לשואלת הנכבדה

, שאלתך היא שאלת חכם ואנסה להשיב בקצרה.

עיקר עבירת חילול השם כפי שמפורש ברמב”ם פרק ה’ מהלכות יסודי התורה הלכה י’ היא ביצוע עבירה בשאט נפש, ‘כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצות האמורות בתורה בשאט בנפש להכעיס הרי זה מחלל את השם’. מי שעושה עבירה כזו בפני עשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים.

בהמשך בהלכה י”א כותב הרמב”ם כי נכלל במושג חילול השם גם תביעה מן החכמים לדקדק במעשיהם ולא להתנהג בהנהגות לא טובות ‘ויש דברים אחרים שהן בכלל חילול השם, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, ואף על פי שאינן עבירות הרי זה חילל את השם כגון שלקח ואינו נותן דמי המקח לאלתר, והוא שיש לו ונמצאו המוכרים תובעין והוא מקיפן, או שירבה בשחוק או באכילה ושתיה אצל עמי הארץ וביניהן, או שדבורו עם הבריות אינו בנחת ואינו מקבלן בסבר פנים יפות אלא בעל קטטה וכעס, וכיוצא בדברים האלו הכל לפי גדלו של חכם צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין’

מקור דבריו של הרמב”ם הוא ממסכת יומא דף פ”ו. שם נאמר שעל חילול השם אין כוח בתשובה לתלות אלא מיתה מכפרת ולאחר מכן מביאה הגמרא סיפור על רב שאמר שאם הוא לוקח בשר בהקפה ולא משלם במקום שנוהגים לשלם מיד זה בכלל חילול השם ומכאן למד הרמב”ם שישנה הרחבה של המושג חילול השם לא רק לעבירה בשאט נפש אלא גם לדרישה מוסרית של הנהגה ראויה מן החכמים שהנהגה לא טובה שלהם אף היא בכלל חילול השם.

רש”י שם פירש את המושג חילול השם ‘חוטא ומחטיא אחרים’ כלומר אדם שעל ידי מעשיו גורם לאחרים לזלזל במצוות ולעבור עבירות הוא הנקרא מחלל את השם, לפי זה רש”י מסביר את הסיפור על רב שכאשר הוא לא משלם את חובו, הטבח רואה במעשה זה גזל ולמד ממעשהו של רב לזלזל בעבירת גזל.

לכן, עיקר חטא של חילול השם הוא עשיית מעשה עבירה שמתוכה לומדים לזלזל ולעבור עבירות. מעשה כזה שנעשה בפרהסיה בפני עשרה מישראל נקרא חילול השם ברבים ועל כיוצא בזה נאמר שאין תשובה מספיקה.

על המקרים שנכללים בדרך המוסר והנהגה טובה הנתבעת מן החכמים, כתבו באחרונים (בית יעקב למהר”י בירב, ברית משה על הסמ”ג לאוין ב’ אות יד, אורח מישרים לב אות יח, עבודת המלך פרק א’ מהלכות תשובה הלכה ד’, הר אפרים פרשת יתרו (מתוך ציוני רמב”ם פרנקל)) שלא נאמר על זה שאין תשובה מכפרת שמדויק ברמב”ם שדווקא בעבר עבירה ו’חילל את השם בעת שעבר’ ולא בהנהגות שאינן טובות.

יש לציין שלפעמים משתמשים בקריאה ‘חילול השם’ לא במובן המקורי אלא במובן של חילול שמו של המגזר החברתי אליו שייכים או של בית הספר בו לומדים ואין זה שייך למושג חילול השם שיסודו הוא בפגיעה ובזלזול במצוות השם. אולם הנהגה טובה וראויה של שומרי התורה הרי היא כלולה בתוך המושג קידוש השם ונדרשת מן החכמים זהירות יתירה במעשיהם שלא ילמדו מהם לזלזל או לנהוג שלא כראוי.

דבר נוסף שחשוב לדעת הוא כי קידוש השם מכפר על חילול השם כפי שכתב החסיד רבינו יונה בספרו שערי תשובה במספר מקומות (בשערי תשובה שער ד’ אות טז) ובשער א’ העיקר הי”ז הוא מאריך בדבר וכותב וז”ל ‘ועוד יש עון, והוא עוון חלול השם, שהתשובה ויסורים תולים ומיתה ממרקת, כמו שנאמר (ישעיה כב, יד): אם יכופר העוון הזה לכם עד תמותון. והנה כאשר האדם משתדל לתמוך ביד האמת, ויעזור אחריה ויתעורר בדבריה, והופיע אורו לעיני בני עמו, ויחזק ידי אנשי האמת ונשא ראשם, וכתות השקר ישפילם יגיעם עד עפר, הנה אלה דרכי קדוש ה’ והוד והדר לאמונתו ועבודתו בעולם, ועוז ותפארת במקדש תורתו, על כן בהרבות פעליו לקדש את ה’ ולעודד האמת להכין אותו ולסעדו, ונסלח לו מעון החלול עם התשובה בשומו האמת לעומת אשמת החלול, מדת תשובתו נגד מדת משובתו זה באור “בחסד ואמת יכופר עון”.’

נמצא שעל ידי חזרה בתשובה והתנהגות נאותה המקדשת שם שמים מתכפר לאדם על עוון חילול השם ואסיים בדבריו של התשב”ץ בפירוש מגן אבות על מסכת אבות פרק ג משנה י’ ‘והתפארת להקב”ה בבני אדם הוא מתוך מעשיהם המהוגנים הנעשים על פי התורה, כי הבריות מכבדים התורה ומברכים בכל עת מי שנתנה, וזהו שחפץ האל מבריותיו.’

ויהי רצון שנזכה כולנו להיות בכלל מקדשי השם שעליהם הכתוב אומר ‘עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר’

בברכה

רפאל