ייעוץ בנושא פרנסה

זוגיות

מדוע תפקיד האישה בבית היהודי הוא עול כבד?

מדוע תפקיד האישה בבית היהודי הוא עול כבד לדוג': נקיון, חינוך, בישול, גיהוץ, כיבוס, פרנסה והרשימה עוד ארוכה…

ואילו לגבר ישנו תפקיד רם ונישא של לימוד תורה, ואין על כך זלזול או פקפוק בעול הכבד שנא' "תורה מתשת כוחו של אדם".
אך עדיין עומדת כאן שאלה של כביכול "שיוויוניות".

כיצד יש לאישה הרבה תפקידים ואילו לגבר פחות?

להמשך »

אברך אמור לקבל פחות פרנסה מאדם עובד?

מצד אחד, אמרו לנו בסמינר המורות והרבנים שבבית שבו הבעל הוא אברך כולל, צריך להסתפק במועט, ולהיות מודעים לכך שבדרך כלל אין אפשרות למותרות.
אך מצד שני, ישנו מאמר : מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה( חוץ מהוצאות שבת וימים טובים והוצאת בניו לתלמודי תורה).
לפיו, בראש השנה נקבע לאדם מה תהיה המשכורת שלו לכל השנה. אם כך, איך ייתכן שאברך אשר מקיים את רצון ד' ברמה גבוהה, פרנסתו תהיה בדרך כלל נמוכה יותר מאדם אשר יוצא לפרנסתו להביא טרף לביתו. שניהם עושים השתדלות ברמה שלהם. אז למה אברך אמור לקבל פחות פרנסה מאדם עובד? יכול להיות שהתשובה היא שעל רוב האברכים נגזר בראש השנה לקבל פחות פרנסה מכיוון שאם לאברך היה קל בפרנסה אז לא היה ניסיון וכולם היו אברכים. אולם, זו תשובה עקיפה אשר לא מיישבת את הסתירה הנ"ל שנקבעו מזונותיו של אדם בראש השנה, כי אז אם הוא החליט באמצע שנה לצאת לעבוד פתאום הקביעה של מזונותיו משתנה?
חשוב לי לציין שאני מקווה בל ליבי לתשובה ישירה ולא להשקפה של זו דר

להמשך »

חוששת מחוסר פרנסה אבל אוהבת תורה

איך אפשר להגיע לאהבת התורה? אמיתית?
הגעתי לשלב השידוכים.
הפגישות עם הבחור האחרון שנפגשתי איתו העלו לי בעוצמה ספקות וברורים, מה אני באמת רוצה
הוא הוריד אותי. אני חושבתי שלא שידרתי מולו הרבה אהבת תורה. אולי גם כמה ספקות. וקצת הראתי לו חששות על פרנסה

להמשך »

טבע האישה מול מציאות התקופה

אני עובדת בהייטק בתור מתכנתת, יש לי נסיון של 7 שנים ומשכורת שאפשר לקנא בה.
יש לי בעל טוב וחביב, אוהב את הילדים, עובד חצי יום ולומד חצי יום, ובנוסף עוזר הרבה בבית.
אמא שלי גרה במרחק הליכה ממני ומטפלת בבני הקטן בביתה, כך שהוא בידיים הכי טובות שיש, ויש לי כמה אחיות צעירות שאוהבות ומפנקות את הילדים ושומרות עליהם בשמחה כמה שארצה!

אני ממש מתביישת, במיוחד אחרי מה שכתבתי לעיל, ממש מתביישת להתלונן.
אני בכלל לא טיפוס שמתלונן, להיפך, אני שמחה שיש לי מטרה ואני תומכת בבית של תורה ומגדלת ילדים להיות עבדי השם. אנחנו מבלים הרבה ונהנים מהחיים, בעלי מפתיע אותי ודואג שיהיה לי טוב, ותומך בי בהכל!

להמשך »

זמן לחיות

לפני מספר ימים היה לנו מפגש חברות, שיחקנו משחק של שאלות, ולי יצאה השאלה " מה את מדמיינת בדרך כלל"
חשבתי וחשבתי ולא הגעתי לתשובה.
זה זעזע אותי.
תמיד הייתי בנאדם עם מודעות עצמית גבוהה, ודמיונות מכאן ועד להודעה חדשה.
מה זה שאני לא יודעת מה אני מדמיינת? זה היה בשבילי תמרור אדום.

להמשך »

איך להורים שלי יהיה כסף לחתן אותי???

אני בחורה ליטאית, בשידוכים כמעט שנתיים.
בכורה, אחות להרבה אחים.
ואני שמחה שלא התארסתי.
זה לא שאני לא רוצה להתחתן, ממש לא. אני ממש כן!
מרגישה את הצורך הרגשי הזה לקשר,
ורוצה גם להתקדם ולהבנות, לקבל ולתת.
אבל הנושא הכלכלי מעיק עלי מאוווד.
באופן נורמלי להורים שלי קצת קשה לגמור את החודש. לא משהו חריג, משהו נורמלי. מעולם לא חסר לנו בגד, נעל, טיול, ממרח או גבינה צהובה. אבל לא קל להם.
את המעשרות אני מעבירה להורים שלי, וגם חלק מהצרכים שלי – לימודים, נסיעות, חלק מהבגדים – אני משלמת בעצמי.
אני חושבת על הוצאות החתונה שההורים שלי יצטרכו לשלם על ההלוואות והחובות שאבא שלי יצטרך לגלגל, וזה עוד בחלק של ההוצאות לאירוע עצמו, ולקניות של הבגדים, פאה, נדוניה, עוד לפני הסכום האגדי של הדירה – נהיה לי רע. איך הם יעשו את זה? איך הם יעמדו בזה?
היו תקופות בבית לחוצות יותר כלכלית, ואני ראיתי בעייני איך זה משפיע עליהם רע. אבא שלי נהיה עצבני, חסר אונים ומתוסכל.
אני לא רוצה להכניס אותם לזה.
אבל אני רוצה להתחתן, ואין דרך אחרת, אין.
מראש לא מתכננת לבא בדרישות גבוהות, וחלק מההוצאות לשלם מחסכונותיי. אבל יש דברים מוכרחים. וגם יש לי תכניות משל עצמי מה לעשות בחסכונות אחרי החתונה. לא רוצה להוציא הכל על זה, ואני גם לא חושבת שזה נכון.
אבל בתכלס, המחשבות על כל הנושא הזה יוצרות לי מעצור ממשי מלהתקדם ולזרום בפגישות כאילו כלום. לא שאם תבוא הצעה מדהימה אני אדחה אותה, אבל כן בהצעות שיש בהן מה להתלבט אני מורידה הרבה יותר מהר.
והאמת? נדמה לי שגם את ההורים שלי זה מעכב קצת, מבררים לאט, מורידים על הרבה דברים. אבל אולי זה רק נדמה לי.
לא רואה את עצמי מדברת איתם בפתיחות. גם אם אעזור אומץ הם לדעתי יעבירו נושא.
היום אני עובדת הרבה מאוד, וחוסכת את הכסף בקפדנות רבה לחתונה.
מה עושים? אני מבולבלת. איך נכון מצידי להתייחס לכל זה?

להמשך »

איך בוחרים עבודה שתתאים לי?

אני לא מצליח למצוא כיוון מבחינת מקצוע.
יכול להיות שזו בעיה שנובעת ממקום עמוק יותר – אני לא מוצא עניין כמעט בשום דבר.
יש כמה תחומים מסוימים (שגם בהם כבר קשה לי למצוא עניין בגלל שאני עצלן ומחשב קרוב יותר) כמו ספורט,מוזיקה ועוד כמה.
אבל הרוב המוחלט מאז העבודה האחרונה שהתפטרתי ממנה הוא רק לשחק במחשב ומאוד קשה לי לצאת מזה.
מאיפה הרצון להתקדם הלאה? ואיך מוצאים עבודה שתתאים לי בעידן כזה שכסף בו זה הכל?

להמשך »

רוצה שנחלוק מהשפע שלנו

בעלי מגיע מבית הרוס ועני . להוריו יש מוגבלויות שונות שמונעות מהם להתפרנס ולתפקד כהוגן, וגם אחיו ואחיותיו מתמודדים עם קשיים שונים שמשפיעים על פרנסתם.
בעלי לעומת משפחתו כן שיקם את חייו,עובד קשה מרויח יפה מאוד ויש לנו בית יפה ומשופץ וכסף למותרות. חשוב לי לתמוך כספית בבני משפחתו וגם כאשר אני משכנעת את בעלי לתרום להם, לא יוצא לנו לחרוג ממסגרת 10% כספי מעשר. זאת ועוד, בעלי תורם רבות לארגונים שונים שהוא בוחר.
הבעיה היא שחשוב לי מאוד לתמוך בהם מדובר בסכומים לא גדולים עבורנו, עבור מזון, שכירות, ביגוד וכדומה.
הם לא אומרים לנו מילה אני מונעת רק מרצון לעזור. לא מלחץ שלהם.
הם אנשים טובים,אני אוהבת אותם, אבל לא יכולה להישיר אליהם מבט כשאני יודעת שיש לנו את היכולת לעזור להם אבל אנחנו לא עושים את זה.כשאני פותחת את זה עם בעלי
הוא מגיב במרירות , פוחד מניצול, מרגיש שחוק מנתינה ומתמיכה, מייחל שקרוביו יגיעו לעצמאות אך לא נותן עזרה כספית כמו שהייתי רוצה.
קשה לי עם זה, זה מכעיס אותי, וגם הוא מגיב בכעס. זה משפיע על שלום הבית שלנו ואני מתפתה לשלוח כסף ללא ידיעתו.
הכי כואב לי שאין לו בעיה לשלם על מותרות עבורם, לדוגמה בילוי משותף בנופש יוקרתי,מלונות וכו כל זאת בזמן שהם נאבקים לשרוד באופן יומיומי ועוד נאלצים לחייך ולומר תודה- בעוד שהוא אינו מבין את גודל המצוקה.

קשה לי גם עם זה שהוא מתרברב בכסף שהרוויח, גאה בהישגיו, ואני מעדיפה להצניע את הצלחתנו הכלכלית מתוך רגשות אשמה על הפער בינינו לבין אנשים אחרים שמרוויחים הרבה פחות.

להמשך »

מקצוע צריך לשלב אידיאלים?

אני בשלב של בחירת מקצוע לחיים. המחשבה שלי היא ללכת לכיוון ההייטק-מחשבים כי זה תחום התואם את הכישורים שלי. אך מצד שני, איני מוצאת בזה איזשהו אידאל/ מחשבה לעשיית רצון ה' בתוך התחום הזה. ואני מתחבטת בתוך זה מאד.

להמשך »
התחבטויות

קרוע בין התורה לפרנסה

אני מעוניין להמשיך במסגרות תורניות שבהם אני די ממצה את עצמי בהתמדה וידע, ומוצא בהם את סיפוקי. לאחרונה, עם התרחבות המשפחה, מצבי הכלכלי החמיר לפעמים כמעט עד כדי פת לחם. אני מרגיש קרוע בין הרצון לשבת באוהלה של תורה, לבין הלחימה היום יומית על בסיס קיומי. אציין, שרצוני להישאר בעולמה של תורה נובע גם ואולי בעיקר מהחינוך שקיבלתי שמגדיר את האנשים שעובדים כמחללי שבת לצורך פיקו"נ. דהיינו, חולה שאוכל טריפות לצורכי רפואה, ברור שזהו תפקידו וחובתו, אבל כולנו מייחלים לתפקידים אחרים. הנמשל לגבי, שבכך שאשתלב בשוק העבודה, ארגיש כ"פיקוד העורף" בצבא ד'. נצרך, חשוב, הכרחי, אך סוג ב'. קשה לי גם עם הסכנות הרוחניות שכרוכות ביציאה מהחממה, לצד חוסר השכלה שיגרום לי לבצע עבודות ש"קטנות" על יכולותי האינטלקטואליות והכלכליות. היו ברוכים

להמשך »
דילוג לתוכן