עוד תשובות שנכתבו על ידי: צבי ו.

שלום רציתי לדעת האם אני עושה נכון אני מאוד רוצה להפסיק עם בעיות בקדושה זה פשוט לא מתאים לי ולמה שאני חותר בחיים והבנתי שאני לא יצליח וכשאני עומד מול בחירה קשה לפעמים אני מצליח אבל תמיד מגיע שלב אני

נפשי בשאלתי, אני כל החיים שלי הייתי בריא, אך לאחר שחזרתי בתשובה עברתי על עבירה קלה (שוגג-זדון באי שמיעה לרב כמה זמן, לא מפני שלא רציתי, אלא היה קשה) ומשם התדרדרתי, יש אנשים שהיו פשוט עוזבים, אבל כמה שרק אפשר

שנים רבות אני נושא את הכאב בתוכי, עברתי חיים מאד קשים ומאתגרים גם בתור בחור וגם בתור נשוי, מאד מציק לי שאני לא מצליח להרגיש אהבה לקב"ה במיוחד אחרי כל הסבל שעברתי בשם הדת,ואם את זה הדת גורמת … אני

אהלן, אני בחור בן 17, ובעיקרון חייתי עד עכשיו כמו כל נער מתבגר אחר בגילי, יש קשיים, יש נפילות אבל רוב הפעמים נצמדים לדרך בה חינכו אותך ונשארים חזקים והשנים חולפות כהרף עין… אבל אצלי בזמן האחרון תוקפות אותי מחשבות

שלום איך הגעתי למסקנה הזו? נתחיל מההווה, כבר שנים רבות אני לא מסוגל להתרכז במילות התפילה, הראש מייד מתעופף ברגע שאני מנסה לכוון! בשבתות אני פשוט סובל, לא מתאים לי הרוחניות הזו, מבחיני שימשיך החול. באופן כללי אני לא מצליח

אמא שלי עברה חיים מאד קשים אלימות רגשית ופיזית מהורים שלה אובדנות ולאחר מכן שכמובן לא הצליחה נכנסה לזוגיות קשה של אלימות פיזית ורגשית ולאחר 30 שנות נשואין הם התגרשו היום היא סיפרה לי את כל הדבר הזה ששאלתי איך יכול להיות היא סוג של פסיכולוגית מטפלת ומצד שני היא מתפרצת הרבה פעמים איך אני אמור לקבל את זה והאם זה לגיטימי שהיא אמרה לי את כל זה גם בגיל 17? ושאני יהיה בעז"ה נשוי אז אני צריך להעלים את זה מבנים שלי ומאשתי?

למה לחיות כשאפשר לא?
אין לי כוח לחיות, אין לי כוח לקום בבוקר, לא בא לי להשקיע לעשות תואר, לעשות פסיכומטרי.
למצוא עבודה, להיפגש עם חברים.
להתחתן, להקים משפחה, לקנות בית.
לא קרה לי שום דבר, יש לי כישורים "להצליח בחיים" יש לי אשה ואני אוהב אותה, יש לי משפחה והם אחלה, לא חסר כסף בבית או משהו כזה.
אבל אני לא מרגיש שאני באמת "רוצה" בחיים האלה.
אל תדאגו אני לא מתכוון להתאבד כי אני יודע שכל מי שסביבי יסבול מזה. אני רוצה לרצות לחיות.

אחרי החתונה התחלתי לגלות על אשתי תכונות שמאוד מקשות עלינו.
אמנם יש לה מעלות רבות, היא אשה מאוד נחמדה אהובה על הבריות רגועה ועדינה מאוד.
אבל יש כמה נקודות שחשתי שהם מאוד מקשים משמעותי וכשהעלתי אותם לא פעם מתוך כעס וכאב זה רק גרם לסבך יותר את המצב, היא חשה פגועה ושהדבר מוריד לה את הבטחון, אך אני מתקשה להשלים ולהעביר חלק את הדברים שנראים בעיני מפריעים מאוד, כפי שאפרט.
יש לה בעית התארגנות עם הבית, הבית מאד מבולגן כי היא לא יודעת לנהל את הזמן שלה ולטפח אותו, ארוחות מסודרות זה משהו שהיא לא מגיעה אליו,
מצב הכביסה בכי רע, לילדים היא אומנם חמה ואוהבת אבל לא מספיק אחראית בעניני מעקבים חיסונים, מחלות שיגרתיות, קשירה ברכב,כינים, וכל השוטף הזה שבבתים רגילים מתנהל כסידרו
אצלינו אם אני לא יעשה את זה זה פשוט לא יקרה וזה ממש מתסכל אותי!
לארועים אנחנו תמיד מאחרים כי נפסיד את האוטובוס בגלל שהיא לא מאורגנת ולא שמה לב לזמן,הדבר גורר כעסים ואי הבנה של המשפחות,אומרים שאני לא מספיק עוזר לה, אילו ידעו כמה אני עושה בבית……

אני יודע גם שחז"ל אומרים שמצרפים מחשבה למעשה ושהירהור גרוע מהמעשה…
אז באמת המלחמה הזאת כל הלילה הייתה לחינם?
בגלל זה היצר הרע "וויתר" כי במילא את שלו הוא כבר השיג?
איך אני אתקדם מכאן… עדיין לצערי מדיי פעם במהלך היום אני נזכר בחלק מהמראות..
מרגיש ממש כאילו כל הזכויות שלי וכל ההשתדלות שלי ירדו לטמיון בגלל הלילה הארור הזה..
אני לא במצב של ייאוש חלילה אני רוצה להישאר חרדי בעזרת השם עד סוף חיי אני אוהב את השם אבל אני מרגיש שאיכזבתי את עצמי ובעיקר אותו..