עוד תשובות שנכתבו על ידי: לאה ש.

חוסר נושאי שיחה בפגישות

היי, אני בחורה בת 20 בשידוכים. אני בחורה מאוד חברותית זורמת וקלילה בדרך כלל עד שאני מגיעה לפגישה עם בחור, בזמן הזה אני לא יודעת מה קורה לי, אני לא אני ולא מצליחה להיות אני האמיתית אני חסומה ואין לי

לקריאת התשובה >

אני דוגרית-להיות כזו גם בפגישות?

שלום וברכה!!!!! ראשית כל-רוצה להגיד תודה רבה על האתר המבורך הזה שנותן לי תשובות ברמה היומיומית לשאלות שאני שואלת את עצמי,יישר כח ענק למשיבים הנפלאים!!! שנית-אני בחורה רווקה כבת 23 בשידוכים ויש לי שאלה קטנה שהייתי רוצה לשאול,אני מטבעי נחשבת

לקריאת התשובה >

להתחיל שידוכים? או לחכות שאהיה מוכנה יותר?

אני בשנה א' סמינר ומרגישה שהתקדמתי המון בזמן הקצר שאני שם. תמיד חשבתי שאני לא ישמע שידוכים לפני גיל 20 (וזה מה שאמרתי לכולם..)כי זה היה ניראה לי מאיים ורחוק מהמציאות שלי באותו הזמן. בנוסף סיבה עיקרית שעבורה הלכתי ללמוד

לקריאת התשובה >

בחור שרק לומד? אני מסתבכת בהחלטה

היי תודה רבה על הפורום והאפשרות לשאול! קוראת הרבה באתר שלכם… אני כרגע נמצאת בתקופה של שידוכים.. ואני מסתבכת הרבה עם השאלה של המקום הרוחני שאני מחפשת בבחור.. יש הרבה דברים שברורים לי, אבל בנושא הזה אני פשוט אובדת עצות

לקריאת התשובה >

איך אני יכולה להישאר משוחררת גם בפגישות שמתנהלות פחות טוב?

שלום אני בת 20 התחלתי את תהליך השידוכים והפגישות לא מזמן, אחד הבחורים שנפגשתי אתו הגיע בגישה של 'ראיון עבודה', עם חלק מהשאלות שהוא שאל כבר בפגישה ראשונה, הרגשתי מאוד לא בנוח לחשוף מול אדם שאני עוד לא מכירה, ובחלקם

לקריאת התשובה >

ציפיתי להיות מאורסת יותר נרגשת ומתלהבת לצערי אני לא מרגישה כך

שלום וברכה, התארסתי ב"ה עם בחור מתמיד מאוד, יר"ש, בוגר טוב לב ובחור שעל פניו נראה בדיוק מתאים לי. יש לי שאלה שקצת מציקה לי.. אני רואה חברות כלות בתקופת האירוסין והן נראות שונות ממני.. מרוגשות, נלהבות.. ואני בשלי, די

לקריאת התשובה >

מה עושים עם השכן שצועק?

הייי, אני בת לאמא בעלת עסק עצמאי. העסק שלנו יושב מתחת לבית ממול בית שכן כועס נורא נורא! שמקלל הכל, וכן חשוב לי להגיד שזה ברמות קשות ממש ושזה קורא והוא צועק כי חנו לי בחניה או שיש רעש מידי

לקריאת התשובה >

אבדה לנו שגרה! אין לי כוחות כבר!

הנה זה מגיע. ברוכה הבאה לחוסר השגרה. כמה התגעגעתי אליה. עד כלות. רק חודש של שגרה חלף עבר, כשבמהלכו: נשמתי, נרגעתי, שמחתי, נהניתי, בקיצור- חייתי. ושוב: אזעקות, טילים, ממ"ד, ובעיקר- איןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן לימודייייייייייייייייים. מבחינתי- אין כלום. הכול מתפרק. הילדים סביבי ואיתי

לקריאת התשובה >
דילוג לתוכן