אשתי מזלזלת בי

בשנתיים האחרונות אשתי מתנהגת אלי בזלזול וטוענת שאני לא עושה כלום בשביל הבית בזמן שאהי יוצא לעבודה בבוקר וחוזר בערב (נהג הסעות). כמו"כ היא טוענת שאני לא מרוויח מספיק ושאין עתיד בעבודה שלי.
בעקבות זאת לפני חצי שנה פתחתי עסק ושם הפסדתי 100 אש"ח. אשתי מסתכלת עליי כאפס ותולה בי את כל כשלונות החיים שלה. היא צועקת עלי על כל דבר. לאחרונה החלה לישון בכל הזדמנות ולא מעניין אותה שום דבר שקשור לדת (לא מבשלת אוכל לשבת, רוצה להוריד כיסוי ראש וכו') היא יודעת שזה הדבר היחיד שמוציא אותי מדעתי כי אני אדם מאד סבלני ואני לא צועק בחזרה ולרוב גם לא מגיב.
אתמול היא פנתה אלי בכעס שהסיבה היחידה שאנחנו לא גרושים זה הילדים.
אני לא יודע מה לעשות ואני ברצינות חושב לכיוון של גט. אבל אני יודע שהיא תהפך לחילוניה מיד וכנל הילדים.
אני צריך עצה דחוף

פער ביני לבין בעלי ברומנטיקה הזוגית

משקיעים בך! אקשיבה ייעוץ ומענה דיסקרטי סודי לצעירים אמונה, הלכה, זוגיות, שידוכים, שלום בית, בינו לבינה, קושי נפשי, תפילה, שאלות באמונה, כאן באקשיבה לא דוחים אף שואל, וכל קושי ומצוקה זוכים להתייחסות משמעותית. כל שאלה זוכה למענה של משיב מקצועי, שלפני הכל - ינסה באמת להקשיב ולהזדהות.

יש לי זוגיות מאוד קרובה עם בעלי, יש כבוד, הערכה, אכפתיות, שותפות מלאה וגם שיח גלוי ופתוח לגביי הכל
הבעיה היא בנוגע לחלק היותר רומנטי או אוהב
בעלי הוא טיפוס חם וסוער והוא מרגיש שאין לו אהבה בחיי הנישואין.
הוא רוצה הרבה קרבה וגם רוצה רומנטיקה בלי קשר למגע הפיזי כמו מבטים רומנטיים במהלך היום וכדומה.
אני טיפוס יותר מאופק, לא אוהבת הרבה מגע. בהחלט כן מביעה אכפתיות ואהבה במתנות/פתקים/הפתעות/מחמאות/ הקשבה והזדהות , ואוהבת מגע סולידי וקצר.
בעלי טוען שהקשר שלנו זה כמו להיות חברים טובים, אבל זה לא נקרא להיות בני זוג
ושהוא מרגיש בודד ולא אהוב
וכשהוא רואה זוגות צעירים ברחוב עם מבטים אוהבים אחד לשני, זה פוצע לו את הלב
דיברנו על הנושא המון, ניסינו לבוא אחד לקראת השני, הלכנו גם לטיפול, אבל עדיין הנושא הזה בעייתי מאוד וממש מפריע לחיי הנישואין
יצויין שבתחילת חיי הנישואין זה היה קצת יותר טוב, התאמצתי מאוד להוציא מעצמי משהו לא טבעי, ואולי גם ההתרגשות של ההתחלה איפשרה זאת
יש לי 2 שאלות:
1. מה עושים?
2. מעניין אותי מאודד מה הנורמה אצל זוגות? האם באמת זוגות (חרדים ולא חסידיים) שכבר נשואים כמה שנים טובות יחד, מקדישים הרבה זמן לקרבה ביניהם? שולחים מבטים רומנטיים באמצע ארוחת ערב? חיים באוירה קבועה של "אהבה" ופרפרים בבטן?
אני חושבת שעצם המידע הזה יכול לעזור לנו

מצב הזוגיות בכי רע מהרגע הראשון

ביום של החתונה לא הייתי האדם שמח .כולם אומר לי זה הלחץ והפחד .
ניסיתי לשכוח מהכול ולהגיד שהכול מ ה' והכול מלמעלה .
ואחרי החופה נכנס לחדר ייחוד ודיברנו קצת אמרתי לה שהיה יפה והחתונה מאוד מיוחד .אבל בלב שלי חשבת דברים אחרים .
אחרי החתונה שהגנו לבית פתאום היא נשברה והתחילה לבכות ואמרה לי על כול התקופה הזאת שאני לא התנהגתי יפה .זה שבר אותי וגם אני התחלתי לבכות .
והבטחתי לעצמי שאני יותר לא יתנהג כך. .
ובמשך תכופה קניתי לה פרחים מתנות וכו .
היא בחורה מאוד עצלנית לא סידרה את הבית כלום אני הייתי עושה הכול והיא גם לא הולכת לעבוד .וזה הגיעה קצת למריבה ואני הצעתי שנעבר טיפול זוגי .היא לא הסכימה .
ואם הזמן כול הרגשות שלפני החתונה חוזרים אלי ואני הגעתי למצב. שברחתי לה מהבית .לכמה ימים היא לי טוב אבל המצפון שלי לא נתן לי להשאיר.אותו לבד וחזרתי אליה
והים אני אומר לה שהכול היא טעות ניסינו לא הצלחנו ואני לא אוהב אותה ורק רוצה לעזוב אותה .

מרגישה לבד בתוך הנישואין

לפני הנישואים אמרו לי שאם לא נמשכים לבן הזוג זה יכול לעשות בעיות בנישואין. התחתנתי עם בעלי בעקר בגלל שהוא אדם מאוד טוב שלא יודע לעשות רע לאחרים.
יחד עם זאת, כבר כמה שנים שבעלי לא משקיע בזוגיות ואני מרגישה כל הזמן את הצורך לשאול אם הוא אוהב אותי. כשזה מתפוצץ לרוב זה כשאני מרגישה לבד במטלות השוטפות של הבית כשמרגיש לי שהוא לוקח חלק מאוד קטן אז הוא מדגיש בפני שכך הוא אוהב אותי בזה שהוא עוזר בבית. אבל בינו לבינה זה לא עניין שהוא ממש מגדיל ראש ואינו מתנהג כבעל מחזר, אינו נותן מחמאות על דברים שאני עושה ועל איך שאני מתלבשת. אני מרגישה ממש לבד. בתקופה האחרונה אני ממש מרגישה שאני דוחה אותו ולא רוצה בקרבתו . אינני רוצה לפגוע בו אך האם עלי כאשתו חלה החובה להמשיך להישאר אשתו כשאינני נמשכת אליו ואל דרכיו

מריבות ביקורת וסכסוכים-מה לעשות???

אני ובעלי רבים כל הזמן ריבים קשים לפעמים אני מרגישה תיעוב שנאה וסלידה ממנו . וכל פעם זה גלים כאלה שהרב זה מריבות ופתאום יכול להיות יום יומיים שזה טיפה יותר טוב ואז אני אומרת לעצמי הנה הוא משתנה גם הוא יודע להיות בעל טוב… ואז הכל חוזר…
אני מיואשת מפורקת!!!!!
על דבר שאני עושה זזה נושמת יש לו ביקורת כלפיי בעלי מגיע מבית מאד מאד חשוב ורציני
אבל אני סובלת ממנו אני מרגישה שהוא רומס אותי כל יום מחדש
הוא עובד בעבודה עד 4 כל יום ושהוא חוזר הוא אוכל צהריים ממה שאני מבשלת לו כל יום ונכנס למיטה עם אוזניות ואני לא רואה אותו עד הערב.
אני כל היום עם הילדים והבית ומסתובבת סביב עצמי מרב עומס ( אני גם עובדת)
אני אוהבת לבשל לאפות ומכינה מלא מלא דברים כולם מחמיאים לי מכל כיוון והיחיד שלא זה בעלי ולא רק שלא אלא רק תלונות
איכס זה מה שהכנת אמרתי לך שאני לא אוהב את זה זה מסריח . למה את עושה את זה מה הענין? זה מלוח מדי זה יבש מדי… אחרי שעות שאני עומדת ועושה בשבילו שישמח זה מה שהוא אומר לי מוציא לי את כל הנשמה אני פשןט בוכה ומתפרקת כל פעם.
הוא מבקר אותי על כל דבר אני מפחדת לעשות דברים אני כל הזמן חושבת לפמי מה הוא יגיד איך יגיב וכו.

וגם הוא מסוכסך עם ההורים שלי שהפסיקו לשלם משכנתא שהתחייבו כי לא עומדים בזה ומאז הוא לא מדבר איתם ולא מסכים שנלך אליהם לשבתות אפילו שאני בוכה ומתחננת ללכת אליהם כי אני מרגישה ככ לבד
הוא אומר לי תבכי להם שזה מה שהם גרמו לך.
ומדבר עליהם מילים לא יפות ולא מכבדות שאני אפילו לא יעלה פה
ומדובר במשפחות חשובות מאד…

אני משתגעת!!!!!!
אני מרגישה שאני כבר בדיכאון אין לי שמחה אין לי כח לטפל בילדים קשה לי ככ

למה כל כך נמנעים מגירושין?

השאלה שלי מורכבת מהרבה סימני שאלה, כל סימן שאלה נוטף מדם שלי ושל עוד כמה מכרות מתמודדות. סימני שאלה שיוצרים סימן שאלה אחד ענק – למה??? למה כל כך נלחמים על הבית?
ברור לי שזה קורה בציבור החרדי בלבד, הפחד הזה מגירושין שהורס כל כך הרבה נפשות טובות. לחרדים אסור לחיות באהבה עם בן זוג כלבבם?
כמובן שאני לא באה להתריס ולא להתמרד כנגד הרבנים והמוסכמות, רק רוצה להבין, לדעת על מה ולמה אני מפסידה חיי אהבה וזוגיות בריאה.
מקווה שתשמעו את זעקתי וכאבי מהמילים ומבין המילים ותשובתכם תביא מרגוע לנפשי הסוערת והפצועה.

כל היום אני רק מתנצל

בתקופה האחרונה אני מרגיש כאילו אשתי מחפשת להתקיל אותי על כל צעד ושעל וכבר תקופה ארוכה שאני עסוק כל היום בלהתנצל ולהסביר את עצמי על כל מיני דברים שעשיתי ושלא עשיתי ואם לא התנצלתי מיד אז אני צריך להתנצל על זה שלא התנצלתי וכו' ונראה לי שהיא פשוט שונאת אותי וזה הדרך שלה להביע את זה הייתי מתגרש אבל אני מרחם על הילדים שלי
השאלה אם הילדים לא יהיו יותר מסכנים עם הורים שרבים כל היום?

בעלי עצלן וזה קשה לי מאד

מיד אחרי החתונה הבנתי שלבעלי יש כל מיני קשיים במיוחד בעניין של זמנים. הוא לא מסוגל לקום בבוקר ולכל מקום הוא יוצא בדקה אחרי האחרונה. וגם שאני מרגישה שהוא לא באמת מבין אותי. לא נעים לי להגיד אבל ההרגשה שהוא די אגואיסט… אני רציתי להיות אישה טובה. והמון זמן לא הערתי וניסיתי לחיות עם זה. לאט לאט נולדו ילדים ואני כבר חייבת עזרה ולדוג' אני לא יכולה להוציא 4 ילדים לבד בבוקר…. אבל הוא ישן. או קם מאוחר ואז נכנס למקלחת…. זה גורם לי להתפוצץ עליו וכל הדברים האלה גרמו לנו די להתרחק. לאחרונה אני מרגישה מאוד מרוחקת. בקיצור, גם לא כל כך מדברים חוץ מדברים טכניים. אני חושבת שאני כן אוהבת אותו. כי הוא באמת משתדל שיהיה טוב רק הוא לא יודע איך עושים את זה. ובגלל שהוא עצלן( שוב סליחה… לא נעים לי לכתוב עליו ככה… ) הוא מתחיל תהליכים, לאו דווקא בזוגיות, ולא גומר. לאחרונה הוא אמר לי שאני לא מכבדת אותו ואני נורא נפגעתי. כי שש שנים שתקתי ולא יותר מידי חפרתי לו על כל מיני דברים שמאוד מאוד מאוד הפריעו לי מתוך מקום של כבוד ושאני לא אמורה לחנך את בעלי וככה הוא אומר לי עכשיו. ברור שבשנה האחרונה אני לא מכבדת כי אני כבר על הקצה. מאוד עצובה וכועסת על היחס הזה. לא חושבת שמגיע לי במיוחד שכל כך התאמצתי להכיל אותו ואני אישה שמפנקת. קונה לו המון פעמים שתייה שהוא אוהב, מכינה לו כל בוקר(!!!!!) ארוחת בוקר. ועוד. אולי אני לא יודעת מה זה כבוד. מרגישה שאם אני אכבד אותו אני אתן לו לגיטימציה להמשיך להתנהג ככה.

סובלת מאד בנישואין

אין לי שום רצון להמשיך איתו חיי סבל ומרירות,אני רוצה לעזוב אותו כמה שיותר מהר,כי הוא עשה לי פגיעות נפשיות רבות,ובמיוחד לברוח מאימא שלו,הילדים חווים כל הזמן מריבות וכנגד הוא תמיד מנסה להגיד לי שאני לא בסדר ולא מקבל שום דבר ממני וכל מה שאני אומרת הוא אומר דיעה נגדית ומטיף לי מוסר כמה שאני לא בסדר.אני רוצה מהר לעזוב אותו,אך באיזה שהיא פינה בלב אני מפחדת גם ממנו,מה עושים?

לא יכולה למחול לבעלי

אני אמא לשנים עשר ילדים ונשואה לדמות רבנית מוכרת מאוד בארץ. בעלי פגע בי מאוד במהלך שנות הנישואין ולא פגיעות רגילות. זה מסוג הפגיעות שהורסות את הדימוי העצמי, מרסקות את הביטחון העצמי, משפילות, רומסות את הנפש. אם אפשר להגדיר נכון את המצב " אין תוכן כברו". כלפי חוץ הוא נראה תלמיד חכם הדור במיטב המחלצות הרסניות, כלפי פנים הוא נרקיסיסט שפוגע אנושות בי והילדים. אני חוששת מאוד מפירוק הבית בגלל חילול ה' ונאלצת לחיות חיי סבל לאדם שאני מרוחקת ממנו נפשית, ומחוייבת להמשיך לחיות איתו על כל המשתמע מכך.
אנו עומדים בפתח ימי הדין ואני מרגישה שאין לי אפשרות לסלוח לו!! הוא כל כך פגע בי שאני לא מסוגלת ולא יודעת למצוא את הדרך למחילה. קשה לי מאוד עם כך שאני נאלצת לחיות עם אדם שאני לא מעריכה ולא מסוגלת לאהוב מרוב פגיעות.
ניסיתי לומר לעצמי תסלחי לו כי הוא נכה וכמו שלא היית נפגעת מנכה כך אל תיפגעי ממנו, אבל זה לא הולך
אנא עצתכם! לא רוצה לחיות בעבירות! לא רוצה לעבור כל רגע על לא תשנא את אחיך בלבבך…!!!