ייעוץ בנושא ילדים

קשר עם הבת שלי

יש לנו בת בת 8, חכמה ומקסימה שמרווה אותנו נחת ב"ה. לאחרונה היא התחילה לומר שוב ושוב באוזננו: "אתם לא אוהבים אותי". יצויין שהבית שלנו לרוב, הינו בית שמח, מלא באווירה טובה. אנחנו מודעים לחשיבות הרבה בלתמלל את האהבה (ביננו לבין ילדינו, בין ההורים,וכו'). אנחנו משקיעים בה, קונים לה מתנות מדי פעם, פתקים נחמדים, יחס אישי, מאחר והיא הבכורה היא גם הולכת לישון מעט יותר מאוחר מאחיה. ויחד עם זאת היא שבה וחוזרת על האמירה הקשה הזו. אשמח לדעת מה לדעתכם נכון ורצוי לעשות בכזה מקרה.

להמשך »

מה יהיה עם הילדים שלי?

יש לי 3 בנים מעל גיל 20 שלא מוצאים את עצמם לא בעבודה לא בישיבה לא בלימוד מקצוע וכמובן לא התחתנו

כמה שאני מדברת איתם לא עזר מה אפשר לעשות

להמשך »
זוגיות

לא רוצה הרבה ילדים

כמו כולם התחתנתי בגיל צעיר, ישר מישיבה, כאשר עדיין לא ידעתי כלום על החיים ועל העולם. מאז כבר עברו כמה שנים, ולאט לאט התחלתי להבחין מה זה חיים, עול הפרנסה וכו'. אשתי רוצה להביא הרבה ילדים, לפחות עשרה נגיד. אבל אני ממש לא יכול לדמיין על זה. אני כל כך לחוץ מעול הפרנסה ומכל הדברים שבחיים, שאני ממש לא מרגיש אפשרי לפרנס ולקחת עול של משפחה גדולה כזו… אני רוצה ילדים, אבל לא יותר משלוש נגיד… אני צריך זמן לעצמי, לא להיות עסוק כל היום עם אישה וילדים…

להמשך »

מה לעשות כשאחותי מרביצה לי?

אני בת 19, ויש לי אחות קטנה ומקסימה שאני באמת אוהבת. היא בת 9. אבל יש איתה בעיה.. היא מרביצה. המון. לפעמים זה בצחוק, ולפעמים זה רציני. שני המקרים לא נעימים לי, וזה יכול להתלוות עם חפצים לפעמים, ובאמת קשה לי עם זה… זה הדבר היחיד בבית שמוציא אותי מהכלים, ואני בן אדם יחסית רגוע. יחסית למי? יחסית לשאר בני הבית.. אחיי וההורים שלי הרבה פעמים יראו בצעקות פתרון, וזה בדיוק מה שאני *לא* רוצה לעשות…
אחותי מרביצה כשקשה לה, כשכואב לה ואפילו כשהיא סתם רוצה לשחק..ניסיתי לדבר איתה, להסביר לה שזה לא נעים לי, וכשאני מבקשת די – אז להפסיק. אפילו הצעתי שתהיה לנו כמו מן סיסמה, להגיד "די באמת"…אבל גם זה לא עזר.
אני באמת אובדת עצות, הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי צועקת עליה ואפילו הודפת אותה, ואני לא רוצה להגיע למצבים כאלה. במיוחד שבתור אחות אני לא במקום של לחנך אותה… אני רוצה לפתור את הבעיה בנחת ובנעם, ושהבעיה הזאת לא תמשיך איתי גם כשיהיו לי ילדים משלי בעזרת ה'..בשורה התחתונה: באיזו גישה לנקוט איתה כשהיא מרביצה? מה לעשות כשזה קורה?
אשמח לעזרה! תודה רבה 🙂

להמשך »

למה לי ילדים עכשיו?

אני נשואה שנה ב"ה
ומפחדת להיות בהריון. אני מרגישה שטוב לי במצב העכשוי שאנחנו זוג. מאושרים ב"ה.
אחרי החתונה היה לי מאד קשה המחשבה הזאת שלעולם לא אהיה יותר בחורה, והתגעגתי הביתה (וב"ה היה לי טובב מאד בנישואין-זה לא קשור לזה). והפחיד אותי שהחיים שהיו לעולם לא יחזרו יותר וכו', ועכשיו אחרי שעבר זמן אני בלחץ שאם עוד פעם יהיה שינוי ויבוא ילד בעז"ה, עוד פעם יהיה לי קשה ואתגעגע למצב הקודם…
גם מלחיץ אותי להכנס לחיים האמיתיים. לפני החתונה הייתי מאושרת ורק אחרי החתונה גיליתי שנכון שזה גם הרבה אושר אבל זה גם קשה.
ועכשיו אני כבר מבינה שכך זה ילד- זה גם דורש הרבה.
ובשכל אני מבינה שברור שאני רוצה ילדים אבל מעדיפה שזה לא יקרה כ"כ מהר.
אציין שבהתחלה אחרי החתונה בכלל לא רציתי, וכיום יש ימים שפתאום אני מאד רוצה אבל עדיין זה מלחיץ אותי.

להמשך »

מתמוטטת וחסרת כוחות

נשואה 20 שנה.ששה ילדים קטנים.בעלי אדם שאוהב וזקוק לשקט עובד ברוב שעות היום. אני רוב הזמן עם הילדים לבד.מתמודדת עם ניהול הבית,קניות והטיפול בילדים.מרגישה שאני מתמוטטת.הוא חוזר עייף לגמרי ופשוט הולך לישון.אין עזרה ממשית.אומר שהוא לא מסוגל.שהוא מתמוטט.שהוא רוצה לעזור אבל לא יכול.אני עייפה.זה מגיע למצב שאני מזועזעת מעצמי שאני אומרת שאני לא מסוגלת לשמוע יותר אמא אמא..אוהבת את הילדים רוצה לתת להם ולהעניק מה שהם צריכים ואין לי כוח וסבלנות .פשוט אין.מוצו כל המשאבים שבי.מוצאת את עצמי חסרת סבלנות.מוצאת את עצמי מתפרצת כועסת מגיבה בלי פרופורציה .רוצה שקט.רוצה לחזור להיות אני .להיות שמחה כמו שהייתי פעם. עכשיו אני רק עוברת ממשימה למשימה בלי להגיע לעצמי בכלל.בעלי אומר שאני משרה אוירה לא נעימה עם הצעקות ואני אומרת לו שאני זועקת לעזרה.. שאני לא יכולה הכל לבד.. שייתן יד במשהו..והוא אומר לילה טוב והולך לישון אפילו לפני שהילדים נכנסים למיטות.אני אפילו לא מספיקה לדבר איתו כמו שצריך..לא יודעת עד כמה אני יכולה למשוך את המצב הזה ככה.הוא לא מוותר על סדר היום שלו ולא מוכן לשנות משהו.לפעמים אני חושבת שהוא חי בבועה משלו.מבחינתו יש לו בראש איזשהו משהו מדומיין שככה בית צריך להראות וכל סטייה מהדימיון הזה לא ברורה לו.לא ברור לו שילדים יוצרים באלגן וליכלוך .נראה לי שהוא חושב שהם רובוטים קטנים שעושים מה שאומרים להם בלחיצה על כפתור .במציאות זה לא ככה…ממש לא.אני שחוקה לגמרי.לפעמים אני תוהה אם זה נכון שנשארתי בבית לגדל את הילדים -זה פשוט נראה לי הכי נכון וטוב וחשוב עבור הילדים אבל עכשיו אני תוהה אם צדקתי ..לא יודעת אם יש לי שאלה ספציפית פשוט הייתי חייבת לפרוק

להמשך »

התמודדות עם אמא

אני נשואה ואם ל-3 ב"ה
אמא שלי מאובחנת כבעלת הפרעת אישיות ובשנים האחרונות עברתי טיפול פסיכולוגי מעמיק כדי להשתחרר מצלקות קשות וכואבות שהותירו בי ימי הילדות. הקשר איתה מבוסס בעיקר על רחמים… היא גרה לבד וחוץ ממני אין לה אף אחד. הבעיה הגדולה שאת אותן חוויות קשות שעברתי בילדותי היא עושה כעת על בני הבכור, ובעלי העמיד אותה במקום בצורה מאוד חזקה. הבעיה שבעלי הפרעת אישיות לא עוזר 'להעמיד אותם' ומאז היא בנתק מאיתנו, לא מתקשרת וכו'.

הענין הוא שגם אני לא מתקשרת… נגמר לי הכח הנפשי לשאת אותה, והבכיות של הילד בגללה ממלאות אותי בחרון- בשום אופן לא הייתי רוצה שילדיי יחוו קמצוץ ממה שחויתי.

א. איך ניתן לקיים כיבוד הורים ככה?
ב. הבן פיתח שנאה לסבתא שלו, ושנאה היא לא רגש טוב לגדול עליו, למרות שאני מזדהה איתו לגמרי…
ג. אני לא רוצה לחדש את הקשר איתה. זה מלחיץ אותי. מצד שני המצב עלול להידרדר… כשהיא בהתקף התוצאות אינן צפויות, ואחרי הכל אני כן בת וכן דואגת לה.

להמשך »

הגנה על התינוק שלי

אני בת 29, נשואה ואמא לפעוט שמתקרב לגיל שנה וחצי.
מטריד אותי הנושא של מוגנות (מסיבות שלא רוצה לדבר עליהן).
חיפשתי ומצאתי חומר מצוין על מוגנות לגילאי 2-9.
אבל הילד עוד לא בן שנתיים, ואני לא יודעת איך להגן עליו.
איך אני יכולה ללמד אותו שהאברים האינטימיים הם פרטיים שלו ושאסור לאף אחד לגעת בו בלי רצונו,
אם הוא עדיין צריך שיחתלו אותו וירחצו אותו, הוא קטנטן? וכמובן שהוא מעדיף לשחק מאשר לאפשר לי לחתל אותו…
איך אני יכולה ללמד אותו שמותר לו לשמור על הפרטיות שלו, כשזה חסר אחריות לאפשר לו להיות לבד, כי הוא לא יודע להזהר?
תודה לכם.

להמשך »

התמודדות בין בני הקטן ובעלי

אני נשואה פעם שניה לבעלי יש ילד בן שמונה ולי יש ילד בן 3 קצת מפונק בעלי זה מפריע לו שכל דבר עם הילד זה ויכוח ודיאלוג
וכמובן שגם לי רק אני יותר רכה ובעדינות ובעלי יותר בתקיפות וכו… מה עושים איך מתמודדים?
2.הילד בן השמונה קשה לו עם אח קטן פתאום ומתנהג אליו קצת לא יפה ומעליב אותו ולי גם קשה עם אני לא יודעת איך להתמודד זה יוצר לי מרחק מהילד של בעלי וגם שלילד הגדול קשה פתאום עם כללים של בית וכ"ו אני מרגישה שאני רעה בסיפור איך עושים מה מתמודדים

להמשך »

דואגת לאחותי

אחותי הקטנה בת ה15 כל הזמן נכנסת לי לחדר וגונבת לי דברים מדובר בבגדים, טלפונים, חפצים, ממש כל מה שאפשר. ונוסף על כך משקרת שהיא לא עשתה כלום גם כשזה ברור שכן. ניסיתי כמה גישות להתמודדות עם הבעיה ולא ממש הולך לי. ניסיתי בטוב דיברתי איתה והסברתי לה כמה זה כואב לי, היא הבטיחה שתפסיק מה שלא קרה. ניסיתי גם בתקיפות ולא דיברתי איתה תקופה ארוכה, אך גם זה לא עבד. אשמח לעצה חינוכית מתאימה כי הבעיה הזאת כבר מדאיגה אותי מאוד.

להמשך »
דילוג לתוכן