מאת:

התפרסם בתאריך:

09/08/2021

מעמד האישה- מפריע לי שאני מרגישה שהוא פחות

שאלה מקטגוריה:

היי
האמת שכל פעם הפריעה לי נקודה אחרת בקשר למעמד האישה, ובסופו של דבר לא כתבתי אז למרות שט' באב עכשיו ומרגיש פחות מתאים אולי עדיף כדי שיצא לפועל..
מקווה שלפחות חלק אצליח להעלות כאן:
-ביהדות הגבר מקדש את האישה ולא האישה את האיש, למה? אני שואלת למרות שאני יודעת שהגבר לרוב רוצה לתת ולהשפיע וגם הוא זה והאישה רוצה להיות מושפעת וכו.. אבל עדיין מפריעה לי הנקודה הזו אולי כי ממנה נובעים עוד דברים
-גבר יכל לשאת כמה נשים(עד החרם) ואילו אישה לא… עוד עניין שבטח קשור לנקודה הזאת ומעורר לפחות בי את תחושת האפליה..
גבר שלא היה נאמן הנישואין שלהם לא חייבים בפירוק ולעומת זאת קראתי בעבר ומקווה שזוכרת מדויק, שאישה שהייתה לא נאמנה בעלה חייב לגרשה..

אשמח לתשובה
תודה רבה

תשובה:

בס"ד

שלום לך שואלת יקרה וחושבת.

קראתי את השאלה שלך בהזדהות רבה. היא הדהדה לי הרבה מאד שאלות שאני שואלת את עצמי בנוגע לסוגיה החשובה שהעלית – מעמד האשה ביהדות. אני בוחרת בתשובה זו לא להתייחס לשאלות הספציפיות שהעלית משום שאני מרגישה כי כולן משקפות את אותו שורש, וכשנצליח לגעת בשורש ממילא יזרח אור גם על אותם סימפטומים, אני מקבלת חיזוק לתחושתי זו מדברייך, כתבת: "כל פעם הפריעה לי נקודה אחרת" – מה שאומר שלא השאלה הזאת או שאלה אחרת הן הטורדות את מנוחתך, אלא הרעיון העקרוני המשתקף בכל כך הרבה פנים וווריאציות ולא מתיישב על הלב. אם בכל זאת את מבקשת לקבל מענה שייתן הסבר נפרד ומנמק לכל אחת מהסוגיות שהעלית, את מוזמנת תמיד לכתוב לנו שוב.

ואחרי ההקדמה הארוכה הזאת…. שנים רבות חיפשתי אני בעצמי תשובות לשאלות מן הסוג הזה, משהו בתוכי התקומם מאד בכל פעם שנתקלתי באמירה\הלכה\רעיון שחיזקו בתוכי את תחושת הנחיתות וגרמו לי להרגיש פחות ופחות שווה רק משום שאני בת ולא בן. התשובות שקיבלתי לא סיפקו אותי, הן הרגישו לי תמיד כמו סיבון, או הענקת פרס ניחומים. אבל המשכתי לשאול ולשאול ולכעוס ולהתעצבן עד שיום אחד שלחו אותי לקרוא קטע מדברי אדמו"ר הזקן בעל התניא שמדבר על עליית הנשיות. בעל התניא שואל על ההבדל בברכות החופה בין ברכת "משמח חתן וכלה" לבין ברכת "משמח חתן עם הכלה", ומבאר שהברכה הראשונה מדברת על העבר, בעבר ההשפעה של ה' לאשה עוברת דרך האיש, ולכן "משמח חתן וכלה", אך בברכה המבקשת על העתיד לבוא "ישמע בערי יהודה", ישנו שינוי – כביכול ה' יחד עם הכלה משמחים את החתן, כלומר – גם הכלה הופכת להיות משפיעה. וכך נוצר מצב של השפעה הדדית, של שניים הנותנים וגם מקבלים.

את בודאי מכירה את מאמר חז"ל לגבי הגאולה שהיא: "קמעא קמעא" – הגאולה שלנו מגיעה באופן תהליכי, הדרגתי, וביטוי לאותו חזון של הדדיות שלימה, אפשר כבר היום לראות מתרחש במציאות. אנשים ונשים בוחרים מרצון להיכנס למערכת של נישואין מתוך הדדיות, מתוך מתן מקום ומעמד לשני בני הזוג. הצורך להיות משפיעה ובעלת מקום, אינו רק צורך נשי, גם גברים היום רוצים אשה בעלת השפעה וכח פנימיים ואמיתיים. בעל התניא כמובן מרחיב ומעגן את דבריו בדברי הנביאים ופירושי חז"ל, ואת מוזמנת לקרוא את דבריו בהרחבה ובפירוט כאן, (מאמר שכתבו ניר ונעמה מנוסי שנקרא "נקבה תסובב גבר" ומבוסס על דברי אדמו"ר הזקן שם. מפורסם בתוך הבלוג המאד מומלץ של ניר מנוסי "הרהורי תשובה" העוסק רבות, בין השאר, בנושאים של פמינזם ויהדות)

דברי בעל התניא אינם זקוקים לחיזוקים, ובכל זאת עיננו הרואות יכולות להעיד כי נאמנו מאד דבריו. מעמדן של נשים עלה במאתיים השנים האחרונות בכמה וכמה קומות, ויש בעובדה זו כדי להזכיר לנו שאנו עומדים על פתחה של גאולה.

התשובה שלי יכולה להסתיים פה, ובכל זאת חשוב לי להוסיף כמה דברים:

א. כשלומדים תורה יש לקחת בחשבון את ההקשר התקופתי והתרבותי: "דיבר הכתוב בהווה", דברים מקבלים משמעות קצת שונה כשמסתכלים בהם בעין כזאת. אם נזכור שעד לפני כמה מאות שנים, בכל תרבויות העולם, היו הנשים אובייקט – חפץ שיש לו בעלים (אבא או בעל או אדון וכדו') ולא סובייקט (אדם בעל חוויה פנימית עצמית, תחושות ורגשות וזכות על עצמו) נתבונן בדברי התורה אחרת, ההקשר ההסטורי והתרבותי עוזר לנו להבין הרבה מאד דברים בצורה אחרת. דוגמא קלאסית – התורה מחייבת אדם שאנס נערה לא מאורסת, לשאת אותה לאשה ומזהירה שאסור לו לגרש אותה. בעיניים של היום נתפסים הדברים כהתעללות נוראית, אך אם אני פוקחת עיניים בהקשר התקופה מתגלה כאן רגישות מופלאה לצרכי הנערה, ואסביר: באותם ימים גברים היו מבקשים להינשא לבתולות דווקא, אשה שנאנסה עלולה היתה להישאר רווקה כל ימי חייה, ורווקות אז אין משמעותה רק כמיהה למשפחה וילדים, אלא גם חוסר הגנה פיזית – אין מי שיכלכל, שיפרנס, שישמור מפני חיות אדם ושאר נזקים, ובקיצור: חיים שאינם חיים. באה התורה ואומרת לאנס, במידה והנערה מעוניינת בכך אתה חייב להינשא לה, לקחת עליה אחריות, להתחייב עבורה בכל הכתוב בכתובה, ואם תאמר : אנשא לה ואז אגרשנה – לא ולא! לא תוכל לגרשה לעולם, אלא אם כן היא תחפוץ בכך. בכך הבטיחה התורה שאותו נזק נורא של אונס לא יגרור אחריו נזקים נוספים וימיט אבדון על חיי הנערה. לכן יש ללמוד היטב היטב, להקשיב בענווה לדברי התורה וללמוד אותם כראוי ובהקשר בהם נאמרו. הרבה מאד ציטוטים ואמירות והלכות מצטיירים במבט חיצוני כמדירי נשים או עויני נשיות, ומהעמקה בהם מתגלה אמת הפוכה של הבנת נשים ורגישות לצרכים שלהן, של כבוד ונתינת מקום. והדברים נכונים גם לגבי תקופתנו ועל אחת כמה וכמה שהיו מרחיקי לכת ומתווי דרך בעידן בו לא הוכרו כלל זכויות נשים.

ב. בספרות התורנית האשה אינה רק אשה, אשה היא ביטוי למהות נקבית שקיימת בכל רבדי העולם, היא השכינה, היא כנסת ישראל, היא הלבנה שהתמעטה (זוכרת את הסיפור הזה מהגן? בודאי. ואת זוכרת אולי שבכל ראש חודש מבקש הקב"ה "הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הלבנה"? אכן אכן, יש קשר עמוק בין נשיות ללבנה, והסיפור הזה של המיעוט והכפרה הוא לא רק מדרש חמוד ללמד אותו על בריאת המאורות, הוא אמת רגישה ונוגעת שיש להעמיק בה ולהבין אותה, סיפור חיינו הכתוב במילים קצרות כדרכם של חז"ל אך מהדהד תופעות הסטוריות ופסיכולוגיות ובעיקר רוחניות לאין שיעור) הנשיות משמשת כמשל לדברים עמוקים ביותר, שהולכים ומיתקנים, וקומתם הולכת וצומחת, בהקשר הזה הייתי ממליצה לך לקרוא את הספר הנפלא "נפילתה ועלייתה של השכינה" שכתבה שרה יהודית שניידר, וגם את הספר "מי זאת עולה" שכתב ניר מנוסי.

ג. כתבתי ממש בקצרה דברים עמוקים מאד שאפשר להרחיב אודותם עוד ועוד. ממליצה לך לנצל את התשוקה לנושא ואת תחושת חוסר הצדק שאת חווה בחריפות כדי ללמוד, לחפש, להעמיק, לבחון. רבות נכתב בנושא, תקראי.

ד. המשיכי להשמיע את הקול הנשי שלך המזהה חיסרון ומשתוקק למילוי, המסרב להשלים עם חוסר הצדק, המבקש מקום. עשי זאת כ"קול כלה" – קול של השתוקקות לחתן, ולא כקול הזורק מעליו את תחושת ההזדקקות, המבקש לבטל מערכות חיים מורכבות ומלאות אהבה ושמחה. כולנו בתהליך מופלא לקראת הגשמת הנבואה: "מהרה ישמע קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה". קול הכלה המשתוקק וכוסף לגאולה בה יבוא לידי ביטוי עמוק הקשר הזוגי שבין הדוד לרעייה, בין כנסת ישראל וקודשא בריך הוא: "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי" (הושע)

אשמח מאד לשמוע את דעתך ואת רחשי ליבך בעקבות הנכתב.

חנה ש

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן