ייעוץ בנושא תשובה

חרדים

אני בת סמינר חוזרת בתשובה, אבל נפלתי וקטנה אמונתי. אני אובדת עצות.

כשרציתי לעבור לסמינר, וויתרתי על 5 יחידות במתמטיקה ועל 5 יחידות באנגלית. קיבלתי היתר מיוחד מהרב שלנו להמשיך ללמוד באופן חיצוני את המגמות הנוספות לאחר שהרב בדק שאין בכך דברי כפירה. היה לי קשה מאוד לוותר על זה, אך מאידך שמחתי מאוד, כי אז היה לי זמן להתחיל להתעמק בחכמה יהודית, התחלתי ללמוד בצורה נרחבת יותר מבעבר פירושים, ספרי אמונה ומוסר, הלכות, תורה שבעל פה.. (אור החיים, מסילת ישרים, אורחות צדיקים, משנה תורה, ואפילו סיימתי כמה מסכתות בסדר זרעים ואני עוד מעט מסיימת את הסדר). כמובן שהכל קרה לאט לאט, זה תהליך איטי אך יעיל מאוד. בשלב מסוים, בסמינר, התבקשתי למלא בחינה באסטרופיזיקה, ואחת המורות ראתה אותי מחשבת חישובים ארוכים, מציירת מסלולים ומסמנת נקודות על תמונה של מערכת השמש. היא שאלה אותי איך אני יכולה ללמוד את הכפירה הזו, אז עניתי לה בכבוד ובכניעה שאין בזה כפירה כלל, ואפילו, יש בזה אמונה חזקה ומבוססת בה' יתברך. היא שאלה אותי האם בתור בת סמינר זה מקלקל את האמונה התמימה שלי בה', אז עניתי לה שאין זה מקלקל אלא רק מתקן את כל העבר שלי, את השנים שבהם חשבתי שאין ישות כזו כלל. היא פצחה בנאום חוצב להבות, על כך שהמדע מעורב בכפירה וזימה, שכל מטרתו הייתה להרחיק את האדם מבוראו.
אך כאן כבר אבדו עשתונותיי, וברגע אחד החלטתי להציף בפניה עובדות מוכחות לכך שהיהדות קדמה למדע והמדע הוא חלק בלתי נפרד מהיהדות. הסברתי לה על טענת האר"י הקדוש, שדומה מאוד לטענה על המפץ הגדול, שלמעשה- פירש את חלק מהתהליכים האלו. (רק בשינוי, במקום לקרוא לדבר "מפץ" הוא השתשמש בכינוי "אור אינסוף" וכו') כמובן שיש בזה המון עומק ולא אפרט כאן. אך טענתי הייתה שדברי האר"י נכתבו במאה ה-16 ואילו תאוריית המפץ הופצה רק ב1949.. הסברתי לה על משפט פיתגורס, שמקורו במסכת סכה.. וכו' וכו'. היא כעסה מאוד אך לא הראתה את זה. ניסיתי להסביר לה שכל אלו רק מחזקים את האמונה שלי, ושל רבים אחרים, שבאמצעות החכמה האינסופית אני מתחזקת ביראת שמיים ואהבת ה'. ואילו היא- המשיכה לטעון טענות ללא ביסוס כלל כמו "מדע זה שקר" .
כך לאט לאט כל המורות התקהלו סביבי עם שאלות נוקבות כמו "איך את, בת ישראל, מוכנה להתקלקל בכזו קלות ראש בעזרת מדע?", "לא כדאי שתשתמשי בחכמה שלך כדי לבנות בית? יותר טוב מאשר לבנות איזו חללית שלא תוביל לשום מקום"..
ואז התחלתי למאוס בזה, לא ייתכן! לא ייתכן שישנם אנשים שפשוט לא מודעים לאור הטוב הזה שהקב"ה ברא! כל החכמה הזו, היא של ה' ומה'. ולמה צריך להדחיק את זה?
לאט לאט גם הבנות התחילו להבין שמשהו לא בסדר איתי, אני בחורה שתקנית, אינני נוהגת לתת לבנות להעתיק במבחן או לרמות, אפילו סתם לדבר בשיעור. לדעתי היושרה האמיתית נמדדת בין אדם לעצמו, ולא כלפי אחרים. ולכן אני לא מרשה לעצמי לתת לבנות אחרות להעתיק או להפך, גם אם התשובה תהיה במרחק של מבט אחד. הבנות חשבו שאני מאוד סנובית, סוג של בחורה שדואגת רק לציונים שלה. (כולן אחת אחת ללא יוצא מן הכלל, מעתיקה במבחנים)

להמשך »
חרדים

טעמתי מ"הפרי האסור" ועכשיו אין לי רצון לקיים מצוות

לפני כמה חודשים היתה לי תקופה חלשה בשמירת תו"מ ולמעשה ממש התרחקתי. הייתי אז בטיול בחו"ל אמרתי לעצמי שכדי באמת להנות אני צריך לשכוח הכול ולנסות כול מה שרק אפשר חלק מזה היה גם לא לשמור שבת ולאכול שרצים וחלב בבשר בפעם הראשונה בחיי לא חשבתי על שום מצווה במשך שבועות כשחזרתי(עבר כבר מספר שבתות)התחלתי שוב לשמור שבת אבל הכיפה כבר לא חזרה וכבר לא הנחתי תפילין והיה לי הרבה יותר קשה לשמור שבת שבת אחרונה כבר נשברתי וחיללתי הסיבה שאני פונה אליכם כי אני לא באמת רוצה את זה לא שאני לא מאמין פשוט אין לי כוח עכשיו לקום להניח תפילין או בשבת משעמם אז אני כול הזמן חושב על הפלאפון וכול מיני דברים בסגנון
אין לי מושג מה לעשות אני רק יודע שמצד אחד אם אני לא יעשה כלום זה רק ימשיך להדרדר אבל מצד שני אין לי את הכוח לשנות ואני לא יודע אם אני יכול בכלל להחזיר את זה למצב שהיה

להמשך »
לימוד תורה

הקיבעון בחברה החרדית והיחס לבעלי תשובה

יש את ההתקרבות להשם, יש את עולם התורה, המצוות, גמילות החסדים
ו- יש את החברה החרדית.
נראה שאין קשר בין השניים….
בסמינרים השונים נחשפתי לאנשים חרדיים מקסימים אבל כיום אני מרגישה שחלק מהם רצו לצבור לעצמם מצוות ולכן קירבו אותי אבל בעצם לא גילו לי את העולם החרדי האמיתי. כלומר, "בוא אלי פרפר נחמד….", "תפסנו אותך,.
הרגשתי שרימו אותי, שהעולם האידיאלי הזה שהם תיארו לי בסמינרים אינו קשור לעולם החרדי שאני מגלה לאט לאט….
רואה את המחלוקות הרבות והפילוגים, רואה שהעולם החרדי נשאר בשנות ה-50 מבחינת חוסר האיחוד בו.
בגלל מעמדנו כבעלי תשובה וגם זה שאני ספרדיה גורם לי להבין בצער שהילדים של הליטאים שקירבו אותי בסמינרים כנראה שלא ילמדו עם הילדים שלי….אני מבינה שבישיבות הטובות מקצים מספר דל לספרדים, שיש את אלו שמתקבלים לישיבות כי הם הבנים של….
מרגישה שהיה לי טוב יותר שם, בגלגול הקודם, מהבחינה החברתית ולפעמים תוהה, מה עשיתי לעצמי???
לא נעים לי לחשוב כך כי מרגישה שזה כפיות טובה לקב"ה אחרי כל מה שנתן ונותן לי…..
שואלת את עצמי, איפה האמת והטוהר???
(יודעת שב"עולם האמת"…ומה עם כאן???)
כואב לי הלב על הילדים שלי שב"ה נולדו לעולם התורה אבל למה הם צריכים לחוות את הצימצום החברתי של העולם החרדי.
אני למדתי במקומות מעולים והייתי עם חברה איכותית ולמה ילדי צריכים להתפשר על מקומות שהם ככה-ככה???
בבקשה, אל תכתבו לי שאנחנו מחכים לגאולה ושמה שחשוב זה מה שנותנים בבית.. את זה אני יודעת….
אני נותנת לילדי ומטפחת אותם מאד,

להמשך »
זוגיות

בעלי לא מוכן להתקרב ליהדות

כבר 20 שנה אנחנו חיים ככה
אני שומרת מצוות והוא לא
הרבה תפילות התפללתי ובכיתי ועדיין עושה.. אוהבת את עבודת השם ובבית לאחר שנים הבעל החל מכבד את מעשיי אבל ללא שום התקדמות או רצון לצד הקדושה.. הלב נשבר..
מה יהיה עלינו בעולם הבא??

להמשך »
זוגיות

קשיים גדולים עם אשתי

אני אבי נשוי ואב ל-4 ילדים שלשת הגדולים מעל 18
הקטנה בת 11 וחצי . במשך שנות נישואי השתדלתי להתחזק ביראת שמים ..אך המון קשיים בדרך יש לציין שאני נשוי לאישה חוזרת בשאלה שמערימה עלי קשיים בלי סוף . לא מוכנה לשמור טהרת המשפחה .ולאחר המון מלחמות שעזבתי את הבית וחזרתי שוב היא עשתה לי טובה ששומרת גם בריב כל הזמן. יש לציין שאשתי אישה קולנית וצעקנית במשך 20 שנות הנישואים עברתי משברים קשיים כלכלים ונפשיים .שהגעתי למצבים שלא יכול לתפקד. היום אחרי 22 שנים אני רוצה להתגרש כי די מים הגיעו עד נפש.
אך אני יודע שאם אשלם שכירות בדירה בשבילי. האישה לא תעמוד בשכירות שלה ובכלכלת הבית .. וזה מונע ממני לבנות חיים חדשים ורגועים.
מרגיש שהחיים מסובכים יותר מידי ? מה עושים אשמח לעצה ?

להמשך »
כללי

מבולבלת בדרך שלי

אני חבדניקית שחזרה בתשובה בגיל החטיבה.
לאחרונה אני מתלבטת בדרך שלי.
מצד אחד אני מאוד אוהבת את העולם החבד"י אבל מצד שני כבר לא מרגישה מחוברת אליו מאוד. אני מתחברת לעוד סגנונות בעבודת ה', כמו כיפות סרוגות. אני לא מבינה מה עובר עליי.
האם זה הופך אותי ללא חב"דניקית? יש לי הרגשה שונה בחברה.
זה מקשה במיוחד בנושא השידוכים מכיוון שאני לא יודעת מה לחפש.
אני לא שוללת להתחתן עם מישהו לא חבדניק אבל אני מפחדת שאני טועה וזה לא באמת מה שאני רוצה.
מקווה שהבנתם. תודה רבה 🙂

להמשך »

רוצה לשמוח ולא לסבול מקיום מצוות

מעודי חונכתי כדרך שחינכו רבים בדור הקודם בהדגשת האיסורים וחומרת העוון שיש כשעוברים על מצוות התורה!!!
בעיקר נתקלתי בזה אחרי החתונה כשקבלתי את הלכות הטהרה כהגבלות וסייגים שהם חמורים ואסורים ועונשם חמור!!
התייחסות זאת גרמה לי תחושת מחנק בקיום המצוות והרגשה של 'כלא' והכרח לא נעים לקיים מצוות אלו.
למעשה מלבד מצוות שבת שהוריי השכילו להעביר לי את ההנאה שיש בשבת ועוד מספר מועט של מצוות שקיבלתי אותם כדבר כיף ומהנה הרבה מצוות נתפסים אצלי כדבר מגביל ולא נעים בעיקר הנושא של תפילה יום יום והנחת תפילין, צומות שממש לא נעים לי לצום ואני משדל להתחמק ולהתיר לעצמי מתי שאפשר.. 
כעת ברצוני לשוב 'תשובה מאהבה' ולהתחיל ללמוד את התורה בדרך של חוויה אהבה והנאה!!!
בעיקר את הלכות טהרה. שולחן שבת. ותפילה
מה שאני מתייעץ זה לשמוע רעיונות איך אפשר לעשות את זה שזה 'יכנס לי לעצמות' כחוויה והנאה ושבאמת אני יהנה ויחכה לקיום מצוות אלו
וגם אם ידוע למישהו על שיעורים שאפשר לשמוע מהמחשב שיעורים שבנויים על בסיס של הנאה מהמצוות וטעם יהודי טוב שיש בהם
תודה ענקית

להמשך »
זוגיות

אדישות של הבעל כלפי הרוחניות שלו

אוד קשה לי עם המצב הרוחני שבעלי נתון בו תקופה דיי ארוכה של מעל לשנתיים. אין לו רצון ללמוד תורה הוא כל הזמן קורא בספרים של עסקים או כל מיני נושאים שמעניינים אותו אפילו בשבת שזה מצער אותי פי כמה… הברכות בקושי נשמעות… הולך לתפילה מאוחר…זה מצער אותי עד כאב פיזי ממשי דופק מהיר וכו… אפילו קשה לי ללכת לישון מרוב שאני חושבת על כך…הכי כואב שזה פוגע בשלום בית וזה גורם לי להתרחק ממנו רגשית… אנחנו לומדים ביחד על שלום בית ובעלי מאוד משתדל ליישם את הנלמד אבל האדישות הרוחנית שלו ממש יוצרת מחיצה ביני לבינו מבחינתי בכל אופן… ממש קשה לי עם הניסיון הזה אני כאובה פיזית ונפשית…

להמשך »
כללי

תהיות על אמונה

כבר תקופה ארוכה יש לי ספקות באמונה, שאני אומר תקופה ארוכה אני מתכוון לכמה שנים..
במשך כל הזמן הזה ניסיתי לברר את האמת ולקבל תשובות על השאלות שלי, אם זה על ידי התייעצות עם רבנים, קריאת חומרים בנושאים שקשורים, ספרים, אפילו יצא לי להיות בסמינר..
הגעתי לשתי מסקנות עיקריות בזמן החיפוש שלי אחר האמת:
1. קשה מאוד להכריע מה נכון- אפשר להפריך כמעט כל טענה של כל צד עם טענות רציונליאות.
2. זה נראה לי בלתי אפשרי להיות אובייקטיבי במצב הזה.. שהרי ההכרעה הזאת אמורה לקבוע מה יהיה הלך החיים שעל פיו אני אלך, לכן זה הופך את ההכרעה לעוד יותר קשה , כיוון שתציד עולה בי המחשבה שאני רוצה להכריע לכיוון מסויים כי יותר נוח לי בו ולא בגלל שזה מה שנראה לי הכי אמיתי ונכון.

להמשך »
דילוג לתוכן