ייעוץ בנושא נישואין

בינו לבינה

הלוואי שהייתי אדישה כשבעלי בעבודה

בעלי עובד במשרה חשובה וכל השבוע לא בבית. יש איתו נשים ואני מקנאה למה הן עובדות איתו יום יום ורואות אותו ואני לא…
בעיקר אני מקנאה שנשים יפות ומגניבות כאלה עובדות איתו.
אציין שאני אוהבת איך שאני נראת ולא מרגישה פחות מהן אבל בכל זאת קשה לי.
הייתה תקופה שהתפללתי המון לה' שיקח ממני את הקנאה הזו ואני עדיין מקנאה. נמאס לי כל היום אנחנו רבים על הנושא הזה. מה אני יכולה לעשות?? לא רוצה לקנא לבעלי רוצה להיות אדישה!! אני מקנאה בחברות שלי שהם ממש לא מקנאות לבעלים שלהם. גם אני רוצה להיות כזו!!איך עושים את זה???

להמשך »
בינו לבינה

לאשתי פחות חשוב דברים שבקדושה

יש ביני לבין אשתי פער רוחני. אני הולך לכיוון של קודש ואשתי פחות. אמנם מוגדרת כדתיה אך רואה סרטים וכו.
הנקודה היא שכבר לפני החתונה ידענו זאת אך לפני החתונה הייתי בתהליך של התחזקות ובאמת תהינו האם זה נכון להינשא. בסוף ב.ה נישאנו. מאוד פחדתי לבטל.. לחץ.. אך הפער עדיין היה קיים. ציפיתי מאשתי להתחזק איתי. היה חשש גדול מאוד שהלך ורק הצדיק את עצמו. אני רציתי בית עם קדושה ואת אשתי מעניין דברים אחרים.. זה גורם לי גם קצת לזלוג החוצה לא מבחינת שמירת העיניים אלא מבחינת השוואות. אני כל הזמן מאוכזב מהפער הזה ומרוכז בהשוואות. אני כועס על אשתי ומאוכזב שהיא רואה סרט או משהו. כמובן שהיא גם עושה דברים אחרים. אני אברך והיא עובדת כרגע. היא אמא מקסימה. אך עם נקודה זו אוד קשה לי עד כדי מחשבות על פירוד. בגלל הפער הרוחני.
אני רוצה ללמוד עוד שנים בישיבה והיא רוצה שאסיים בקרוב ואצא לעבוד.
אני בעיקר מאוכזב מזה שהיא לא רוצה את אותם ערכים כמו שלי אלא פשוט לחיות..
השאלה שלי מה לעשות? אני מפחד שלעולם לא אצליח לקבל אותה כך. שלא נצליח לגשר על הפער. שתמיד אחיה בגיהנם של השוואות לנשים אחרות. באמת חשוב לי דברים שבקדושה! אך לכאורה ברור לי שעל דבר כזה לא מפרקים זוגיות אך מצד שני אני מרגיש שאני כבר לא מצליח. אני בטיפול בערך שנה. יש קצת התקדמות אך עדיין..

להמשך »
בינו לבינה

חיפוש נואש אחרי אהבה…

אני אישה חרדית, נשואה פלוס 4. מתמודדת הרבה מאד עם בעיה של חיפוש אחרי אהבה… בעלי הוא אדם מקסים, אבא ובעל טוב, ירא שמים אמיתי. אבל, קר, קר מאד, אדיש ופאסיבי, לא מסוגל להביע רגשות. אני חווה כל הזמן דחייה, מרגישה לא רצויה ולא נחשקת. הוא טוען שאני טועה, רק שהוא לא מסוגל להביע את עצמו. אוקיי, מקובל. אבל תכל'ס, הנפש שלי מחפשת ומשתוקקת לנפש קרובה, חמה ואוהבת. אני מוצאת את עצמי נופלת כל הזמן לקשרים אסורים 'לא מבינה איך, אבל הם מזדמנים איכשהו לחיים שלי בכל מיני דרכים מעניינות, לאו דווקא דרך הרשת. ניסיתי המון דברים כדי לסור מהרע, ממלאה את עצמי בהמון תוכן שעושה לי טוב אבל בסופו של יום אני מרגישה בודדה מאד ונופלת לדפוס של קשרים אסורים. בד"כ הקשר מסתכם בקשר וירטואלי וטלפוני בלבד. מלבד מקרה בודד של כישלון. ומאז איבדתי אמון בעצמי, לא יודעת לאן אסחף….
מרגישה שנכנסתי למעין לולאה בלי יכולת להשתחרר.
אני מתחננת על נפשי, הצילו! זקוקה לעיצה טובה. איך? איך אני ממלאה את החור הזה שזקוק וצמא לאהבה? יש דרך מותרת?
יישר כח:)

להמשך »
התחבטויות

לא משאיר לי לשנייה את הפלאפון שלו לידי

בעלי לא נותן לי להתקרב לפלאפון שלו
נכנס איתו למקלחת לשירותים וכו'
כשאני אומרת לו אתה יכול להשאיר את הפלאפון לידי
הוא ישר מחליף נושא
שני אומרת לו כנראה שיש לך מה להסתיר אם אתה מפחד
אז הוא ישר אומר לי שאני כל החיים שלי מה שמעסיק אותי זה פלאפון ולפעמים אומר גם שאני פרנואידית
איך אני אמורה לקבל את זה?

להמשך »
הלכה

מה הטעם בלימוד תורה?

מדוע ישנה חשיבות ומעלה להתחתן עם בן תורה?
וכן מה הטעם שלומדים תורה? הרי מה יעזור ללמוד "שור שנגח…" אם אין לי שור?
זה רק דוגמא.
אני רוצה להבין את החשיבות של הלימוד עצמו, גם אם אין לי מכך תועלת מעשית.

להמשך »

מה החלק שלי בתפילות של בעלי?

בחודשים האחרונים אני שמה לב שבעלי לא הולך לתפילת ערבית. גם תפילת מנחה הוא לא ממש מקפיד. זה צורם לי אבל אני מנסה להעלים עין.
שמתי לב שהתפילין שלו נשארים בבית כל בוקר. ואז הבנתי שגם שחרית הוא לא מתפלל וגם לא מניח תפילין.
זה ממש ממש כאב לי אז ניגשתי לדבר איתו.
לדבריו זה קשה לו לאחרונה, הוא מרגיש קצת ריחוק, ולא מרגיש שהתפילה באה לו מהלב ולא מעוררת אצלו שום דבר. אז מוותר עליה.
ולטענתו זה עניין שלו, בינו לבין הקב"ה.
לי זה מאוד מפריע גם כי אני רוצה שהלך הבית יהיה שומר תורה ומצוות וגם שמאוד חשוב לי שהילדים ירגישו ויראו את אבא שלהם מתפלל וכו… יש לנו ארבעה בנים, כואב לי על הדוגמא האישית הבעיתית שהם מקבלים מאביהם.
האם אני אמורה להעלים עין ולא להתיחס לדבר?
האם לדבר איתו על כך? לשכנע אותו?

להמשך »
בינו לבינה

אוהבת,חושדת, ומפחדת

אני מאורסת כבר ארבעה חודשים ברוך ה'. ארוסי ואני אוהבים מאוד אחד את השניה. האהבה מאוד מורגשת.
לפני זמן מה ראיתי שהוא התכתב עם מישהי בנוסח שהוא מתכתב בו איתי. זה ניפץ לי את הלב לרסיסים!. ואז ראיתי עוד כמה התכתבויות שהכאיבו לי וכשדיברתי איתו על זה ואמרתי לו שזה בכלל לא מתאים ושדבר כזה לא צריך להיות בזוגיות בכלל הוא הבין על מה אני מדברת, הבין שזה ממש ממש פגע בי.
היינו במשבר, עברו לי מחשבות של לשבור את הכלים ולחרב הכל אבל בגלל שאני כל כך(!!) אוהבת אותו ואכפת לי ממנו החלטתי שזוגיות כזאת מדהימה לא זורקים לפח אלא מתקנים ולכן דיברתי איתו על זה, דיברנו על דרך פתרון והמשכנו בטוב הלאה
הבעיה היא שיש לי פחד מטורף. כל הזמן אני חושדת שהוא מדבר עם מישהי אחרת, שהוא מסתכל על מישהי אחרת, שסרטים שהוא רואה וקליפים של שירים משפיעים עליו .. שהוא לא מסתכל רק עליי
אני יכולה להגיד לו הכל אבל מאוד קשה לי לבוא ולהגיד לו 'בבקשה תפסיק להסתכל בדברים כאלה, זה עושה לי רע' כי זה מרגיש לי שאני חודרת לו למרחב האישי ושאני אומרת לו מה לעשות… אני לא רוצה לצאת קנאית בצורה מטורפת ולהעיר לו , כי אני באמת לא כזאת. אני קנאית לו במידה הנכונה לדעתי
הוא תמיד אומר לי שאני הכי הכי בעיניו בה כ ל!! באמת באמת מתכוון לזה.

להמשך »
זוגיות

מריבות קשות בגלל המשפחה של בעלי

כשאנחנו רבים מאז הלידה זה מגיע למקומות קשים. אני פוגעת במשפחתו והוא מחזיר לי כפול.
אני אומרת שלעולם ילדיי לא ידמו ולא יהיו כמו משפחתו והוא הפוך.
בחמישי האחרון התפוצצנו. כל אחד אמר דברים על השני. הכי פוגע שיכול להיות.
הרגשתי שדיי חייבים להיפרד. זהו.
התחלתי להתבשל עם זה וקצת שיתפתי אותו. אבל זהו. הרי אנחנו לא מדברים.
אבל כשנרגעתי אני מבינה שיש עוד דרך חוץ מגירושים השאלה מה.
ייעוץ פנים מול פנים לא בא בחשבון. אז מה כן?
אלף פעם דיברנו וזה החזיק שבוע לכל היותר.

להמשך »
בינו לבינה

התפרצויות זעם מול בעלי

אני חווה קשיים בזוגיות עם בעלי, אנחנו נשואים קרוב ל4 שנים וכבר שנתיים שאני רואה שלא הולך חלק מהרבה סיבות.
הבדלי דת, מנטליות ואופי. אבל לא רק… גם תקשורתית.
אתמול בעלי רצה להביא חברותא הביתה ואני התנגדתי כי לא נעים לי שיכנסו אנשים לבית כשהוא לא מסודר, והייתי אחרי יום מתיש. הוא החליט לקבוע עובדה בשטח.
הייתי כאמור אחרי יום לא פשוט שרובו מחוץ לבית ובקושי חזרתי הביתה ישר לישון ולא הייתי מסוגלת לסדר.
הוא חושב שזה לא סיבה ללכת ללמוד במקום אחר.
זה סיפור שחוזר על עצמו כמה וכמה פעמים בכל שבוע, אני עמוסה מאד בחיים ולרב הבית לא מסודר.
הוא לא מוכן לשמוע דב כזה, מבחינתו זו לא סיבה מוצדקת.
ניסיתי להסביר לו שהבית של שנינו וצריך למצא פיתרון ששתינו נהיה מרוצים ממנו, אין על מה לדבר. מבחינתו שאני יתמודד עם המציאות (אחרי יום מטורף, כן?)
באופן כללי עם כל הבעיות אני מעונינת שנלך לטיפול והוא תמיד לא מוכן.

להמשך »
דילוג לתוכן