The Butterfly Button
מתאמצת להיות עם רגשות חיוביים אבל זה לא הולך לי

שאלה מקטגוריה:

שלום.
אני לא יודעת מה לעשות ומבקשת את עזרתכם.
אני בת 21 וההורים שלי גרושים. בשנה האחרונה עברתי לגור עם סבתא שלי ואנחנו בקשר טוב. כשאבא שלי מגיע אליה לשבת לרוב אני חוזרת בית שלי רק לפעמים אני נשארת.
בגלל שאני מאוד אדם ביקורתי ושופט כלפי עצמי, זה גם היחס כלפי הסביבה ובמיוחד כלפי אנשים קרובים אליי. כשאני עם האחים או עם ההורים הפער בין מה שעובר לי בראש למה שאני משדרת כלפי חוץ הוא גדול. זו מלחמה ממש לסלק את המחשבות האלו בכל דרך אפשרית כמו לדון לכף זכות אבל זה לא הולך לי. ובפועל יוצא שאני עצבנית ובכלל לא נעימה לסביבה. מצד אחד הצער הזה גורם לי לחשוב אולי להתרחק מהם ? אבל מצד שני זו המשפחה שלי ואני לא יכולה לחיות במצב של כמו על אי בודד ללא חברה. בפועל מה שקורה זה שאני מרבה לקרוא ולשמוע בנושא ואיך להתמודד וכל פעם מנסה מחדש אבל זה לא הולך ומרגישה שזה רק נהיה גרוע יותר כי זה מזיק לי ההתנגשויות האלו. אני מאוד כועסת על עצמי ומאשימה. השאלה שלי אם בחיים צריך לעשות דברים בניגוד לרצון, האם יש לכך גבול? מהם המצבים יוצאי הדופן? עליי להישאר בשבת איתם למרות שיש לי הרבה ביקורת על אבא שלי ואני לא יכולה (מבחינת הלכתית) לשדר או לדבר על זה ולמרות שכל השבת אני במצב רוח לא טוב מאוד?

תשובה:

שלום יקרה.

קראתי את שאלתך ולא יכולתי שלא להתפעל ממך.

את מתמודדת עם מציאות חיים מורכבת ולא פשוטה, שבתוכה את משתדלת מאד לעבוד על מידותייך, לדון לכף זכות ולכבד הורים. כמה לא מובן מאליו!!

את מתארת קונפליקט שיש לך בינך לבין עצמך לגבי הקשר עם משפחתך. מצד אחד חשוב לך לשמור על קשרי משפחה, ומאידך את מרגישה שזה גובה ממך מחיר יקר של מתח, עצבנות וחוסר שקט.

את מנסה להתגבר ולהתמודד, אך מרגישה שהמצב הולך ומחמיר, ושואלת איך נכון לנהוג.

ייתכן שאני טועה, אבל תרשי לי לשתף אותך, שכאשר קראתי את שאלתך מה שבלט לי מעבר לשאלה המוגדרת עצמה, היתה התחושה שאת לחוצה מעצם קיומם של רגשות שליליים כלפי בני המשפחה שלך. את מנסה להלחם בהם בכח, אבל כדרכם של רגשות, כשנלחמים בהם חזיתית, הם מחזירים מלחמה שערה.

בואי נתבונן לרגע במעגל הזה: עולה בך רגש או מחשבה שלילית, את נבהלת ומנסה לסלק בכח באמצעות “טכניקות” שקראת או שמעת עליהן, הנסיון נכשל והמחשבות או הרגשות השליליים נשארים, את כועסת על עצמך בשל כך ונכנסת למעגל של מתחים ושיפוטיות כלפי עצמך, שבאורח קסם, וכמו שכתבת בעצמך, משפיע על השיפוטיות כלפי אחרים וחוזר חלילה.

את מעגל הקסמים הזה, אני רוצה שננסה לפרוץ יחד.

איך?

ובכן, ראשית הבנה שאת נורמלית. התחושות שאת חווה הן נורמליות. רגשות שליליים או ביקורת כלפי בני משפחה הם אולי לא מצב שהיינו בוחרים בו לכתחילה, אבל הוא נורמלי.

אחרי ההבנה שהמצב הזה הוא נורמלי, אני ממליצה לך לנסות לפתח לגביו, ולגבי עצמך מבט חומל יותר.

התפעלתי לקרוא שאת מבינה כי יש קשר בין היחס שלך לעצמך (ביקורתי ושופט) ליחס ולמבט שלך על אחרים. זו הבנה נכונה מאד. המשקפיים דרכם אנו רואים ומתייחסים לעצמנו, הם אותם משקפיים דרכם אנו רואים וחווים את העולם. ולכן כדי שמשהו ישתנה במבט שלנו כלפי העולם, המקום הראשון לשינוי המבט הוא כלפי עצמנו.

תסתכלי על עצמך בסיטואציות שאת נמצאת בהן ותנסי לדון את עצמך לכף זכות. שימי לב לדרכי ההתמודדות שלך, שימי לב לנקודות הטובות שבתוכך. במקום להפנות את המבט החוצה, אני ממליצה מאד להתחיל להפנות אותו פנימה, בנסיון לתת לך מקום, והבנה, וחמלה, וכבוד שאת ראויה להם.

כשאנו מאמצים מבט חומל כלפי עצמנו, גם המבט על העולם והמציאות משתנה, ודברים הופכים להיות רכים ונסבלים יותר.

שאלת, אם בחיים צריך לעשות דברים בניגוד לרצון, אם יש לכך גבול ואיך נכון לנהוג.

התשובה לכך היא כמובן לא חד משמעית. באופן עקרוני אני מאמינה שהסוד בחיים הוא למצוא את נקודת האיזון שתאפשר לנו חיים הרמוניים בתוכנו ועם סביבתנו.

אני חושבת שאימוץ של מבט חומל ומיטיב כלפי עצמך עשוי להוביל אותך למציאת הנוסחא של האיזון שמתאימה לך, ותיטיב איתך, ועם בני משפחתך.

באופן מעשי, כדי להגיע למקום חיובי יותר בתוכך, פשוט תהיי טובה לך. תפנקי אותך, תשקיעי בדברים שאת אוהבת, תמצאי לך את הפינות ואת האנשים שעושים לך טוב.

בנוסף ממליצה מאד להעזר באשת מקצוע שתלווה אותך בתהליך, כך שיתאפשר לך לתת מקום ועיבוד לכלל התחושות.

אני מאמינה שהפניית הזרקור פנימה, הכלה והבנה של עצמך ומציאת נקודות האור שבתוכך, ישפיעו גם החוצה והלוואי יאפשרו מציאות מוארת יותר

מאחלת לך חנוכה שמח, עם הרבה אור ובהירות.

אפרת

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

האם כשאתארס אצליח להיות יותר שמחה?
גמרתי סמינר מהמצוינים בארץ. כיום עובדת מעט במשרה חלקית. גרה בבית שלא קל לשהות בו. כבר כחצי שנה בשידוכים. רב החברות שלי נשואות. פעם היו אומרים עלי שאני בת שמחה. כיום אני רוב הזמן בעצבות, מרגישה שהחיים קשים. בימים שלא הולך טוב בעבודה אני מרגישה בזבוז בעולם, למה לחיות סתם...
חוסר מימוש עצמי כשאני כבר לא עובד בחינוך
בעברי היתי איש חינוך . דברי היו נשמעים. כיום אני ללא עבודה ומרגיש מרוחק מהחברה והנורא ביותר אני מרגיש שלא ממש את היכולות שלי. אם בעבר עזרתי ויעצתי לרבים.כיום אין מי שרוצה לשמוע ממני. שאלתי. 1. מה לעשות בפועל.לחיות עם הגזרה…. 2. לחפש בכל דרך אפשרות להפיץ דעותי ולנסות לעזור...
אמא שלי יורדת עלי בלי סוף
אני בת 31. נשואה + 1. מאז ומתמיד יש לי בעיות עם אמא שלי מהילדות שעוד גרתי איתה תמיד היא הייתה יורדת עליי בלי סוף, לא יודעת להכיל אותי בכלום, אי אפשר היה לספר לה שום דבר מבלי לקבל צעקות ממנה, לא אהבה שחברות באות אליי בתור ילדה כדי שחס...
עוברת ליד החיים ולא מצליחה להרגיש באמת
אני בחורה בת כמעט 26, רווקה. השאלה שלי כללית, יכול להיות קשורה לזה שאני רווקה, למרות שזה לא בטוח.תגידו אתם:) קצת רקע לפני הצגת השאלה: יש לי תואר ועבודה מעניינת מאוד, לרוב עם הרבה סיפוק. אני מוקפת בחברה ב”ה ויש לי הזכות להמשיך וללמוד תוך כדי עוד דברים שאני אוהבת...
יש סוף לטיפול רגשי? אפשר לצאת מהקושי?
בתור אחד שעבר הרבה טיפולים רגשיים ותמיד זה סייע לתקופה מוגבלת מאוד עד לגל הבא אני רוצה פשוט לדעת האם יש לזה סוף? האם יש דרך לצאת מזה אי-פעם? לקבל כלים להתמודדות יעילה יותר אחת ולתמיד? או שזה פשוט משהו כרוני שילווה אותי עד זיבולא בתרייתא – על כל המעלות...
הבן הנשוי לא רוצה בקשר איתנו
הבן הנשוי שלנו בתקופה האחרונה הפסיק קשר איתנו ההורים נשוי כבר 3 שנים ומתחילת הנישואין התגלו קשיים עם כלתנו כשנולדה להם בת לא ניתנה לנו ההרגשה לגישה חופשית לנכדה- תמיד הגבילה אותנו אם זה בשעות ביקור וגם כשהיינו מגיעים היו התניות של זמן איכות איתו כי היא צריכה לישון (באמצע...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן