ייעוץ בנושא שמחה

רוצה להתרגש, לאהוב..

אני נשואה לבעל מושלם! פשוט כך! בעל שיודע להתנהג בכבוד אדיר לאישתו, שיודע להגיד את המילים הנכונות,
שיודע לתמוך והכי חשוב, יודע לאהוב .
כל פעם מחדש הוא מצליח להפעים אותי עם ההתנהגות שלו
כלפיי… מלבד זאת שהוא בעל אוהב הוא גם אבא טוב לבן
המשותף שלנו. וכל זה ברוך ה׳ כמובן
אבל למרות כל זאת…. אני לא מאוהבת בו
זה נשמע כל כך קטנוני
כי ישנם נשים שמתחננות ליחס כמו שבעלי נותן
ובהחלט היו מוכנות להתחלף
אבל אני לא רוצה להתחלף עם אף אחת!
אני רוצה להשאר נשואה לבעלי היקר
רק לא מצליחה להבין למה אני לא מתרגשת מימנו??
למה אני לא יכולה להיות שלמה עם עצמי ועם הבחירה שלי
הטרידה הזאת כל הזמן בראשי, אין לי מנוחה.
ניסיתי לחשוב על זה לעומק ועולה דבר מאוד בולט:
הדיבור שלו קצת משעמם אותי- הוא לא הכי כריזמתי
שיש, והרבה פעמיים יוצא שאני מאבדת אותו תוך כדי דיבור.
ועוד דבר,
מראה חיצוני
הוא רחוק מלהיות מכוער אבל הוא לא הדמות שהייתי
בוחרת לעצמי מראש…
אבל כשאני חושבת על כל הנתונים, הוא מתאים לי
מכל כך הרבה בחינות אחרות

אז איך בכל זאת ניתן לעורר את הרגש הזה
שכולם מייחלים לו?

להמשך »

למה אני כל כך מושפעת מאנשים

למה הטוב שבחיים חייב להיות תלוי אנשים.
למה האדם שהוא יצור חברתי שאם טוב לו בחברה ובסביבה אז טוב לו ואם לא אז רע לו.
אין שלב בחיים שאדם הופך להיות עצמאי??
עצמאי מהחברה, מהרגשות, מהכל וכולם??
אין גיל כזה??
מרגישה שנמאס לי כבר מקשרים ומאכזבות. מכך שהמצב רוח שלי תלוי בכמה יאהבו אותי ובאיך יתיחסו אלי.
זה בטח נשמע שאני איזה דיכאונית ששופכת את ליבי.
אז לא!
אני אחת הבחורות עם המרץ והאנרגיה שיש. משהו עם אספקה שלא נגמרת.
וסופר חברתית, מוקפת בלי סוף.
רק שבפנים בלב זה הורס אותי. מעיק עלי.
עוד לא התחתנת- משפיע.
החברות כולן כבר נשואות(למרות שעדיין בקשר קרוב)- משפיע.
אמא שלא מבינה אותך- משפיע.
האמנת במישהי מאוד ונשבר לך האמון- משפיע.
ועוד הרבה כאלו…- שמשפיע ממש.
איך אפשר לגרום ללב הזה שיפסיק כבר להאמין ואז להתאכזב?
איך אפשר לגרום לתחושה שלא אכפת לי מה קורה סביבי?
איך אפשר להכנס ל"אדישות סביבתית" וכך להפסיק להתאכזב?
ולחיות בשקט,
עם עצמך בלבד, אבל בטוב?
זה כבר מעיק לי על החיים ומרגישה שעוד שניה זה יתפרץ ובגדול רק שאין לי מושג באיזה מישור.
מקוה ששאלתי מובנת כי היא כתובה מלב גדוש בכאב ואכזבה.

להמשך »
בינו לבינה

יש תקווה לנישואין האלו?

בעלי טס ואני לא מתגעגעת ! להיפך אני נושמת יותר טוב ..
אנחנו נשואים מעל 10 שנים ועם שישה ילדים. אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל אחורה לא הייתי מתחתנת איתו אנחנו שני הפכים אין בינינו אהבה ולא ידידות . לא יודעת למה באמת הייתי פזיזה בהחלטה להתחתן איתו. יש לו כריזמה והוא ידע לשווק את עצמו טוב..
יש בינינו הרבה ויכוחים ואין לי אומץ להתגרש . נשארת בשביל הילדים. ואולי כשיתחתנו אעזוב אותו. אבל זה עוד 20 שנה לפחות:(
הוא חסר רגישות ומזלזל בי . לא מרוע אלא זו השפה שלו וכשאני מבקשת שיפסיק וישתנה אז עושה מזה צחוק. גם מדבר בזלזול לילדים.
אני לפעמים מרחמת עליו ולפעמים שונאת אותו ממש. בקושי עוזר בבית כי בקושי נמצא וגם כשנמצא אז לא באמת נמצא יש לו סוג של הפרעת קשב. או התארגנות. מאחר לכל מקום . זמן זה משהו שלא מדבר אליו . ותמיד נרדם בכל מיני מקומות ומצבים. אם אני יוזמת יציאה למסעדה זה ממש משעמם אין שיחה אין כלום בינינו. וזה כואב הבדידות הורגת אותי . זה ויתור ענק מבחינתי לחיות עם מישהו שאני לא אוהבת

להמשך »

אני לא יודעת להנות!

יש לי בעיה קצת מוזרה: אני לא יודעת להנות.

כל דבר שהוא לא משהו שקשור לעשיה שתביא תוצאות או משהו שקשור לעבודת ה' – נחווה אצלי כבזבוז זמן.

אז אני לא מרגישה נוח לקרוא ספרים – אלא רק ספרי עיון
רואה סרטים לעיתים נדירות (ומרגישה רע לאורך כל הסרט)
ואני לא יוצאת לטיולים כמעט, ובטח לא לטיול בחו"ל (ויש לי אפשרות כספית לצאת לאיפה שאני רוצה)
בישולים ואפיות מורכבות – מרגיש לי בזבוז זמן להשקיע
אני לא הולכת לשום אטרקציות או מפגשים חברתיים שלא יוצא מהם שום דבר. בקיצור – זה הכיוון

הכל חייב להיות עם מטרה מוגדרת ותכליתית – ואם לא – אז אסור לי (בתחושה) לעשות את זה.
אני יודעת שיש מטרה גם להשתחרר – אבל זאת הבנה שלא יורדת לרגש.
ובסופו של דבר כל פעם שאני קצת חורגת – אני כועסת על עצמי

התוצאה היא – שלוחץ לי מבפנים. החיים הם TO DO LIST ארוך…… ואני יודעת שזה צריך להשתנות
אבל אני לא יודעת איך מחזירים את התחושה הזאת ל ההנאה, וזה שמותר. לחיים?? (ניסיתי הרבה פעמים.. ולא הצלחתי)

חשוב לציין – אני לא בדיכאון – זאת פשוט דרך חיים שאימצתי לעצמי (אולי בגלל הבית וההורים) בגיל ממש צעיר. אבל זה כבר חונק….
תודה!!

להמשך »

רוצה לחוש שמחה!!

אני בת 26, גרושה זה כמה שנים
עדיין לא נישאתי שנית..
הבעיה שלי זה שאני לא מצליחה לשמוח במה שיש. זה גומר אותי
כל הזמן אני פוחדת/כועסת/חוששת/עצובה על זה שאני לא נשואה, זה שאין לי ילדים וכל זה
אני מרגישה שהסביבה שלנו – שכולן מתחתנות בגיל 20 גג גם תורמת ללחץ שלי מאוד.
כי על פניו – אני בריאה, יש לי עבודה מעולה, יש לי כל מה שאני צריכה ב"ה, משפחה אוהבת.
אני לא צריכה עצה להתחתן. מתישהו זה יקרה בעז"ה…
אבל אני חייבת חייבת להבין איך אני מצליחה להיות שמחה ביום יום. כרגע אני לא נשואה – אז מה?? עבר יום טוב ביליתי עשיתי דברים שאני אוהבת – עדיין אני לא שמחה. אני חיה בעתיד שלא הגיע עדיין.
ובדרך אני מפספסת לחלוטין את ההווה.
אני לא שמחה.
אשמח לשמוע אולי תהיה לכם עצה טובה לתת לי..
אני רוצה להיות שמחה עכשיו. עם מה שיש.

להמשך »

לחוצה מפורים איך אני לא מפספסת אותו??

דיי נמאס לי.
נמאס לי לשמוע כל הזמן על הפורים ועל כמה הוא יום מסוגללל..
באלי לבכותתתת כל הפורים שהשם יעזור לי כבר להאמיןן בו כמו שצריך..
שיעזור לי לשמוח כל השנה..
אני בוכה כבר מעכשיו כי אני רוצה לזכות לנצל את היום הקדוש הזה !!!
שומעת מלאא שיעורים על פסח וגם בסמינר דיברו איתנו מלא, ואבא שלי הוא מרצה וגם הוא סיפר והוסיף על החשיבות של פורים..
אבל איפה אני בסופו של דבר ?
הרצון הוא בגודל של כל העולם אבל המימוש שלו הוא קטן…
אני כל כך רוצה אבל לא יודעת איך לעשות את זה..
איך לנצל את היום בהתאם לאני שלי..
אפשר עזרה .???
קשה לחשוב שאפספס את היום הכי מסוגל בשנההה !!
ועוד לשמחה !!! מה שהכי חסר לי בחייים !!!!
שמחה אמיתית.. זרימה עם החיים …שלווה .. אמונה…
כל כך רוצהההההה…
הנפש יוצאת מרצון להתקרב לאבא ולנצל את היום הזה..
אבל אני לא יודעת איךךךך !!!!
היום הזה עובר תוך שנייה !!!
אני רק שומעת בערב את הקריאת מגילה וכבר אני בסוף הפורים עם תחושת החמצההה !!
אין לי כוח…
כל שנה אני רוצה יותר..
בכל שנה אני קוראת ורוצה יותר…
וכל שנה האכזבה שלי מתעצמת כשאני מבינה שפיספסתי !!!!

להמשך »

יש מצב לעבור את העולם הזה בשלום?

שמעתי שכתוב שאפילו צדיקים של ישראל 12 חודשים בגיהנום,
וזה כל פעם עולה בי כשיש לי קושי ואני מרגישה שאני לא מסוגלת לשמור על משהו,
אז עובר לי בראש, גם ככה אני אהיה בגיהנום,
הרי אין שום סיכוי בעולם שאני באמת יצליח לעבור את העולם הזה בשלום,
כמה שאני אנסה, יש אפילו דברים שאני לא יודעת שאני עוברת עליהם.
וזה מייאש אותי מההתחלה, כי זה גורם לי להרגיש שגם אם אני אשתדל כל החיים,
אני לא יצליח לגרד את מה שאני אמורה לעשות באמת
ותמיד יהיו טובים וצדיקים ממני.
אז אולי כבר עדיף לוותר מראש?
תמיד חשבתי שזה כמו שתיארו לנו בגן שיש מאזניים לכאן או לכאן, ואז אם אני אעשה מספיק מצוות זה יכריע את הכף לטובתי,
אבל פתאום מישהו אמר לי שזה לא ככה,
ואבל כל עבירה ועבירה יבואו איתי חשבון,
וכשנסיים אותו אז יהיה אפשרות לקבל שכר על המצוות,
אני לא במקום שאני חושבת על השכר שלי בעולם הבא, אני פשוט מתייאשת מהמחשבה שאני לא אצליח להיות פרפקט אף פעם.
אבל בגלל שנראה לי ואני רוצה לקוות שאולי אני לא מבינה את זה נכון,
אז רשמתי לכם.

להמשך »

אין לי כוחות להרים את עצמי

אני רוצה להיות חזקה על מנת לתמוך בביתי והיא מבקשת זאת ממני ,אך אני עוטפת אותה בדאגה ועצות ובכך מזכירה לה שהיא חולה ,והיא אמרה לי שבפעמים קודמות היא התרחקה ממני בגלל זה ובמקום לקבל עזרה נפשית ממני היא הייתה לבד .
מצד שני כולי בחרדה עצבות תסכול ותחילת דיכאון אני עצובה מאוד ולא יודעת מה לעשות
להתחיל טיפול תרופתי ? אין לי כוחות להרים את עצמי אני ממש מיואשת .

להמשך »
דילוג לתוכן