עוד תשובות שנכתבו על ידי: חנה

אני חסרת בטחון או לא?

היי דבר ראשון תודה! על הכל כאן ,בטוחה שה' גאה במה שאתם עושים עכשיו יש לי משהו שדי מציק לי אני בחורה בת 16 אם די בטחון עצמי טבעי ברוך ה' וחיי החברה שלי זורמים אני אהובה וברוך ה' ואני

לקריאת התשובה >

תסבוך ופרידה מחברה

יש לי נטייה באופי לפתח קשרים קרובים ועמוקים, כך יצא שבמהלך התיכון התחברתי לבת אחת ובגלל שעברו עליה כמה דברים לא פשוטים הקשר שלנו התהדק והפך לתלותי ומתוסבך… ישר שמתי לב לזה וככה בשנה האחרונה ניסיתי וניסינו לצאת מזה כי להגיע לנת לא רציתי.. עד שפשוט עזבתי את הסמינר כדי שאוכל לשמור איתה על קשר טוב ולא הדוק מידי.
פתאום היא גם התייצבה והשתנו הצדדים היא זו שהתחילה לדחות אותי שוקעת בתוך הלימודים והחבות הישנות חדשות שלה ואני נשארתי לבד. היא מתעלמת ממני וכשאני מנסה להגיד לה שזה כואב לי היא מתעצבנת ואומרת שאני מקשה עליה. אני כל פעם מחליטה לנתק ולא מסוגלת (בהתחשב במה שעברנו..) עד שלפני כמה ימים היא עשתה לי משהו נורא שבכיתי כמה שעות והחלטתי שזהו. אבל אני פוחדת ששוב פעם אני לא יעמוד בזה. רציתי לשאןל האם זה נכון לנתק? ואם כן איך לעשות את זה הכי פחות כואב. (דרך אגב אני כבר בשידוכים ופשוט אין לי כח לעניני חברויות יותר… אני בכלל לא יודעת אם זה נורמלי)

לקריאת התשובה >

נושאי הדיבור בסמינר…..

התוכן שבשאלה קצת רגיש, אבל אנסה בצורה הכי עדינה…. מקווה שיתאים.
אני בחורה בכיתה י' בבית יעקב,
לאחרונה התחברתי יותר לקבוצה כזו בכיתה [ 4-5 בנות… ]
ושמתי לב שאנחנו קצת מדברות יותר מידי על מיניות, וכל העניין שמסביב לזה…
עכשיו, אני יודעת שזה לגיטימי לצערינו שבנות קצת מדברות ,
אבל מרגישה שאנחנו קצת יותר מידי מתמצאות בעסק. בקטע של צחוקים כזה, וגם מוגנות [ באמת! ]
כי באמת, הכל בקטע כזה של "לא הולכות לפארק, יש שם…. " או: "שמעת על הסיפור שקרה….: "

אבל אנחנו בנות עם השפעה על הכיתה, לדעתי
ובוודאי שכשהראש כל היום סביב לעניין, ומתחילים לקשר כל דבר לקטע המיני זה כבר באמת לא טוב.
אני חושבת שזה מגיע כי ההורים לא מדברים עם הבנות בצורה מסודרת, ואז מקור הידע שלהן הוא הרשת
או לחילופין- החברות… ואז זה כבר גולש לשטויות.
[ שומרות על עצמינו! לא בקטע מוגזם]
השאלה היא:
האם באמת זה לגיטימי? איך אדע מתי עוברים את הגבול? [ שוב, בדיבורים ולא משהו אחר ח"ו ]
ואיך אוכל להביע את דעתי לחברותיי שאולי זה כן מוגזם ולא טוב כבר?

לקריאת התשובה >

גרימת סבל פיזי לעצמי

לאחרונה התחלתי לחתוך את עצמי חתכים קלים מאוד.
זה התחיל לי כשהרגשתי כעס נוראי על עצמי ומאז אני פשוט רק רוצה לחתוך לסרוט או סתם לחוש כאב בדרך כלשהי. זה עוזר לי להתמקד פחות בקשיים הנפשיים.
הבעיה היא שאני חוששת מאוד שיגלו שעשיתי את זה.
יחשבו שישתגעתי לגמרי…
קשה לי להפסיק עם זה ואני לא יודעת בכלל איך. רציתי לדעת האם יש דרך להתגבר על זה בלי טיפול.
וסתם כך האם יש בזה בעיה הילכתית מפרשת.
תודה רבה!

לקריאת התשובה >

התמודדות עם התחלה חדשה

אני מחר מתחילה לימודים בסמינר חדש עם פנימיה ב"ה.
ואני פשוט לחוצה!
כלכך מפחדת ממה יהיה, איך יהיה וכו'…
אני גם בחורה של בית, בבחינת "אשרי יושבי ביתך".
כך שלצאת למקום שמחוץ לבית, שאני עוד לא מכירה, לסביבה חברתית שרוחשת וגועשת כמעט 24 שעות (בזמן שכשאני בבית, אני רוב הזמן לבד, בשקט שלי…)
וגם בכיתה הייתי ילדה כזאת שיושבת ולא יוצאת לבחוץ עם חברות….
אז מה עכשיו אני עושה? אני לא רגילה להיות מחוץ לבית וגם לסביבה חברתית כזו מרובה….

לקריאת התשובה >

מודאגת ולחוצה

לאחרונה אני מרגישה מודאגת אפרט בהמשך למה. וכתוצאה מכך מרגישה לחוצה וזה משפיע על המצב רוח שלי.
אני בנאדם מאד שמח בלי עין הרע והדאגות משתלטות עלי , אני יכולה להיות בחתונה הכי שמחה שיש וכלפי חוץ אני שמחה אבל מבפנים אני מרגישה שמשהו מעיק עלי.

אסביר את הדאגות שלי:
לאחרונה אמא שלי מרגישה לא ככ טוב , זה יכול להיות כאבי ראש ויכול להיות כאבי ברכיים אבל מה שכן זה שאני מרגישה שהיא מדמיינת על עצמה דברים שהראש שלה נפוח וכו׳ אני משום מה חושבת שזה תוצאות של מצב ריגשי כל שהוא שהיא הכניסה את עצמה לשם..
אז למה אני מודאגת? – כי אני כל הזמן דואגת שאולי ה׳ ישמור משהוא יקרה לה, שהיא פתאום תחליט שאין לה כוחות ותסגור את העסק שלה , שפתאום יהיה משוגע ה׳ ישמור!!!!! שבאמת היא לא מרגישה טוב ומתחילה לדמיין שכבר היא חלשה וכו

אההההההה אני כבר לא מסוגלת אני חושבת שאני הכנסתי את עצמי למצב פשוט מטומטם ולא מצליחה לצאת ממנו !!!! פשוט קשה לייי אני חייבת עזרה איך לצאת מהסרט הזה!!!!!

וגם עוד משו שמדאיג אותי זה כסף . אני לא חושבת שחסר לנו כסף אבל אני יכולה להיות עצובה יום שלם שאני צריכה לשלם על מבחן ולא מסוגלת לשאול את ההורים שלי , או לא מסוגלת שמישהוא אחר שואל כסף מהם…
אני מאד מאד מחשבת את הכסף שלי .. אפ אני יצא עם חברות לאכול אני כל הזמן ירגיש אחרי זה אוף למה בזבזתי את הכסף… ( ותכלס אני בחורה רווקה ולא צריכה לחשוב עכשיו על כסף)

בכל אופן מקווה שהבנתם אותי. באלי להרגיש רגועה ומשוחררת!!!

לקריאת התשובה >

נפגעתי כשהייתי ילדה

אני מגיעה ממשפחה דתיה מאוד והוטרדתי על ידי בן משפחה כשהייתי בת 8/9 . לא ידעתי בכלל שהוא מטריד אותי באותו גיל והדבר נמשך המון פעמים לאורך תקופה מאוד מאוד ארוכה .
רק כשגדלתי הבנתי שהדבר היה הטרדה והבן אדם הזה פגע בי ובנפש שלי כל כך חזק עד כדי כך שהיום , כשאני בת 18 , אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב על זה .
עד היום לא סיפרתי לאף אחד על מה שקרה לי .

אני רוצה לספר ולטפל בעצמי אבל לא יודעת איך לעשות את זה ? מאיפה מתחילים ? מה אענה כשישאלו למה לא שיתפתי עד עכשיו ? אני מפחדת לבכות ושמי שאספר לו יסתכל עליי במבט מרחם אחר כך … (למרות שאני בעצמי מרחמת על עצמי ובוכה כל הזמן על מה שעשה לי …)
בנוסף , אני לצערי בקשר דם מאוד קרוב לבן אדם הזה , כל פעם שאני רואה אותו אני נזכרת בזה וזה מציף אותי ואין לי אפשרות שלא להתראות איתו . מה אני יכולה לעשות עם זה ?

לקריאת התשובה >

נמאס לי מהכל

אני בחורה חרדיה לייט ,ומתחילת השנה פשוט נמאס לי מהכול הפסקתי לעשות דברים שאני אוהבת הפסקתי להתנדב ירדתי בלימודים וגם מבחינה רוחנית ירדתי מאוד אני כל הזמן שותקת ורק רוצה לברוח למקום שקט שלא יראו אותי רוצה להיות רואה ואינה נראית אין לי כח לדבר עם אנשים נמאס לי מהכול והתחלתי ללכת אפילו עם חולצות קצרות החצאיות התקצרו איבדתי קשרים עם אנשים ורק נמאס לי ואני רוצה להיעלם ,אין לי כח לאף אחד לא רוצה לראות לא לשמוע ושלא יראו וישמעו אותי נמאס לי אין לי כח לכולם,ואין לי טיפת אנרגיה מיותרת לבזבז נגיד על ויכוח ללכת לסמינר אז אני משתדלת ללכת אבל מגיעה מאוחר ולפחות פעמים בשבוע חסרה מה אני יכולה לעשות כרגע ההורים שלי רק מתביישים בי איך שאני נראית וזהו אין לי כח לאף אחד ונמאס לי

לקריאת התשובה >

לא מצליחה להיגמל מהתיסבוך

כבר שנתיים אני מתוסבכת על בחור שהוא סולן של להקה מפורסמת חרדי.
במשך תקופה ארוכה אני ממש אובססיבית עליו, אני מתלהבת כל פעם שאני שומעת שירים שלו ברחוב או את השם שלו.מהרגע הראשון שראיתי אותו נדלקתי.
כל היום שלי מסתובב סביבו, אני כל הזמן חושבת עליו.
אני כבר לא שורדת יום שלם בלי לראות תמונות שלו, הוא החמצן שלי.
אני רואה תמונה שלו ואני נרגעת תמיד.כשמשעמם לי אני מקישה את המספר שלו מלא פעמים,
המצב מדרדר מיום ליום, אני בוכה הרבה בלילות.
קשה לי מאוד.
כתבתי לו בווצאפ את כל מה שעובר עלי והוא לא התייחס.
ורציתי לשאול אם יש לכם עצה כדי למגר את הבעיה שיש לי או דרך להתמודד איתה יותר טוב בתודה מראש

לקריאת התשובה >

הרגשת ריקנות ועצבות

אני בת 15 ומעונינת שתעזרו לי לפתור את בעייתי.
שנה שעברה היה לי ב"ה שנה מקסימה ונהדרת. נהנתי מהלימודים מהחברות.. בחופש גם היה ממש כיף עבדתי נהנתי והיה לי המון סיפוק בסוף החופש עברנו דירה (באותה עיר) יום לפני תחילת הלימודים, הגעתי לא מוכנה פיזית ונפשית לשנה החדשה! גם חברה טובה שלי עברה בית ספר מה שבלבל יותר..
הרגשתי כמו נחיתה קשה.. לא קשור לזה אבל אולי בעקבות זה בזמן האחרון אני מרגישה עצבות ענקית בלב, אני יכולה לחייך ובפנים לבכות, אני בטבע אדם אופטימי ושמח וזה ממש משגע אותי! אני אוהבת להנות להרגיש שאני חווה את החיים ומנצלת אותם!מעצבן אותי שאני לא מצליחה לשמוח רק לחייך ולזרוק בדיחה כמו צביעות, וגם ישלי על מה לשמוח! והמון! אבל כל הזמן יש לי רצון לבכות.. זה מיאש אני מנסה לעבוד על עצמי ולא מצליחה ומרגישה שההרגשה הזאת משתלטת עלי פתאום נהיתי מרוחקת מהחברות שום דבר כמעט לא מענין אותי ואני לא מצליחה להנות! לחוות שמחת נעורים!
פתאום אני מרגישה בדידות גדולה.. בעיקר גם מציק לי בכיתה שאני לא נהנית וגם.. משעמם לי! פתאום הכיתה נהיתה שקטה כל אחת מסוגרת עם חברותיה. אני בן אדם מאד חברותי בטבעי, אני מתחברת וישלי הרבה חברות אבל פתאום שזה נוגע לכיתה אני מסתגרת ומתכוצת, נכון ישלי כמה חברות מקסימות שאני איתם כל ההפסקות אבל אני מרגישה שזה חברות קצת לוחצת ואינלי סיפוק מהחברות הזאת..גם בתפילות שלי אני פחות מחוברת.
זה מציק כואב קשה ומייאש.
וגם אין לי איך להגדיר ולספר ולשתף.. ‏

לקריאת התשובה >
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן