שלום יקרה,

אני שומעת הרבה בלבול, הרבה תהיה לגבי מקומך, לגבי ההתנהגות שלך, לגבי סוג החינוך שתקני לילדך העתיד להיוולד. לגבי מידת האמונה שלך והכנות הרוחנית שלך. מצד שני, את מודעת לעצמך, מודעת למה שעובר עליך, יודעת לעשות הפרדה נכונה בין מה שעובר עליך מבפנים לבין המציאות החיצונית, יודעת להעריך את הטוב שנפל בחלקך, ורוצה כל כך ומאוד להיות בסדר, לתפקד כמו שצריך, להיות אם ורעיה טובה ומגדלת. את מלאת רצון לעשות טוב, מלאת מחויבות וכנות פנימית, ואת בע”ה תמצאי את הדרך החוצה מן הפלונטר הזה שאופף אותך.

אתחיל במה שאת מכנה הקשר שלך עם הקב”ה משום שהוא דוגמא טובה להשלכות שאת עושה.

מכירה את הסיפור על אותו אדם שפגש רב ואמר לו: אני לא מאמין באלוקים. ענה לו הרב: גם אני לא מאמין באלוקים.

התפלא האיש: מה פירוש? אתה רב, אתה אמור להאמין בו!

ענה לו הרב: באלוקים הזה שאתה מתכוון אליו, אני לא מאמין. אלוקים שלי הוא ישות אחרת לגמרי.

אותו אלוקים שאותו את מכנה בשמות, הוא לא אלוקים. זו סתם דמות, או כתובת ערטילאית כלשהי, שיצרת בתוכך כדי להשליך עליה את תסכוליך. אלוקים שלך הוא עמוק בתוכך, והוא מקור הטוב שבך. הרצון הנקי שלך הוא להיות טובה, לשלוט בעצמך, להיות אמא טובה ואשה טובה, לעשות דברים נכון. תראי כמה טוב יש בך! זהו החלק האלוקי שבך ו’האלוקים שלו’ שונה מאוד מן האלוקים החיצוני שאת ממענת אליו את כעסך ופחדייך.

את נושאת אתך מצוקות ומועקות, שמקורן בילדות. ב”ה למדת לעשות את ההפרדה בין מה שעבר עליך לבין המציאות העכשווית, אבל חביבתי, ההפרדה הזו נעשית בראשך. אבל הלב טרם קיבל מענה, והוא אומר את שלו. את עצבנית, כועסת, עצובה, את נושאת משא כבד בתוכך – פיזית ורגשית – משום שהדברים מוסיפים להעיק עליך. הם לא פתורים ולא יושבים טוב במערך הפנימי שלך. את יודעת שהקב”ה מיטיב אתך והכל בסדר, אבל בתוכך כועסת עליו ומרגישה נטושה. ואז מרגישה אשמה וצורך לרצות אחרים והמעגל מסתובב לו…

עליך כעת להתמקד בעבודה פנימית שתעזור לך לצאת מן המעגל. לא לנסות לרצות אחרים אלא את הנפש שלך שעדיין נושאת פצעים וצלקות, את הילדה הקטנה שלמרות כל הטוב שסביבה מרגישה אבודה ולא ראויה. דברי אל הילדה הזו, אהבי אותה, שמחי בה – שמחי במה שאת, העריכי את הטוב שבך, אל תחכי לאישורי הסביבה, תני את האישורים לעצמך. יש לך ‘סרגל ערכים’ שיודע מה טוב ומה רע, יש לך המון כוחות ומעלות פנימיות, אינך אותה ילדה קטנה שהיתה נתונה לשיפוט של האחרים. כעת את בוגרת ועומדת ברשות עצמך. התווכחי עם הקולות ההם, האמיני בעצמך. אל תתני להם לנצח.

למדי לדברר את עצמך מול אחרים. ספרי לבעלך על הקשיים שלך, והסבירי לו כי המשא שאת נושאת בתוכך והקשיים שמציפים אותך גורמים לך לדבר כפי שדיברת, ולהתפרץ בכעס. שזה לא נגדו, ושאת זקוקה לעזרתו. שגם הוא יעשה את ההפרדה בין הקולות הפנימיים שלך לבין האני האמתי והטוב שלך. שהוא ידע להזכיר לך את זה כשאת מתפרצת ולעזור לך לחזור לאיזון. ככל שתהיי מחוברת לעצמך, ולקבל את עצמך על החלקים הטובים והקשים שבך, כן תשוב אליך השמחה והחיוניות, ותרגישי בטוחה יותר בעצמך ובדרכך.

אם את מרגישה שהעבודה הזו גדולה ממידתך, שקלי פניה לדמות מקצועית שתעזור לך במסע הזה. את בנאדם עם המון כוחות ויושר פנימי ומוטיבציה להתפתח ולגדול, ובע”ה תגיעי רחוק.

מאחלת לך חיים של שמחה, שלוה וצמיחה.

אני כאן ככל שתצטרכי.

אורית

.yahel613@gmail.com>

Yahel613@gmail.com