קשר עם אישה חילונית בעבודה

לאחרונה התחלתי לעבוד בצוות עם חילוניות הקשר הוא צמוד פעם בשבוע במשך ארבע שעות ובסוף ישיבת סיכום ובו אני מעלה את ההרגשות שהיו לי במהלך העבודה מול המטופלים אינני רוצה להגיע למצב של קשר רגשי עם עובדת ספציפית אולי אפשר להגיד שכבר התחיל משהו
לא רוצה לקבל תשובה של תעזוב את העבודה ואין לי אפשרות לעבוד כעת אחרת חוץ מצוות והתייעצויות רגשיות בסיכום אך מצד שני אינני רוצה שזה יגלוש מעבר למקצועי

חוששת מלקחת על עצמי התחויבויות

קשה לי לעמוד במחויבויות. ז"א- אני לא רוצה ללהתחייב לעבודה או ללימודים, כי אני חושבת שמה יקרה אם פתאום ארצה לטוס או לטייל- אז לא אוכל, כי יש עבודה או לימודים… ולכן קורה לא פעם, שאני מתחיבת למשהו, ואז מבטלת.
כרגע אני עומדת להתחיל לימודים פעם בשבוע ועובדה 3 פעמים בשבוע. אמנם עוד לא התחלתי בפועל, אך כבר התחייבתי ונרשמתי. מה לעשות- אני מרגישה שאני לא רוצה!! אני פשוט רוצה לבטל הכל וליהנות מהחיים הרגועים והזורמים. יש לציין שאני לא טיפוס שמשתעמם. טוב לי להיות חופשיה לעצמי ולמצוא תעוסקות כאוות נפשי. הסיבה שבשלה נרשמתי ללימודים וקיבלתי את הצעת העבודה, היא בגלל ההורים שלי והסביבה. שהרי כולם שואלים מה אני עושה בחיים ואני הרי "חייבת" לעשות משהו. לא!?… יש לציין שאני רווקה וכרגע זה הזמן שלי ליהנות בחיים, בלי עול הפרנסה וכו'. שאלתי היא- האם זה נורמאלי מצידי פשוט לבטל הכל ולשים "פס" על הסביבה? או שמא לא יהיה זה צעד חכם?

בעלי מפוטר שוב ושוב

נישאתי לבעלי לפני שנים רבות, ומאז הנישואין בעלי לא מצליח להחזיק עבודה בטווח הארוך: כל הזמן מתחיל ואחרי חודש או במקרה הטוב: שנה מפטרים אותו….בהתחלה חשבתי אולי הבעיה בו אבל עם השנים אני רואה שהוא מתאמץ, אדם מסור, נותן את כולו בעבודה, משקיע וכו' ובכל זאת מפוטר שוב ושוב ואנחנו נקלעים לחובות וקשיים.
אוסיף כי שנה אחרי שנישאנו הוא חלה במחלה קשה חשוכת מרפא : טרשת נפוצה ולמרות זאת הוא עושה הכל כדי לעבוד
ולפרנס אותנו….

מה אנחנו יכולים לעשות על מנת שיפתח לו המזל בפרנסה ושהוא ימצא עבודה ויצליח בס"ד להחזיק בה לטווח הארוך

אשתי מתבטלת בבית

הגברת בעבר עבדה אבל לפני שנה טוענת שלא רוצה ללכת לעבוד.
קרוב לשנה שיושבת בבית בלי לעשות כלום.
עידוד להתפתחות אישית, לימודים/עבודה, נתקלים בבכי.
מאוד קשה לי עם זה,
א. שהיא לא עושה כלום, שזה כמובן פוגע ברמת חיים ומדרדר לחובות.
ב. שיושבת משועממת בבית וכשאני חוזר גמור מהעבודה היא מתעצבת שאני לא מתייחס בשיא החינניות.
ג. וזה לא שהדרישות ירדו, היא דורשת בית גדול יותר, ויש לה זמן להתרשם מאופנה ואקססוריז שהיא רוצה, שכמובן אין לי אפשרות לממן וזה קורע לי את הלב כי אני רוצה להטיב לה אבל לא יכול כאמור.
ד. בכל פעם שאני מקדיש לכך שיחה או מנתב את השיחה לכך שתקח אחריות, היא מתרצת בהמון תירוצים ובעיקר ממרת בבכי. וגברים כידוע, אין להם דרך להתגונן מבכי. וליבי נמס, ונוצר מצב שאני זה שמרגיע אותה ואומר לה יהיה בסדר, והיא לא מוכנה להבין שאם היא לא תשנה את דרכה, שום דבר לא ישתנה.
ה. קמה מאוחר, אין עבודה, אין ילדים, אין מה לעשות , וכל יום היא מתעוררת קרוב לחצות היום, וחוששני שהבטלה תגרום למה שבטלה גורמת.
אני מרגיש שאני נכשל בתקשורת, אבל רק בנושא הזה, כי בשאר התחומים הכל בסדר.
אודה לעצתכם, או הכוונה לדרכי פעולה.

מרגישה שאני אדם לא אהוב

משקיעים בך! אקשיבה ייעוץ ומענה דיסקרטי סודי לצעירים אמונה, הלכה, זוגיות, שידוכים, שלום בית, בינו לבינה, קושי נפשי, תפילה, שאלות באמונה, כאן באקשיבה לא דוחים אף שואל, וכל קושי ומצוקה זוכים להתייחסות משמעותית. כל שאלה זוכה למענה של משיב מקצועי, שלפני הכל - ינסה באמת להקשיב ולהזדהות.

עד לא מזמן הרגשתי שיש לי הרבה מזל בחיים וההוכחה היתה הבעל הטוב והמתחשב שקיבלתי. הרגשתי טוב איתו בכל מקום והזוגיות פרחה ב"ה.
לאחרונה אני במשבר תעסוקתי אין לי עבודה,בעלי מבקש שלא אדאג,הוא דואג לפרנסה,ויש לנו ב"ה כך שזה לא נורא אם לא אעבוד. עם זאת עלתה בי הרגשה שאולי משהו בי דפוק. הרצתי מחשבות והיסטוריה קדימה ואחורה והגעתי למסקנה שאני אדם לא אהוב. סיפרתי זאת לבעלי,והוא ניסה לנחם ולהגיד שהכל יהיה בסדר. ולאחר כמה ימים אמר לי שכדאי שאהיה יותר ביישנית ושקטה. הרגשתי שהוא לא ממש אוהב אותי כמו שאני, לא מבין אותי,ולקחתי את המועקה הזו למיטה.ואז,זה גלגל שחוזר על עצמו , אני לא מצליחה לצאת מהמועקה, לא להיות איתו במיטה וכל היום אני בוכה.
לפני שבוע החלטתי שאני מתגברת ויוזמת. במהלך האקט הסברתי בדמעות כמה אני זקוקה לאהבה ולמילה הטובה שלו כי אני נמצאת במצב נפשי קשה ומרגישה בודדה ולא אהובה. הוא אמר שאין בעיה,והוא פה לצידי ובשבילי תמיד. אלא מה? במהלך שאר הימים אחר כך חיפשתי ממש תשומת לב ממנו,והוא היה רגיל. אפילו עסוק, אבל מה עם קריאת העזרה שלי? הרי התחננתי למילה טובה,לחיבוק,לעזרה.

איך מתקדמים בחיים -שכרגע הם תקועים

אני בחור בן 17 לא לומד במסגרת ורוצה להמשיך הלאה בחיים.
על אף שניסיתי אני לא רואה מצב שאני ילמד בישיבה.
הייתי רוצה להתייחס להמשך וליראות קדימה. אני מתנצל על כך שהמכתב נכתב בצורה מעט מבלבלת אבל זה המצב נא קבלו זאת בהבנה.
אני ב"ה אדם מאוד כישרוני ואני מרגיש מבוזבז כבר לפחות שנה שאני לא עושה כלום עם עצמי.
אני עצלן מאוד לא עקבי. לפעמים אני מתחיל משהו בהתלהבות גדולה ואז אני משתעמם ומפסיק. ובכלל וקשה לי מאוד להגיע להחלטות. אני נוטה שלא להחליט עד שאין ברירה וגם אז אני מתכנס למין ברירת מחדל.
אני מאוד כישרוני ב"ה. אבל אני לא יודע איך להתקדם כבר יותר משנה שאני בבית כמעט לא יוצא לתפילות אין לי בכלל סדר יום וגם כשאני רוצה לנסות להתחיל משהו כמו חברותא שהיה לי עם אחי ושמאוד נהניתי מהלימוד אתו-אפילו את זה הפסקתי.
אני רוצה ללמוד תואר אבל אני לא יודע במה הייתי מת לעסוק בתחום ציבורי ומשפיע (לאו דווקא נבחר ציבור אלא גם אחד שמתעסק עם הדברים מאחורי הקלעים ולא נמצא בפרונט) בגלל הריגוש והמתח והחידושים שיש כל הזמן והאינטראקציה עם בני אדם והוויכוח והשכנוע וגולת הכותרת-ההשפעה והכוח אבל אי אפשר ללמוד מקצועות שכאלה במכללות חרדיות (תקשורת ןפוליטיקה ומדע להמונים וכו') ולא באלי ללמוד משפטים מנהל עסקים וכו'.
כפי שאתם רואים המצב מורכב אני מאוד מבולבל ולא בדיוק יודע מה אני רוצה מעצמי ואני חושב יותר מידי מה לעשות ככה או אחרת מה אני רוצה בשביל מה הייתי מוכן להקריב הכול .ושוב, אני עצלן אבל דברים שאני מאוד רוצה אני מסתער עליהם כמו אריה ולא לוקח שבויים אבל הבעיה היא שאני משתעמם מאוד מהר. אני תקוע בבית בלי חברה וכשאנחנו נוסעים לאירועים של משפחה או מפגשים וכו' אני מרגיש נהדר כי אז סוף סוף אני יוצא קצת מעצמי.
הייתי שמח לעזרה

פיטרו אותי מהעבודה!

לפני כשנה פיטרו אותי מהעבודה ולאחר מכן לא מוצא את עצמי אני עובד ואחרי כמה חודשים מפטרים אותי אני הולך לראיונות עבודה ולא חוזרים אליי
אני כל בוקר מניח תפילין מתפלל לא מתייאש אבל מה אני יעשה אני צריך פרנסה אישתי היחדה שמפרנסת ואני חייב פרנסה מה עליי לעשות בבקשה תעזרו לי אשמח לתשובתכם

נקרעת כדי ללכת לעבודה שאינני אוהבת

אני מרגישה חוסר יכולת להתמיד בעבודה לא הייתה לי שם עבודה שעבדתי בה מעל חצי שנה בד"כ לאחר 3-4 חודשים אני מרגישה שמיציתי את עצמי בעבודה ונהיה לי קשה בעבודה, היום אני לראשונה מחזיקה מעמד שנה בעבודה אך מרגישה כל יום קריעה חדשה אין לי חשק ללכת לעבודה ואני ממש חולמת שהמעסיק יפטר אותי מהעבודה ומתפללת כל בוקר שיקרה משהו ואני לא אצטרך ללכת לעבודה (לעזוב אני לא יכולה עקב קשיים כלכליים), אני מרגישה שזה משליך לי על הבית ואני חוזרת עצבנית ואין לי חשק וכוח להתייחס לילדים שלי וזה שובר אותי ממש מצד שני אני אומרת לעצמי שאם אני שוב אעבור עבודה זה מה שיקרה אז אולי כדאי להמשיך לסחוב…

חרדה מעבודה

אני לא עובדת כבר שנה ויש לי חרדה מטורפת כל פעם שיש הצעת עבודה. היו עבודות שהצלחתי ללכת יום אחד ועזבתי. ברב המקרים אני פשוט מבטלת את העבודה יום קודם או משהו כזה. מאוד קשה לי עם זה ואני לא יודעת מה לעשות?
ניסיתי כבר ללכת לטיפול וזה גם לא עזר. אני חרדתית בכללי אבל בהרבה דברים אני כן מצליחה להתגבר על החרדה ובעבודה אני פשוט לא מצליחה.
יש לי דרך לעזור לעצמי?

אברך אמור לקבל פחות פרנסה מאדם עובד?

מצד אחד, אמרו לנו בסמינר המורות והרבנים שבבית שבו הבעל הוא אברך כולל, צריך להסתפק במועט, ולהיות מודעים לכך שבדרך כלל אין אפשרות למותרות.
אך מצד שני, ישנו מאמר : מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה( חוץ מהוצאות שבת וימים טובים והוצאת בניו לתלמודי תורה).
לפיו, בראש השנה נקבע לאדם מה תהיה המשכורת שלו לכל השנה. אם כך, איך ייתכן שאברך אשר מקיים את רצון ד' ברמה גבוהה, פרנסתו תהיה בדרך כלל נמוכה יותר מאדם אשר יוצא לפרנסתו להביא טרף לביתו. שניהם עושים השתדלות ברמה שלהם. אז למה אברך אמור לקבל פחות פרנסה מאדם עובד? יכול להיות שהתשובה היא שעל רוב האברכים נגזר בראש השנה לקבל פחות פרנסה מכיוון שאם לאברך היה קל בפרנסה אז לא היה ניסיון וכולם היו אברכים. אולם, זו תשובה עקיפה אשר לא מיישבת את הסתירה הנ"ל שנקבעו מזונותיו של אדם בראש השנה, כי אז אם הוא החליט באמצע שנה לצאת לעבוד פתאום הקביעה של מזונותיו משתנה?
חשוב לי לציין שאני מקווה בל ליבי לתשובה ישירה ולא להשקפה של זו דר