הבן שלנו מסתיר מאיתנו דברים

הבן הבכור שלי בן 16.5.אני שמה לב שגיל הטיפש עשרה הגיע לבקר במלוא הדרו אצלו.הוא הרבה פעמים מסתיר מאיתנו או משקר,רוצה לציין שאנחנו אף פעם לא נוגעים לו בחפציו האישיים .לא מגיע בזמנים שסיכמנו ואפילו לא טורח להתקשר לעדכן איפה הוא ומתי יחזור(הוא בחור ישיבה אהוב ופופולארי)איך מגיעים למצב שהוא לוקח אחריות מצד אחד ומצד שני לא מסתיר ומשקר.תודה רבה

הבן שלי ובעלי לא מסתדרים

הבן שלי בן יחיד בין בנות.בן 13.
ילד מקסים באמת,אוהב לעזור, אוהב לצחוק ,מאוד רגיש.
ילד חכם עם יכולות,אני מוצאת את עצמי שואלת איך ילד כזה מבזבז את הימים שלו בלי סוף.
זה יוצר ויכוחים עם הבעל,הבן בטוח שהוא מאומץ, שאבא לא מעוניין בו(בעלי מאוד אוהב אותו).בעלי מצפה ממנו ליישר קו ולעשות כרצונו, למשל בעלי מקפיד להיות מבין הראשונים בתפילה,הבן מעדיף להגיע על השניה האחרונה ולעיתים אף מאחר לתפילה, למשל בעלי היה רוצה לקאות אותו פותח ספר בזמנו הפנוי והילד מעדיף לרכב על אפניים…למשל בעלי מקפיד להתפלל בהנץ והילד יעדיף לישון עוד קצת ולהתפלל במיניין הכי מאוחר שיש..אציין שכשבעלי נמצא הילד קם איתו לתפילה אבל כשהוא לא אז גם הילד לא..אני מבינה את שניהם.
מצד אחד אומרת לילד להתנהג יפה עם אבא ומצד שני אומרת חאבא להניח לו קצת.
לא יודעת מה לעשות,הם רבים בינהם ונכנסים ראש בראש למלחמות של אגו,ככה זה נראה לי מהצד.
בעלי מאוד נוקשה והולך ישר כמו סרגל ,אין לו את הגמישות ברור לו שכך צריך להיות ולהתנהג,לא מקבל שהילד שלו יתנהג אחרת ממנו,הבעל רציני וכבד והילד קליל אוהב צחוקים ושטויות ,בעלי פשוט לא מבין את ההגיון של הילג.
השאלה שלי איך לצמצם פערים פה?איך למנוע מריבות מיותרות לחלוטין?איך להחזיר לילד את האמון באבא?
אבא שלו מאיים עליו ומטיל וטו על דברים שחשובים לילד,אם אני מנסה להתערב הוא דורש ממני לא להתערב..ברור לי שהילד יודע שאבא אוהב אותו וכם היחד טוהב את אבא אבל קשה לו עם כל הסירובים שלו ועם כל הכעסים שלו עליו,הוא אומר לי שאבא לא אומר לו שום מילה טובה ושאבא פשוט שונא אותו..

התמודדות קשה עם בן ה18 שלנו

בננו בן 18 כבר מס' שנים לא הולך בדרכנו. עם הרבה דברים השלמנו ועם חלק הרבה יותר קשה ומורכב, ואחד הקשיים הוא שבאמת מה ביכולתנו לעשות כשהוא עושה מה שהוא רוצה לעשות ומתעלם מהגבולות שאנחנו מנסים להציב. האמירה שלו קבועה: מה תעשו, תעיפו אותי מהבית?! – ואנחנו לא נעיף אותו מהבית, זה ודאי ובטוח לשני הצדדים.
מיד בתחילת בין הזמנים הוא נוסע לכנרת עם חברים (מי? מאיפה? כמה? דתיים? מה הם מסוגלים לעשות יחד? איפה יבלו שם? – אין לנו תשובה לאף שאלה כי: תפסיקו לחפור לי. אתם רואים למה אני לא רוצה לשתף אתכם אלא לומר לכם שזה לא עניינכם בכלל?!). אמרתי לו שמבחינתי הוא מוכרח לתת לי מספר טלפון של חבר אחד ולתת לחבר אחד את המספר שלי, כי אם חלילה וחס לא יקרה לו משהו ולא יענה לו – שיהיה לי דרך מי להשיג אותו. הוא טוען שמספיק שהוא סיפר לנו שהוא נוסע
אמרתי לו שמבחינתי זה גבול ואם הוא לא ימסור לי מספר של חבר – לא ארשה לו בשום אופן לצאת.
ותשובתו: מה תעשי לי? תכלאי אותי בבית?! לא נותן לך מספר של אף חבר, אבל אתן לחבר אחד מספר שלך.

אובדי עצות מול הבן שלנו

אנחנו משפחה חרדית עם שבעה ילדים. הבן שלנו בן 17, בגיל קטן הוא היה ילד מצליח ומוכשר. ידע לקרוא מוקדם, שינן משניות בעל פה ועוד. מכיתה ד' התחילו בעיות משמעת.ובעקבותיהן נסיגה לימודית. בדיקת הפרעת קשב וריכוז היתה שלילית.כך התגלגלו השנים פעם עונש פעם פרס.הילד סבל מאוד חברתית וגם מצד התלמוד תורה שבו למד .
בדיקת הפרעת קשב וריכוז היתה שלילית. כרגע הוא לא נמצא במסגרת קם מאוחר יושב מול המחשב וצופה בחסידים ובאדמורים שמאד מעסיקים אותו לאחרונה
היכולות של הילד למרות שחסרות לו שנות לימוד רבות הן גבוהות מאוד. אברכים שלומדים איתו מידי פעם מעידים על ילד מוכשר מאוד. מבחינה רגשית הוא מאוד מבולבל,לא מסתדר עם אחיו, כל היום מסתובב ממקום למקום (מקומות של תורה) ובשל כך כמעט ואינו אוכל. ניסינו פסיכולוגיים למיניהם, מטפלים ועוד אך שום דבר לא עוזר. יש לציין שמבחינה רוחנית הבחור ב"ה שמור מאוד, עם טלפון כשר, לא חשוף לאינטרנט נמצא בחברה של מבוגרים טובה מאוד וכו'. אנו די מיואשים ולא יודעים מה לעשות. נשמח מאוד להכוונה ולעצה. תודה רבה.

להכריח ילד ללכת לתפילה?

אני אמא לילד בן 15 ולו 4 אחים גדולים.
זה כבר כמה זמן שהוא לא אוהב ללכת לתפילה,בשבוע שעבר הוא אמר לי ולבעלי שהוא לא אוהב להתפלל,לא יודע את מקומו בעולם הדתי.
איך אני מביאה אותו לידי כך שיתקרב אל הדת ולא להיפך.צריכה כיוון בבקשה.
בעלי חושב שצריך להכריח אותו עדיין ללכת לתפילה ועל ידי זה תבוא האהבה לתפילה.
אני חולקת עליו אבל מעדיפה ללכת לפיו כדי שיהיה שלום בית.

התמודדות עם הבן המתבגר

בננו בן 16 , לומד בישיבה מצוינת . ב"ה . לפני כמה חודשים הפסיק לדבר עם ההורים . הסיבה לא ידועה לנו ברור אבל הוא מתקשה מאד לקום בבקרים וכנראה באותם ימים דיברנו איתו בצורה בוטה על כך והוא נפגע . כמו כן לקחנו לו את השמיכה בבוקר כאשר הוא לא קם וכנראה זה מאד הרגיז אותו . יש לציין שעד אז הוא היה ממש ילד טוב ירושלים , ילד עדין מאד רגיש מאד , יכול לבכות במצבים קשים [ למשל כשהמשגיח מדבר איתו , ] . שקט אבל עקשן מאד .יש לציין שהוא נמצא בבית , ישן בבית ולומד טוב בישיבה חוץ מלפעמים שהוא נשאר בבוקר במיטה עד הצהרים . מה עושים ?

פחד משתק מכלבים

שלום ותודה על עצם קיומכם. יש לי בת בת 9.5 שרועדת מפחד מכלבים. כאשר אנחנו עוברות ברחוב והיא רואה כלב, אפילו ממרחק, אפילו שקשור ברצועה, מיד היא נכנסת לחרדה (כך נראה לי), הולכת בצידי הכביש, בורחת לצד השני, פשוט נראית […]

מה נעשה כדי שהבן שלנו יתפלל?

בננו הבכור עשה בר-מצווה לא מזמן. הוא ילד חינני, אהוב ונבון, אבל לא אוהב ללמוד. אבחנו אצלו הפרעת קשב, אבל בגלל שהוא מצליח להגיע להישגים לימודיים טובים, ולא כ"כ רוצה לקחת ריטלין, אנחנו לא מתעקשים איתו על תרופה. לקחנו הדרכה ואנחנו עובדים איתו על ההתמודדויות שלו. בדרך כלל ההתנהגות שלו סבירה. הוא לא מספיק מאורגן, אבל בסופו של דבר מצליח להסתדר.
מה שמאוד מטריד אותנו זה העניין של התפילה. אנחנו מרגישים שקשה מאוד להסביר לילד את החשיבות שלה. אנחנו רוצים שהוא ילך לבית כנסת להתפלל, או לפחות שיתפלל בבית, אבל הוא לא תמיד עושה את זה. אנחנו לא יודעים איך לעשות את זה בצורה נעימה ובלי לחץ, לא להחמיר את המצב. אנחנו גרנו בחו"ל וההורים שלי (האבא) לחצו מאוד סביב העניין של התפילה. אנחנו לא רוצים לחזור על הטעות שלהם. יש תחומים שקל לנו יותר. למשל כשמדובר באוכל אנחנו יכולים להראות לילד מה קורה אם לא אוכלים בריא, אבל בתפילה מה שנשאר לעשות זו דוגמה אישית, וזה לא עוזר מספיק. אנחנו מתוסכלים מהמצב הזה. אנחנו לא מבינים למה הוא לא מתפלל, אנחנו לא רוצים ללחוץ עליו, רוצים שיבוא ממנו, אבל זה לא עובד.

הבן שלי מתקשה עם הגבלת שימוש בפלאפון

יש לי ילד בן 14 שיהיה בריא ומאוד מתקשה עם הגבולות בפלאפון.
מצד שני ברגע שאני מעירה לו להפסיק מתעצבן ועושה דוקא.
אם אני לא מעירה לו יש סיכוי שבסופו של דבר אחרי כמה שעות או כמה ימים יתאפס על עצמו ויעשה הפסקה אפילו של יום שלם לבד.
לא יודעת מה עדיף, מה התפקיד שלי ואם אני לא הורסת יותר, אשמח לעזרה.
מרגישה כעס ובלבול עצמי.

איך מפסיקים את מעגל המריבות בין אחיות?

יש לי 2 בנות בגילאים 6 ו-4
הבת הגדולה מאוד דומיננטית והיא די משתלטת על הקטנה
היא מרביצה לה מאיימת עליה מחליטה לה מה לעשות ואיך
מצד שני היא חברה מאוד טובה שלה דואגת לה וכו
יש לציין שלבת הקטנה קשה היא צועקת מלא על כל דבר כשהגדולה בבית.
כשהיא לא נמצאת היא משחקת ושקטה ורגועה הרבה יותר
מה אני יכולה לעשות כדי להפסיק את המעגל הזה