בת טובה להורים שלום ואשריך.

התרגשתי לקרוא את הדברים הכנים שלך אבל כל הזמן במקביל הוקסמתי מהכרת הטוב שיש לך להוריך בכך שאת רוצה להיות בסדר לכבודם ולרצונם.

ברשותך אתייחס קודם לבחירתך בחיים שונים מהוריך מהסיבה הפשוטה, שכעת עליך פשוט לנתב אותה בצורה שתקל עליך לחיות בדרך שבחרת הן מבחינתך והן מבחינת הוריך.

ניכר בכל כתיבתך שאת בחורה עם ראש על הכתפיים ולמרות משב הנעורים שבו את נתונה [ גיל 15], את חושבת ומבקרת את עצמך ויודעת מה נכון ומה טוב. לעניות דעתי ואת יכולה לחלוק עלי, מבחינתך ללכת עם בנים זה לא מזיק וזה נכון למי שבוחר בדרך זו. באותה מידה גם ענין החצאיות וכסוי המרפקים לא מה שמזיק בדרך שבחרת. אבל כן הייתי מדגישה לך בשביל להקל מעליך להיזהר לא להידרדר מעבר, כי תחומים אילו אינם בפרמטרים גם של ההולכים בדרך שבחרת.

כיצד תעשי זאת?

א. תעשי לעצמך גבולות ברורים בכל התחומים החדשים שבחרת – אם זה לצאת עם בנים – אילו בחורים כדאי לצאת ולאילו מקומות, אם זה בביגוד שאת בוחרת ללבוש [ צניעות יכולה להיות יותר עם מכנס ארוך מאשר עם חצאית קצרה, או שרוול קצר ופחות חושפני ששומר עליך מפני הידרדרות לפגיעות מיניות ועוד]

ב. כידוע אצלנו מאמר חז”ל “אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו”, לא החיצוניות שלך תקבע כמה את קרובה לקב”ה, אלא מה תעשי למענו. תחליטי אילו דברים את שומרת בשבילו אם זה תפילה אחת ביום אפילו קצרה, אם זה שמירת שבת, ולאו דווקא נגיעות, אבל כן לא כדאי להגיע ליחסים אינטימיים מדי וזה בשביל הגבולות שהזכרתי בחלק א’.

ג. כדאי שיהיה לך משנת חיים שלה את שואפת ולא משנה באיזה תחום, כי זה נותן לאדם תכלית למה לקום בבוקר, כי אחרת מהר מאוד מרגישים ריקנות ומשם ההידרדרות לסמים וזנות היא מסוכנת.

כעת לאחר שהעמקנו בחלק שלך – לטובתך כמובן. כדי שיהיה לך קל לחיות בקונפליקט שלך למול ההורים או למול עצמך.

ננסה לחשוב כיצד תוכלי לכבד את ההורים למרות דרכך החדשה.

כמובן דבר ראשון – להמשיך לכבד אותם ולאהוב אותם בכל דבר שבו את יכולה מבחינתך. זה כולל שכאשר הם משוחחים איתך את מקשיבה ולא חייבת לענות. אבל כן לומר להם שאת אוהבת ובשבילם שומרת על הרבה דברים גם אם הם לא רואים זאת חיצונית. להתחיל לטפטף להם שוב ושוב, עד כמה את שומרת למענם על דברים. מבלי לפרט מה.

דבר שני – לכבד אותם כאשר את באה או יוצאת מביתם כמה שאת יכולה, לשים על עצמך משהו שיהיה נעים להם ולא מבייש אותם בעיני הסובבים. אבל לא לחיות בהסתרה מהם. ככל שתשמרי יותר על פתיחות במה שתוכלי כלפיהם, כך הם יותר יקבלו בהבנה.

דבר שלישי – בשבתות וחגים או התאספויות במשפחה, תנסי לזרום איתם ולנתב את הלו”ז שלך בצורה שתהיה נוכחת, כמובן בבגוד שלא יצרום להם וגם לא לך.

והכי חשוב!! תשמרי את הרצון לשינוי שיש לך ‘בגלל ההורים’, רק כדי לא לשכוח את ערש נעוריך ולשמור על צביונך בדרך שלך. כי את יודעת שדרכו של אדם שחושיו מתכהים בדבר שבו הוא עוסק. מי שעובד בהכנת בתי תפילין סופו שדורך על בתי תפילין, רופאים חלילה על מטופליהם, מורים על תלמידיהם… מה הכוונה שלי בדברי – שהמוטיבציה הזו תעזור לך לא למאוס בהכל, יש דברים ביהדות שגם אחינו המסורתיים שומרים עליהם, כי הם יפים, הם נותנים סיפוק.

מקווה שעזרתי לך

הרבה הצלחה

ברכה

4117br@gmail.com