חששות מבית של תורה

שלום!השאיפה שלי היא להקים בית על אדני התורה והיראה ולהתחתן עם בן תורה שירצה ויאהב ללמוד.השאלה היא, כיצד אדע שיש לי את הכוחות לכך? ומה יקרה אם בעתיד נצטרך עוד מקור פרנסה, כיצד ניתן לשלוח בעל שבע"ה מתעלה בלימודו או […]

השתוקקות למשהו משמעותי למלא את הנפש

מזה זמן אני מחפש אחר משהו מעניין שימשוך אותי להתעסק בו, תוכן שיעניין אותי ללמוד ללא הפסקה, מעין משהו פנימי שאומר לי לחפש משהו עמוק יותר, אך איני ממש מצליח לבטא מהו,
קצת עלי,
אני ב"ה נשוי +4 ילדים, אחרי לא מעט עבודה על עצמנו ועל הזוגיות מצבנו ב"ה טוב ומשתפר מיום ליום,
אני עובד ומתנדב בתחומים מגוונים, נוער בסיכון, הדרכת טיולים, עבודה עם אוכלוסיות מיוחדות , מד"א ועוד.
אני משתדל לקבוע עיתים לתורה, אך לצערי לא מצליח לעמוד בכך בקביעות (אל תגידו לי שפה הנקודה, כרגע זה המציאות, ואני לאט לאט מסגל לעצמי גם קביעויות נוספות)
אחזור לנקודה,

מה הטעם בלימוד תורה?

מדוע ישנה חשיבות ומעלה להתחתן עם בן תורה?
וכן מה הטעם שלומדים תורה? הרי מה יעזור ללמוד "שור שנגח…" אם אין לי שור?
זה רק דוגמא.
אני רוצה להבין את החשיבות של הלימוד עצמו, גם אם אין לי מכך תועלת מעשית.

אברך אמור לקבל פחות פרנסה מאדם עובד?

מצד אחד, אמרו לנו בסמינר המורות והרבנים שבבית שבו הבעל הוא אברך כולל, צריך להסתפק במועט, ולהיות מודעים לכך שבדרך כלל אין אפשרות למותרות.
אך מצד שני, ישנו מאמר : מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה( חוץ מהוצאות שבת וימים טובים והוצאת בניו לתלמודי תורה).
לפיו, בראש השנה נקבע לאדם מה תהיה המשכורת שלו לכל השנה. אם כך, איך ייתכן שאברך אשר מקיים את רצון ד' ברמה גבוהה, פרנסתו תהיה בדרך כלל נמוכה יותר מאדם אשר יוצא לפרנסתו להביא טרף לביתו. שניהם עושים השתדלות ברמה שלהם. אז למה אברך אמור לקבל פחות פרנסה מאדם עובד? יכול להיות שהתשובה היא שעל רוב האברכים נגזר בראש השנה לקבל פחות פרנסה מכיוון שאם לאברך היה קל בפרנסה אז לא היה ניסיון וכולם היו אברכים. אולם, זו תשובה עקיפה אשר לא מיישבת את הסתירה הנ"ל שנקבעו מזונותיו של אדם בראש השנה, כי אז אם הוא החליט באמצע שנה לצאת לעבוד פתאום הקביעה של מזונותיו משתנה?
חשוב לי לציין שאני מקווה בל ליבי לתשובה ישירה ולא להשקפה של זו דר

עבודת המידות-איך ניתן לרכוש בקניין אמיתי?

שלום וברכה!!! שמעתי ממישהו(ת"ח) שאדם שיש לו איזושהי מידה טובה-משום שהיא מולדת אצלו וזה לא קנין-כתוב במקורות(לא זוכרת את המקור) שלא סומכים עליו-ז"א,שרק דבר שנקנה בעמל ובקנין אפשר להיות בטוחים עליו שניהיה בו חזקים עד הסוף…ואם פתאום במהלך החיים יבוא […]

למה לי לבחור בחתן שילמד תורה אחרי החתונה?

רציתי לשאול, למה בסמינרים דוחפים/ מעודדים את הבנות להתחתן עם בן תורה שישב וילמד כל היום?
ברור שיש מצבים שהבעל יוצא לעבוד בכדי להביא טרף לביתו. יכול להיות שהוא התחיל כאברך ומסיבות מוצדקות התחיל לעבוד. אבל זה לא לכתחילה שיצא לעבוד…
ז"א שבדורנו יש יותר מודעות ואפשרות שהבעל ישב וילמד ואשתו תעבוד (בעבודה שמכניסה סכום יפה) אבל השאלה שלי היא יותר בסיסית ועיקרית – למה בכלל לבחור לכתחילה בבחור שלומד וממשיך ללמוד גם אחרי החתונה, מאשר בחור שעוד טרם חתונתו כבר מגדיר עצמו כבחור שעובד ולומד. (שזו גישה מודרנית.)

אני מכור למידע באינטרנט

אני מכור למידע, מאז ומעולם הייתי קורא בשקיקה כל בדל מידע, ספר עיתון וכו'. מאז שיש לי אינטרנט (שאני צריך בשביל העבודה שלי), המצב נהיה מאד גרוע, אני לפעמים יכול לשבת 4 או 5 שעות בלי לשים לב, ובדרך כלל […]

שידוך על תנאי?!

אני בחור בן 25 מתחזק, אני מאוד מאוד רוצה להקים בית של תורה ויראת שמים ולהיות עבד השם בכל הכח.

אני לומד תורה ככל יכולתי ורואה בזה ברכה.

כעת הגעתי לשלב שידוכים. הכרתי בחורה ויצאנו כמה פעמים .. היא בחורה טובה וצנועה שגם
מתחזקת ובמהלך הפגישות הגענו לנקודה בלדבר על העתיד.
היא רוצה להיתחתן אך ורק עם בעל שיהיה אברך. עכשיו אני גם מאוד רוצה להיות אברך ואני נכנס לישיבה בכל הכח ומאוד שמח מזה אבל גם לי זה עולם חדש . מצד אחד זה החלום שלי לשבת וללמוד תורה אבל דבר אחד מפריע לי במחשבה. אני מאוד מכבד את ההחלטה שלה להיות רק עם בן תורה שבעתיד יהיה אברך ואני רואה את זה בתור מעלה גדולה שזה רצונה והיא מוכנה להתמסר לכך. לחיים כאלה. רק מה שמפריע לי זה שהיא מצד אחד אמרה שהיא מאוד מוקסמת מהמידות שלי וכיף לה מאוד בחברתי רק העניין זה שאם אני לא יהיה בן תורה אברך אז היא לא תהיה מוכנה להמשיך את הקשר. אז מצד אחד אני אומר זכותה המלאה וכל הכבוד לה על הרצון העז להיות עם בן תורה וזה זכות עצומה שלי בכלל לזכות לאישה כזו. אבל מצד שני אני אומר לעצמי מה רק אם אני יהיה אברך היא תהיה איתי? למרות שאני חושב שזה הדבר הכי גדול בעולם . אבל מפריעה לי המחשבה שהיא איתי רק אם אני אברך שלומד תורה.
מה עם אני בסופו של דבר ישלב חצי יום תורה וחצי יום עבודה?? זה מוחק את כל המידות והאישיות שלי?
כמה שאהיה אדם עם מידות נעלות שזה העיקר העיקר שחשוב בחיים ובשידוכים זה מה שצריך לחפש . אז אני אומר לעצמי מה היא תולה את הכל רק באברך? אם כן כן ואם לא לא?
עוד פעם אדגיש זו זכותה המלאה והכל בסדר אבל אני אומר לעצמי אם זה נכון להמשיך קשר אם מישהי שתולה את הכל רק אם תהיה אברך או לא. למרות שאני בעצמי הכי רוצה בעולם אבל עדיין זה מרגיש לי שזה לא אמור להיות כן לא שחור לבן. או שאני טועה וזה בסדר גמור מחשבה כזאת ?.

ילד שלא אוהב גמרא

בננו כבן 12, לומד בכיתה ז' בתלמוד תורה ואנחנו מאוד מודאגים ממצבו. לאורך השנים עשינו המון דברים כדי לעזור לו, הוא תופס את רוב הזמן שלנו, אבל המצב עדיין לא טוב. מדובר בילד מקסים וחכם מאוד, בעל כשרון, בעיקר כשרון טכני מסחרי ואירגוני, הוא פחות מתעניין בשאלות עיוניות תיאורטיות. הוא טיפוס שאוהב לעשות מה שהוא רוצה, קשה לו לקבל סמכות, אבל אם אנחנו נחרצים באמירה שלו, הוא מכבד את זה. הוא אוהב רכוש ונפשו אינה יודעת שובע, הוא כל הזמן רוצה דברים. הבעיה שהראש שלו בכלל לא בלימוד. הוא לומד בתלמוד תורה, הוא לא אוהב ללמוד, אבל הוא מספיק חכם כדי לקבל ציונים סבירים בדרך כלל. אבל הכל פה על כרעי התרנגולת. אנחנו מרגישים שהוא לא מרגיש קשור ללימוד התורה וזה פשוט לא מעניין אותו. לא משנה אם זה לימוד גמרא, או משנה. הוא גם לא אוהב ללמוד איתי. חשבתי שהבעייה היא בי, ולכן הצמדתי לו אברך שידוע ביכולת הסברה מעולה, אבל גם הנסיון הזה לא החזיק מעמד למשך הרבה זמן. הילד פשוט הפסיק ללכת אליו. היום הילד לא לומד עם אף אחד מחוץ לכיתה, הראש שלו לא בלימוד בכלל, ולמרות שאני אברך, הילד כבר מכריז על זה שהוא רוצה לעבוד. הוא אומר שמבחינתו כבר היום היה עוזב את המסגרת ויוצא לעבוד. אנחנו מודאגים מאוד מזה שאין לו חיבור ללימוד הגמרא, איך הוא ישרוד בישיבה בלי לאהוב לימוד תורה. עשינו לו אבחון דידקטי והמליצו על אבחון הפרעת קשב והוא באמת אובחן עם הפרעת קשב. הוא לוקח את התרופה ונמצא במעקב אצל רופא, אבל הוא לא רוצה ללמוד. עושה טובה שהולך לתלמוד תורה ומחפש כל הזמן תירוצים להתחמק ולא ללכת לתלמוד תורה. הוא אומר שמשעמם לו שם, אבל הוא אינטליגנט וזה תלמוד תורה ברמה גבוהה ויוקרתית, אז למה משעמם לו. חשבנו שהוא מבין מהר את הגמרא ולכן הוא משתעמם, אבל גם כשאני לומד איתו לפי הקצב שלו הוא לא אוהב ללמוד. וגם כשהוא לומד, הוא קופץ מעניין לעניין. האמת שלא כ"כ כייף ללמוד איתו. הוא כל כמה זמן זז או קם לשתות או לנשנש משהו או שירותים או משהו… וגם כשהוא יושב במנוחה סוף סוף, יש לו שאלות שהוא מנסה להבין מה יהיה הדין בכל מיני סיטואציות מוזרות שהוא ממציא – זה במקום לחכות רגע להבין קודם את מה שכתוב. הוא פשוט לא מבין שצריך לדעת פשוט מה שכתוב בגמרא ואחר כך לשאול שאלות. הוא מתיש. וגם הוא משתעמם ומתעייף מהר ומתחיל לדבר על נושאים לא קשורים או לרצות כל מיני דברים. אי אפשר ככה. חשבנו שאולי ריטלין יעזור (עברנו כמה סוגי תרופות), אבל זה לא משנה את הגישה שלו. כשהוא לוקח את התרופה הוא רק נהיה יותר מתון, אבל תכלס הוא לא משתנה. אנחנו מודאגים שהוא לא ישתלב בישיבה ולזה יכולות להיות השלכות חמורות על העתיד שלו, הלוואי שיכולנו לדלג על השנים הללו ולקבל אותו בן 20, אבל זה לא המצב ואנחנו ממש אובדי עצות. איך אפשר לחבר אותו ללימוד?

בעל תלמיד חכם-למה לי?

מה הזכות והשאיפה לבעל תלמיד חכם?
ז"א אני לא באה מבית חרדי, אלא אני בחורה מתחזקת ב"ה, ולא זכיתי שאבי הוא ת"ח שתורתו אומנתו.
אבל השאיפה שלי היא שבעלי בע"ה יעסוק בתורה בחשק ובשמחה (יהי רצון) ויגדל להיות ת"ח מופלג.
השאלה שלי, היא איך אני באמת רוצה את זה? מה הזכות לכך? ז"א אם אשאל אתכם את השאלה הבאה: למה לי לבחור בבעל ת"ח? למה לא להסתפק באחד שהוא לא כזה "רציני" ?
מקווה מאוד שהבנתם את השאלה. כי השאלה היא יותר בסיסית- למה בכלל לחשוב בכיוון של בעל ת"ח (במיוחד שאני לא מגיעה מרקע של בית חרדי.)
תודה רבה!