ייעוץ בנושא שלום בית

מיד אחרי החתונה הבנתי שלבעלי יש כל מיני קשיים במיוחד בעניין של זמנים. הוא לא מסוגל לקום בבוקר ולכל מקום הוא יוצא בדקה אחרי האחרונה. וגם שאני מרגישה שהוא לא באמת מבין אותי. לא נעים לי להגיד אבל ההרגשה שהוא די אגואיסט… אני רציתי להיות אישה טובה. והמון זמן לא הערתי וניסיתי לחיות עם זה. לאט לאט נולדו ילדים ואני כבר חייבת עזרה ולדוג' אני לא יכולה להוציא 4 ילדים לבד בבוקר…. אבל הוא ישן. או קם מאוחר ואז נכנס למקלחת…. זה גורם לי להתפוצץ עליו וכל הדברים האלה גרמו לנו די להתרחק. לאחרונה אני מרגישה מאוד מרוחקת. בקיצור, גם לא כל כך מדברים חוץ מדברים טכניים. אני חושבת שאני כן אוהבת אותו. כי הוא באמת משתדל שיהיה טוב רק הוא לא יודע איך עושים את זה. ובגלל שהוא עצלן( שוב סליחה… לא נעים לי לכתוב עליו ככה… ) הוא מתחיל תהליכים, לאו דווקא בזוגיות, ולא גומר. לאחרונה הוא אמר לי שאני לא מכבדת אותו ואני נורא נפגעתי. כי שש שנים שתקתי ולא יותר מידי חפרתי לו על כל מיני דברים שמאוד מאוד מאוד הפריעו לי מתוך מקום של כבוד ושאני לא אמורה לחנך את בעלי וככה הוא אומר לי עכשיו. ברור שבשנה האחרונה אני לא מכבדת כי אני כבר על הקצה. מאוד עצובה וכועסת על היחס הזה. לא חושבת שמגיע לי במיוחד שכל כך התאמצתי להכיל אותו ואני אישה שמפנקת. קונה לו המון פעמים שתייה שהוא אוהב, מכינה לו כל בוקר(!!!!!) ארוחת בוקר. ועוד. אולי אני לא יודעת מה זה כבוד. מרגישה שאם אני אכבד אותו אני אתן לו לגיטימציה להמשיך להתנהג ככה.

אני אמא לשנים עשר ילדים ונשואה לדמות רבנית מוכרת מאוד בארץ. בעלי פגע בי מאוד במהלך שנות הנישואין ולא פגיעות רגילות. זה מסוג הפגיעות שהורסות את הדימוי העצמי, מרסקות את הביטחון העצמי, משפילות, רומסות את הנפש. אם אפשר להגדיר נכון את המצב " אין תוכן כברו". כלפי חוץ הוא נראה תלמיד חכם הדור במיטב המחלצות הרסניות, כלפי פנים הוא נרקיסיסט שפוגע אנושות בי והילדים. אני חוששת מאוד מפירוק הבית בגלל חילול ה' ונאלצת לחיות חיי סבל לאדם שאני מרוחקת ממנו נפשית, ומחוייבת להמשיך לחיות איתו על כל המשתמע מכך.
אנו עומדים בפתח ימי הדין ואני מרגישה שאין לי אפשרות לסלוח לו!! הוא כל כך פגע בי שאני לא מסוגלת ולא יודעת למצוא את הדרך למחילה. קשה לי מאוד עם כך שאני נאלצת לחיות עם אדם שאני לא מעריכה ולא מסוגלת לאהוב מרוב פגיעות.
ניסיתי לומר לעצמי תסלחי לו כי הוא נכה וכמו שלא היית נפגעת מנכה כך אל תיפגעי ממנו, אבל זה לא הולך
אנא עצתכם! לא רוצה לחיות בעבירות! לא רוצה לעבור כל רגע על לא תשנא את אחיך בלבבך…!!!

לאחרונה אני מרגישה ריחוק גדול מאוד מבעלי.
אני טיפוס מאוד קפדן. מאוד קשה לי להתרגל לאורח חיים שונה משלי ולכל מיני דקויות בהתנהגות שלו. אני יודעת שזה מאוד מפריע לו שאני מעירה הרבה. מבינה אותו, זה מציק. אבל גם לי מציקים המון דברים…
בעיקר קשה לי חוסר ההקפדה על המצוות שלו.
לא שאני צדקת גדולה, ויש לי בהחלט הרבה במה להשתפר, אבל משגע אותי הזלזול הזה בקימה בבוקר לתפילה בציבור- יוצא שהוא מתפלל בבית מידי פעם תפילת יחיד.
משגע אותי שקשה לו לשמור טהרת המשפחה והוא לא מקפיד אפילו שאני מבקשת ממנו שיפסיק
כואב לי שהוא לא פותח ספר אף פעם, רק פעם במיליון שנה.
מרגישה שמאז שהתחתנתי איתו התרחקתי קצת מהמצוות.

מאוד קשה לי להמשיך במצב הזה. אני מרגישה שמיום ליום אני פחות אוהבת אותו, מיום ליום אנחנו רבים יותר, חודשים שלמים יכולים להיות רחוקים האחד מן השני בכל המובנים. אני בוכה המון.

באופן כללי אני גבר שעושה הכל בבית, שוטף רצפה, מכבס ואפילו מכין אוכל, קם בלילות בשביל הבנות,, וכל זה בשמחה ובאהבה.
ואשתי היא בדיוק ההפך ממני, כל דבר שהיא עושה אתה מרגיש כאילו היא עושה טובה, תמיד מנסה להתחמק ממטלות הבית וכך יוצא שברגע שאני נכנס מהעבודה היא נשכבת על הספה וגולשת בסלולרי וכל מטלות הבית מוטלות עלי.
*על הדברים האלה עד היום סתמתי את הפה ואמרתי שעל זה אני לא מפרק את הבית.
בתקופה האחרונה, אשתי התחילה לקלל אותי ואפילו הרימה עלי ידיים כמה פעמים רק כי לא עשיתי את מה שהיא רוצה באותו רגע, באופן כללי הצורת דיבור שלה אלי מאוד מזלזלת .
היא כל היום הולכת לבזבז את הכסף שלנו ללא הבחנה כך שכל ההוצאות האלה גורמות לנו להיתקע באותו מקום ולא להתקדם ואף לצבור חובות.
בהתחלה הייתי מעיר ומבקש שתפסיק עם ההתנהגות הזו וזה לא עזר, עכשיו אני פשוט יושב ושותק ולא יודע מה לעשות????
נוסיף לזה שהיא לא מסכימה שנלך לבקר את ההורים שלי כך יוצא שבנותי לא מכירות כמעט את סבא וסבתא שלהן!!
באופן כללי אני כבר לא סובל אותה ומרגיש מחנק בגרון לידה אני רק מפחד שהיא לא תכעס או תלך לבזבז עוד כסף.
מצד אחד בא לי לקום וללכת ולבנות חיים טובים יותר מצד שני אני לא מסוגל לעשות את זה בגלל הילדות שלי שאני דואג להן ולא רוצ

אנו נשואים 29 שנה. שנת הנישואים הראשונה היתה איומה
בהמשך קצת יותר טוב אבל עדיין קשה מאד
לצערי בעלי כל הזמן טען שהוא התחתן שלא ברצון. וכמה שאנו לא הזיווג וכו וכו
עוד דבר שבשנה הראשונה שהיה זה שבעלי כל הזמן היה במתח שמה אני אפגע בבני משפחתו למרות שאני אדם נעים ולא אגרסיבי. (ואם חשבתי שהם כנראה מאד מאד עדיני נפש זה לא כך בכלל.)
מה שכעת מציק לי זה שאני לא נהנית מהקשר בנינו. אין לי סיפוק נפשי מהקשר. לא שאני לא מעריכה ומכבדת . אבל בלב יש לי בוז עמוק לאופי שלו ובטח שאני לא מרגישה משיכה או אהבה . לפני כמה שנים היינו אצל מטפלת זוגית. אני התכוונתי להפגש איתה לבד אבל לבסוף היה חשוב לה שגם הוא יגיע לפגישות. היא עזרה לי קצת להרגיש יות חיבור והתגעגעות אליו.

זמן רב שאני מחפש להבין מה הרעיון האלוקי באיסור בימי הנידה [ההסבר הפשוט לא מספק אותי], ובנוסף איזה סוג קשר צריך להיות בזוגיות כדי שאוכל להתמודד עם זה יותר בקלות, אולי יש שתי סוגי קשר, ואיך ליצור להרגיש קרובים גם ללא מגע? בקיצור אשמח להרחבה בנושא בכל צדדיו והשלכותיו!

אני התחתנתי כשהייתי בחור ישיבה מאוד רציני ,וכשהתחתנתי הדברים שהיו עקרוניים לי לגבי אשתי היו מידות וכו' ולא התמקדתי ביופי החיצוני דווקא,
היום גדלתי ואני יותר רגיש או מבין היופי של אשה וכו'
וכל פעם שאני יוצא 1)זה מלחמה תמידית לשמור עניים וזה צער בשבילי ,ואני שואל את עצמי למה הקב"ה שם אותנו במצב כזה שצריכים לסבול ?2)ואני מקנא באנשים שיש להם אשה מאוד יפה (או שבהתחלה היו יותר מבינים ),שמסתמא זה חיים יותר קלים ,ולמה אני צריך לסבול ככה?
ואני חושב שזה הנקודה שגורמת לי מרירות בחיי,ומה שווה חיים במרירות וקנאה תמידית??

הגברת בעבר עבדה אבל לפני שנה טוענת שלא רוצה ללכת לעבוד.
קרוב לשנה שיושבת בבית בלי לעשות כלום.
עידוד להתפתחות אישית, לימודים/עבודה, נתקלים בבכי.
מאוד קשה לי עם זה,
א. שהיא לא עושה כלום, שזה כמובן פוגע ברמת חיים ומדרדר לחובות.
ב. שיושבת משועממת בבית וכשאני חוזר גמור מהעבודה היא מתעצבת שאני לא מתייחס בשיא החינניות.
ג. וזה לא שהדרישות ירדו, היא דורשת בית גדול יותר, ויש לה זמן להתרשם מאופנה ואקססוריז שהיא רוצה, שכמובן אין לי אפשרות לממן וזה קורע לי את הלב כי אני רוצה להטיב לה אבל לא יכול כאמור.
ד. בכל פעם שאני מקדיש לכך שיחה או מנתב את השיחה לכך שתקח אחריות, היא מתרצת בהמון תירוצים ובעיקר ממרת בבכי. וגברים כידוע, אין להם דרך להתגונן מבכי. וליבי נמס, ונוצר מצב שאני זה שמרגיע אותה ואומר לה יהיה בסדר, והיא לא מוכנה להבין שאם היא לא תשנה את דרכה, שום דבר לא ישתנה.
ה. קמה מאוחר, אין עבודה, אין ילדים, אין מה לעשות , וכל יום היא מתעוררת קרוב לחצות היום, וחוששני שהבטלה תגרום למה שבטלה גורמת.
אני מרגיש שאני נכשל בתקשורת, אבל רק בנושא הזה, כי בשאר התחומים הכל בסדר.
אודה לעצתכם, או הכוונה לדרכי פעולה.

כבר המון זמן שאני נמצא בצומת דרכים עקב בעיות זוגיות שהמשפחה שלה יצרה .
יש לה אחות שמייעצת לאשתי דברים שלילים וכך מרחיקה אותה מימני , היא מנסה לסכסך בינינו ללא סיבה אני אדם חם ואוהב ומפנק את אשתי בכל דבר דואג לילדה שלי ואגב היא אמא נפלאה לילדה שלי
אציין גיליתי שיש הקלטת שיחות בטלפון שלה שאחותה אומרת לה דברים שלילים עליי ללא שום בסיס לא האמנתי
ואשתי פשוט לא סתמה לה את הפה היא לא התנגדה לשנאה שאחותה מפיצה עליי היא הקשיבה

אני מרגישה שבעלי מפריז בכמויות האוכל שהוא אוכל והוא אכן משמין מעט מיום ליום. הכרתי אותו כבחור רזה יותר ואני מפחדת שבסופו של דבר הוא ישמין ברמה שכבר לא אמשך אליו, משהו שכבר עכשיו אני קצת מרגישה שקורה . כמו כן, קשה לי האכילה המרובה כשלעצמה כי מדובר בגרגרנות, אי שליטה בתאוות ודחפים, ועצם העניין עצמו מפריע לי בבן אדם. אני גם חוששת מההשפעה שתהיה לו על ילדינו כאשר יגדלו ויפתחו התנהגות כזו בעצמם, יאכלו לא בריא וישמינו. כשניסיתי לדבר אתו על כך הוא לא הסכים איתי לגמרי והוא לא חושב שזה כל כך נורא שהוא משמין. ניסיתי להוות דוגמא אישית בעצמי ולאכול בצורה בריאה ומאוזנת יותר אך ללא הועיל. הוא בחור טוב ויש לו המון יתרונות ואני מבינה שאף אחד לא מושלם, וגם אני חוטאת מדי פעם בתאוות האכילה אבל לצערי הרב נראה שהוא אינו מצליח כלל לעמוד בפיתויים וקשה לי מאוד להניח את הנושא הזה בצד. אשמח לדעת אם מחשבותיי הן שטחיות מדי ואיך עליי להתייחס למצב. תודה:)