מאת:

התפרסם בתאריך:

16/06/2022

אם אני משתמשת באינטרנט זה אומר שירדתי?

שאלה מקטגוריה:

אני כבר סיימתי סמינר ובינתיים בסטטוס רווקה, עוסקת בהוראה
בשלב מסויים בשנות התיכון עשיתי תפנית רצינית עם עצמי בפנימיות ובחיצוניות בעקבות איזושהי מורה-
בצניעות תפילות קניונים.. סגנונות המוזיקה מדיה וכו'… (המשפחה שלי נחשבת "פתוחה מאוד… בסמארטפונים.. שירים.. טכנולוגיה צניעות וכו)
זה החזיק הרבה זמן, התחזקתי יותר ויותר וחיזקתי את הסובבים

אבל במבט לאחור ולהווה-

כשאני כבר ללא מסגרת וכביכול "לבד" (איך הגדרתי לקב"ה בשיחה פרטית: "זה שלב שלאף אחד לא אכפת מהרוחניות שלך: לא להורים, לא למורות, לא לחברות רק לבורא עולם…)

אני מסתכלת על עצמי–
אני עדיין חזקה ועדיין עם אותן שאיפות ועקרונות אבל יש דברים שהחיים שינו אותי בלי לשים לב
אם בעבר 'נשבעתי' שלא אגע יותר במדיה גם לא לצורך 'עבודה'
כיום, אני מוצאת את עצמי (אמנם גם רק בנט פרי כמובן) משתתפת בהדרכות 'זום' לצורך עבודתי, נאלצת להזמין בגדים דרך אתרים כי אני לא הולכת ב"ה לקניונים אבל חייבת בגדים צנועים ויפים בלי לגמור לי את המשכורת רק על זה…. ובמידת מה קצת התרגלתי וחוץ מזה שזה ממכר אני כבר כמעט משתכנעת שאין בעיה באינטרנט חסום לגמרי בלי שום פריצות….

אם פעם לא בחרתי מסלול טכנולוגי כי לא רציתי שיהיה לי מחשב בבית… כיום אני מבינה שאפשר להשתדל אבל גם מורה מתקנת צריכה מחשב ותוכנות OFFICE.. וזקוקה לפחות למייל….

השאלה שלי היא האם זה באמת ירידה?? האם אני לא שמה לב -אבל אני יורדת?? או שלמרות השינויים-נפילות-ירידות הנ"ל אני אוכל לזכות לבעל תלמיד חכם ולבית של תורה אמיתי כמו שחלמתי וציירתי בשיעורי שיחה בסמינר… הציורים שלי הולכים ונהיים יפים וטהורים יותר וגם המעשים — אבל בהרבה נושאים— כפי שצינתי כאן— הם משתנים,

חברה אמרה לי: אם את רוצה בעל כמו הרב עובדיה– תדעי שהרבנית מרגלית מעולם לא השתתפה ב'זום' זה נכון אבל זה לא אותו דבר -כי היא גם לא היתה קונה צמיד פנדורה ולא בגלל שזה אסור…

בגלל שהעולם משתנה ונכנס אלינו יותר ויותר— האם גם הבית שלי ישתנה בגלל זה??

אם תהיה לך תשובה לשאלה שלי ועצה לחיים שלי — אני אשמח!!!

תשובה:

שלום לך שואלת צדיקה

התפעלתי מהשאלה שלך

מהאחריות שאת לוקחת על מצבך הרוחני. אכפתית כל כך. רוצה להתקדם ולהיות מדויקת בעבודת השם.

אשרייך.

את אומרת שבעבר נשבעת שלא תגעי יותר במדיה גם לא לצורך עבודה.

את יודעת במה נזכרתי כשקראתי את המשפט הזה?

בחווה שאמרה לנחש ל"ֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ, פֶּן תְּמֻתוּן"

חוה הוסיפה על דברי השם והסוף היה חטא חמור שכולנו אוכלים את פירותיו.

כשמוסיפים על דבר השם, כששמים לעצמנו גדרות על גדרות על גדרות יש בכך סיכון רוחני.

סיכון שכשלא נעמוד בזה(ומסתבר שכך יהיה כי זה אכן גדר קשה) נרגיש תחושת חטא. תחושת כישלון.

תחושה של אנחנו כבר לא במקום הטוב והראוי שלנו, אז כבר אבוד לנו וכאשר אבדנו אבדנו…

והצלילה מטה בתחילה בדיוק שם.

את קוראת את הדברים ואולי רוצה לשאול, רגע מה עם כל הגדרות שיש לנו בהלכה ובציבור, מה עם כל החומרות היפות שלנו?

הן מביאות אותנו להגיע לחטא? הן מונעות מאיתנו!

אכן, זו קושיא חשובה מאד להבנת הדברים.

החשוב הוא קודם כל להפריד בין מה שאסרה תורה לבין הגדרות שהוספנו(או הוסיפו לנו) ולא להתבלבל ולא לערבב ביניהם.

אז אנחנו רוצים להיות טובים יותר ולכן שמים את המחסום צעד לפני העברה עצמה

אבל!

1. צעד לפני ולא עשרה צעדים לפני

2. שמים לב שהגדר לא מעקרת את המהות

וכדי להסביר את זה אני אוהבת את משל השומרים. היה מלך שהיו לו כלים יקרים מאד הוא חשש שייגנבו ולכן שם שומרים שיגנו וישמרו על הכלים,

שומרים זה עניין יקר ולאט לאט נגמר הכסף עבורם. מה עשה המלך? מכר את הכלים כדי לממן את השומרים..

אז על מה שומרים השומרים כעת? מי יודע. העיקר שיש שומרים…

משל כזה מחדד מתי השמירה והגדר הם חלק מהמהות וזה לצורך שהכלים יישמרו לבין מתי הגדר נעשית מהות משל עצמה עד שמוכרים את הכלים שלנו כדי שלממן אותם.

האם שלא יהיה מחשב בבית זה ערך? האם לא להשתתף בזום של העבודה זה ערך?

מה הרווח שיש לך פה? מה המהות? מי שומר על מי?

ולגבי האמירה של חברתך על הרבנית מרגלית. לזה קוראים מניפולציה והוצאת דבר מהקשרו.

ואם לרבנית מרגלית לא היה מכונת כביסה זה ערך? ומייבש כביסה? ומיקרוגל?

היא לא השתתפה בזום כי לא היה בזמנה זום

אבל להשתמש בכלים שיש בעולם שלנו לצורך טוב ומקדם וחשוב איזה ירידה יש בזה?

אלוקים נתן לנו תורה. נתן לנו 613 מצוות. זה לא מעט בכלל. אותם אנחנו צריכים לקיים.

אם בתורה שלך יש 700 מצוות אני חוששת על ה613….

אז כשיש משהו אסור, לא ראוי, בעיתי אנחנו נרצה להרחיק את נפשינו ממנו

אבל כשהנפש שלנו תהיה כבר עייפה מאיסורים, עייפה מגדרות לא מהותיות יש פה סיכון ולא יתרון.

וחשוב לי לומר לך. התהליך שאת עוברת הוא תהליך מצוין, תהליך של התבגרות.

בשביל להתבגר נכון יש לנקוט לפעמים צעדים קיצוניים מעט בתהליך הצמיחה, כי בתהליך הצמיחה יש נטייה לקיצוניות, והקיצוניות שהיית בה היטיבה איתך,

אך אילו היא היית נשארת בה כל ימיך הייתה זו קיצוניות לשמה ללא תועלת. דווקא בגלל שבחרת להישמר יותר מהצורך בגיל הצמיחה את מסוגלת היום להגיע לאיזון ולעשות שימוש מושכל ונכון במדיה.

וכעת בהסתכלות של בוגרת את יודעת את האמת שיש אפשרות לעשות שימוש נכון במדיה כאשר המדיה רק תוביל לטוב ולא לרע חלילה.

ראוי לשמוח על הבגרות הזו שאת מתפתחת ולא נעצרת בקיצוניות של גיל העשרה, חיי קיצוניות כאלו לאורך שנים רבות הופך את אדם לחסר איזון.

נקודה נוספת שחשוב לי לכתוב לך:

שמירה על הזהות הרוחנית – זה לא רק מה לא, לא טכנולוגיה, לא מחשב, לא זום, לא לא לא, אלא במבט חיובי, מה כן.

שיעור תורה, קביעות בלימוד לבד או בחברותא, משהוא שיוסיף עושר רוחני ולא רק 'שימור הקיים' שלא יתקלקל.

בדיוק כמו שבעבודה את מתפתחת וצומחת, כדאי כל כך להתפתח ולצמוח גם ברוחניות,

בלימוד, במחשבה, בחיבור לתורה באופן המתאים לך.

מקווה שמילותי דיברו אלייך.

תמר נ.

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן