טוב לי ללמוד בנחת, למה לי להתחתן?

אני באמת לא תופס מדוע אני צריך להתחתן. כלומר, יש לנו מצוה של פו"ר, אבל זה מצוה שאוכל לקיימה גם בעוד כעשור. בדור שלפנינו היו בחורים שהתחתנו בסביבות ה 30. אמנם זה היה בגלל שלא רצו להתחתן עם בחורי ישיבה, אבל זה לא משנה לעצם הענין.
כמה ששאלתי, חקרתי ודרשתי, עדיין אינני מבין היטב את הפסוק "לא טוב היות האדם לבדו".
לצורך הבנת המצב, אכתוב על עצמי קצת. ובגלל שאני לא מזוהה , אין לי כל בעיה "להתרברב", אבל בכנות, זו האמת. אני פשוט רוצה תשובה ועל כן אני מתאר את עצמי, ובאמת לא מגזם.
אני ב"ה זוכה לישב באהלה של תורה. גדלתי בבית רגיל, אבל אני הקצנתי מאד לתורה. כלומר כיום לא מענין אותי דבר חוץ מתורה, אולי קצת פולטיקה פנים חרדית.
אני רואה חברים מסביבי מתעניינים בספורט, סרטים, בגדים, וכו', זה פשוט לא מעניין אותי בכי-הוא זה.
אני בורח מהחברה, כי אני חושב שזה מפריע לי להתעלות.
יש לי סדר יום שאומר כל רגע פנוי ללמוד. [אפילו קניית בגדים, נעלים וכו', אני כמעט לא דורך בחנויות. אבי היקר תמיד מביא לי הכל עד הבית].
אני לא אוהב ללמוד בהיכל הישיבה. כי מדברים ויש נייעס וכו'. אני בורח לבתי מדרשות שקטים, יושב למדי לומד, והרבה הרבה כותב.
אני לא לומד עם חברותא בכלל. החברותא שלי זה המחשב. (מוגן לגמרי ב"ה – אם תשאל היאך הגעתי לאתר "אקשיבה" התשובה: בגלל הספר שהוצאתם… אילולי הוא לא הייתי מגיע לזה כנראה לעולם… ובעיקר בגלל שזה חסום בסינון שלנו, והצלחתי להשיג דרך מחשב אחר את המייל שלכם, כך שאת התשובה לא אראה באתר אלא במייל).
יש לי דרך לימוד עצמאית.
אקיצר, כיף לי. אני נהנה מהלימוד. (אני יודע שזה יחסית נדיר. אבל זה לדעתי בגלל שאני כותב במחשב. וזה נותן לי סיפוק, כל יום אני רואה מה חידשתי, מה הוספתי וכו'.
למה לי להכנס ל"ריחיים על צווארו"? אני יודע את הגמרא "הא לן והא להו", אבל בכ"ז, א"א לכחש שזה "ריחיים על צווארו".

עוד נקודה. לפני שנה חשבתי להתחיל שידוכים, ובאותה תקופה היה לי ירידה בשמירת העיניים. אני סבור שזה טבעי. אני מתחיל לחשוב על שידוכים, אז אני פחות שומר על העיניים. יש איזה "מורה היתר" לא נכון ש"זה לצורך". מקווה שהובנתי.
אחר כמה ימים כאלה, כמובן שכל עבירה מביאה צער ועגמ"נ. החלטתי לדחות שידוכים עוד שנה. והכי הוה.
כעת אני חושש שוב שמא חלילה שוב אפול לזה אם אתחיל שידוכים. זה נסיון קשה. כלומר, כל אדם שרואה אשה נאה ברחובה של עיר, העין מושכת, וזה טבעי, וזה מלחמתינו עם היצר. בדרך כלל זה לא קשה לי כל כך, אני פשוט מסיח דעת, חושב על מה שלמדתי היום וזהו זה. אבל אם הראש לא מונח בלימודים, אלא בשידוכים, וכך המצב שמתחילים שידוכים, ממילא בהכרח שיהיה קשה לי ללמוד והפועל יוצא זה שמיה"ע והמחשבה.

עוד נקודה. אני סבור שיש לי הרבה מה לעבוד על מידות. על בנ"א לחבירו. לשם דוגמא, היה לי וויכוח עם אמי שתחי', באמת לא משנה מה היה הנושא, ובגלל כך תקופה ארוכה לא דיברנו. הייתי בגלל זה בצער על הצער שאני גורם לאמי, מצד שני "לא יכלתי" לבקש סליחה. הרגשתי שאני פשוט לא מסוגל. רק בערב יו"כ העזתי.

במהלך תקופה זו חשבתי לעצמי, מה יהיה אם חלילה אסתכסך עם אשתי? וזה הרי אמור לקרות מטבע הדברים, א"א לומר ולהניח שהכל יהיה חלק לגמרי.

ארחיב עוד. בביתי כמעט לא ביקשו ממני עזרה בבית. בכלל. אפי' לגהץ זה רק אם שכחו או לא הספיקו. מה יהיה כשיהיה לי בית? הכל יהיה מוטל על האשה בלבד? זה בודאי לא הגיוני. מצד שני זה יהיה לי בודאי מאד קשה.

אני מספיק בוגרת ויציבה כדי להתחיל שידוכים?

אני דיי בהתלבטות האם זה נכון לי להיכנס לשידוכים עכשיו למערכת של מחויבות משפחתית אני אנסה לפרט כמה שאוכל את הייתרונות והחסרונות מהעינים שלי.
יתרונות" יהיה לי מקום יציב שהוא יהיה שיך לי
אני נורא רוצה להתמסד להתקבע להיכנס קצת למסגרת
בגלל שאין לי עכשיו מחויבות לכלום אני יכולה פתאום להחליט שבא לי ליסוע נגיד לבית למוחרת אני יכולה לקום בעצם בא לי לחזור.
יתן לי חבר טוב
אני מתקדמת גם בקטע הדתי וגם באישי בתהליך- יהיה לי יותר קל לעבור את המסע הזה עם שותף להתקדם ביחד
מקום לחזור אליו
מרום להתמסר
מקום שאני יוכל להיות בו אני
מקום שאני יוכל לתת את כל הנשמה- לבנתיים אני מלא אצל בת דודה שלי נשואה ומנקה לה את הבית שומרת על הבנות מבשלת אופה ואני מרגישה שזה עושה לי טוב לתחזק בית לתחזק ילדים להקשיב להם לקדם אותם
אבל אני לא בטוחה עדין מה אני רוצה בחיים שלי לאיזה כיוון אני חותרת יש לי מראה בראש בכיוונים כליים על איזה ערכים אני יקים את הבית שלי אבל לא עד איזה נגיד כיפה יהיה לילדים שלי עם סרט או לי
אני יודעת שבבית שלי יהיה מקום ראשון התורה וסוף פסוק אבל רק בשמחה ומשתדלים לקים כמה מצוות שאפשר בלי ראש בקיר בלי לקרוע את החיים כי חובה להיות ככה
אני בבית שלי יקיים מה שמתאים יהיה לבית שלנו ואני לא יעשה דברים רק כי כולם עושים
הבית שלי יהי בנוי על אמת ושמחה וחיבור אמיתי לאלוקים יהיה כבוד לכל אדם לכל עדה כי כולם נבראו בצלם וכ"
אני מקוה שהבנת את הרעיון אין לי כמו כל החברות שאומרות אני רוצה בחור מישיבה איקס ילמד זאד שעות
נגור במקום זה או אחר
לא משנה לי מאיזה ישיבה יהיה הבחור או כמה שעות ילמד
מענין אותי איפה הלב והראש שלו מונחים מה הכי חשוב לו
אבל אולי לנשואים צריך להיות יותר יציבים יותר לדעת לאיזה כיוון שואפים
והאם לקחת בחור שילמד אחרי החתונה או יעבוד אפילו שלי זה לא משנה
כי אולי אני עדין קטנה ולא מבינה מה ההשלכות של בחור עובד/ לומד
ואולי אני עדיף שאני יגמור את התהליך של הבנייה העצמית ואני יהיה בנויה ויציבה
למרות שאני לא בטוחה שאני יצליח להתמסד לבד בלי נישואים- אבל אולי אני משוחדת על עצמי בגלל שאני רוצה להתחתן
אני פשוט מבולבלת ורוצה לעשות את הכי טוב שאפשר

להשתחרר מהעבר ומהנפילות שחוויתי

אני בחורה חרדית רווקה בשידוכים מחכה בעזרת השם להקים את ביתי בקרוב!, לפני כמה חודשים, הייתי שקועה תקופה ארוכה בקשרים וירטואלים ברשת עם כל מיני אנשים לא יהודים….חלקם היו ממש ממש דוחים והקשרים שניהלנו הם לא היו קשרים רדודים וחברותיים כאלו מלמעלה אלא הרבה יותר אישיים ורגישים ואסורים ממש …. היום ב"ה מחקתי את האפליקציות והאמייל ששימש אותי לזה אבל מידי פעם אני נזכרת בזה ועולה בי תחושה ממש של גועל!!! קשה לי לחשוב על זה שהייתי עם בנים כאלו מכוערים בפנימיות, שממש מתנהגים כמו חיות (שמתאימים להם בחורות גוייות טמאות ולא יהודיות ספוגות בתורה!..) ! נכון שלא ממש הייתי בקרבתם פיזית ב"ה, אבל לי זה מרגיש נורא ואיום
החשש שלי זה האם זה יכול להשפיע על הנפש שלי לרעה חלילה?! האם זה יכול להזיק לנפשי? ואיך אני יכולה להתנער מתחושות הגועל האלו, לשכוח מאותם קשרים לא ראויים ולא טהורים ולהמשיך הלאה?!
כמו כן, קשה לי לחשוב על עצמי שאני חלילה בחורה מלוכלכת… ואולי מה שמשפחתי רואה בי: בחורה צנועה ויפה זה לא בדיוק נכון!!!
אשמח לתשובות במהרה …. תודה על ההקשבה !!!!

אני רווק מבוגר וקשה לי מאוד

מה עושים בתקופת רווקות מתבגרת (27 וצפונה) בשביל לא להישבר ולא להישחק הן מבחינה רוחנית והן מבחינת זה שכבר יש סוג של יאוש..
איך כדאי להתנהג או לא להתנהג בשביל לשמור על איזון מסוים ולא להגיע למצב שהיאוש גובר על הכל?

איך לשמור על תקשורת טובה מבלי לעשות מה שהם רוצים?

אני עומדת לפני פרק חשוב בחיי וזהו "שידוכים".
אבל השאלה האמיתית היא לא על השידוכים, אלא זה רק הטריגר שפתח בפניי את השאלה המורכבת.
אתחיל בכך שמאד חשוב לי קשר טוב במשפחה שלי, אם זה בין אחיי, גיסותיי והוריי. (אני בת יחידה לשני אחים גדולים ממני שנשואים ב"ה.)
ומכאן עולה השאלה איך לשמור על תקשורת טובה, איכותית ושמחה כאשר יש לפעמים חילוקי דעות ורצון "לרצות" את הסביבה.
לדוגמא: בנושא של שידוכים, כשהתייעצתי עם אחי וגיסתי הגדולים הם מיד התנגדו ואמרו: "למה לך להכנס עכשיו לכל זה?"
ומצד שני, ששאלתי את אחי וגיסתי הקטנים מהם, הם עודדו ותמכו. (וכך גם הוריי.)
ומשום מה אני מחכה לאות "ירוק" מכוווולם בשביל להחליט מה לעשות.
מדוע? מה אין לי אישיות משל עצמי? אין לי בחירות משל עצמי? למה אני צריכה "אישור" מהסביבה?
אולי ואני משערת, כי אני מחשיבה את דעתם של אחי וגיסתי הגדולים י

כדאי לי להתחיל שידוכים בתקופה שאני נכשל בשמירת הברית?

אני כבר תקופה מתמודד עם התמכרות קשה מאוד בעניין של שמירת הברית. כמה שאני פועל כנגד פשוט לא עוזר. האמת, ניסיתי בכמה דרכים, התייעצתי עם כמה אנשים, שאמרו שעלי ללכת לאבחון והוא רק יקבע אתו .
למעשה הבעיה עדין קיימת גורמת לי כל פעם מחדש תחושת דיכאון ויאוש, הנה עוד פעם שחשבתי שנגמר הסיפור והכל מתפוצץ בפנים.
נמאס לי כבר מכל הפתרונות של חכה עוד חמש דקות כך לאט לאט תחזק את השריר של ה'לא' וכו' וכו', פשוט אין לי טיפת כוח להתמודד ולנסות לנסות לחשוב שהנה הפעם גמרנו עם הסיפור, אולי אפי' קצת לגחך על התקופה שחשבתי שלא אוכל לפתור לבד את הבעיה… והנה, שוב נפילה. שוב אני באותו מקום .
הדבר מאוד מקשה גם אח"כ ללמוד להתפלל להתקדם, הרי לפני רגע היית במקום אחר לגמרי, לעל אף שאני מאמין שעשיתי הרבה מאוד כדי לא להיות שם בכ"א עדין מה מקומך?
אני פשוט לא יודע מה לעשות, ובפרט שעכשיו הגענו לגיל השידוכים, אני פשוט לא רוצה ליפול אחרי החתונה, מכל הבחינות האחרות אני חושב שבהחלט אני בנוי ומוכן להקים בית של תורה, רק שבנושא הזה אני לא חושב שנישואין יפתרו את הבעיה.
וכן אני מאוד חושש מהשאלה מה אומרים לבחורה אם בכלל מה היא מבינה ומה היא יודעת על הקושי האם תבין שזה ממש לא בגידה גם אם הדבר קורה אחרי הנישואין.
אשמח לשמוע דעתכם בעניין האם כדאי להתחיל שידוכים באופן ובמצב זה, אולי לא מומלץ אלא לחכות עד למציאת פתרון לבעיה, אם כן איך הדברים עומדים ביחס למשודכת, ובכלל האם יש המלצה כיצד להיפתר מן ההתמכרות האובססיבית אחת ולתמיד.

התמכרתי לאינטרנט ומרגישה צבועה בשידוכים

אני בחורה חרדית, מאחד הבתים הטובים. אני נקראת בחורה טובה, אבל…
לפני כ-6 שנים גיליתי את האינטרנט. ופשוט התמכרתי.
בגיל 16 בערך הצלחתי להתנתק מזה, עם עזרה ותפילות של כמה אנשים אוהבים.
אבל לפני כשנה, חזרתי לסורי.
אני ערה בלילות וישנה בימים ואני כל לילה (יותר נכון בוקר) כשאני הולכת לישון מרגישה ריקה, ושונאת את עצמי.
מבטיחה לעצמי שאני לא יחזור לזה, ולא עומדת בהבטחות שלי.
הצלחתי להחזיק מעמד שבועיים – ונפלתי.
אף אחד לא יודע שאני רואה דברים לא טובים כי אני מפחדת על השם שלי ואני מרגישה ממש ממש צבועה.
מרגישה שאני חייבת להפסיק עם זה כי אני אוטוטו מתחילה שידוכים ואני לא רוצה להתארס במצב כזה.
מה שבטוח אני לא רוצה בחור שרואה דברים כאלה, אבל איך אני יכולה לדרוש דבר כזה אם אני…
כל יום אני מבקשת מה' שיעזור לי להפסיק, אבל בלילה – אני לא מצליחה לעמוד בזה.
אני בחורה מאד מאד עסוקה, יש לי 1000 מטלות על הראש, וזה לא עוזר לי, להפך מרוב שאין לי זמן להספיק את כל מה שאני צריכה לעשות אני כבר מוותרת מראש ונופלת.
איך אני יוצאת מהלופ הזה??? אני כאילו אומרת לעצמי: "מה הבעיה, תפסיקי!" אבל בפועל – משהו כאילו מכריח אותי לעשות את זה, גם כשמה שאני רואה ממש ממש לא מענין. סוג של מכירות שמגעילה אותי.
אני יודעת שזה דורש ממני עבודה, ושאין פתרון קסמים, ואני גם מנסה לעבוד על זה, אבל נופלת כל פעם מחדש.
תודה מראש.
אני חייבת לכם תודה עצומה והמון זכויות,
רק של היום בלילה שאני יודעת שבזכות שכתבתי שאלה אני לא אפול.

חששות מבית של תורה

שלום!השאיפה שלי היא להקים בית על אדני התורה והיראה ולהתחתן עם בן תורה שירצה ויאהב ללמוד.השאלה היא, כיצד אדע שיש לי את הכוחות לכך? ומה יקרה אם בעתיד נצטרך עוד מקור פרנסה, כיצד ניתן לשלוח בעל שבע"ה מתעלה בלימודו או […]

איך אחתן את הבנות שלי?

יש לי דאגות שמעיקות עלי. יש לי בנות לחתן בע"ה ואני מודאג כי אין לי את הכספים שצריך לזה, אני אדם שמרויח לא הרבה, מספיק כדי לגמור את החודש ב"ה. לא חסכתי במשך השנים ואין לי דירות. אני מודאג מנין אשיג כספים חוץ מהשתעבדות מטורפת לבנקים שאינני יודע איך אעמוד בזה והאם זו הדרך הנכונה.
בנוסף, אני מודאג באופן טבעי מאיך אשיג שידוכים טובים, בפרט במעט שיש לי להציע.
שתי הבנות שלי כבר הגיעו לגיל אך מהססות לגשת לשידוכים וזה מעיק עלי יותר.
אני מנסה להתחזק בבטחון, אבל קראתי שיש גישה בביטחון שלא בטוח שה' יתן לאדם מה שהוא מבקש אלא שאדם צריך להאמין שמה שהוא יקבל זה טוב. זה מעיק, כי מנין לי לדעת מה מגיע לי, אולי הזכויות לא מספיקות חלילה וכדו' כל מיני מחשבות כאלה.
בעיקר אני לבד ואין מי שיחזק אותי, אני בודד בדאגות שלי.
אולי תוכלו לכתוב לי משהו שיכול גם לחזק אותי ולהדריך אותי מה עלי לחשוב וכיצד להתחזק בבטחון, זה יהיה חסד וטובה גדולה, כי זה לא בריא לי המועקה שיש לי.

נרתעת מהשיחות על רוממות הנישואין

כל הזמן בסמינר דיברו איתנו על מעלות נשגבות בנישואים, על גודל רוממותו של הבעל וכמה צריך להחשיבו כמלך. וזה ממש ממש מפריע לי!
אני מרגישה שאני רוצה להקים אתת הבית שלי עם יהודי, לא עם חרדי!
קשה לי מאד עם ההגדרה הזו, ואני מאד רוצה מישהו יותר חרדל"י, כי הם יותר פתוחים מצד אחד ומצד שני מאד חזקים, הבעיה שאני לא יודעת מה לעשות עם ההורים שלי, שבכלל לא מדברים איתי על שידוכים וזה לא מעניין אותם בכלל.
גם מפריע לי שכל החברות מדברות על שידוכים כל היום, וזה פסגת שאיפותיהן, ואני- לא נעים לומר- מפחדת מאד מהקשר, בעיקר מהדברים הטכניים- לא רוצה לפרט… וזה מרתיע אותי, והן לא מבינות למה ומה לא בסדר בי. אשמח לתשובה על כל הבלבול הזה, תודה!