מתחילת הקורונה בעלי מאד מאד מפחד, תקופה ארוכה מאד לא יצאנו מהבית, היום יוצאים ממש מעט. הילדים עדיין בבית, הוא בשום אופן לא מוכן להחזיר אותם למוסדות הלימוד, ויש ביננו הרבה ויכוחים על כך. אני משתוקקת שיחזרו כבר למסגרות, כמובן שלהם גם כבר קשה להיות בבית והם מחכים לפגוש את החברים ולחזור לבתי הספר ולגנים. כבר תכננו שיחזרו ואז החלה העליה החוזרת בתחלואה וכל יום שעובר מרחיק את הסיכוי שהוא יסכים להחזיר אותם כי באמת יש עליה תלולה. אני תוהה מה עלי לעשות? לשתוק ולוותר? אולי בכלל הוא צודק? אז למה כל העולם שולח ואנחנו לא??? מאד מאד קשה לי המצב במיוחד שאין שום צפי שהעניינים הולכים להסתדר בקרוב מה שאומר שהילדים יישארו עוד תקופה ממש ארוכה בבית