איך אפשר לעזור לבחורה שמאיימת בפגיעה בעצמה?

יצא לי לדבר עם בחורה בצורה אנונימית שאמרה לי שהיא רוצה להפסיק את חייה.
אישפזו אותה פעם, היא הלכה לפסיכיאטרים ואנשי מקצוע אבל זה לא עזר. היא לוקחת כדורים אבל כנראה זה לא משפיע עליה שכן היא עדיין חושבת מחשבות כאלה. אולי אין פיתרון.
שאלתי אותה אם החברות שלה יודעות על המצב והיא אמרה שהן לא מבינות באמת מה עובר עליה.
היא אמרה לי שיש לה כבר תוכנית איך לעשות זאת והיא רק מחכה לעשות את זה.
אני לא יודעת מה לעשות.
האם לפנות למשטרה? לא לעשות כלום? מה להגיב?

אין בי כוח לחיים הקשים

  אני עוברת חיים מאד מאד קשים בלי סוף באופק. אני רק רוצה לומר שלום לכל הנסיונות האלו ובכלל להתנדף מהחיים. רוצה שיגמר כבר, לא מאמינה שיהיה יותר טוב, ואין לי אפילו כוח לשמוע שיהיה טוב יותר ואל תגידו לי […]

התמודדות קשה עם אובדן אח

איבדתי את אחי היקר לפני כמה חודשים, אחי היה אדם כל כך טוב נשמה טהורה מאמין גדול בבורא עולם מתפלל עוזר לאנשים
נותן תרומות קנה לאנשים תפילין הפרידה קשה לי מאד הוא היה רק בן 25 עם 2 ילדים קטנים, חטפנו טראומה קשה מאד הכל היה בפתאומיות דום לב ונגמר, , לאחרונה כל תפילה שלי מלוות בחרדות על ילדיי מרוב שאני מפחדת על הקרובים אליי בתפילות כאילו אני מקללת את קרוביי, השם יעזור לי, איך יכול להיות מה שקורה לי אני חושבת שאני משתגעת מנסה לא לחשוב על דברים רעים להדחיק אבל זה מגיע אין לי מושג ממה אשמח לעזרה לא יכול להיול שאני מקללת את הקרובים אליי בקריאת תהילים מה קורה לי תצילו אותי.

מה זה אומר לי? מה נדרש ממני עכשיו?

שמעתי על בחור הישיבה שדקר את חברו.
הזדעזתי עמוקות.
חשבתי הרבה על הבחור הדוקר, על מצב הקצה שנפשי שהוא היה בו, למה אף אחד לא זיהה ולא עזר.
אחר כך הזכרתי לעצמי ש"לא תרצח" זה אחד מעשרת הדברות וזה חמור, ואין מקום לתירוצים.
אפשר לומר שהוא חולה, אבל הדקירה המדייקת שלו מוכיחה שהוא ראה סרטים של רצח מלא וכאלה, וגם אם על ההתחממות הרגעית הנואשת שלו קצת יש מקום לתת הבנה, אז על הבחירה לצפות בדברים כאלה עוד פחות מובנת בעיניי.
אני לא באה לשפוט, אני רק מזועזעת וחרדה. מנסה לזהות מה המקום הפנימי שזה תפס אותי ולא מצליחה.
בטוח זה בא לומא לי משהו. זה סיפור מחריד מדי כדי שאשמע ואמשיך ואעבור הלאה לסדר היום. ועוד בחודש אלול.
אבל מה זה אומר לי?
אני לא יודעת.
אשמח לשמוע קצת נקודת מבט על זה בסגנון "אקשיבה". לא הרגעה, נקודת מבט תורנית.

קושי בהתמודדות עם אובדן

לפני כמספר חודשים איבדתי אחות שחלתה במחלה ולאחר שנה וחצי של טיפולים קשים המחלה הכניעה אותה. אחותי הייתה אשת חיל אמיתית, אשה צדיקה וחכמה, מלאת נתינה, חסד, אצילה ונעימה. יש לה שישה ילדים מדהימים וקטנים שנשארו ללא אמא. המוות שלה שבר אותי ואת משפחתי. קשה לנו מאוד להתמודד עם האובדן ולהבין שכך ה׳ רצה. אנחנו משפחה דתית והחולי שלה רק גרם לכולנו להתחזק יותר. אך כשהיא נפטרה ליבנו התמלא צער רב וכעס, למה? למה ה׳ לקח אותה?! היא הותירה ילדים מקסימים שהקטנה בינהם בת שנה . הראש מנסה לשדר שלעולם לא נוכל להבין את דרכי ה׳ וצריך לקבל זאת אך הלב שבור וכואב… איך מתרוממים? איך מתמודדים?

התמודדות עם מוות

15 שנה עברו מאז מותה של אחותי הקטנה ז״ל ו-12 שנים מאז מות אמי ז״ל. אני מתגעגעת אליהן מאוד והזמן לא מרפא את הגעגועים. עצוב לי שאחותי לא זכתה להכיר את ילדיי ולהיות דודה , ואולי גם היו לנו בני דודים לו היתה חיה והופכת לאם. אמי ז״ל לא זכתה להכיר את הילדות שנולדו אחרי מותה ולראות איך התינוק הראשון שלי התפתח וגדל לילד. השנים לא מרככות את הצורך שלי בהם לפעמים ההיפך נראה שעם השנים הן חסרות עוד יותר כי הייתי רוצה לשתף אותן בדברים שלא היו בחיי בזמן שהם היו פה. קשה לי לסבול את הרעיון שאמשיך ואגדל ואף אזדקן בלעדיהם. מרגיש לי שהחיים אכזריים ככל שהזמן עובר כך הגעגוע ארוך ועמוק יותר. אני כן המשכתי בחיים אבל אינני יודעת מה לעשות עם תחושת האובדן הזו. כמעת ואין עזרה בספרים ובטקסטים איך לחיות לצד ועם אבל מתמשך, הטקסטים הם בעיקר על אבדן טרי בבקשה עזרו לי

פחד מוות

אני ממש מפחד מהמוות ומה שקורה אחריו, אני צעיר, אני לא רוצה להתעסק בזה ולחשוב על זה בכלל, אבל המחשבות על הסבל הנוראי שאולי עוברים בגיהנום פשוט לא נותנות לי מנוחה. אני שאלתי את הרב שלי את השאלה והוא אמר לי לא להתעסק בזה. מישהו מוכן לעזור?

תהיות על עבודת ה' והחיים שלי

לאחרונה בחיי, אני ממש רוצה להיעלם. אני לא רוצה להמשיך לחיות ככה את החיים שלי. אני בכיין, וחלש אופי בתחומים רבים, כך שלמרות שאני חווה (כביכול) הצלחה בחלקים החומריים של החיים, אני לא חושב שזה יעזור לי.

אני מתחיל להרהר בחטאים, וביניהם "שמירת הברית", ודבר זה מצד אחד מפתה, ומצד שני מראה לי עד כמה עדיף שאני פשוט אמות, זה עדיף לי. למה לי לחיות אם אני כביכול אהרוס חלק גדול מחיי, ואולי אף את חייהם של אחרים? כבר אמרו חז"ל (כפי שאני זוכר) ש"המחטיאו יותר גדול מההורגו", או לפחות משהו בסגנון של זה. אני הולך להחטיא את עצמי בכפירה, ובעברות רבות אחרות, אני משוכנע, לא עדיף שאני אמות? אני לא מדבר על לקיחת חיים בפועל, אלא אני רוצה להתפלל לבורא עולם שייקח את חיי, ואז לא יהיה עליי חטא של התאבדות, אני לא אעשה שום חטא,וגם אגשים את שאיפותיי. חשבתי להתפלל על זה בראש השנה ובשבת, אבל החלטתי שאני אהיה פשוט שמח בהם, בתור מין מחווה אחרונה, לפני הסוף. אולי אני אתפלל על זה ביום כיפור, כך אני גם אקבל כפרה על ,לפחות, חלק מעוונותיי לפני המוות.

בחורה שמדברת על אובדן מתכוונת לכך??

רציתי לשאול אם יש בחורה נורמאלית לגמרי גדולה רווקה שעוברת קשיים בתחומים שונים והיא בחורה טובה ומוצלחת עובדת בעבודה ברמה וטובה בחורה מצליחנית מאוד.
שמידי פעם בתקופות היותר קשות שלה מדברת על אובדן חיים בצורה רצינית.
האם צריך להלחץ? ואחד שאומר זה סתם או שהוא באמת מתכוון? היא מאוד קרובה אלי ואני דואגת ומפחדת…
קצת נראה לי שזה סתם ברגעי חולשה כי בגדול היא בחורה מאמינה וחזקה שמחזקת את סביבתה ורק ברגעים מסויימים.
אשמח לשמוע את כל האמת ואשמח אם האמת היא שאין מה להתיחס וזה סתם. תודה!

אריכות ימים

אבי ז"ל נפטר בשנתו ה66. בחיים חיותו הקפיד אבי ז"ל הקפדה יתירה שלא לדבר בבית הכנסת שיחה בטילה. שלא לדבר על אמצע התפילה ובין גברא לגברא! מעולם לא שמעתי מפיו דבר לשון הרע. הוא הקפיד על שניים מקרא ואחד תרגום בקול נעים. אם כן עולה לי השאלה מדוע לא זכה לאריכות ימים? ברור לי שהקב"ה מנהיג את עולמו ואין לנו שום מושג קל באופן הנהגתו… אבל עדיין שאלה זו מנקרת בראשי מדי פעם. אשמח לבירור בענין.