עוד תשובות שנכתבו על ידי: מנחם

למה הם אשמים שנולדו ככה?

לאחרונה אני מרגישה שאם יום אחד אני אחזור בשאלה- זו תהיה בגלל ההלכה של בעלי נטיות הפוכות כלומר- הקב"ה ברא אותם נכון?, זה לא שהם בחרו להיוולד כאלה או משהו, הם פשוט כאלו, בדיוק כמו שאני- בתור בחורה עם משיכה לבנים גם

לקריאת התשובה >

תכלית, שכר ועונש ואחרית החיים

השאלה שלי רחבה ונוגעת בכמה נושאים שנראים לי מעורבבים. מהי תכלית קיום הדת? מה הדת מבטיחה לאדם, ללאום ולאנושות? נראה לי שישנן בדת כמה וכמה תשובות, שאינן בהכרח עקביות אחת עם השניה, ונוגעות בכל הנושאים הללו גם יחד, ואשמח אם

לקריאת התשובה >

אנחנו מקימים את המצוות כמו שהשם התכוון?

האם יש אסמכתא לכל המצוות שלנו ואני מדבר על המצוות שהגיעו עם השנים בגלות. שבת, כל התוספות של הכשרות, אבל בעיקר רציתי לשאול על שבת.. הרי אין לנו באמת אסמכתא איך אלוהים רוצה את השבת אם הוא בכלל רוצה? אנחנו רק משערים. אין הוכחה לכלום בנושא זה כמו לשאר המצוות. אשמח למענה

לקריאת התשובה >

התמודדות עם ספיקות באמונה

חבר שלמדתי איתו בישיבה הקודמת נפל קשה מבחינה אמונית והחליט שהוא מעוניין לחזור בשאלה. בגלל שהוא היה חבר טוב שלי, הייתי מעורב בסוד העניינים וחשבתי לתומי שאוכל להציל אותו ולהשפיע עליו להישאר בצד הנכון (וויכוחים תאולוגיים וכו') אך כנראה שטעיתי. במקום להשפיע עליו לטובה הוא השפיע עלי לרעה וזרעי בי ספיקות אמוניות קשות תקופה מסוימת הסתובבתי עם הספיקות הללו ולאחר מכן הרגשתי שפטרתי לעצמי אותם. אך לאחרונה, בעיקר בכל פעם שאני נמצא בניסיון רוחני, עולים להם הספיקות מחדש.
מה עלי לעשות? אני מרגיש שגם אם אתייעץ עם אדם תמיד ימשיכו הללו לקנן במוחי..

לקריאת התשובה >

מציאת איזון בין חומר לרוח

אני בא מישיבת הסדר ושם למדתי תורת הרב קוק, שעל פיה לפי הבנתי תפקידנו בעולם הוא להחיל את הקודש על החול, זאת אומרת לרומם את החול, ולכן אנחנו עובדים ולומדים לימודי העולם הזה ועליהם מלבישים את הקודש. ובעצם מרחיבים עולם בקודש.

לעומת זאת, בעולם החרדי, (שבו התחנכתי בקטנותי) לפי הבנתי, שואפים לצמצום השימוש בעולם הזה ובגוף, והגברת הקדושה והרוח על פני החומר ואי שימוש בו.

התלבטות זו היא חלק ממהלך בירור עם עצמי בנושאי יראה – אהבה, ציווי ומצווה – רצון וחיבור עצמי, וכו'

לכן שאלתי היא, עם מי הצדק? איך אנחנו אמורים לנהוג ולכוון את עצמינו בהנהגתינו בעולם?
ובמידה והתשובה היא שצריך איזון בין הצמצום להרחבה, האם זה איזון מוחלט, או איזון שנוטה לאיזשהוא צד.

אודה לך אם תצרף מקורות המתייחסים לעניין.

לקריאת התשובה >

למה אלוקים הטוב ברא עולם עם רע?

אנחנו טוענים שה' כולו טוב.
למה ה' ברא רשעים שמלכתחילה הוא יודע שהם ימרדו בו? שחלק מהם גם לא יעלו אף פעם מכף הקלע…
וכמו כן, למה ה' יתברך ברא את העולם כך שיהיה בו סבל לרוב האנשים (גם אם בעתיד יתברר שזה לטובה)?
בסופו של דבר יש צער לרוב בני האדם….
לא היה פשוט לברוא את העולם כולו טוב? או שיהיה שכר ללא עונש?
לא חסרות דרכים שאנחנו כבני אדם יכולים לחשוב עליהם, שיהיה יותר טוב בלי סבל ופיגועים וכו'?
הרי אם נקרא בזוהר את מה שהנשמה צריכה לעבור לפני שתיכנס לגן עדן, -אפילו הצדיקים-, זה מצמרר…
(מוטב לאדם שלא נברא…)
אז מה ההסבר לכך שה' כולו טוב?

לקריאת התשובה >

מה היחס הנכון לבהמות וקרבנות?

ש שאלה שמציקה לי כבר זמן רב. איך יתכן שהתורה מצווה עלינו לשחוט בהמות כקרבנות? אני יוצא מתוך הנחת יסוד שהשחיטה לפי ההלכה כמעט ולא מסבה כאב לבהמה כידוע, אך בכל אופן, היא (הבהמה) היתה רוצה להמשיך ללחך עשב ברוגע במקום ללכת לשחיטה!

לקריאת התשובה >

אפשר לעמוד בכל ניסיון?

גדלתי על הבנה שהשם לא מטיל על אדם קשיים וניסיונות שאי אפשר לעמוד בהם. אז איך אני חוויתי קשיים נפשיים שאי אפשר לעמוד בהם? שאלתי בעוד מקומות וענו לי שאם רציתי יכולתי להתגבר. אבל זה לא נכון.

לקריאת התשובה >

יש עונש, אך הוא לא יורגש (?)

בני האדם הרי חוזרים בגילגולי נשמות לעולם הזה.
כשהנשמה מגיעה לגיהנום היא עוברת שם ייסורים רבים בגלל החטאים שחטא האדם בעולם הזה, אך כשהיא חוזרת בגלגול היא לא זוכרת את זה. האדם שנמצא עכשיו, אינו זוכר שסבל בגלל חטאים שעשה בגלגול הקודם, אז למה שאפחד מגיהנום אם בגלגול הבא לא אזכור זאת אפילו? כביכול דבר כזה נחשב כ"לא קרה"

לקריאת התשובה >
דילוג לתוכן