מהי הסיבה לבריאת הברואים? או בצורה הכי פשוטה: למה הקב"ה ברא את הברואים?
אקדים את נקודה אחת חשובה: הקב"ה אינו גוף ואין לו דמות הגוף, וכשאנו מתייחסים אליו הרבה פעמים אנו "מאנישים" אותו, ומייחסים אליו יתברך תכונות אנושיות, כמו "רצון להיטיב" "כעס" "חרון אף" וכו'. נעשית כאן רדוקציה למושגים של בני אדם. זה בערך כמו לחפש את המפתח שאבד תחת הפנס, כי זה המקום היחיד שאני יכול לחפש..
אני כלל לא בטוח שזה נכון, ואני לא יודע אם אפשר להשתמש בביטויים הללו כלפיו יתברך.
אם לנו בני האדם הנחותים אין דרך, אין יכולת ואין כלים לקלוט מיהו ומהו הקב"ה, זהו מעשה עניות לייחס לו את התכונות שאנו מוצאים בנו. אולי כל זה לא נכון? מנין לנו שיש בו את התכונות האלו? אולי יש משהו אחר שכלל לא בקטגוריה של "תכונות אנושיות" שהם המניע למעשיו?
אמנם ישנם אזכורים בתורה למידותיו של הקב"ה, אך איך אנו יכולים להשתמש בזה כדי להבין את כל מעשיו ודרכיו?
ומכאן נבעה שאלתי: אם אנו מתייחסים אליו בתכונות אנושיות, קיימת בעיה לוגית, שהרי הוא מושלם, ומדוע ברא את הנבראים?
הדוגמה של אדם חכם הנותן עצה לילד, אינה דומה, כי אנו עוסקים כאן במעשה הבריאה עצמה, מדוע יש צורך לברוא?
אדם בורא, ויוצר לעצמו הרבה דברים במהלך החיים, חברויות, הכנסה וכו', את כל אלו הוא צריך בגלל חיסרון שקיים בו (היקשרות וצורך בחברה- צרכים פסיכולוגיים, כסף- מתווך לצרכים פיזיולוגיים ולא רק..)
אבל אדם שלא יהיה לו כלל חיסרון, הוא לא יברא לעצמו כלום. אני חושב ש"לברוא בשביל הכיף" גם נובע מחיסרון, וסיפוקו גורם ל"כיף".
ואם כן, אני לא מצליח להבין את התשובה לשאלתי.
ומכאן אני ממשיך: אם אין היגיון לוגי בבריאתו אותנו, זה אומר שאנו לא יכולים להשתמש בכלים לוגיים ושכליים הנתונים לנו על מנת להבין את דרכיו יתברך. ואכן כן, אולי באמת אין מטרה לעולם? כי אולי לא נבראנו למטרה מסוימת? הרי אין לנו את הכלים להבין את כל זה..
עד כאן בעניין שאלתי הראשונה.
רציתי להרחיב את הנידון לגבי הוכחות לוגיות ושכליות לקיומו של הקל, ולאמיתות הדת היהודית.
אתחיל בזה שעל נושא דילוגי האותיות בספר בראשית התקיים כבר פולמוס שלם באוניברסיטה העברית אם אני לא טועה (דורון ויצטום, פרפ' אומן ועוד) איך שהבנתי התוצאות אינן מובהקות. ואני ממש לא חושב שכדאי להיכנס לעניין המתודולוגי שם, כי אף צד לא יוכל לטעון בוודאות שהוא הצודק.
אשמח לקרוא את דבריך, ולהוסיף ולשאול.
