שלום לאנשים האדיבים באתר אקשיבה!
אני פונה אליכם לאחר כמה חודשים של חוסר אמונה משווע מצידי .אני פשוט מעוניין לשמוע את דעתכם,והאם אתם מכירים דרך “לפתור” את המצב.
אני די בטוח שאני “כופר”. אמנם אני לא אומר שאין אלוקים, אבל אני גם לא אומר שיש אלוקים.
שמעתי כמה וכמה סיבות לאמונה, וכולם לא שיכנעו אותי.
למדנו בבית הספר שה’ הראה שליטתו בבריאה במכות מצרים, אבל אני לא רואה בזה שליטה בבריאה, אלא פשוט קומץ יכולות שהוא קטנטן ביחס לכל היכולות שבבריאה (על אף מימדי הענק של המכות,הם,בבירור, לא מראים יכולת על כל הבריאה…).
למדנו בבית הספר שבני ישראל האמינו בה’ על סמך התגלות שהייתה בהר סיני, אבל זה לא אמין אפילו יותר ממכות מצריים! הרי יכול להיות שפשוט בני ישראל התרשמו ממראות “הוד” שהם ראו בחיזיון נבואה. נראה לי שאם חושבים קצת, אין יותר מדי שייכות בין אמונה ש-‘משהו כל יכול ובורא העולם יש מאין’ לבין נבואה…
חשבתי שגם אם אין וודאות, הלא לפחות יש סיכוי שה’ הוא בורא העולם יש מאין, ועל כן, בתור אמצעי זהירות, יש לעקוב אחרי חוקיו, אבל גם החוקים שלו הם לא דבר שאפשר להיכנס אליו בספק. על פי חוקי התורה, עליי להקריב את חיי אם מבקשים ממני לעבוד עבודה זרה. דבר זה בסדר אם אני מאמין שה’ הוא בורא העולם, וממילא יש לי חיי נצח להרוויח, אך אם אני מסתפק בנכונות הטענה, יש לי הכל להפסיד ורק בגלל שלא רק רציתי להתכופף לעבר דמות פרה! (וכל זה מעבר לחשש התמידי שממלא את ליבי שיש הרבה דתות, ומי קובע לי מי צודק? מן הסתם שיש לשאר הדתות דרכים להתמודדות מול הקושיות שיש עליהן, ואם כן, מה אני אמור לעשות?)
שמעתי שאין דבר כזה “הוכחה לאמונה”, והאמונה מתחילה אך ורק מהרצון למצוא משמעות, משהו ממלא.
במקרה הזה,שלי,אני אמנם מפחד ממוות,הלא נודע וכו’, אבל כמובן שאיני הולך להיתלות על הספק “שמא כן ה’ הוא האלוקים”. אני לא רוצה להיתלות בספק מהסיבה שהזכרתי מקודם:”אני לא יכול להיכנס מסופק לדת”!
חוקי התורה דורשים מחויבות! אדם צריך לקרוא קריאת שמע ולהאמין במה שהוא אומר!צריך להתפלל ולדעת למי הוא מתפלל! על פי התורה, לפי הבנתי, חלילה להיות “פוסח על שתי הסעיפים”!
לכן,אני תקוע במבוי סתום. מצד אחד, אני כופר ואני די משוכנע שאני חייב מיתה (אפילו מעבר לעובדה שאני עושה עבירות, וכל רגע שאני חי אני מעמיק לעצמי את הבור…) וגם חיי העולם הבא אין לי, ומצד שני, גם חיי העולם הזה אין לי!
אני דפוק לחלוטין, אני רוצה למות,אני חסר שאיפות, אני עצלן מגעיל שנותן להוריו לעבוד בעוד הוא אינו עושה כלום!
אני לא רוצה לקחת אחריות על החיים שלי! אני לא רוצה להתחתן ואני לא רוצה להביא ילדים!(ואני חושב שזה מוצדק לחלוטין! תארו לעצמכם איזה השפעה אני אהיה! מה יקרה לאישה וילדים כשיש אבא כמוני?!)
אני כזה עצלן מגעיל, שכשאני חושב על עצמי אני לא יכול שלא לחשוב שאני בדיוק מה שהתורה הזהירה לגביו בפרשת בן סורר ומורה! כמו שאומר רבי יוסי הגלילי:
“תניא, רבי יוסי הגלילי אומר: וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי, אמרה תורה יצא לבית דין ליסקל? אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה, שסוף מְגַמֵּר נכסי אביו ומבקש למודו ואינו מוצא, ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות. אמרה תורה- ימות זכאי ואל ימות חייב… ”
אמנם אני לא אמות זכאי, אך לפחות אמות פחות חייב!
אשמח לעזרה.
חג חירות שמח!