שואלת יקרה,
את שואלת את שאלת הבורא לאנושות: “איכה?”
בקריאת התורה, לקחתי רגע עמוק לנשום את המילה המתגעגעת הזו.
*
לפני חטאם, היו אדם וחוה טהורים לגמרי, הרע- חיצוני להם.
האכילה מעץ הדעת הטמיעה בתוכם את כח הרע.
כעת כולנו בשלב שאחרי החטא. זרוקים אל העולם הזה, להט החרב המתהפכת חוסמת את המעבר לעדן. האם זה אומר שאין סיכוי, שלא נוכל להגיע למקום שאותו יעד ה’ להטבתו הנצחית אל האדם?
היופי האלוקי אומר שאכן המהלך השתנה, אבל התכלית קיימת ונגיע אליה בכל מקרה.
אחותי, כולנו במהלך הזה של עץ הדעת טוב ורע.
כולנו חווים את המשיכה והקריעה בין השמים לארץ, בין החומר לרוח, בין הטוב לרע.
ואילו ה’ אומר לנו: אוקיי, כעת הרע מעורבב עם הטוב המהותי שלכם. לכן הדרך שלכם אל הטוב הנצחי יהיה בקידוש החומר.
“אדרבה, השפלתו תהיה הגבהתו, ומשם יקנה יקר וגדולה שאין כמוהו, בהיותו הופך את החושך לאור, ואת הצלמוות לנגה יזריח” (הרמח”ל, דרך ה’)
קראי שוב את המשפט הזה, לאט.
כי משם תשאבי את הכיוון ואת התקווה, זוהי האמת של מי שאת!
מתוך תורת החיים נובעות שתי מסקנות ישירות אלייך:
1. נפילה אינה אומרת שאין חזור. היא אומרת שהמסלול עבר כמה פיתולים, אבל את תמיד עם המבט קדימה.
ברגע שהבחנת בטעות, אבל כבר אינה שבויה שלה.
לאחר ההתפכחות, יש לך בחירה. עצרי לרגע לחבק את עצמך ולהודות על צעדים עצומים שעשית כבר: מחקת את האפליקציה! הפסקת את הקשרים הללו! ובעצם הפניה כאן את עשית עוד צעד לבחור נכון עכשיו.
זה מדהים, ולא מובן מאליו. אין לי ספק שהפעלת כאן את כח הבחירה. לאיזה קול בתוכך הקשבת, כשעשית את הצעדים הללו? איך היית קוראת לו?
אפשרי לעצמך למצוא את הביטוי של הקול הזה גם עכשיו. הרגישי אותו בגוף, שימי לב למחשבה ולמילים.
פעם שמתי לב לקו הדופק שמצייר המוניטור: עולה יורד, יורד, עולה, וכך הלאה, כל עוד יש חיים. קו ישר – מעיד על מוות.
יקירה, את עולה ויורדת, ולא הכל תלוי בך. התפקיד שלך הוא לזכור ולהתחבר כמה שיותר לטוב שאת. וברגע שאת שמה לב לחריקה, לחוסר התאמה, לחוסר נוחות שלך בענין כלשהו- את כבר במקום שמאפשר עצירה, הקשבה, ובחירה.
תמיד יש אפשרות לחישוב מסלול מחדש ודרך להגיע אל הטוב האמיתי, מכל מקום על המפה.
2. את- כמו כולנו- נשמה שואפת למעלה וגבוה, וגוף עם תאוות שדורשים את הנאת הרגע.
לכן בכל מעשה יש ערבוב של השניים, והמטרה היא לזכך את כל המעשים שיהיו כמה שיותר ממניע ואל תכלית רצויה.
בקשרים הוירטואליים היה חלק רע, והוא ברור לך. אבל המניע של רצון לקשר – הוא מניע חיובי ביותר!
נסי לבודד את השניים: הרצון הפנימי, והדרך למימוש.
הרצון- נכון ויקר. הוא יוביל אותך בע”ה לחופה ובניית בית מחובר ומשתוקק.
את טעית בדרך המימוש של הרצון.
מותר ונכון שתצטערי מאד על הסטיה הזו, על שטעית בהנהגת התאווה והחשק למקומם הראוי והנעלה.
ברגע שתעשי את שלבי התשובה על כך: חרטה, וידוי, קבלה לעתיד- הלכלוך שאותו את חשה יהפוך לזהב.
כעת את יודעת כל כך בבירור מה את לא רוצה,
ותוכלי להפנות את משאבייך לבירור של אהבת אמת, ללימוד אודות קשר של קימא ובנין בית לשכינה.
אם תרצי הפניה לקריאה מומלצת, אשמח שתצרי קשר. ובכל מקרה, דעי שאת בליבי ותפילותי למימוש כוחות האהבה הבריאים והשופעים שבך-
אל העדן הממתין לך בשני העולמות.
שלך הממתינה לבשורות משמחות,
שפרה
smw.wohl@gmail.com
נ.ב.
כדי להבין יותר את מנגנון היצר, אני מפנה אותך לתשובה בנושא התמכרות:
https://akshiva.co.il/%d7%a9%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%9d/%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%9b%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%98-%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%a6%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%94-%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%93%d7%95/
ותשובה יפהפיה נוספת שתוסיף לחדד את ההבדל בין המניע למעשה:
https://akshiva.co.il/%d7%a6%d7%a0%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%aa/%d7%9c%d7%90-%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%9c%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d/
דלג לתוכן
