ייעוץ בנושא התחזקות

זוגיות

בעלי לא מקפיד במצוות-זה קשה לי!

לאחרונה אני מרגישה ריחוק גדול מאוד מבעלי.
אני טיפוס מאוד קפדן. מאוד קשה לי להתרגל לאורח חיים שונה משלי ולכל מיני דקויות בהתנהגות שלו. אני יודעת שזה מאוד מפריע לו שאני מעירה הרבה. מבינה אותו, זה מציק. אבל גם לי מציקים המון דברים…
בעיקר קשה לי חוסר ההקפדה על המצוות שלו.
לא שאני צדקת גדולה, ויש לי בהחלט הרבה במה להשתפר, אבל משגע אותי הזלזול הזה בקימה בבוקר לתפילה בציבור- יוצא שהוא מתפלל בבית מידי פעם תפילת יחיד.
משגע אותי שקשה לו לשמור טהרת המשפחה והוא לא מקפיד אפילו שאני מבקשת ממנו שיפסיק
כואב לי שהוא לא פותח ספר אף פעם, רק פעם במיליון שנה.
מרגישה שמאז שהתחתנתי איתו התרחקתי קצת מהמצוות.

מאוד קשה לי להמשיך במצב הזה. אני מרגישה שמיום ליום אני פחות אוהבת אותו, מיום ליום אנחנו רבים יותר, חודשים שלמים יכולים להיות רחוקים האחד מן השני בכל המובנים. אני בוכה המון.

להמשך »
חרדים

אני בת סמינר חוזרת בתשובה, אבל נפלתי וקטנה אמונתי. אני אובדת עצות.

כשרציתי לעבור לסמינר, וויתרתי על 5 יחידות במתמטיקה ועל 5 יחידות באנגלית. קיבלתי היתר מיוחד מהרב שלנו להמשיך ללמוד באופן חיצוני את המגמות הנוספות לאחר שהרב בדק שאין בכך דברי כפירה. היה לי קשה מאוד לוותר על זה, אך מאידך שמחתי מאוד, כי אז היה לי זמן להתחיל להתעמק בחכמה יהודית, התחלתי ללמוד בצורה נרחבת יותר מבעבר פירושים, ספרי אמונה ומוסר, הלכות, תורה שבעל פה.. (אור החיים, מסילת ישרים, אורחות צדיקים, משנה תורה, ואפילו סיימתי כמה מסכתות בסדר זרעים ואני עוד מעט מסיימת את הסדר). כמובן שהכל קרה לאט לאט, זה תהליך איטי אך יעיל מאוד. בשלב מסוים, בסמינר, התבקשתי למלא בחינה באסטרופיזיקה, ואחת המורות ראתה אותי מחשבת חישובים ארוכים, מציירת מסלולים ומסמנת נקודות על תמונה של מערכת השמש. היא שאלה אותי איך אני יכולה ללמוד את הכפירה הזו, אז עניתי לה בכבוד ובכניעה שאין בזה כפירה כלל, ואפילו, יש בזה אמונה חזקה ומבוססת בה' יתברך. היא שאלה אותי האם בתור בת סמינר זה מקלקל את האמונה התמימה שלי בה', אז עניתי לה שאין זה מקלקל אלא רק מתקן את כל העבר שלי, את השנים שבהם חשבתי שאין ישות כזו כלל. היא פצחה בנאום חוצב להבות, על כך שהמדע מעורב בכפירה וזימה, שכל מטרתו הייתה להרחיק את האדם מבוראו.
אך כאן כבר אבדו עשתונותיי, וברגע אחד החלטתי להציף בפניה עובדות מוכחות לכך שהיהדות קדמה למדע והמדע הוא חלק בלתי נפרד מהיהדות. הסברתי לה על טענת האר"י הקדוש, שדומה מאוד לטענה על המפץ הגדול, שלמעשה- פירש את חלק מהתהליכים האלו. (רק בשינוי, במקום לקרוא לדבר "מפץ" הוא השתשמש בכינוי "אור אינסוף" וכו') כמובן שיש בזה המון עומק ולא אפרט כאן. אך טענתי הייתה שדברי האר"י נכתבו במאה ה-16 ואילו תאוריית המפץ הופצה רק ב1949.. הסברתי לה על משפט פיתגורס, שמקורו במסכת סכה.. וכו' וכו'. היא כעסה מאוד אך לא הראתה את זה. ניסיתי להסביר לה שכל אלו רק מחזקים את האמונה שלי, ושל רבים אחרים, שבאמצעות החכמה האינסופית אני מתחזקת ביראת שמיים ואהבת ה'. ואילו היא- המשיכה לטעון טענות ללא ביסוס כלל כמו "מדע זה שקר" .
כך לאט לאט כל המורות התקהלו סביבי עם שאלות נוקבות כמו "איך את, בת ישראל, מוכנה להתקלקל בכזו קלות ראש בעזרת מדע?", "לא כדאי שתשתמשי בחכמה שלך כדי לבנות בית? יותר טוב מאשר לבנות איזו חללית שלא תוביל לשום מקום"..
ואז התחלתי למאוס בזה, לא ייתכן! לא ייתכן שישנם אנשים שפשוט לא מודעים לאור הטוב הזה שהקב"ה ברא! כל החכמה הזו, היא של ה' ומה'. ולמה צריך להדחיק את זה?
לאט לאט גם הבנות התחילו להבין שמשהו לא בסדר איתי, אני בחורה שתקנית, אינני נוהגת לתת לבנות להעתיק במבחן או לרמות, אפילו סתם לדבר בשיעור. לדעתי היושרה האמיתית נמדדת בין אדם לעצמו, ולא כלפי אחרים. ולכן אני לא מרשה לעצמי לתת לבנות אחרות להעתיק או להפך, גם אם התשובה תהיה במרחק של מבט אחד. הבנות חשבו שאני מאוד סנובית, סוג של בחורה שדואגת רק לציונים שלה. (כולן אחת אחת ללא יוצא מן הכלל, מעתיקה במבחנים)

להמשך »
חרדים

טעמתי מ"הפרי האסור" ועכשיו אין לי רצון לקיים מצוות

לפני כמה חודשים היתה לי תקופה חלשה בשמירת תו"מ ולמעשה ממש התרחקתי. הייתי אז בטיול בחו"ל אמרתי לעצמי שכדי באמת להנות אני צריך לשכוח הכול ולנסות כול מה שרק אפשר חלק מזה היה גם לא לשמור שבת ולאכול שרצים וחלב בבשר בפעם הראשונה בחיי לא חשבתי על שום מצווה במשך שבועות כשחזרתי(עבר כבר מספר שבתות)התחלתי שוב לשמור שבת אבל הכיפה כבר לא חזרה וכבר לא הנחתי תפילין והיה לי הרבה יותר קשה לשמור שבת שבת אחרונה כבר נשברתי וחיללתי הסיבה שאני פונה אליכם כי אני לא באמת רוצה את זה לא שאני לא מאמין פשוט אין לי כוח עכשיו לקום להניח תפילין או בשבת משעמם אז אני כול הזמן חושב על הפלאפון וכול מיני דברים בסגנון
אין לי מושג מה לעשות אני רק יודע שמצד אחד אם אני לא יעשה כלום זה רק ימשיך להדרדר אבל מצד שני אין לי את הכוח לשנות ואני לא יודע אם אני יכול בכלל להחזיר את זה למצב שהיה

להמשך »
דיכאון

מסובך! בשידוכים, בבית, ובקשר עם הקב"ה

שכולם הולכים הביתה ואני
נשארת בחדר שלי ומתחילה להאמין שאולי זה באמת יקרה
ואני יישאר לבד,אז למה לי לשמור על עצמי מבחינת צניעות/
ללכת לשיעורי תורה/להתאמץ להתפלל 2 תפילות ביום.
שגם ככה יש ימים שהתפילות בטעם של נעל בפה
אבל אני ממשיכה להתמיד בהם כדי שאני יחזור לעצמי
גם ברגש המעשה לא יהיה רחוק ממני,אלא קרוב ומוכר.
זה נשמע אולי ממש קטנוני,כי אין אנחנו עובדים את ה'
בשביל לקבל משהו בתמורה.

להמשך »

יש סיכוי שלא להענש על עברות?

התחלתי להתקרב לא מזמן ולהתחזק וראיתי שכמו בכל דת,
לפי היהדות, יש עולם הבא, גן עדן, גיהינום, גלגולים, היכלות, חיבוט הקבר ועוד שלל דברים לאחר המוות.
נראה כי לאף אדם רגיל אין סיכוי לא לעבור בכל המקומות האלו ולהימנע מהם, אלא לצדיקים גמורים.
אם כך, איך אפשר לעבוד את ה' בשמחה עם כל הדברים הנוראיים האלו שמחכים לכולנו לאחר המוות?

להמשך »

מחפש את עצמי מבחינה רוחנית

אני נשוי מעל שנה לאישה מדהימה וטובת לב. מרוצה מאוד מהבחירה שלי ומהנישואין שלנו אבל…
הנושא הרוחני/ הלכתי הוא אחד הקשיים הגדולים שלנו בחיי הנישואין וכל תקופה זה צץ ועולה מחדש בלי שאמצא דרך נכונה.
אני התחתנתי בגיל מבוגר יחסית לחברי בישיבה במהלך שנותי כרווק פחות שמרתי על דברים רבים שקשורים להלכה – כגון תפילות במנין ולא במנין, סרטים, סתם חוסר מצפון מאי קיום הרבה דברים חשובים בהלכה, שירת נשים ועוד (דברים שמקובלים לצערינו בקרב בחורי ישיבות אבל..) תמיד זה עמד אצלי בסימן שאלה שיש צורך להשתנות ולהתאים את עצמי לאורח חיים חרדי כמו שהגעתי ממנו אבל לצערי דבר לא נעשה.
לאחר נישואי בשעטו"מ הרגשתי רצון לפתוח בדף חדש ולהתחזק בדברים אלה אך לצערי לא שרדתי בזה יותר מתקופה קצרה, אט אט חזרתי לעצמי שוב ושוב.
לרעייתח שתחי המצב הזה מאוד לא נוח היא מרגישה (מה שגם אני מרגיש) ריקנות, הרגשה של בית חילוני עם בעל שחובש כיפה בחוץ, הרגשה לא נעימה ולא רצויה.
מידי תקופה הנושא זה עולה בשיחות ביננו אני מבין אותה ומנסה להשתנות אך זה לא מצליח לאחר תקופה שוב נופל ושוב לא מצליח.
מנסה לחפש דרכים כיצד ניתן להשתנות ובאמת למצוא את הדרך הנכונה לעבוד את ה' בצורה טובה ונכונה.

להמשך »

לא מצליחה להתקדם

ברצוני לדעת איך עוד ניתן להתמודד עם מניעות ,קשיים,עיכובים
יש לציין מדובר על עיכוב של שנים ,הרגשה של תקוע לא זז
במבויי סתום ללא מוצא ועולם כמנהגו נוהג.
כמובן ששערי דמעות ותפילה לא ננעלו וסגולות למינהים והשתדלויות ללא הרף והעיקר אמונה בהשם יתברך השאלה? היא לא יכול להיות שאדם עם רצון עז ומוכן למסור נפש ולהוושע ולא נוושע נכון שאין לדעת חשבונות שמיים והכל לטובה והכל מעולה וזה תיקונים וכיו.
אבל אנו נמצאים בעולם של עשייה אין סופית! מה עושים ?
הרי השם יתברך ברא אותנו עם חסרונות ומעלות
לא יכול להיות שיש עיכובים של שנים ולא זזים קדימה
וברור ששום דבר לא מובן מאליו
הבטחה ירידה לצורך עלייה זה בלתי נתפס!! על איזה עלייה מדובר
הרי השם יתברך ברא אותנו כדי להטיב לנו
בחיי יום יום נהיה יותר קשה ועמוס אין שלבת הנפש!
על לא עוול בכפי נגרם וגורם לאנשים הכי קרובים ויקרים לעוגמת נפש
ולדאגות יתר ןכיו…
אשמח לקבל עצה דעה עזרה
חשוב לציין לא כתבתי מתוך יאוש אלא מה עוד לתקן? לשפר?ליישם

להמשך »

רוצה שהתפילה תעניין אותי

כול הזמן אומרים לי להתפלל ולי אין כוח.
ולא רק זה אלא אני צריך לקום כול יום
בשעה 7 ללכת לישיבה ולי אין כוח לקום כזה מוקדם.
אני רוצה לשאול אותכם מה לעשות
אני לא יכול לקום כול יום כזה
מוקדם? ואני רוצה לדעת איך עושים שהתפילה תעניין אותי??

להמשך »

מתוסכלת מהשימוש שלי באינטרנט

אני בחורה בת 18 מתחזקת ב"ה, בביה"ס חרדי.
אולם כמו שציינתי אני בחורה מתחזקת, (סוג של בעלת תשובה רק מבית מסורתי-דתי) ובבית הוריי היקרים יש איטרנט פרוץ, פלאפונים לא כשרים וטלויזיה.
ברוב הזמן אני נמצאת לבדי בבית עם המכשורים למיניהם.. כיוון שהוריי עובדים ואחיי נשואים ב"ה.
כך שהניסיון גדל שבעתיים, כי לצערי נכשלתי בעבר במראות אסורים, ויש בי פחד להישאר לבד מול האיטרנט וח"ו להכשל ולמעוד…
חוץ מזה המקום הנקי שאני יכולה להמצא בביתי זה החדר שלי, שהוא סוג של "מקלט", אבל לא קל לי להיות בו ברוב הזמן כי מחשב זה סוג של פורקן ובילוי בשוטטות רחבי האינטרנט במקומות כשרים כמובן.
בקיצור, אני מרגישה "חרדית" והשימוש באינטרנט ממש לא מתאים לרמה הרוחנית שלי ולמרות שהחיים החרדיים עדיין לא מתנהלים בבית הוריי, קשה לי ליישם את עניין הרחקתי מהאינטרנט (שגדו"י אסרו להשתמש בו) ואני "מתירה" לעצמי להשתמש באיטרנט לצורך שיעורי תורה, אתרי תורה וכו'. והדבר מרגיש לי סתירה, שאין זה דרכה של תורה ורצון ה'.
מקווה שהדברים מובנים וברורים.

להמשך »
דילוג לתוכן