שלום לך

תודה על שאלתך המקסימה. מעריכה אותך מאד ששאלת ולא נשארת לבד עם התחושות המבלבלות.

אין לך מה להתביש ששאלת, להיפך. את אמיצה!

את מתארת קושי בשמירת נגיעה עם הארוס שלך שבסופו של דבר הביא אתכם להיכשל בשמירת נגיעה.

ומפה לשם את מתארת תחושות של בילבול אם את בכלל רוצה אותו. למה בעצם התחושות האלו התחילו להתעורר בך? זה משהו שהיה שם לפני או תחושות שהתעוררו לאחר הקרבה הפיזית ביניכם? חשוב לבדוק.

לעזוב חתן שהתארסת איתו זה צעד מאד מאד דרסטי וקיצוני שעושים אותו רק אם יש סיבה מאד מאד רצינית ומהותית.

מה שקרה לכם הוא אכן דבר אסור אבל יש לי שתי בשורות טובות בנוגע לכך:1. יש ביניכם משיכה פיזית וזה דבר מבורך ונפלא.

2. אפשר לעשות תשובה! החטא של קרבה לפני נישואין הוא עברה שבין אדם למקום. על עברות שבין אדם למקום אפילו קל יותר לעשות תשובה. אני רואה מהמכתב שלך את החרטה הכנה והאמיתית שלך, זה בודאי מקום טוב לעשות תשובה אמיתי ולפתוח דף חדש ביחסים עם הארוס שלך.

שאלת איך אפשר לשמור נגיעה, ובכן יש דברים שיוכלו לעזור לכם: להקפיד על הלכות ייחוד. לא להיות לבד במקום סגור, להיות במקום שאנשים אחרים יכולים לראות אתכם או לעבור שם, זה הבסיס.

חוץ מזה להשתדל להימנע מלשוחח על דברים מאד מקרבים שמביאים אתכם לתחושות עזות שאתם לא יכולים לעמוד בפניהם.

וכמובן החלטה חד משמעית שלכם להקפיד על ההלכה.

תראי יקירה, הציפיה הזו יכולה להיות מתוקה מדבש. כי יש לה אופק! אתם עומדים להינשא ולהיות ביחד בעז”ה כל חייכם, יש לאן לחלום, יש לאיפה לשאוף, יש תאריך יעד!

האנשים שהכי מסובכים עם קרבה אסורה הם אלו שלא יוכלו לממש את אהבתם בהיתר אבל אתם זכיתם וזה לא כך אצלכם, אתם בקרוב תהיו יחד וזו תהיה מצוה ובהיתר מתוך הרבה שמחה.

אז אנא אל תשקעי בעצב, תעשי תשובה שלמה, תתחרטי תקבלי על עצמך שזה לא יקרה יותר עד החתונה, ותתכונני לנישואייך בלב רוגש ומלא אושר.

המון מזל טוב וחיים מאושרים שיהיו לך,

אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת בשמחה לשאול.

תמר