The Butterfly Button
החומרות של פסח גורמות לי ללחץ גדול

שאלה מקטגוריה:

אני אוהב את חג הפסח. את חג המצות. את ליל הסדר. את כל החג. ובכלל את כל החגים. אלא ש… וכאן מגיע ה”אלא ש” הגדול (והנורא). ההכנות מסביב לחג. לנקות את כל הבית. לבדוק את כל הבית בלילה האחרון. אין מושג של “ללכת לישון בזמן”. אין אוכל לפני החג. האוכל מוגבל במהלך החג. ועוד לא נגענו בנקודה של מה לאכול אחרי החג שלא נכשל חלילה בחמץ שעבר עליו. אם אחמיר בכל החומרות שהחמירו בבית ההורים הרי שהלחץ ממה נשאר לאכול גדול. וגם אין לי מושג. איך אזכור מה היה לפני שלושים שנה כשאין לי מושג מה הרשתי ומה לא הרשתי שנה שעברה. כל שנה זה להיזכר מחדש מה מותר ומה אסור. מצד שני לקנות הכל גם לא בא בחשבון. גם הילדים זוכרים יותר טוב ממני מה אסרתי עליהם שנים שעברו למרות שלא הבינו מה פסול יש בזה ולמה לשכנים מותר כשהבד”ץ מאשר. ושתיה אי אפשר לקנות. צריך לסחוט פירות ולהכין מיצים מראש. ופתאום הותרה הרצועה וכל מה שהבד”ץ מאשרים נכנס הביתה. שנה זו זה יותר מסובך עם שבת ערב פסח מה נאכל בסעודות שבת כמה חלות נקנה שמצד א’ יהיה לחם משנה לכל הסעודות ושהילדים לא יקומו מהשולחן רעבים ומצד שני שלא ישאר ומה נעשה עם השאריות (אז מה? נסמוך פתאום על העירוב?) זה הכל נראה לי הלחץ של איך לעשות הכל בישוב הדעת ובמנוחת הנפש.. ו-כן, האם זה אומר שאחת למס’ שנים כשחל ערב פסח בש”ק אוותר על ההקפדה שלא לטלטל אא”כ יש ערוב קטן מאוד ללא חשש של צירוף שכנים שאינם יהודים או שאינם שומרי שבת? כל הלחצים יושבים לי וככל שאני מנסה להתעלם מהם הם צועקים ואין לי עצה יעוצה כיצד לעשות זאת בצורה בריאה ומושכלת מצד א’ לשמור על רמת ההידורים ומצד שני להוריד את מפלס הלחצים ולא להתפשר על פחות הידורים/יותר לחצים.

תשובה:

שלום וברכה איש יקר.

שאלה חשובה מאד שאלת. לדעתי ההתמודדות אותה אתה מתאר היא נחלת רבים, וחשוב מאד לעשות סדר בנושא הזה.

אני רוצה לפתוח בסיפור אישי, אמנם לא בהקשר של חג הפסח, אלא על חג הסוכות. אך קשור לחומרות והיכולת לעשות אותם ללא לחץ. ובכן, כשהייתי נער לא היה בבית הורי סוכה בתוך הבית, הסוכה הייתה ברחוב, בשכונה חילונית סמוכה לכפר ערבי, כשבלילה הייתה מוזיקת רקע את המואזין… שאר בני משפחתי היו פטורים משינה בסוכה מסיבה מסוימת, ונשארתי אני לבד, לא היו סוכות סמוכות, השינה בסוכה הייתה ממש מפחידה. אני זוכר את עצמי כילד לומד את ההלכה ומנסה למצוא פטור… אך לא מצאתי, וכך כילד ישנתי בסוכה לבד. חששתי או לא? ודאי שכן. האם חיכיתי שסוכות יגמר, ממש לא. אהבתי את החג הזה יותר מכל החגים. הייתה לי תחושה נפלאה של גיבור שמנצח, הרגשתי תחושה נעלית מאד של עשיית מצוה מתוך הקרבה. והנה אחר כמה שנים, התחתנתי, התגוררתי בבני ברק, הייתה לי סוכה בבית, הרגשתי חסך גדול, הייתה חסרה לי התחושה המיוחדת של ההקרבה בשביל מצות סוכה. מצאתי לי איך להרגיע את רגשותיי, כידוע, כתוב בשולחן ערוך (או”ח סימן תרלט סעיף ב) שאף שמותר לאכול אכילת עראי מחוץ לסוכה, מי שמחמיר על עצמו שלא לשתות אפילו מים מחוץ לסוכה הרי זה משובח. החלטתי לפחות לאמץ את החומרא הזו… אך אחר כמה שנים עברתי דירה ושם לא הייתה לי סוכה בבית ושוב הייתי צריך לרדת לישון בחוץ, אך הפעם זה בבני ברק, כבר לא כל כך קשה לישון בחוץ…. המשכתי איפה את החומרה שלא לשתות מחוץ לסוכה אפילו מים. הגיע חג שמיני עצרת, וחשתי הקלה… סוף סוף אפשר לשתות מים בלי לחשוב פעמיים. סוף סוף נגמר סוכות… כשהגיע חג הסכות בשנה שאחר כך החלטתי שיותר לא אקפיד על כך, כי אמנם כתוב בשולחן ערוך שמי שלא שותה מים מחוץ לסוכה הרי זה משובח, אבל יש חומרה יותר חשובה שלא כתובה אמנם בשולחן ערוך, אך היא הלכה כללית יסודית מאד,

לעשות את המצוות מתוך אהבה ושמחה. לאהוב את המצוות ולשמוח בהם זה ההידור החשוב ביותר, לא יתכן שחומרה שאינה אלא בגדר “הרי זה משובח” תגרום לי לרצות לסיים את חג הסוכות, וכי זה משובח? האם אפשר לומר הרי זה משובח לפעולה שגורמת לי לא לאהוב את המצוה? כמובן שאם זו הייתה הלכה פסוקה, אם זו לא הייתה חומרה, לא היה משנה אם זה גורם לי לשמחה או לא, הלכה צריך לקיים יהי מה, אך דבר שאינו חובה אלא רק “הרי זה משובח” אין לעשותו אלא אם הוא באמת “משובח”.

מאז, התובנה הזו מלווה אותי, אני כולל בחיפוש אחר הידורים את ההידור הפשוט הזה, של השמחה במצוה. הדברים מבוארים אגב בדברי המגיד משנה (הלכות לולב פרק ח הלכה טו) וזה לשונו “ועיקר הדבר הוא שאין ראוי לו לאדם לעשות המצות מצד שהן חובה עליו והוא מוכרח ואנוס בעשייתן אלא חייב לעשותן והוא שמח בעשייתן ויעשה הטוב מצד שהוא טוב ויבחר באמת מצד שהוא אמת ויקל בעיניו טרחן ויבין כי לכך נוצר לשמש את קונו וכשהוא עושה מה שנברא בשבילו ישמח ויגיל”.

אך אני רוצה לעמוד על נקודה אחרת במה שסיפרתי, הקושי שהיה לי כילד, גדול הרבה יותר מהקושי לרדת לשתות מים, מה גרם לכך שדווקא כילד עמדתי בגבורה במשימה קשה כל כך, ולא רק בגבורה אלא גם בשמחה. ולעומת זאת במשימה הקשה פחות, של הירידה לשתות מים, לא שרדתי.

נראה, שהסיבה פשוטה. הרצון להחמיר במצוות הוא רצון מעולה. אך הוא צריך להגיע ממקום פנימי, מרצון, מהבנה. אם עושים דבר מה רק ממניע חיצוני ההחמרה לא תביא אלא ללחץ וזה יהפוך להיות מעיק. כילד וכנער, ישנתי בחוץ, ניסיתי דווקא למצוא היתר, אך לא מצאתי, עשיתי את הפעולה הזו מתוך הבנה שזה מה שנכון ומה שחייבים לעשות, וממילא עמדתי בגבורה, ואף שמחתי בחומרה הזו. לעומת זאת כאברך חיפשתי איך להחמיר, מצאתי בקעה להתגדר בה… ברירת מחדל…. אימצתי את החומרא לא לשתות מחוץ לסוכה, זה לא שבאמת הבנתי למה לעשות זאת, פשוט חיפשתי את הלחץ, את הקושי. ומצאתי אותו… לצערי זה באמת הלחיץ אותי ופעל בי רצון לסיים עם חג הסוכות. ולכן גם בסוף סיימתי עם זה.

הדברים פשוטים מאד, כך כתוב גם בספר סדר היום (סדר מצות סוכה) וזה לשונו, ‘גם מדקדקים לנאותה בכל דבר נאות לה, וזה עיקר בכל המצוות, שיהיה האדם שמח וטוב לב לזכות בעשייתה עד שמפני כך עושה בה תוספת טובה יותר ממה שנצטווה מפני חיבוב המצוה, ובזה יש לו שכר אחר נוסף על שכר עשייתה, ועל זה אמרו תחת אשר לא עבדת, כלומר עבדת אבל לא בשמחה’. [שוב אדגיש כל דבריי נוגעים לחומרות לא מחייבות ולא דברים שחייבים לעשותם, אין שום חשבון שמחמתו יש לוותר על קוצו של י’ מן ההלכה, לא בשביל שמחה במצוה ולא בשביל אהבת המצוות].

ובכן, חומרות והידורים זה חשוב. אך חשוב בד בבד עם עשייתם לדעת למה הם נעשים, מה חייבים ומה לא חייבים אחרת זה נעשה מעיק, זה מבלבל ולא מביא למקום הנכון שההידור והחומרה צריכים להביא את האדם.

בנוגע להידורים שקושרים לחג הפסח, נתחיל עם הניקיונות לפסח. נכון, חשוב לנקות את הבית, נהגו גם להגזים בניקיונות לפסח, זה לא דבר חדש, [ראה שולחן ערוך או”ח סימן תמב סעיף ו]. אך צריך לדעת מה חייבים ומה סתם גוזמא. בדיוק בשביל הצורך הזה, בכדי לשים לב ולדעת מה מלחיץ אותי בחנם, מה אני לא חייב לעשות ואם הוא מלחיץ אותי חייב שאני יעשה.

ולמשל, חשוב לדעת שמבואר בדברי המשנה ברורה (סימן תלג ס”ק כד ושער הציון שם ס”ק לב) שפירורים שאין בהם כזית שנמצאים על הרצפה אין לחוש להם. וכן מבואר בדבריו לגבי ערב פסח שחל בשבת (סימן תמד ס”ק טו). וכן מבואר בדברי החזון איש (סימן כקב ס”ק ח). וזה ודאי שכשיודע שאין בפירורים כזית שאין צריך לבער.

ובאופן כללי לגבי פירורים פחות מכזית מבואר במשנה ברורה בכמה מקומות (ראה סימן תמב ס”ק ס. סימן תס שער הציון ס”ק טז) שאין חיוב לבער פירורים פחות מכזית וגם אין חיוב לחפש אחריהם, וכשהם מטונפים קצת ודאי שאין צריך לבערם. החזון איש (או”ח קטז ס”ק יח) אמנם כתב להחמיר לעשות מחיצה בפני מקום שיש בו ודאי פירורים כמו לפני ספרים שמשתמשים בהם עם חמץ כל השנה [ולדעת המשנה ברורה לא צריך לעשות זאת], אבל חיוב לחפש אחר פירורים ודאי שאין. אם הפירורים התלכלכו על ידי חומרי ניקוי הם גם מבוערים.

מקומות שיד אדם לא יכולה להיכנס לשם, כגון חורים דקים שאולי נכנסו לשם פירורים, לא צריך לפרק. הרי הם כמבוערים.

כך שניקיון הבית לפסח לא מצריך עבודה גדולה כל כך. די בניקיון טוב, שלא לוקח יותר מיום אחד, אם רוצים לחלק ולא לעבוד יום שלם אפשר לחלק את הניקיון ליומיים שלושה.

רוצים לנקות יותר, זה חשוב, ישראל קדושים הם ומדקדקים במצוות, יש גם רצון לנקות ניקיון יסודי של הבית פעם בשנה, גם זה חשוב, אבל צריך שיהיה פרופורציה.

ובכן, לא צריך ללכת לאכול בחוץ השנה בערב פסח שחל בשבת. אפשר לאכול בבית, למצוא פינה ריקה לאכול שם ואחר כך לטאט היטב ואת הפירורים להשליך לשירותים, אם יישארו קצת פירורים על הרצפה אין בכך כלום, כך כותב המשנה ברורה (סימן תמד ס”ק טו), וזה לשונו “ואותן פירורין דקים וקינוח הקערות אין צריך להוציאן מרשותו דנדרסין ברגלים ומתבערים מאליהן ומ”מ טוב שיכבד הבית אח”כ”.

ומה עם החומרות של פסח עצמו. אכילת מוצרים שיש עליהם הכשר מהודר, הנעשים בבית חרושת. זו חומרא גדולה, נכון פעם הרבה היו נוהגים כך, משהו השתנה, התעשייה היום יותר נקייה, הסטריליות הנדרשת במפעלים כשמוצרים נעשים ללא יד אדם כמעט, נותנים יכולת להקפיד על כשרות במפעל יותר מאשר בבית לפעמים. אני מכיר בתים שלא אוכלים מוצרים מבית חרושת, והיצור הביתי שלהם מהודר הרבה פחות מאשר היצור במפעל. לא אומר שאין מקום לחומרא הזו בכלל, אבל זו חומרא גדולה מאד, אני חושב בהחלט שזה מסוג החומרות שאם היא גורמת לך לא לאהוב את פסח,, היא גורמת לך לחרדה מן הפסח, אפשר לוותר עליה.

ממש כך, גם החומרא של חמץ שנמכר לנכרי. זו חומרא שאמנם יש לה מקום בהלכה, אבל צריך לדעת שזו חומרא, חומרא שבדורות עברו כמעט לא היה מי שהחמיר בה. בדורנו זה נעשה יותר מודרני להחמיר את החומרא הזו, מי שיכול להחמיר בזה מה טוב. אך צריך לדעת שזו חומרא, שמעתי עדות מעד נאמן שהחזון איש לא נהג בחומרא הזו. אם תחליט כן להחמיר, תחמיר, אבל תעשה זאת מתוך רצון שמחה ואהבה, אחרת החומרא הזו היא קולא, כי היא מובילה אותך לתחושה לא נכונה ביחס למצוות.

איך תתמודד עם ילדיך. ובכן, כמובן שכל דבר אתה צריך לעשות מתוך מחשבה, לא להחליט רגע אחרי שתקרא את המכתב שלי… תחשוב טוב מה כן ומה לא. אבל אם תחליט לשנות משהו משנים קודמות, תוכל להסביר לילדים שלך גם למה אתה משנה, זה יחנך את ילדיך, הם יבינו שאתה עושה מתוך מחשבה ואינך מזגזג בלי ידיעה. אגב, זו הדרך היחידה לגרום לילדיך לרצות את החומרות שכן תרצה להחמיר, כי ילדים שלא מבינים למה מחמירים בבית שלהם יותר משאר הבתים, ואביהם לא יודע גם להסביר למה, יהיה קשה לחנך אותם לעשות את אותם חומרות. אני חושב שילדים שרואים שאביהם מתבונן, חוזר בו לפעמים ולא בוש לומר שהוא חוזר בו, מתרשמים מהענווה של אביהם, ומן האמת שלו, וזה חינוך טוב ללא פחות מכל חומרא אחרת שתנסה לחנך אותם.

כללו של דבר, עבודת ה’ לא כוללת רק חומרות, עבודת ה’ כוללת עשיית מצוות מתוך יראת שמים, מתוך מחשבה, מתוך רצון להתעלות לאהוב ולשמוח במצוות, אם תהיה חדור בתחושה הזו, אם הרצון שלך לעשות את המצוות מתוך שמחה ואהבה ילווה את כל מעשיך, אז גם אם תבחר לפעמים בקולות, לא תיהפך ל”מיקל” חסר יראת שמים. וכשתחליט להחמיר, תעשה זאת מתוך ידיעה ובירור, ואז, יקל עליך לעשות זאת, כי תעשה מתוך ידיעה ובחירה. תתלווה לעשייה שלך תחושה של התעלות שתנסוך בך כח להקפיד גם על חומרות.

אני מאחל לך שהשנה לראשונה תרגיש בן חורין בחג הפסח. אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה, כאשר תבחר את דרכך כשתעשה מה שרק תעשה מתוך ידיעה ובחירה יהיו מעשיך מה שרק יהיו, חדורים בחוויה, בשמחה באהבה ובהתעלות.

אם תרצה הדרכה יותר מפורטת ביחס לשאלות ספציפיות שאתה מסופק בה, או שתרצה הסבר לחומרות והידורים מסויימים, תוכל ליצור קשר בכתובת האי מייל המצורפת.

פסח כשר ושמח.

שלמה

sh4101199@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. החומרות של פסח הן לא רק בגלל בגלל חשש חמץ או בגלל שרגילים בחמץ כל השנה או כפי מה שמובא מהאר”י שהנזהר ממשהו חמץ מובטח לו שלא יחטא, יש עוד טעם שלא ידוע לכולם והוא בכלל לא קשור לחומרה של איסור חמץ, אלא כמו שכתוב בראש השנה ט”ז ע”א בפסח על התבואה, רוצים להראות לקדוש ברוך הוא שאנו משתדלים להינזר מתאוות אכילה ולאכול רק בשביל שיהיה לנו כוח לעבוד את בוראינו, ולכן נזהרים מכל מיני מטעמים בפרט מזון מעובד שלהראות לקדוש ברוך הוא שאנו רוצים גם לקדש את עצמנו באכילה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

תמיד יש כוח לניסיון?
אשמח למענה עבור שאלה שמפריעה לי מאוד. לא ארחיב . בקצרה , יש משפט/פסוק שאומר “לא נותנים לאדם נסיון שהוא לא יכול לעמוד בו” ועוד כל מני משפטים בסגנון של: אם קבלת את זה קבלת את הכח להתמודד עם זה וכ’ כן זה משפט שמעודד, כי הוא אמר שחור על...
לא מצליחה להרגיש ביטחון כמו שאני רוצה להרגיש
תודה רבה על האפשרות לכתוב מהלב. התשובות מעמיקות ומכבדות וניכרת מחשבה והשקעת זמן רב בכתיבתן. לשאלתי, מאז ומתמיד האמנתי בהשם. לפני 5 שנים חליתי והתחלתי לקרוא ברכות השחר. מפרוץ המלחמה התחלתי בהתקרבות משמעותית שכוללת שמירת שבת מלאה, תפילות שחרית ושמע שעל המיטה, כיסוי ראש ובגדים צנועים, הקפדה על שעות הפרדה...
לאיזה זרם להשתייך?
קודם כל רציתי לומר תודה רבה על האפשרות שאתם נותנים להביע את הרגשות והשאלות דרך האתר עם מענה מקצועי ואדיב! וניגש לשאלה אנחנו משפחה עם חמשה ילדים שלא שייכת לשום מגזר לא למגזר החרדי ולא לדתי אנחנו שומרים תורה ומצוות וכשאן השאלה : לא פעם ולא פעמיים הילדים שלי שואלים...
אם אני חוטא העונש יגיע מייד?
יש לי שאלה שמעיקה לי זמן רב. כל פעם שאני חוטא אני חושש שיבואו עלי עונשים מיידי. כשאני נכשל בעבירה אני רואה באותו יום או ביום הבא במוחש איך שהפסדתי כסף, איך שאירע תקלה וכו’. ומדה טובה מרובה, כשאני מקפיד על הכל כפי ההשתדלות אני רואה ברכה ושפע. מצד אחד...
ממה מתחילים להתחזק ומה היחס למסורת?
אני חוזר בתשובה 14 שנה פחות או יותר, ויצא לי להכיר מגזרים שונים: חרדים, דת”ל, חסידים… למדתי בישיבה לחוזרים בתשובה על פי שיטה ליטאית עם שם טוב, והיא מגדירה את עצמה כחרדית לכל דבר, רק עם דגש מסוים על מוסר, בדומה לשיטת ‘מדרגת האדם’. תתקנו אותי עם אני טועה: שאלה...
מה זה אומר שהקב"ה אוהב אותנו?
יש לי שאלה שמטריד אותי קצת. שמעתי הרבה פעמים שהקב״ה אוהב אותנו וכו׳ יש כמה פסוקים שאומר את יסוד הזה וזה כתוב הרבה בספרי חסידות את יסוד הזה. זה דבר ברור ומפורש ברמב״ם ועוד ראשונים שה׳ אין לא גוף וכו׳ וכל המילות שכתוב אודותיו שמתאר אותו זה רק לשבר את...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן