ייעוץ בנושא להרגיש מאמין

מה עונים על שאלות באמונה?

אני דתייה שלומדת בבית ספר מעורב, אני רואה סביבי חברים רבים שחזרו בשאלה, אני חוששת שגם אני עלולה להיות מושפעת מהם. וגם לא תמיד יודעת לענות בדיונים בנושאי אמונה, איך אדע מה לענות להם ומה לענות לעצמי?

להמשך »

מחפש את הדרך שלי..

גמרא זה מעניין אותי כיוון שזה מפתח את הלוגיקה של השכל .
2. אני רוצה ללמוד תנ"ך ויהדות והכוזרי , אך ממי ? לבד ? התחלתי , אך אני צריך יהודי שידריך אותי , אני סה"כ נחתתי על הקרקע לפני כמה חודשים .. אני לא יודע מה אני , מי אני , על מה גדלתי וכו
3. למה בחרדים לא לומדים על היהדות ? למה לא לומדים תנ"ך ? הכוזרי ? אקטואליה ? לנחות מהענן שלפני מאתיים שנה , העולם אתאיסטי , מה עונים ?
ועוד בנוסף, להכל אני יותר ויותר מתחבר לדתיים לאומים , יש שם תכלס , מה אני צריך , לא הוויות דאביי ורבא והמון ייסורי מצפון בלי קשר לדור , איפה אני לומד על כל ההשקפות הללו ? איפה אפשר לראות רב דן עם רב אחר על החוט שמבדיל בנינו לבינם ? אני משתדל לחקור בשכל …אבל לפעמים .. אין לי כוח .. אין לי דירבון .. . בדרך כלל יושבים עם חברים ומלבנים את הדברים .. דנים וכו .. אני בתוך תוכי רוצה לסיים עם זה .. להגיע לשלב אחר כבר באמונה .. אך אני בקושי מתקדם … אני דיי עצלן … ולפני כמה ימים הגעתי למסקנה שאני פשוט חושב מהרגש כל הזמן , כלומר השכל אצלי לא פועל הרבה , ויש לי יכולות להשתמש בו הרבה , אני דיי שקוע בתאוות .. וכמו שציינתי בשאלות קודמות .. ישיבה זה לא כ"כ המקום שלי … עבודה בקושי … מה אני עושה ?! אני רוצה לחקור , לשאוף , לכבוש , אך אין לי מאיפה להתחיל , אני עצלן , תאוותן , עייף , שקוע , ממש בגלות מעצמי והשכל שלי , אני לא יודע מאיפה להתחיל , איך לדרבן את עצמי לדברים , איך לשאוף .

להמשך »

תעזרו לי לצאת מהאדישות!

בזמן האחרון מנקרות בי שאלות של אמונה. מצד אחד יש ימים שברור לי שיש ה' והכל נעשה בהשגחה פרטית. ויש ימים שפתאום אני במחשבות האם כל מה שאני חושב נכון? האם ה' באמת נמצא ונכון וקיים? בכלל ההתנהלות שלו קשה לי. להתפלל אליו. להודות לו. למה שאני יודה לו? ביקשתי ממנו להגיע לעולם ? אני לא חייב לו כלום. למה אני צריך להיות בהרגשה של הודיה מולו על זה שאני ככה וככה. לא מרגיש את הצורך הזה.. כבר כמה שנים כמעט ולא מתפלל או מברך, לא בשביל לעשות דווקא אלא כי אני אדיש למצב. אמנם עברתי בחיי ושאלתי שאלות אבל עדיין פתאום מגיע רגע של חוסר ידיעה ואחיזה בקרקע של – מה עובר על החיים האלה?
מצד שני ברור לי שזה מה שהכי נכון לי. בעז"ה רוצה להקים בית יהודי עם תורה ומצוות. כי ברור לי שזה הדרך, משהו פנימי. אבל באותו רגע גם מנקרת בי מחשבה של חוסר וודאות. אשמח לא לתשובות של – יש דברים שהם למעלה ממנו וכו' כי שמעתי את זה מספיק. רוצה הוכחות. פסוקים . תורה. שכל .
התחנכתי בבית דתי לאומי ואני בן 21 כרגע, ומבחינתי זה זמן חשוב לשאול כדי להתחיל את חיי המשפחה בצורה נכונה ויציבה.

להמשך »

למה יש רוע בעולם?

הייתי מסורתית שהאמינה באלוהים ואז שנה שעברה התחלתי לחקור והגעתי למסקנה שאין התחלתי לשנוא את הדת ואת האנשים עד השנה כשיצא לי במקרה שילמד אותי

להמשך »

האם אני מאמין?

אז נולדתי בבית מסורתי הווה אומר – שמירת שבת ובמהלך השבוע קיום קטן של חלק מהמצוות באופן חלקי…
עם פטירתו של סבי (הייתי בן 10) זיכרונו לברכה,החלה מצד אבי עלייה ברוחניות שגררה במקביל את אמי,ואנו-הילדים…בכדי לסבר את האוזן,עם היינו מוגדרים כ-"מסורתיים" ,קפצה משפחתנו לדרגת " דתיים " עם נטייה לזרם החרדי ,לא באופן רשמי אבל עם רוחה…
אני בפרק החיים הזה,עשיתי ושמרתי את כל המצוות על הצד הטוב ביותר,עם אמונה (שאכלתי מהיותי קטן-לא בתוך בחירה)
שממש דבקתי והרגשתי טוב עם עצמי.
בפרק השני בחיי – בגיוס לצבא לאחר כ-שנתיים החלו ,לצוץ להם כל מילות השאלה שאתם מכירים…מה? למה ? אך? ממתי? וכו' לגבי האמונה. אז כן…יצאתי מין המסגרת המשומנת,חייב לציין שלא היה לי רע,אבל ההרגשה הנוכחית-שאני מסתובב עם כיפה ומגדיר את עצמי "מסורתי" לא עושה טוב על המצפון בלב,"למה לא הורדתי את הכיפה " ,שואלים?
כי עדיין יש לי משהו בלב לגבי הדת שנולדתי בה, אני מגדיר את זה כ"ניצוץ",אך כשאמרתי זאת לאתאיסט (על הניצוץ…) הוא נתן לי תשובה בראש-באמת,שיש על מה לחשוב…כך אמר לי: " אתה נולדת בסביבה כזו,ההרגלים,המנהגים שהקנו לך נהיו חלק ממך,לכן קשה לך להיפרד מהם,לכאורה אתה לא חושבת בצורה אובייקטיבית"
אז לכל הקורא את השאלה הזו אני מאמין שהוא או היא גם נמצאים "בסירה" הזאת או אחרת,או שמדובר ברב/רבנית שרוצים לתת עצה ולכוון את אותם אנשים "מבולבלי האמונה" …
אז
החבר'ה "בסירה"-רציתי לשמוע,על צורת המחשבה שלכם בעניין…
לרב/רבנית-הייתי שמח לקבל עצה בעניין,שתהיה יותר בקטגוריה השכלית/חקר.
שבוע טוב ושקט…

להמשך »

האם התורה וההלכה משתנות לאורך התקופות?

איך יתכן שהתורה היא משמים כשאני רואה שהיהדות ה"אמיתית" משתנה כל כמה דורות. וגם הפסיקה משתנה כל הזמן. דוגמא בט"ו באב בנות ישראל יוצאות ומחוללות בכרמים. איך הגענו שאפילו עם קרובות משפחה בקושי "מותר" לי לדבר.
אוסיף שבעבר למדתי הלכה וראיתי שהפסיקות למעשה משתנות מקצה אל הקצה למשל ספירת שבעה נקיים שבעבר היה כפשוטו שבע ימים ונוספו עוד ועוד חומרות ע"י גדולי הפוסקים עד שאוחזים היום ב5+7 ימים.

אם התורה היא מן השמים איך היא משתנה כל הזמן. אוסיף למשל החפץ חיים אסף את מירב החומרות בהלכות לשה"ר שאיך שאני מבין לא ידעו מזה לפני כן האם המציא תורה חדשה (נראה לי שחלקו הגדול מתבסס על דעת רבינו יונה בעוד שראשונים אחרים לא התיחסו לפרטי הלכות לשה"ר וכנראה הם אחזו שאין בזה את כל הפרטים אלו.
דוגמא נוספת מים שלנו אינספור שיטות שסותרות אחד את השני מתי המים קרים יותר.
למעשה. כתבתי מבולבל וההתנצלות היא מראש. בקיצור ההרגשה שלי שאותה אני מדחיק המון שנים שהתורה עוברת "אבולוציה" לפי מה שנראה לחכמי הדור ולא חושב שבכל דור יורד תורה חדשה משמים.
ושאם אין תורה אחת אז היא לא משמים. (אני לא מאמין שכתבתי זאת. אבל זה מחשבות שעוברות לי בראש. היום אני לא לומד הלכה כי זה לא מסתדר לי בהגיון וממש מתעצבן מלראות פסיקות שלפיהן אני צריך לעשות למעשה דברים שאני חולק עליהן מסברה)

להמשך »
דילוג לתוכן