שלום לך שואלת יקרה מאד!
ראשית, ברכות ואיחולים בהגיעך לשלב המיוחד והמרגש הזה בחיים!
תקופת השידוכים היא תקופה שאפשר לקרוא לה 'מעורבבת'. ממש.
מצד אחד את כבר נערה בוגרת, ונכנסת למגרש של הגדולים, אבל מצד שני, בתוך תוכך (וכמו כולנו, בעצם) יש ילדה קטנה שרוצה להישען על מישהו או להתחבא מתחת איזשהו סינר מנחם, ולצאת כשיאמרו לך שהכל בסדר…
את מתארת את עצמך כאדם שמסוגל בקלות ליצור שיחה, אבל לא טיפוס ש'ישים מיד את כל הקלפים על השולחן'. אני רואה בסוג ההתנהגות הזו מעלה גדולה מאד. זה מעיד על בגרות ובשלות, ועל רצון לפתח משהו עמוק בזהירות וביציבות.
אומנם יש אנשים שקל להם מאד בנושא, וכבר במפגש הראשון עם אדם זר לחלוטין, הם יכולים ממש לתת פיסות מהלב שלהם.
אבל חלק ניכר מהאוכלוסיה הם אנשים שרוצים קודם כל להרגיש בנח עם האדם שמולם, ורק אז הם יהיו מוכנים לחשוף את הצד שממול לנושאים רגישים ומהותיים יותר.
את מתארת פגישה ספציפית שבה הרגשת ב'ראיון עבודה', כהגדרתך. ייתכן בהחלט שהבחור הוא מקסים ומיוחד, אבל אם משהו לא זרם, ואת הרגשת את זה בעוצמה, הגיוני מאד שזה לא זה.
כלומר, ברור שפגישה ראשונה היא לא בהכרח המאפיינת לשאר הפגישות. והחשש והמבוכה לגיטימיים ומובנים בהחלט. לכן במקרה כזה לפעמים כדאי לשקול פגישה נוספת. אבל בהחלט שלא כדאי לך להרגיש החמצה. קחי את הסיפור הזה כמקפצה לפגישות העתידיות.
המוטו החשוב ביותר בעיניי צריך להיות כזה: הפגישות הן אמצעי כדי להגיע בעז"ה למטרה הנעלית של הנישואין. מבלי לזלזל בחשיבותן, לא כדאי להפוך אותן לעיקר.
כלומר בפגישות צריך להגיע לשלב שיהיה נח ונעים, שתגלו שיש לכם נושאי שיחה משותפים, שגם כשיש (ויהיו. בטוח!) שתיקות מביכות, תצליחו להיחלץ מהן בצורה מכובדת ולצחוק עליהן ביחד.
זוהי תחילת הדרך לקשר היפה בעז"ה שהולך ונרקם בין בני זוג.
עד שאנחנו לא חיים עם בן הזוג באותה קורת גג, ולאורך תקופה, יהיה לנו קשה בהחלט להכיר לעומק, אבל זה היופי שבדבר: בעז"ה תצמחו ותתפתחו ביחד, ותמצאו לכם את הדרך הטובה ביותר לצעוד בה.
אולי רק כמה טיפים שיכולים להאיר לך בדרך המיוחדת הזו שלך:
באופן כללי כדאי לך להתכונן למטרת היציאה לפגישות, בדיוק כמו שאת מתכוננת למשהו חשוב בחיים (ראיון עבודה?:)) תחשבי על נקודות משמעותיות שהיית רוצה לקבל עליהן תשובה, מאפיינים מהותיים שיהוו בשבילך אור ירוק או אדום.
את יכולה להיעזר בכל מי או מה שבסביבה שלך כדי לקבל הכוונה: ישנם ספרים מצוינים שבוודאי תוכלי להעשיר את ידיעותייך מהם
את יכולה גם לשאול בנות משפחה/ חברות על כיוונים שכדאי להתייחס אליהם בפגישות. אבל קחי אותן רק בתור המלצה ולא כהלכה למשה מסיני, כי בסופו של תהליך, כל אחת היא שונה ועם הסתכלות אחרת על החיים.
את מוזמנת לקנות לך מחברת מיוחדת (או לפתוח קובץ במחשב?) ופשוט לרשום לעצמך כל מיני רעיונות, הגיגים ומחשבות. את לא חייבת להיות מה'יקיות' האלו שמוציאות בפגישה את הצ'ק ליסט שלהן ומסמנות V על כל פרמטר חיובי/שלילי שהתגלה במיועד הפוטנציאלי…
אבל תוכלי בהחלט להתכונן עם תרחיש 'סימולציה'- לעמוד מול המראה, או רק ללחוש לעצמך בלב, או פשוט לעצום עיניים ולדמיין כאילו את נמצאת עכשיו בפגישה. איך תגיבי לסיטואציה כזו או אחרת? מה יקרה אם הוא יהיה ישיר מדי? רדוד מדי? רציני מדי? …
אם תתכונני מראש (וקחי בחשבון שתמיד יכולות לצוץ סיטואציות שמשום מה לא העלתך בדמיונך הפרוע ביותר, אבל לא נורא , תוכלי להוסיף את זה למחברת תחת הכותרת: מה לא לעשות בדייטים….)
והכי חשוב- תהיי את עצמך. תני מקום וביטוי לרגשות, לרצונות ולמחשבות שלך. כי בעצם מה שמייחד אותנו כבני אדם- הוא דווקא המכלול הזה של הפרטים הקטנים שמרכיבים אותנו כאישיות שלימה ומיוחדת.
מאחלת לך שתעברי את התקופה הזו בחיוך ובשמחה,
ובקרוב ממש תמצאי את החצי השני שלך, ופשוט תרגישי את זה!
בהצלחה ובתפילה,
לאה
