ייעוץ בנושא פחד

אמונה

נסיון לא ברור!

איך יתכן שהקב"ה מביא לאדם נסיון שהוא ההפך הגמור מהטבע של האדם?
הטבע שטבוע באדם זה להתחתן, להוליד, לגדל ילדים.
בכל אדם נורמטיבי חדור הצורך בשותפות, שותפות קרובה, כח של נתינה ועוד ועוד…
אז זה ממש מטריד אותי, זה לא נסיון וקושי בדבר מסויים שמאוד מאוד קשה, זהו הצורך ההכי בסיסי לאדם.
ואז מה קורה כשבחור או בחורה הולכים וגדלים?
ברור שגם הצורך הולך ועולה וכמוהו הנסיון.
ואז יש תחושה של תסכול גדול והרגשה כזו שלוקחים לך או יותר נכון לא מאפשרים לך דבר שהוא בסיסי.
מבחינתי בהרגשה זה כמעט כמו לקחת אדם רעב רעב ולא לאפשר לו לאכול שזהו הצורך הבסיסי שלו כרגע.
וכיוון שהוא חייב לאכול כדי להשביע את רעבונו אז כיוון שהצורך כל כך חזק הוא מן הסתם, ינסה להשיג את סיפוקו בכל מיני דרכים לא דרכים, ילחם, עד ש- בתקווה שימצא משהו לפני שימות מרעב.
ובהקבלה לכאן- אדם מחפש ומחפש ומחכה ומצפה אבל הצורך נשאר וכיוון שזה מתעכב הוא ינסה להשיג את סיפוקו בכל מיני דרכים ולא תמיד זאת תהיה הדרך הנכונה והישרה, כי שם לא בדיוק הלך והרי הוא חייב.
כי זה כבר לא מגיע מהמקום של הלהתחתן בגיל 20 כי כך מקובל ובגיל 24 להיות עם 2 ילדים לפחות…
זה מגיע למקום של צורך מתוך חסר.
יש גיל מסויים שהנפש דורשת את שלה והגוף מדבר בעד עצמו- זה צועק!
ההתמקדות של השאלה היא על כך שלא מספיק שכך ה' ברא אותו עם הצורך הבסיסי הזה, גם לא מאפשרים לו לחיות ולמלא את צרכיו בכל המובנים אז הוא גם יענש שהוא לא בסדר??
אז מה קורה כאן??????
להוריד בנאדם לעולם עם טבע וצורך בסיסי, לא לאפשר בדרך הטובה והישרה, להגדיל את הצורך לתת לו לחפש ולהגיע לסיפוקו, לפחות החלקי, בדרכים לא כל כך ואז להעניש אותו על כך?! קשה לי קצת עם זה…
ובטח שכאן נעוץ הנסיון, ברור!
ומה קורה כשהרגש עולה על השכל?
כשלא מצליחים להשליט את השכל?
ששום הסבר הגיוני לא מניח לי את הדעת?
זה נשמע כעס וטרוניה כלפי הקב"ה. אז ממש לא! אין לי ספק באהבתו ובהשגחתו אל ברואיו.
פשוט קצת מפריע לי ולא מספיק ברור איך מתנהל שם…

להמשך »

חושבת על דברים רעים

אני מרגישה שזה לא נכון על מה שאני חושבת כל היום. כל הזמן אני חושבת על שיקרה לי משו כלומר שפתאום אני יפול ויזמינו לי אמבולנס..
או שיכאב לי פתאום משו ויפנו אותי. קיצר כל הזמן אני חושבת על דברים לא טובים שיקרו לי. וזה פשוט מפחידדד.
נגיד שאבא שלי חס ושלום ימות ואז אני חושבת מה יגידו עליו בהלוייה…
קיצר אני שונאת את עצמי שככה אני חושבת זה פשוט מטריד…
אולי אני חושבת על הדברים הללו כי אני יודעת שאם הדברים הללו יקרו יתנו לי מלא צומי . לא יודעמ מה לחשוב רק מה שכן זה שתסכימו איתי זה לא צורה נכונה לחיות.
אשמח לתשובה!!!

להמשך »

איך להישאר עם מצב רוח טוב

אני כבר 7 שנים בשידוכים ואני פשוט מרגישה שנגמרו לי כל הכוחות הנפשיים. באמת! נגמר לי מאגר השמחה והחיות אני פשוט חיה על אוטומט וברוך ה' שיש שגרה שלא נותנת לשקוע. אבל הכי גרוע מבחינתי שכל הבית שלי : ההורים והאחיות שלי גם סובלים בגלל זה. אני חושבת שאמא שלי לוקחת את המצב יותר קשה ממני ואני לא מסוגלת יותר לכאוב גם בשבילם.
חוץ מזה אני פשוט מפחדת (כן! מפחדת!) להישאר לבד. אני לא רוצה להישאר לבד. אבל מצד שני אני גם לא רוצה לחיות עם סתם מישהו בגלל הפחד הזה. אני רואה את כל בנות משפחתי והחברות שלי שהן נראות נשואות ומתקדמות בחיים ואני נשארת מאחורה עדיין ילדה של אבא ואמא.
אולי קראתם עד פה ואתם חושבים שאני איזה מסכנה אבל באמת שחוץ מנישואים אני הרבה יותר מתקדמת מכל אלו שסביבי. ב"ה אני מחנכת כיתה מצליחה, עוסקת בתחביבים וכו' אבל למרות הכל אני מרגישה שאין לי כלום ואין לי טעם לחיים כי אני פשוט מרגישה לבד.
אני יודעת שאין לכם אפשרות למצוא לי בן זוג 🙂
אבל יש לכם לפחות עצה איך להישאר עם מצב רוח טוב ואיך לשמח את כולם למרות שהכל מרגיש כ"כ שחור?
(מצטערת אם אני נשמעת טרגית וברור לי שיש אנשים שיש להם צרות הרבה יותר גדולות ואמיתיות אבל מבחינתי כרגע המצב באמת שחור ולא עוזר שאומרים שלאחרים המצב יותר גרוע)

להמשך »

מפחיד אותי להתחתן

אני בחורה בת 20, עדיין לא בשידוכים.
אני שומעת מסביבי על המווווווווון זוגות שבהם הבעל לא טוב לא מבין לא נחמד
הרבה מאד זוגות שהנשים סבלו וזה נגמר בגירושין…
מצטייר לי שגברים זה משא שהאישה לוקחת על עצמה וצריכה רק לוותר על הכל בשביל שיהיה בסדר.
ויוצא שיש בי מין תפיסה כזו שממש מפחיד להתחתןלא ממש רעיון נחמד.
{למרות שבפנים אני רוצה ומבינה שכן…..}
כשיוצא לי לראות או לשמוע על בחורים טובים, בעלי מידות, מוצלחים וכו אני אומרת לעצמי שכניראה זה אחד ל…….. וקשה מאד למצוא כזה דבר ולמה שאני אזכה בכזה דבר מיוחד…

להמשך »

הלב שלי סגור

הוא המשיך את החיים, בנה זוגיות מספר פעמים, והפעם הוא החליט שמצא את האישה של חייו. אוטוטו הוא מתחתן, ואני מוצאת את עצמי עם קשיים, תמיד עסוקה בחיים שלו.
לראשונה הכרתי מישהו (לא סגורה עליו, מה גם יודעת שהוא לא מתאים לי) אך אני מרגישה תקועה. לא מתקדמת, לא מצליחה למצוא זוגיות נורמלית.
ולמרות הכל מרגישה שכאילו הלב שלי סגור לאחר.
המצב לא פשוט לי, הייתי רוצה להיות משוחררת יותר ולהצליח להיות מאושרת…
כי עד עכשיו מרגישה תמיד אבודה, שלא הולך לי ובודדה…
האם זה הגיוני להרגיש ככה,? וקצת לאבד את התקווה לזוגיות?
תודה מראש.

להמשך »
התחבטויות

מחשבות טורדניות

מגיל 15 בערך יש לי נטיה חזקה למחשבות טורדניות / אובססיביות. אני עסוקה המון עם המחשבה, מנתחת כל דבר מס׳ פעמים, מנסה לבחון תגובות של עצמי / לשפר אותן וכדו׳. אני מרגישה שזה ממש מפריע לאיכות חיים שלי. המחשבות שלי לפעמים רגועות, אך לעיתים קרובות הן כביכול משתלטות עלי וגוררות אותי לרגשות ותחושות לא נעימות. לכן למשל יש לי המון נקיפות מצפון אחרי שאני עושה דברים (לדוג׳ לגבי חינוך הילדים), רגשות אשמה וכעס עצמי, חוסר סיפוק ובכללי תחושה רעה.
טיפלתי בעצמי אחרי לידה ראשונה, אז הרגשתי שהמצב חמור במיוחד, ועברתי טיפול cbt אצל מישהו, למעשה הטיפול עזר אך לא בהרבה… ולא החזיק הרבה זמן. כמו״כ לקחתי במשך תקופה של שנה + תרופות נוגדות דיכאון. כיום אני מרגישה שאני כביכול יודעת איפה הבעיה אצלי, אך לא מצליחה לעזור לעצמי מספיק… יש ימים שבהם אני מוצאת איזו דרך לשלוט על המחשבות שלי / לגרום לעצמי לשמוח ואז ההרגשה הטובה יכולה להחזיק אפילו מס׳ שבועות / חודשים. אך בסוף קורית נפילה ומגיעות מחשבות שליליות שגוברות עלי ועל הדרך הזו שבחרתי לי לשלוט בהם ואז אני נופלת…שוב…
יש לכם עיצה אולי איך אני יכולה לעזור לעצמי??

להמשך »

שידוכים וחרדות

אם אפשר עזרה יש לי חרדות מהרבה דברים וזה משפיע עליי פיזית ונפשית הרבה זמן וגם בשידוכים אני לא כל כך יודעת איך מתמודדים בזמן שידוכים עד שאני מעדיפה פשוט לוותר ולא להכיר או לפגוש את השידוך שמציאים למרות שאני כן רוצה להקים בית נאמן בישראל אך מפחדת מכל התהליך אם אפשר עצה מה לעשות

להמשך »
בינו לבינה

אני בנישואין קשים-איך חיים ככה?

יש לי בעיות שלום בית קשות מאוד עם בעלי, יש לי 8 ילדים ובעל שבסביבה מאוד אוהבים אותו חבריו ומכריו, אבל בבית איתי במיוחד בשבתות תמיד יש בבית מריבות שנשמעות לפני הילדים, הוא לא מקבל ממני שום דבר, הכוונה שאני אומרת לו איזה משהו שהוא חייב לעבוד עליו אז הוא צועק עליי, בבית הוא מאוד עצבני והרבה מאוד יש לו אלימות מילולית גם כלפיי וגם כלפי ילדיי שהדבר מאוד משפיע עליי לרעה, אני עובדת על עצמי לקבל את הכול באמונה, אבל לא נחמד לי בכלל להיות בשהותו, הוא מפריד אותי בנוסף מאימי ולא רוצה שהיא תראה את נכדיה, בנוסף אני גרה ליד חמותי.
לא קל לי המצב, אבל אני תמיד מודה לה' שזה הוא תיקוני. הילדה הבכורה חווה את היחסים המתנדנדים האלו והלא יציבים באופן לא טוב, הוא בבית קשוח, אבל הדבר המתעה הוא שגם לפעמים הוא כן נחמד ועובד על עצמו, מה לעשות?
אני בעצמי חוויתי גירושין כילדה , ולכן לא רוצה להכאיב גם לילדיי, למרות שהרבה פעמים אני לא רוצה אפילו לראות אותו וברור שהייתי לפעמים רוצה להתגרש, אך מפחדת בגלל ההשלכות הנוראיות.

להמשך »

כולי קנאה!

אני נורא מתביישת מעצמי אבל אני כבר שבוע חולה מזה,
אני פשוט קנאית להצלחות של הקרובים לי
אחות שהתחתנה עם הבחור הראשון (בכל זאת אני שנתיים וחצי בשידוכים ללא שום מוצא)
בת דודה שהמצב אצלה פחות כאוב משלי (הפסקתי להרגיש, לאהוב, להתרגש מבחור), היא נפגשת עם בחורים ובהחלט יש כיוון, לעומתה אני בפגישות גם עם המתאימים לי אבל תמיד יש דברים פגומים (שלא ניתן לדעת בבירורים) אני נפגשת המון, מה זה המון, לפחות בחור בשבוע והצעות שידוכים יש בשפע של אחד ליום אבל תכלס לא מקדם אותי.

להמשך »

אוכל לרצות קרבה?

אני בחורה חרדית וב"ה שמורה(עד כמה שאפשר).
ישנה בעיה קטנה שמעסיקה אותי ולאחרונה כבר מטרידה.
אני כב מס שנים בשידוכים, יוצאת, נפגשת, מתקדמת וחוזר… כמו רבים אחרים.
שאלה שאני שואלת את עצמי:
יש לי משיכה אליו או לא?
אני יוכל לאהוב אותו?
אני יוכל להרגיש קרובה ממש לגבר עם כל מה שזה אומר??

ובכלליות בגלל שאנחנו בתוך העולם החרדי ואני אישית יכולה להעיד על עצמי שחוץ מפעם אחת בגיל תיכון שנקלעתי לסוג של קשר קטן שחתכתי אותו בדיוק שניה לפני שהפך להיות משהו מעבר.
וב"ה לא היו לי קשרים ולא שזה לא ענין אותי, קצת אז. אבל היתה לי מודעות מאוד גדולה ותמיד שמתי לעצמי את עתידי מול העניים גם בשיא גיל ההתבגרות עם כל המשתמע מכך
ובסיעתא דשמיא גדולה הצלחתי לשמור על עצמי.

להמשך »
דילוג לתוכן