הלל ביום העצמאות?

מספר שנים הטרידה אותי השאלה למה החרדים אינם אומרים הלל ביום העצמאות ובימים כו׳ אייר עד ב׳ סיוון (למעט ראש חודש) זכר לניסים שקרו לנו ולאבותינו בימים ההם
לתומי חשבתי שזה בגלל שאנחנו כחרדים איננו רואים את עצמינו כחלק ממדינת ישראל ובוודאי שאיננו מזדהים/מזוהים עם המדינה וערכיה ממילא לא שייך להודות לה׳ על דבר שאין לנו חלק בו
השנה חשבתי על זה יותר הרי ככלות הכל הקמת מדינת ישראל הינה נס גלוי של קיבוץ גלויות שכמוהו לא היה מאז חורבן בית שני ובוודאי שהימים כו׳ אייר עד ב׳ סיוון (הימים שבהם היתה מלחמת ששת הימים) אלו הם ימי נס ופלא (לדעתי אפילו יותר מהקמת המדינה) ואם כן ראוי להגיד הלל שלם או לכה״פ חצי הלל בימים האלה (חוץ מר״ח שגם ככה אומרים הלל)
גם אם נניח שלצערנו נהרגו הרבה יהודים בגלל המלחמות הרי גם בימי החשמונאים נהרגו יהודים (אלעזר המכבי חנה ושבעת בניה ועוד) ובכל זאת איננו נמנעים מלהגיד הלל בחנוכה ועוד אומרים הודאה על מלחמת החשמונאים…
לאור כל זאת מתעצמת השאלה למה באמת אין אומרים הלל ביום העצמאות ובששה הימים שמתחילים בכו׳ אייר ונגמרים בב׳ סיוון?
אשמח למענה מהיר

התורה נשכחה מעם ישראל ?

בהרבה מקומות בתנ"ך מציינים שהתורה נשכחה מעם ישראל. למשל בדברי הימים" וְיָמִים רַבִּים, לְיִשְׂרָאֵל: לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת, וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה, וּלְלֹא תוֹרָה.ים:
וגם פה:וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו.וַיֵּלֶךְ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אָבִיו וַיַּעֲבֹד אֶת הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָבַד אָבִיו וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם. וַיַּעֲזֹב אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו וְלֹא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ יְהֹוָה.
עכשיו איך אפשר לסמוך על המסורת של התורה שבעל פה, אם התורה נשכחה… בעצם, כל התורה נשכחה, אז אנחנו יודעים שהפירוש של חז"ל הוא הפירוש הנכון?

לא מצליח להכיל את הרוע בעולם

אני לא מצליח להכיל באמת את הרוע שיש בעולם זה פשוט מתסכל אותי כל פעם שאני נפגש/חווה איזה שהוא מקרא של אגואיסטיות חולנית. אני מבין שזה קיים אך לא מסוגל להכיל את זה ולחיות בשלום עם אותם אנשים. חיצונית זה לא יראה אך בפנים אני ממש מרגיש סלידה מהם. אולי זה בסדר ואולי לא. רציתי לשמוע חוות דעת נוספת. כנ"ל גם במלחמות היצר שיכול להפיל את האדם לקרשים, איפה הרחמים, דחיפה קלה לא מספיק כדי ליצור התנגדות כדי שנלחם בו?. בין היתר אני ספרדי וכנ"ל היתיחסות מזלזלת של אשכנזים, אולי זה מנקודת המבט שלי לפרש מקרים שונים בחיים ולתייג אותם "אתה ספרדי" אבל גם יכול להיות שלא. אשמח לשמוע היסתכלות שונה

העם הנבחר זו התנשאות?

אני נתקלת הרבה בשאלה הזאת שחילונים שאני פוגשת שואלים אותי ואני לא יודעת לענות, אני למדתי על כך שבכל יהודי יש נשמה אלוקית ושיש לו פוטנציאל שעליו לממש וכו, מה בקשר לגויים?, האם הם נולדו עם נשמה אלוקית?, והאם זה לא יוצא קצת מתנשא להגיד לפעמים שהם נחותים מאיתנו כי אנחנו העם הנבחר?, קצת קשה לי עם זה כי זה גם קצת סותר את מידת הענווה, שהרי אנחנו מתגאים על חשבונם שאנחנו עם ה'. סליחה אם השאלה שלי נשמעת ילדותית קצת.

תודה מראש

אולי אני טורח לחינם?

אני מאמין באלוהים ובתורה. אבל פעם אחת בא לי לשוחח עם נוצרי מאמין גדול. הוא שומר את דת הנוצרות מאה אחוז, בכל פרטיה ודקדוקיה. הוא באמת מאמין שיקבל שכר על כל דבר של הדת הנוצרי שהוא עושה, ושיהא לו עונש על כל דבר נגד הדת שהוא עושה. בקיצור הוא מוסר את נפשו על דת הנוצרי.

אני כמובן לא מאמין בדת הנוצרי. אז פשוט רחמתי עליו. הוא מוסר את נפשו על שטיות. הוא משקיע כוחות לקיים את הדת שלו, בטוח שיקבל על זה שכר, ולבסוף יתאכזב כשיתגלה שהכל סתם בולשיט. הוא פוחד לעבור על דת הנוצרי, חושב שיענש, ולבסוף עוד יראה שהכל הבלים ולחינם הצטער את כל חייו לא לעבור על הדת. אני כמובן לא מאמין בדת הנוצרי, אז חשבתי ככה…

אבל אחר כך התחלתי לחשוב, רגע איך אני בטוח שאני לא גם כזה? אני משקיע כוחות לשמור תורה ומצוות, אולי לבסוף אתאכזב שלחינם טרחתי, בדיוק כמו שאני חושב על הנוצרי… גם הוא מאמין מאה אחוז בדת שלו, אבל אני פשוט מרחם עליו שהוא סתם טורח לחינם והכל הבל… אז איפה אני יודע שאני לא כזה? אולי גם אני טורח לחינם? אולי יום אחד גם אני אתכזב כשאראה שכל כך טרחתי כל החיים לחינם, כמו שאני בטוח שהנוצרי טורח לחינם, יתכן גם שאני טורח לחינם… איך אני יכול לדעת???

אני חייב להודות שאני לא בטוח לגמרי שאני טורח לחינם. כשאני חוטא עדיין באים לי מחשבות שאולי כן הכל אמת ועוד אשרף בגיהנום על זה… אבל מצד השני אני עדיין דואג שמא אני כמו נוצרי הזה שטורח לחינם… ואני חושש אולי לבסוף אתאכזב על כל החיים שטרחתי לחינם.

מחשבות אלו מפריעים לי מאוד……… מה עלי לעשות?

שלא עשני גוי-מה היחס לגויים?

שלום, יש לי כמה מחשבות שמטרידות אותי בזמן האחרון. במשך השנים כשלמדתי בישיבה, התחושה הייתה תמיד שישנו עם אחד ויחיד בעולם שיש לו קשר עם ה', וכן, שאמות המוסר והאנושיות הגבוה היא דווקא אצל עם ישראל. לא צריך להיות כזה […]

חביב כל אדם?

לאחרונה קראתי מדרש שאומר שחם לקה בעורו בעקבות תשמישו בתיבה-שנאסר,ולכן הפך לשחור כפחם ויצא ממנו כוש.הבנתי מזה שכל הכושים-שחורים כאילו נולדו בחטא וצבעם מורה על חטאם,הכוונה שהאידיאל הוא צבע לבן והשחור לא היה אמור להיות אלא זה כתוצאה מחטא וזה עונש. התובנה הזו מאוד מפריעה לי בעבודת ה,תפילה ומצוות,אני אדם שמאוד תומך בשיויון כל אדם שחביב כל אדם שנברא בצלם ואני פשוט לא מסוגל לקבל תפיסה כזו שיש גזע עליון וגזע נחות.זה פשוט לא מסתדר לי חוץ מזה אבל הזוהר כותב שהאקלים קובע את צבע עור האדם אז מהי כווונת המדרש?בכל מקרה אשמח שתיישבו דעתי ושאמשיך לעבוד את ה במסירות כי התובנה הזו והיחס הזה לאדם פשוט לא מסתדר לי ומפריע לי אני רוצה לעבוד את ה מתוך נאמנות ומסירות שכולנו שווים ואין דבר כזה אדם נחות חייב את עזרתכם!!

אהבה אסורה שמבלבלת אותי

אני בחורה בת 17 מסורתית מבית מסורתי ומגיל קטן אני שומרת מצוות והכל אבל אני לא דתייה ולא חרדית ולמרות זאת חשוב לי מאוד הקטע של היהדות כי ככה חונכתי. לפני ארבע חודשים התחלתי לעבוד בעבודה חדשה ופגשתי שם מישהו שגדול ממני בשנתיים והוא ממש מקסים ועוזר ורגיש אבל מהר מאוד התברר לי שהוא לא יהודי! (אימא שלו נוצרייה והאבא יהודי) אמרתי לעצמי שלא תהיה בעיה אם נמשיך לדבר אבל עם הזמן התחלתי להרגיש אליו משהו וזה נהיה קשה יותר ויותר בגלל שאסור להתבולל אבל אני אוהבת אותו מאוד והוא באמת בן אדם טוב ואני אפילו לא חושבת שלהורים שלי תהיה בעיה איתו, הם מאוד תומכים בי ובהחלטות שלי אבל קשה לי מאוד כי אני יודעת שזה אסור ובכל זאת אני אוהבת אותו. יצא לי גם להעלות את הנושא של ההתגיירות בשיחות שלי איתו אבל הוא לא רוצה בכך ואנחנו לא נתחתן עכשיו ככה שאני לא מכריחה אותו או משהו… אבל כשאני איתו אני מרגישה שהשם בוחן אותי ושאם אני אחליט להישאר איתו זאת תהיה טעות ואני אטעה מבחינת הדת או היהדות או משהו… לא קרה כלום בנינו אבל אני אוהבת אותו ואני מרגישה ממש מבולבלת ולא יודעת מה לעשות, אני נורא רוצה להישאר איתו. מה עושים? יש איזה שהיא דרך שאני כן אוכל להיות איתו מבלי שיתגייר? אם כן נהיה ביחד מה מותר לעשות? מה אסור לעשות?

מה המשמעות של כרת בימינו?

יהודי אשר לא שומר תורה או מצוות או מסורת ועובר על עברות חמורות "יקבל" כרת?
אז מחשבה שלי 7000 צעדים קדימה,הרוב המחוץ עבר על איסור זה…
וכי כולם לא היו בעולם הבא?
או ש-
יקוצרו חייו לפני זמנו?
(עיקרון פירוש הכרת לא ניכנס לפרשניות)
אני יודע כי אסור להיכנס לחשבונות של מעלה, אך המציאות "החדשה-ישנה" שאני רואה,
לא מפסיקה לי לגרום להפסיק לחשוב על החטא שרוב עם ישראל חוטא בו ויקבל אותו בצורת מסוימת וקשה מאווד! שתתגלה בביאת המשיח..

+ועוד שאלה מה יעשה אדם דתי שממשיך לחטוא(לא נשוי) יודע את ההשלכות אך יצרו גובר בו וחזר ועושה למרות שיודע עונשו? והוא שומר דת, עדיף לו לחיות כאפיקורס ולהיות מעולם הזה,ממלאה קרב עליו מכה חזקה,פה או בעולם הבא …
אני יודע שיש כן רוח כתיבה אפיקורסית אך, אלו "חשבונות פשוטים" -חטאתי? אין טעם להמשיך..
"כי אני ממילא אקבל עונש X"

תכלית, שכר ועונש ואחרית החיים

השאלה שלי רחבה ונוגעת בכמה נושאים שנראים לי מעורבבים. מהי תכלית קיום הדת? מה הדת מבטיחה לאדם, ללאום ולאנושות? נראה לי שישנן בדת כמה וכמה תשובות, שאינן בהכרח עקביות אחת עם השניה, ונוגעות בכל הנושאים הללו גם יחד, ואשמח אם […]