שונא! שונא גמרא!

אני בישיבה וטוב לי שמה בסך הכל. יש חברים ואוכל והכל . אבל מה שמעצבן אותי זה שכל היום לומדים גמרא . פעם בחיידר הייתי טוב בגמרא והייתי מקבל ציונים טובים אבל היום אני רע בגמרא ואני שונא אותה . למה אני שונא אותה ? אני יודע שאני לא בסדר כי זה קדוש ואסור לשנוא את זה . אבל אני שונא אותה כי אני מאוד גרוע בגמרא וכל היום לומדים גמרא !!! אני לא מבין כלום בסדרים ובשיעור ! בישיבה קטנה הייתי מקשיב בשיעורים וחלק מבין אבל מאז שעליתי לשיעור א בישיבה גדולה אני סובל נורא כי אני לא מבין כלום !!! החברותות שלי עזבו אותי ואין לי רק חברותות גרועים שלא לומדים ורק מדברים . והמקק של שיעור א היה מעיר לי כל הזמן ועכשיו גם של שיעור ב . אני רוצה להיות חשוב ומוצלח כמו בחורים שאני מכיר בישיבה אבל אני לא כזה כי אני לא אוהב גמרא . אני מסתכל בגמרא ולא מבין כלום . איך אפשר כל היום לשבת מול זה ??? בגלל זה החתלתי לשנוא את הגמרא ואני משועמם מאוד ומחפש תעסוקה . אני הולך לפעמים לספרייה העירונית שעכשיו אני גם נמצא בה וגולש באינטרנט אבל אני לא רוצה את זה כי אני מבין שזה רע מאוד . אבל מה אני יעשה ? אני שונה ללמוד ושונה להיות בבית מדרש !!! אני משועמם שם !!! פעם הלכתי ודיברתי עם המשגיח של הישיבה . [המשגיח הגדול של כל הישיבה. לא המקק.] הוא התחיל להגיד לי ללמוד עם חברותא שאני צריך לעזור לו . אבל איך אני יעזור אם אני בעצמי לא יודע כלום !!! אני לא יודע אים תוכלו לעזור לי בזה . אבל אולי כן . אז כשראיתי את האתר הזה החלטתי לנסות לשאול אותכם אולי זה יעזור לי .

שונאים אותי בישיבה

אני נמצא בישיבה חרדית בשיעור ב' הרבנים מסתכלים עליי כבחור מקולקל והרבנים בעצמם אמרו לי שאני מהזבל של הישיבה ושאני מקולקל
אם הם צודקים או לא אני לא יודע אני לא חושב שהם צודקים
הם אמרו לי שהם רוצים להעיף אותי השבוע הראש ישיבה אמר שהוא רוצה להעיף אותי
הם מדברים עם בחורים שלא יתחברו אליי בקיצור הבנו שהם שונאים אותי
שנתיים אני בישיבה ואני לא לומד כלום סבבה אין לי בעיה שירצו להעיף אותי בגלל זה
אבל אני לא מקלקל בחורים ואני לא מקולקל אני פשוט לא לומד ואם אתה לא רוצה כזה בחור אז תעיף אותו מהישיבה אבל הוא מדבר עליי עם כמה שאני גרוע ויש בחורים שלא מדברים איתי בגלל שבפהוא אמר להם וזה פוגע…
בקיצור:
שנתיים אני בישיבה הרבנים שונאים אותי אני שונא אותם הם מתים להעיף אותי כול יום שאני שם אני סובל
אני כמובן מת לעוף מהישיבה כי אני לא לומד אני לא עושה כלום עם עצמי מבזבז זמן מהבוקר עד הערב בלשבת על ספסל וסטנדר
כבר הרבה זמן שאני רוצה לעזוב את הישיבה ולעשות משהו מועיל עם עצמי באיזה שהוא שלב בשיעור ב החלטתי שלישיבה גדולה אני לא ממשיך כי זה יהיה עוד כמה שנים של בזבוז זמן ועדיף להתגיס
עכשיו אני בשיעור ב והגעתי להחלטה שאחרי פסח אני עוזב את הישיבה סבלתי שם מספיק

חשוב לומר שאין לי שום כוונה לעזוב את התורה והמצוות יש בי אמונה בה' מאוד חזקה זה אצלי דבר חשוב להוריד את הכיפה זה לא הכיוון אני לא ישאר חרדי כי אני לא חושב שאלוקים רוצה שאני ילך בדווקא עם שחור. לבן אלוקים רוצה שאני ייקם תורה ומצוות ושאני יעבוד אותו באהבה ושמחה ושאני יהיה בן אדם טוב עם הבריות
אחרי פסח אני עוזב אני הישיבה ואני בעזרת ה מתכנן לעבוד ולשנה ההבאה אני חושב ללכת למכינה קדם צבאית אוליי אני ישלים בגריוית זה עוד לא סגור אבל זה הכיוון
אמרתי לאמא את כול זה ואמרתי לה שאני עוזב עוד חודשיים בערך אחרי פסח היא לא אהבה את הרעיון אבל זרמה איתי היא לגמרי תומכת בי שאני יתגייס עם זה אין לה בעיה היא רק רצתה שאני יסיים שנה בשביל המסגרת אבל אני לא מסוגל יותר ללכת לשם אני ממש ממש סובל שם
אני לא יודע אין פה בעצם שאלה אני רק רציתי לפרוק למישהו לשתף עם מישהו את המצב שלי
זהו זה הכול …

לימוד תורה הוא רק גמרא?

הבעיה שלי היא שאני מרגיש סוג ב' בגלל שאני לא מתחבר ללימוד הגמרא וחלש מאוד בלימוד,בפרט קשה לי עם הארמית,אותה בעיה הייתה לי בבית ספר עם אנגלית,לא קולט שפות,אומרים לי פירוש של מילה ואחרי 5 דקות שוכח.
בניגוד לבית ספר החילוני שם יש כמה מקצועות,בישיבה הכל זה סביב הגמרא,ואיך אתה בלימוד וזה גם קובע את המעמד שלך בחברה מבחינת שידוכים,הכנסת ילדים למוסדות וכו'.
אז הייתי שנתיים בישיבה ליטאית ושמעתי את כל סיפורי החזרה בתשובה בנוסח "ערכים" ו"הידברות",על כל הדוגמנים/שחקנים/ספורטאים וכו,שהיו להם את כל ההנאות והתאוות שבעולם והכל לא שווה שניה אחת מול דף גמרא,שזה הדבר הכי מענג ומתוק וכו…מצטער,לא הרגשתי את זה בכלל.
תמיד היה קורה אותו דבר: פעם בכמה זמן,אני מרגיש ריקנות ולא בסדר עם עצמי,שאני לא מספיק מחובר לתורה,אין לי כיוון בעבודת השם וכו,מה שבאמת נכון,ואני רוצה להתחזק…ואז הולכים למדרשה של "לב לאחים" או משהו אחר באותו סגנון,ולומדים עם אברכים,מה לומדים?תמיד גמרא,כל פעם מסכת אחרת,אבל אותה שיטה,אותו עיקרון. תמיד אחרי כמה חודשים אני מרגיש חוסר סיפוק או עניין ו"נושר" מהמסגרת או מחליף חברותא או קבוצה וכו',עד הפעם הבאה,כבר יותר מ-10 שנים.
יש לציין שאני לא "לייט",וחשוב לי מאוד עבודת השם,לימוד תורה,הקפדה על ההלכה וכו,ויש לי סדר לימוד קבוע של חומש עם רש"י,משניות,מוסר והלכה,אבל גמרא זה לא הקטע שלי. לצערי בישיבה מאוד שטפו את המוח עם הקטע הזה שמי שלא מתחבר לגמרא הוא "סוג ב",לא "בן תיירה",לא "חרדי" וכו',לא אמרו את זה במפורש אבל זו הייתה האוירה.
עכשיו לפני ראש השנה,אני באמת רוצה לקבל על עצמי להתחזק ולעלות על דרך המלך בעבודת השם,אבל לא לדפוק את הראש שוב באותו קיר.

עבודה ולימודים אקדמיים זה דבר פסול?

האם עבודה ולימודים אקדמיים זה דבר פסול? ממה נפשך אם כן מדוע התירו לבנות לצאת לעבוד ואפילו ללמוד לימודים אקדמיים מטעם הסמינר ואם זה לא פסול למה לי כבחור רווק ואפילו אדם נשוי אסור לצאת לעבוד או ללמוד לימודים אקדמיים???

למדתי תורה וכעת פרנסה מניין?

אני אברך שלמד בישיבה והלימוד התורה היה ערך עליון מבחנתי וכך גם התחתנתי וברוך ה' המשפחה התרחבה .במשך כל לימודי בכולל ובישיבה תמיד חששתי מהעתיד הכלכלי ורציתי ללמוד או לעסוק בעבודה במקביל אבל תמיד הניאו אותי שזה לא דרכה של תורה אין מקום ללימודי חול .זה ביטול תורה לעבוד כמה שעות ביום וכו'.הקשבתי להם והאמנתי שזה ישתלם בסוף.אך האכזבה היא קשה היום אני במצב שעזבתי את הכולל נאבק בנושא הפרנסה .מרגיש מרומה למה הקשבתי להם והיום אני ומשפחתי משלמים על זה .ובאמת רציתי לדעת זו תורה וזו שכרה? אני אובד עצות.כל המשרות המוצעות הם במשכורת מינימום כי אין ידע.מקצוע.לימודים.אנה אני בא

מה רע בלאהוב טיולים?

יש לי יצר גדול מאוד לטייל.
הדבר הזה בעייתי מכמה סיבות:
א'. זה יכול לבטל זמן, וגם כשאני לא נוסע לאנשהו – אין לי מנוחה נפשית עד שאני נוסע.
ב'. לא שייך להתנהל כך בחיים היות וכשמתחתנים יש אישה וילדים ותלויים בכמה וכמה גורמים אחרים שלא נותנים לאדם לטייל כאוות נפשו, ואם האדם לא יצא מזה, נמצא שהוא כל הזמן יהיה בחוסר מנוחה היות ואינו יכול לצאת לטיולים.
ג'. לא טוב להיות ממוכר לשום דבר (חוץ מתורה וכיו"ב, כמובן), וד"ל.

מה עושים?

לא מגיש התלהבות בלימוד

אני מרגיש שאני מסוגל ללמוד תורה מהבוקר עד הערב ולהבין מה שאני לומד ולהעמיק בקלות אבל אני לא מרגיש התלהבות בלימוד שלי. אני מרגיש כאילו אני לומד המון אבל זה כאילו אני לומד מקצוע חול ולא כמו שאומרים שאמורים להרגיש.. מה אני עושה עם זה?