם לי, איפה שלא ישימו אותי אני אסתדר וזה לא טוב! אין לי בעיה לצאת עם חוזר בתשובה או ברסלב או עם בחור אשכנזי, אני לא פוסלת על רקע כי לי אין רקע. בגלל שאין לי הגדרה אני יכולה להכנס לכל משבצת ולהסתדר שם.
אני מרגישה שכולם נכנסים לעולם השידוכים עם רשימ

היי דבר ראשון תודה! על הכל כאן ,בטוחה שה' גאה במה שאתם עושים עכשיו יש לי משהו שדי מציק לי אני בחורה בת 16 אם די בטחון עצמי טבעי ברוך ה' וחיי החברה שלי זורמים אני אהובה וברוך ה' ואני

יש לי נטייה באופי לפתח קשרים קרובים ועמוקים, כך יצא שבמהלך התיכון התחברתי לבת אחת ובגלל שעברו עליה כמה דברים לא פשוטים הקשר שלנו התהדק והפך לתלותי ומתוסבך… ישר שמתי לב לזה וככה בשנה האחרונה ניסיתי וניסינו לצאת מזה כי להגיע לנת לא רציתי.. עד שפשוט עזבתי את הסמינר כדי שאוכל לשמור איתה על קשר טוב ולא הדוק מידי.
פתאום היא גם התייצבה והשתנו הצדדים היא זו שהתחילה לדחות אותי שוקעת בתוך הלימודים והחבות הישנות חדשות שלה ואני נשארתי לבד. היא מתעלמת ממני וכשאני מנסה להגיד לה שזה כואב לי היא מתעצבנת ואומרת שאני מקשה עליה. אני כל פעם מחליטה לנתק ולא מסוגלת (בהתחשב במה שעברנו..) עד שלפני כמה ימים היא עשתה לי משהו נורא שבכיתי כמה שעות והחלטתי שזהו. אבל אני פוחדת ששוב פעם אני לא יעמוד בזה. רציתי לשאןל האם זה נכון לנתק? ואם כן איך לעשות את זה הכי פחות כואב. (דרך אגב אני כבר בשידוכים ופשוט אין לי כח לעניני חברויות יותר… אני בכלל לא יודעת אם זה נורמלי)