רציתי לשאול לגבי מעמד האשה-לא מהמקום הפמינסטי ,ולא מהטענה שנשים מושפלות…אני מבינה את מעמד האשה ביהדות.החיים הרוחניים של הגברים מלאים בהרבה דברים מעשיים שמאד עוזרים לחיבור…4 מינים,תפילין,שמחת תורה,שבועות,לימוד התורה וכו…אנחנו הנשים לעומת זאת-המקום של החיבור שלנו מגיע ממקום אחר,יותר פנימי-הנשמה שלנו יותר גבוהה ומחוברת…אבל עדיין-הרבה פעמים אני יכולה להרגיש שאני צריכה דחיפות…וכן…אני אומר את זה בפה מלא-אני מקנאה בדברים האלו!! הייתי רוצה ללכת לביהכנ"ס ,להתפלל בקול,ליטול 4 מינים,ללמוד תורה-שזה התבלין נגד היצה"ר-שכשאני צריכה להתמודד איתו – חוץ מהצניעות אני אמורה לעבוד מאד קשה!!-איך אני מוצאת את עצמי מתמודדת בשמחה ובאמת להודות על "שעשני כרצונו"?