עוד תשובות שנכתבו על ידי: נועה

מה עושים עם הלחץ הזה?

מה עושים עם לחץ??? אני כל הזמן בלחץ, מרגישה שאני לא מספיק טובה בעבודה, לא מספיק טובה כאמא, לא מספיק טובה כאישה…
אני חושבת שיש לי חרדה חברתית, וקשה לי באינטראקציות עם אנשים, אבל לא יכולה להתחמק מזה – בעבודה, מול הצוות של הילדים, מול בני משפחה.
כל הזמן בלחץ ממה שאני עושה, ו"אוכלת" את עצמי על מילים ומשפטים לא מתאימים שנפלטים לי… מרגישה צורך גדול לרצות. מרגישה שאני טובעת בים של משימות ולא עומדת בהם. למשל, כל מיני ידידות מסכנות שהכרתי איכשהוא מתקשרות אלי המון, מבקשות לבוא לבקר, רוצות לשוחח המון בטלפון – לא מתאים לי!!! זה גומר אותי נפשית, שואב אותי, לוקח לי זמן וכוחות נפש, ואני לא מסוגלת!!! מוצאת את עצמי מסננת אותם בטלפון ומתחמקת בתירוצים שונים, אבל לא נעים לי ומרגישה רעה ואכזרית… אני טיפוס מרצה, וכל הזמן מרגישה שאני לא מספיק. אז מה עושים? אז איך אפשר להוריד קצת לחץ? להיות יותר נינוחה ושמחה עם מה שיש ועם מה שאני כן עושה?
מרגישה שזה לגמרי פוגע לי בבריאות (כי כשאני חולה אף אחד לא מצפה ממני לכלום, אז מוצאת את עצמי כל הזמן חולה… בתת מודע, כן, ואני לא מצליחה להתגבר על זה)
מחכה לתשובה, ותודה רבה מאוד על הנכונות, האכפתיות, המשיבים, והאתר המרתק!!!

לקריאת התשובה >

הוא לא מספיק חכם

אני לא יודעת מה לעשות. אני לפני חתונה ויש לי ספקות כבדים והרגשה של מועקה. שאולי אני עושה טעות אולי זו לא הייתה בחירה נכונה. אחרי הרבה פגישות החלטתי לסגור ברגע מסויים, למרות הפערים בינינו. אבל אחר כך שוב הכל צף ושב להטריד אותי. אין לי ההתרגשות והחדווה והציפייה שאמורה להיות כביכול בתקופה הזו.
הוא בחור עם מידות טובות, מאוד אפילו, וותרן, נוח, עניו, עדין, ירא שמיים, נחמד וחביב לסביבה, נדיב, רגיש, מעשי. מפריע לי שהוא לא חכם יותר. שהוא לא מעמיק, לא מעניין אותו לחשוב מעבר. הוא לא מתעניין בתחומים שמעניינים אותי, מעניין אותו בעיקר דברים פרקטיים ולא דברים קצת יותר מופשטים. ואני אדם מאוד שכלי, חושבת המון. יש לי הרבה כיווני חשיבה בתחומים שונים (אולי גם בגלל זה אני נוטה לחששות ויחסית פסימית) ואני אוהבת לחקור ולחשוב מעבר. אמנם הוא לא טיפש גם, הוא אוהב ללמוד, הוא אוהב משחקי חשיבה, יש לו זיכרון לא רגיל, אבל השיחות איתו פרקטיות ועל חיי היום יום. לא שיחות עומק כמו שאני אוהבת וכמו שחוויתי אצל בחורים אחרים בעבר. ניסיתי להוביל לשם אבל זה לא מעניין אותו. לא מעניין אותו לחשוב יותר מידי. אני מפחדת שהוא ישעמם אותי, שהוא לא יוכל להבין אותי עד הסוף, שלא אמצא בו עניין, שהוא לא יאתגר אותי, שלא אראה בו אדם חכם ולכן לא אעריך אותו. אני מאוד מעריכה שכל וחשיבה. מפחדת שאהיה מאוד מדוכדכת מזה ואתחרט על שהתחתנתי איתו. שזה יהיה חסר לי מידי.
דבר נוסף שמפריע לי אצלו זה שיש לו ביטחון עצמי קצת ירוד, הוא לא אדם דעתן אלא להיפך, אין לו אישיות חזקה.
דבר קטן נוסף שקצת מפריע: בעבר הוא היה שמן מאוד, הוא עשה דיאטה רצינית והוא כבר לא, העניין הוא שאני מפחדת שהוא יחזור להיות שמן, כי הוא סיפר לי שהוא עלה בזמן האחרון, והרבה מהאנשים שיורדים מעלים את זה בחזרה בסופו של דבר. מאוד יפריע לי אם הוא יהיה אדם שמן כמו שהיה, הוא הראה לי תמונות והוא נראה אז פשוט רע בעיניי, מפחדת אם כן שלא אמשך אליו אלא להיפך.
ולמה בכל זאת סגרתי? כי המעלות שלו יותר תפסו אצלי מקום אז. והוא מצא חן בעיני. הפשטות שלו השכל הישר הרצון הטוב התכונות הטובות. הוא היה שקט וסגור יותר בהתחלה לכן גם פחות בלט לי צורת החשיבה שלו ותחומי העניין.
אציין גם שיש עליות ומורדות בהרגשה שלי, לפעמים זה נראה לי לא כזה נורא ודווקא הוא אדם מיוחד ומשלים אותי מבחינות מסוימות, ולפעמים הפחד שאני ממש טועה ושאנחנו לא מתאימים, משתק. אנחנו לא הולכים להיפגש או לדבר עוד עד לחתונה (דתיים מאוד יחסית) וגם ככה ניסיתי ככל האפשר לבדוק איך הוא ועד כמה זה מפריע / יפריע בעתיד, ואין לי תשובה חד משמעית.
בינתיים ההכנות בעיצומן כי תאריך החתונה הולך ומתקרב.
דיברתי גם ההורים שלי והם מאוד תומכים אבל אין להם פיתרון בשבילי. אני מודאגת ואין לי מוצא.

לקריאת התשובה >

קשה לי בצניעות…

רציתי לשאול שאלה שכבר הרבה זמן מטרידה אותי, קשה לי מאוד בצניעות ואני יודעת בעל פה את כל השיחות על הצניעות של המורות בבית יעקב ויכולה לדקלם אותם מתוך שינה. אבל אף אחת מאותם המורות האלה לא נתנה לי עצות מעשיות. בתכל'ס, אני מגיעה לארון להתלבש ויש לי חצאית קצרה מאוד ומהממת ויושבת יפה ואני יודעת שהיא לא צנועה ואני לא רוצה להכשיל גברים, והאמת שזה לא בשביל למשוך תשומת לב מגברים. אני פשוט אוהבת להיראות טוב ולהיות יפה, זה עושה לי טוב.
רציתי לבקש כמה עצות מעשיות איך להתמודד וגם קצת על השכר שאני יקבל אם אני יתלבש בצניעות, אני חושבת שזה ייתן לי כוח.
תודה רבה מראש!!

לקריאת התשובה >

זקוקה למחמאות מאחרים באופן נואש

ש לי שאלה שמטרידה את מנוחתי כבר שנים רבות, אך בשל הבושה והמבוכה הגדולה לשתף ולהתייעץ בנידון, נמנעתי מלהציף את בעייתי ולהתמודד עימה עם גורם חיצוני.
נחשפתי לאתר המדהים הזה לא מזמן והחלטתי שזה הפורום היחיד שיכול להתאים לי כעת בפניה לעזרה, תודות לאנונימיות ולתשובות המקצועיות הניתנות כאן.
אז אתחיל מהתפתחות הבעיה, פחות או יותר, כדי להבין את הרקע והשתלשלות הדברים עד ליצירת הבעיה כיום. בתחילת גיל ההתבגרות התמודדתי עם דימוי עצמי נמוך מאוד, על רקע בעיות חברתיות ובעיקר בשל המראה החיצוני שלי שהשתנה לרעה (בעקבות שינויי גיל ההתבגרות שקורים להרבה מאיתנו). חשבתי והאמנתי לחלוטין שאני האדם הכי מכוער ביקום! ללא שום הגזמה! זאת התחושה שליוותה אוותי למשך שנתיים לפחות. כעבור מספר שנים השתנתי לטובה במאה שמונים מעלות מבחינת המראה והדימוי העצמי עלה בהתאם. התחלתי לקבל מחמאות בלי סוף על המראה. כמובן שבהתחלה כלל לא הייתי מאמינה ומפנימה את כל המחמאות שהורעפו עלי מכל עבר, היות ועדיין בתפיסתי הפנימית הייתי מכוערת, אך עם הזמן שהמחמאות גברו ונהיו אף גרנדיוזיות התחלתי קצת להאמין ויחד עם זאת לפתח אובססיביות ותלות קשה בקבלת מחמאות מהסביבה עד היום, לצערי הרב (ראוי לציין שכבר מעל עשור אני נמצאת במצב הזה). יותר מכך, אני נשואה כחמש שנים לבעל מדהים, אוהב ומפרגן שחושב ואומר בכל הזדמנות שאני האישה הכי מושלמת והכי יפה בתבל ומחמיא לי בלי סוף! אך זה לא מפחית מההתמכרות לקבלת מחמאות נוספות כל הזמן מאנשים חדשים. אני יודעת שזה נשמע הזוי לחלוטין! מוגזם! תאוותני! ואפילו מעורר בושה ומבוכה! על אף האנונימיות… אך זאת מציאות חיי כעת ואיני יכולה לברוח ממנה! אני ממש סובלת ביני לבין עצמי באופן יומיומי. לא שיתפתי וכנראה שלא אשתף אף אחד בנידון פנים מול פנים, בשל הבושה והמבוכה, כאמור.
לא יודעת איזו עצה ופתרון תוכלו להציע לי, כי אני בעצמי אף פעם לא נתקלתי במקרה מהסוג הזה ולא שמעתי על מכון לגמילה מסוג התמכרות זו…

לקריאת התשובה >
טהרה וכפיתיות

בעלי רוצה שאהיה שמחה כל הזמן

הבעיה שלי זה שבעלי אומר שהוא הכי רוצה שאני אהיה שמחה. גם כשהוא הלך לטיפול על מנת לעבוד על הלחצים שלו ועל כך שיש לו חוסר יכולת לדחות סיפוקים אמר שהכי חשוב שאני אהיה שמחה. זה נשמע מושלם חוץ מיזה שזה גורם לכך שהרבה פעמים (לא תמיד תלוי מאוד איזה סוג של דברים גורמים לזה) כשיורד לי המצב רוח הוא מתעצבן עלי שירד לי המצב רוח. זה פשוט לא לעניין כי לאישה יש מצבי רוח ואנשים מטבעם לא ממש שמחים. זה גם באיזה שהוא מקום מונע ממני לסמוך עליו ולשתף אותו כי אח"כ אני אצטרך להרגיע אותו…. המצב הזה מאוד לא נעים ואני לא יודעת מה לעשות. הייתי בטיפול אצל משהי ממש טובה והיא אמרה לי שכדאי שהוא יילך שוב לטיפול. אני לא רואה את זה קורה וגם לא חושבת שכל החיים צריך טיפולים. מצד שני אני לא יודעת מה כן. אשמח אם תעזרו לי. החיים שלי ב"ה טובים ומאושרים וכל יום יותר טוב מקודמו 🙂
תודה רבה!

לקריאת התשובה >
משקיעים בך! אקשיבה ייעוץ ומענה דיסקרטי סודי לצעירים אמונה, הלכה, זוגיות, שידוכים, שלום בית, בינו לבינה, קושי נפשי, תפילה, שאלות באמונה, כאן באקשיבה לא דוחים אף שואל, וכל קושי ומצוקה זוכים להתייחסות משמעותית. כל שאלה זוכה למענה של משיב מקצועי, שלפני הכל - ינסה באמת להקשיב ולהזדהות.

קשר לא בריא בתוך מערכת נישואים

ני נשואה כמה שנים לאדם מיוחד שבחרתי אחרי מחשבה והתבוננות, רגשית לא עפתי אבל הרגשתי שנכון לי לחיים מעריכה אותו בטירוף. וקיוויתי לבנות תשתית טובה עם תקשורת אמיתית ואהבה שתגיע פשוט אחרי.
אבל קרו דברים ודמות חינוכית שעזרה לי עם החרדות שלפני הנישואין ובאמת הצילה אותי ופיתחה אצלי מודעות והיתה בשבילי מדריך ומשען רגשי בשלב מסוים הרגשתי שאנחנו מדי קשורות והתעלמתי מזה
שיתפתי אותה בתחושות וחוויות וניתוחים כל הזמן ובעלי היה בצד
הרגשתי שלא פיתחתי כלפיו מה שרציתי רק יותר טכני ומחויבות
והוא כזה טוב ומבין אבל לא היה בעניני עומק הנפש וכו והייתי צריכה את השפה איתה.
עכשיו אחרי תקופה אני מרגישה שזה הפך לתלות דו צדדית (היא כבר מזמן הפכה לחברה – לא גובה תשלום וגם משתפת אותי בחיים הלא קלים שלה) ונהיה קשר צפוף שאותי מספק הרבה אבל עושה לי מצפון מול בעלי ומרגישה שזה לא נכון כך. זה גם מכניס אותי לטלטלות רגשיות ואין לו מושג מה קרה
אבל לא יודעת איך פתאום מהריק ואחרי השנים הללו להתחיל לבנות משו חדש איתו כשהלב שלי איתה בכל ההיבטים.
אציין שאני אדם ישר וכנה ולא מסתיר
אבל זה הגיע למצב שנאלצתי חלק דברים לטייח וחלק סיטואציות של קרבה שמצאתי עצמי בהם , מבוהלת גם מעצמי אבל כלכך תלותית במה שיש בינינו שמפחדת לעשות צעד אחורה וגם לא יודעת איך
וגם מפחדת איך היא תקבל את זה כי עברה מלא פרידות בחיים, ונתנה את עצמה ככ מלב טהור אמיתי, וגם אם זב התקדם יותר מדי זה לא באשמתה, אני לא רוצה שתסבול מכך ויתירה מזאת אני נתקפת חרדה כשחושבת שיגידו לי לנתק איתה קשר כי לא רוצה להפסיד אותה וירגיש אבודה וזה יכול להוביל לקריסה נפשית. וכל מה שפיתחה בי, המודעות ועולם הרגש וכוליי, לא יודעת איך להכיל הכל לבד ולא יודעת מה יהיה איתה מרגישה כפיות טובה, אני מפחדת מה היא תעשה לעצמה אם אנתק. מתפללת שיהיה דרך שהקשר יהיה בסדר במקביל, אבל מצד שני מרגישה נורא שהקשר עם בעלי כאילו פספסתי את הרכבת, ולא תידלק בי לעולם הרגש המפרפר והאינטמיות שאמורה להיות אתו כמו שהיה כלפיה.
זה מביא אותי לבכיות והתרחקות ממנה ואז קרבה חזרה כי רואה שלא מסוגלת ואני צריכה את זה. כל זכרון כל דבר כל מילה מזכיר לי אותה.
והכי נורא שאין לי על מי לדבר עם זה בעולם. גם טיפול, לא מאמינה

לקריאת התשובה >

אחות "קטנה"

אני הקטנה בבית, והיחידה שעוד לא נשואה. ב"ה כל האחים שלי נשואים כבר ועם ילדים. הבעיה מתחילה כאשר אנחנו נפגשים כולם, או אפילו חלק מגיעים לשבת, (מספיק אפילו זוג אחד) ואני כבר מרגישה מעט תקועה. לכל אחד יש את הבן זוג שלו, ורק אני תקועה קצת בין כולם… יש לציין שיש לי קשר טוב וחזק עם אחיי ואחותי, עם גיסי ועם גיסותיי, וב"ה אנחנו משפחה מאוחדת ואוהבת. אבל מה אני אמורה לעשות כשכולם מתחלקים לזוגות ולפעמים אפילו קצת מסתודדים? זאת ממש לא הרגשה טובה, אך הם ממש לא עושים את זה בכוונה, והם אפילו לא יודעים שאני לא נהנית מזה. מטבעי אני אופי סגור יותר ולא אומרת למשפחה כשקשה לי.
ועוד שאלה שלא ממש קשורה, מאחר ואני לבד בבית, אז אין לי כ"כ עם מי לעבור התמודדויות. ז"א- ההורים שלי לא תמיד כ"כ מסתדרים ביניהם ונוצרים ויכוחים ומריבות רבות. זה משפיע עלי לרעה, כי אני נהיית עצבנית יותר וכועסת לדוגמא על אמא שלי שגרמה לאבי להתעצבן…. (למרות שזה ממש לא קשור אלי, ואני לא אמורה להתערב, אבל מה לעשות, אני בן אדם לא ממש מושלם…;). א': איך אני אמורה להתמודד? ב': מה אני יכולה לעשות כדי לוודא שהמריבות והויכוחים לא ישפיעו עלי בהווה, וגם בעתיד עם בן זוגי?

לקריאת התשובה >

קושי גדול בימי האיסור

לפני שהתחתנו היה לנו ברור שנשמור את כל הלכות טהרה היטב כמו שלימדו אותנו,
עם החיים אנחנו מגלים שזה מאד מאד קשה לנו.
הלכות ההרחקות מרחיקות אותנו גם נפשית, אנחנו לא מסתדרים עם הימים האלו, אנחנו בקושי מצליחים לקיים את ההלכות,
אני מרגישה שלי זה יותר חשוב מאשר לבעלי ואם לא הייתי חומה בצורה זה לא היה נראה כך, אבל באופי שלי אני רכה וכנועה ולכן מאד קשה לי להיות זו ששמה את הגבולות
בכל התחומים האחרים בעלי הוא הצדיק וה"רב" של הבית שלנו אבל בנושא הזה זה לא ככה, המצב הזה מאד קשה לנו
אציין שבימי ההיתר פשוט טוב לנו כ"כ וזה באמת בעיה ספציפית של ימי האיסור
האם התפקיד של האישה לשים את הגבולות בבית או שצריך להיות אישה שעושה רצון בעלה.
אשמח מאוד לתשובה
תודה מראש

לקריאת התשובה >

בעלי עצלן וזה קשה לי מאד

מיד אחרי החתונה הבנתי שלבעלי יש כל מיני קשיים במיוחד בעניין של זמנים. הוא לא מסוגל לקום בבוקר ולכל מקום הוא יוצא בדקה אחרי האחרונה. וגם שאני מרגישה שהוא לא באמת מבין אותי. לא נעים לי להגיד אבל ההרגשה שהוא די אגואיסט… אני רציתי להיות אישה טובה. והמון זמן לא הערתי וניסיתי לחיות עם זה. לאט לאט נולדו ילדים ואני כבר חייבת עזרה ולדוג' אני לא יכולה להוציא 4 ילדים לבד בבוקר…. אבל הוא ישן. או קם מאוחר ואז נכנס למקלחת…. זה גורם לי להתפוצץ עליו וכל הדברים האלה גרמו לנו די להתרחק. לאחרונה אני מרגישה מאוד מרוחקת. בקיצור, גם לא כל כך מדברים חוץ מדברים טכניים. אני חושבת שאני כן אוהבת אותו. כי הוא באמת משתדל שיהיה טוב רק הוא לא יודע איך עושים את זה. ובגלל שהוא עצלן( שוב סליחה… לא נעים לי לכתוב עליו ככה… ) הוא מתחיל תהליכים, לאו דווקא בזוגיות, ולא גומר. לאחרונה הוא אמר לי שאני לא מכבדת אותו ואני נורא נפגעתי. כי שש שנים שתקתי ולא יותר מידי חפרתי לו על כל מיני דברים שמאוד מאוד מאוד הפריעו לי מתוך מקום של כבוד ושאני לא אמורה לחנך את בעלי וככה הוא אומר לי עכשיו. ברור שבשנה האחרונה אני לא מכבדת כי אני כבר על הקצה. מאוד עצובה וכועסת על היחס הזה. לא חושבת שמגיע לי במיוחד שכל כך התאמצתי להכיל אותו ואני אישה שמפנקת. קונה לו המון פעמים שתייה שהוא אוהב, מכינה לו כל בוקר(!!!!!) ארוחת בוקר. ועוד. אולי אני לא יודעת מה זה כבוד. מרגישה שאם אני אכבד אותו אני אתן לו לגיטימציה להמשיך להתנהג ככה.

לקריאת התשובה >

צריכה להרגיש את בעלי כל הזמן

יש לי ב"ה בעל מושלם! קיבלתי מעל ומעבר למה שציפיתי.
מבחינה רוחנית, לימוד, חיבור, יראת שמים וכן מבחינה גשמית, רגיש, אכפתי, אוהב, תומך, ועוד ועוד ועוד…
ב"ה טוב לנו ביחד, כל אחד נותן מעצמו את המקסימום כדי שלשני יהיה טוב, בקיצור לא יכולתי לאחל לעצמי יותר טוב מזה .
הנקודה היא , שמשום מה יש לי כל הזמן צורך למשש את הקשר שלנו…
הוא לא מרגיש טוב, הוא עסוק יום יומיים בעניינים כלכליים וכד' אני נשברת …
בהגיון- אני לא מבינה את עצמי.
אני בטוחה בקשר לגמריייי!
אני יודעת שהוא תמיד שם בשבילי ושהוא רוצה שיהיה לי רק טוב, אני מרגישה את הגב שלו מאחורי.
אבל משום מה, אחרי יום אחד שאני לא מרגישה אותו איתי ב 100% אני נשברת, וגם לא מצליחה להסביר לו מה קורה לי, ממילא אני מתרחקת, מתכנסת בתוך עצמי, והוא עם כל הרצון הטוב לא יכול לעזור לי.
כל פעם זה מסתיים כשאני פורצת בבכי , ואז הוא יוצא מגדרו בשביל להרגיע אותי ,
ואז אני חווה את הביחד. ונרגעת …
אבל יום אח"כ כשאני מתפקחת, אני מרגישה מעמסה על כתפיו… אני מרגישה שהוא כבר לא יודע מה הוא צריך לעשות כדי שזה לא יקרה שוב. והוא צודק, כי אני בעצמי לא יודעת מה יוכל לעזור לי, אז ק"ו שלא הוא…
אין לי שום טענות כלפיו, הוא מושלם! ואני מבינה בהיגיון שהוא לא יכול להיות 24/7 סביבי…
בקיצור, מבולבלת מעצמי…

לקריאת התשובה >
דילוג לתוכן