עוד תשובות שנכתבו על ידי: אברמי

יש דרך שאני אוכל להאמין בו בעולם ובאהבה ובעצמי ובהיותי ראוי?

אני חווה את התיסכול הפנימי לא מעט ולא האמנתי אף פעם שיש מישהו שאני יכול לסמוך עליו שיוכל לעזור לי
חוויתי ילדות די בודדת במבט לאחור
היו לי הורים אחים בית ספר והכל
אבל אחרי שאבא שלי היה אדם לא יציב בבית ולא ידעת מתי תבוא המכה הבאה
שכל האחים והיו הרבה .. נלחמו כל אחד על המקום שלו אני לא ידעתי איך לעשות את זה ומצאתי את עצמי מקווה שוב ושוב שמישהו באמת יאהב אותי
ובסופו של יום עושה כל מה שצריך בלי לשים לב להפוך לבודד ביותר
רק לאחרונה אני מצאתי שלא הייתי מסוגל לעשות שום פעולה עם עצמי בגלל שלא האמנתי שאני שווה משהו בעולם כי לא האמנתי שמישהו יכול לאהוב אותי
גם אחרי שהתחתני חיפשתי שם את המנוחה והנחלה בעולם של האהבה אבל הכישלון היה ברור מראש כי חיפשתי לקבל את מה שעדיין לא קיבלתי במקום מה שגבר צריך לעשות לתת
הרבה תשובות ראיתי על הרעיון של להאמין ולהתחבר לרגע היפה שאני חווה בחיים
ואני כאדם שהאמונה הייתה חלק ממנו רק החלק של מה שאלוקים רוצה ככתוצאה מהאמונה הזו זה היה רע ממש מחייב ובלתי אפשרי ריגשית
היום מצליח לנתב את האמונה הזו ללקבל את הרגע הזה שהבורא נותן לי ומצליח לעיתים להרגיש רוגע כמה דקות אם אני יושב בים ומתחבר לטוב
אבל זה רק זה כל השאר זה עולם מלא חרדות אפילו לעבוד ולפרנס את הילדים שחיים אצל אמם אני לא מסוגל לעשות ולהתמודד שוב עם זה
הרגשה הזו של אני חייב לחיות ואני לא מסוגל לחיות אבל

לקריאת התשובה >

האם באמת צריך תמיד לגבות את אשתי מול ההורים שלי?

זכיתי באם קשה עם הפרעה נפשית כך שקשה מאוד להיות אתה בקשר רציף, אבל אני בכל זאת משתדל לקיים קשר מינימלי, מה שכן-זוגתי לוקחת אותה יותר קשה ומפחדת ממנה, כך שהיא כמעט לא בשום קשר אתה מטוב ועד רע.
אמנם, זאת נראית לי קצת הגזמה מצד זוגתי, אבל אני משתדל לכבד את זה.
לאחרונה, נולדה לנו תינוקת בשעטו"מ, ואמא שלי כמובן רוצה לראות אותה, אבל אשתי נבהלת מהאופציה הזאת, ומבחינתה ברגע שאני לוחץ עליה שכן נראה לה אותה אפילו לקצת זמן (כמובן ללא נוכחות אשתי) זה כבר מפחיד אותה ו"גומר" עליה, בנוסף, אשתי טוענת ש"אני בצד של אמא שלי" ברגע שאני לוחץ קצת על זה.
ושאלתי:
1. האם נכון שתמיד עלי לגבות את אשתי מול אימי גם במקום שאני חושב שהיא לא צודקת ודי מגזימה?
2. האם יש לכם רעיון מעשי ליציאה מהפלונטר? אני חש ש"אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי" שאם אתעלם מבקשת אימי לראות את התינוקת-מרגיש שזאת התנכרות מוגזמת ולא מוסרית,מצד שני אם בכל זאת אתעקש-אשתי תשדר לי שאני לא מתנהג כלפיה מספיק יפה ו"שעברתי לצד

לקריאת התשובה >

מחפש עבודה ומתקשה להוכיח שאני טוב מאחרים

אני כרגע בשלב של חיפוש הכיוון התעסוקתי וההתקדמות בקריירה, רוצה לשתף בדבר שמטריד ומפריע לי:
התחושה של התחרות, לפיה אני אוכל למצוא עבודה טובה רק אם "אוכיח" שאני יותר טוב מאחרים בתחום x וכך אוכל "לתפוס" משרה ספציפית שכמובן הם יחמיצו אותה…
קשה לי מ-2 הצדדים, בפרפאזה על הדאגה של יעקב במפגשו עם עשיו, כתוב "ויירא יעקב מאוד ויצר לו" אומר רש"י ירא שמה יהרוג ושמא יהרג….
כך גם אני חש, שאם אכנס לגו'נגל התחרותי- או שאצליח "על חשבון" אנשים אחרים, או שאנשים אחרים יצליחו ואני פחות, כך או כך-הורג אותי שהעולם חייב להיות ככה, ואני מחפש מוצא, בו אוכל לקדם את עצמי בקריירה בלי שאצטרך "לדחוף" את עצמי גם על חשבון אחרים…
האם יש כזה דבר??

לקריאת התשובה >
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן