ייעוץ בנושא שידוכים

התחבטויות

נרתעת מהשיחות על רוממות הנישואין

כל הזמן בסמינר דיברו איתנו על מעלות נשגבות בנישואים, על גודל רוממותו של הבעל וכמה צריך להחשיבו כמלך. וזה ממש ממש מפריע לי!
אני מרגישה שאני רוצה להקים אתת הבית שלי עם יהודי, לא עם חרדי!
קשה לי מאד עם ההגדרה הזו, ואני מאד רוצה מישהו יותר חרדל"י, כי הם יותר פתוחים מצד אחד ומצד שני מאד חזקים, הבעיה שאני לא יודעת מה לעשות עם ההורים שלי, שבכלל לא מדברים איתי על שידוכים וזה לא מעניין אותם בכלל.
גם מפריע לי שכל החברות מדברות על שידוכים כל היום, וזה פסגת שאיפותיהן, ואני- לא נעים לומר- מפחדת מאד מהקשר, בעיקר מהדברים הטכניים- לא רוצה לפרט… וזה מרתיע אותי, והן לא מבינות למה ומה לא בסדר בי. אשמח לתשובה על כל הבלבול הזה, תודה!

להמשך »
בינו לבינה

תעזרו לי להכריע בויכוח

בעקבות ויכוח עם חברות רציתי לדעת מה הדעה הרווחת בנוגע לזיווג, האם זה כמו האימרה הזאת שלפני שנולדים יש לנו זיווג מיועד(יוצאת בת קול שמכריזה על הזיווג) וזאת הנפש התאומה שלנו, או לחילופין הדעה לפיה יש לנו כמה זיווגים שלבסוף לפי המצב שלנו בחיים ולפי הרמה הרוחנית זה הזיווג שנקבל, וכשזוג למשל מתגרש זה בגלל שאחד מהם ירד או עלה ברמה הרוחנית.
שמעתי את שתי הדעות שהן מאוד סותרות וזה מאוד קשה לי ליישב את העניין, אשמח אם תוכלו להביא לי מקורות.

העניין השני קשור בשאלה של ידידים. להרבה חברות שלי יש ידידים בנים והם כמו חברים טובים וזה מרגיש לי לא נכון ולא לרוח ההלכה אבל אני לא מכירה מקורות שאוסרים זאת חוץ מלא להרבות שיח עם האישה ואין גם סיבה ממשית.

אשמח אם תוכלו ליישב בשבילי את שני העניינים, תודה מראש ויום טוב!

להמשך »
כללי

איזה בחור יתאים למישהי מורכבת כמוני?

אני בחורה בשידוכים "חרדית" . למען האמת אני לא חזקה יותר מידיי ואפשר לומר שאף קרה מאוד בתחומים מסוימים, אני לא מתפללת כבר שנים(כי מורה בכיתה ה אמרה שאם לא מכוונים בתפילה התפילה לא שווה…).
אבל עדיין אני מוגדרת כדוסית מאוד, בגלל הלבוש שלי, ולא שאני מתלבשת צנוע בגלל שאני צדיקה פשוט זה לא מידי מעסיק אותי ובעיקר אני לא רוצה להיכנס לסכסוכים עם ההורים שלי.
אפשר לומר שיש לי אופי כנוע מאוד, וזה גורם לי להמשיך עם אורח החיים הזה למרות שאני לא מרגישה מחוברת מידי.
והדעות שלי ביחס לעולם מאוד שונות מהדעות הרווחות בציבור החרדי, עם כי כלפי חוץ אין הבדל.
עניין השידוכים מאוד בעיה עבורי, לא שיש לי בעיה להתחתן עם דוס אבל אני מרגישה שזה רמאות.
מיצד שני אני בטוחה שההורים שלי ישברו מאוד אם אשנה כיוון בחיים.
קיום המיצוות שלי מאוד בלי רגש אם כי אני כן שומרת.
אני באמת לא יודעת מה לעשות, אני יודעת שאם אחליט להתחתן עם משהו חזק אצטרך להסתיר את הדעות האמיתיות שלי וזה מרגיש לי כול כך רע לשקר.מה לעשות???

להמשך »
הלכה

מה הטעם בלימוד תורה?

מדוע ישנה חשיבות ומעלה להתחתן עם בן תורה?
וכן מה הטעם שלומדים תורה? הרי מה יעזור ללמוד "שור שנגח…" אם אין לי שור?
זה רק דוגמא.
אני רוצה להבין את החשיבות של הלימוד עצמו, גם אם אין לי מכך תועלת מעשית.

להמשך »

מסובך! בשידוכים, בבית, ובקשר עם הקב"ה

שכולם הולכים הביתה ואני
נשארת בחדר שלי ומתחילה להאמין שאולי זה באמת יקרה
ואני יישאר לבד,אז למה לי לשמור על עצמי מבחינת צניעות/
ללכת לשיעורי תורה/להתאמץ להתפלל 2 תפילות ביום.
שגם ככה יש ימים שהתפילות בטעם של נעל בפה
אבל אני ממשיכה להתמיד בהם כדי שאני יחזור לעצמי
גם ברגש המעשה לא יהיה רחוק ממני,אלא קרוב ומוכר.
זה נשמע אולי ממש קטנוני,כי אין אנחנו עובדים את ה'
בשביל לקבל משהו בתמורה.

להמשך »
כללי

תקועה בשידוכים בגלל אמא שלי

אני בחורה בת 25 בשידוכים כבר חמש שנים ומרגישה תקועה.

אני חשה שאחד החסמים הרציניים שיש בי בשידוכים ובמחשבות על נישואין נובעים מכך שאמא שלי שתלטנית מאד, גם כלפינו הילדים וגם כלפי אבי.

יש הרבה ביקורת מצידה, החלטות שהיא עושה בשבילי,אוירה לא נעימה בבית. הזוגיות של הורי בכי רע..

כמובן שגם על השידוכים שלי היא מאד משתלטת והיא זו שמחליטה עם מי אצא ואת מי לפסול מיד.

אמא שלי לא מאפשרת חיי אהבה, עינה צרה בי כשאני עם חברות.כל משהו שיש לי ושהיא לא קשורה אליו לצנינים בעיניה.

והמצב לא הולך ומשתפר עם הזמן. אני ממש אובדת עצות בענין, ומפחדת נורא, שככה אני אף פעם לא יצליח להקים בית. ותמיד חולפת בי המחשבה, איזה בחור ירצה בי, כשהרקע כ"כ מורכב. אני מאד מפחדת, עד כדי שכבר אין לי כוח לחשוב ולהרגיש, מפחדת שאני נכנסת למין יאוש, או אפאטיות, או מה שלא יהיה, טוב, זה לא מיטיב. אשמח מאד לתגובה, הנושא בוער לי ורגיש מאד. כמובן שלא הצלחתי בכמה משפטים לבטא את מה שמרגיש לי, ואת המצב המלא, אני סומכת שתצליחו להבין גם מה שלא נכתב

להמשך »

ספקות רגע לפני החתונה!

כבר קבענו תאריך ויש אולם.. ומשום מה אני מפחד ממש, אבל זה לא רק פחד טיבעי, אני מרגיש שאין לי רגש אליה, היא טובת לב ולא מאתגרת אותי.. מבחינת מראה היא רגילה בעיני, ואני לא מסונוור ממנה.
זה גורם לי לפעמים להיות קריר ולפגוע בה.
ואז אני מרגיש רע עם עצמי, ועם תחושות של ״לא מגיע לה אחד כמוני״

להמשך »

לא יודע אם אני אוהב

יש הרבה סרטונים של רבנים או ספרים אפילו פה באתר
שמדברים על שאתה מכיר משהי תזהר לא להיות מאוהב ולהסתנוור ולא לבחור לפי הרגש כי אז השכל לא שם לב לפרטים וברגע שאהבה הגדולה הזאת כביכול יורדת פתאום שמים לב לבעיות
אז רציתי לשאול מה קורה אם באמת לפי השכל ממש מתאימים זאת אומרת שיש כבוד אחד לשני יש פתיחות אחד לשני והאופי טוב ויש לשניהם אותו שאיפות עם זה משפחה וילדים כל מה שצריך להיות בזוגיות
אבל את הלב אין רק לצד אחד (שבמקרה הזה זה הגבר)
לאישה כן יש רגשות ואוהבת ממש' הגבר פחות.

להמשך »

מה מניע אותי לרצות להתחתן?

סמינר כל הזמן מדברים על כל הנישואין כאל עבודת ה' והתכלית להגיע לשלמות ולתפקיד שלנו בחיים-וזה נותן הרגשה ממש נוראית….מה?!אני כ"כ רדודה שזה מה שמעניין אותי?אני כן רוצה להרגיש כמה הנישואין חשובים להשלמת התפקיד?איך אני מכניסה את זה להבנה ולרצון שלי??

להמשך »
בינו לבינה

כפו עלי להתארס וכעת סובל בנישואין

גדלתי כחרדי, והתחתנתי ב"שידוך". עכשיו, מי שלא יודע איך זה עובד, (בעיקר במגזרים חסידיים), אני אספר לכם איך השיטה הזאת עובדת:
ההורים מדברים בינם לבין עצמם ומסכמים על הכול. מבררים על איכות הבת זוג המיועדת, ואחרי שביררו את הכול, הם מודיעים לבחור/ה שיש להם שידוך בשבילם. נפגשים פעם או פעמיים לחצי שעה עד שעה, מדברים בעיקר על מה שהמדריך ביקש לדבר, דברי תורה וכל מיני בולשיט כזה שהכניסו לך לפה, וזהו, אתה מאורס.

יש להבין שיש לחץ חברתי גדול מאוד להתארס בגיל צעיר מאוד, בגיל 18-19-20 כי כל הכיתה/שיעור שלך מתארס ואתה לא רוצה להיות "אלטע" (רווק "זקן") בן 20.5…

להמשך »
דילוג לתוכן