ייעוץ בנושא דיכאון

כללי

כל החיים לפני וכבר התייאשתי- למה לחיות?

אני חרדית ויודעת שכל מה שה' עושה הוא לטובה
אבל פשוט אזלו לי הכוחות ולא יודעת איך אני אצליח אחרי כל קושי ולפני כל משימה חדשה לאסוף כוחות חדשים.
זה מרגיש לי משימה בלתי אפשרית עבורי.
החיים רק מתחילים לפניי עוד לא התחתנתי וכבר נמאס לי מהכל. אין לי חשק לכלום. אני לא מוצאת סיבות לעשות דברים.
כל דבר שמיד לא מצליח אני מחליטה להתייאש.
אבל יש דברים שאי אפשר לעזוב באמצע וזה נהפך להיות אבן גדולה וכואבת על הלב.
אין לי את מי לשתף. אני לא ממש בן אדם פתוח שמדבר עם אנשים ובטח לא על נושאים כאלה.
נהייתי מאוד עצבנית ואני מוציאה את הכעסים שלי על האנשים הלא נכונים. אני כותבת ובוכה
כי באמת שכבר נמאס לי
ואני לא יודעת מה לעשות.
חשבתי להגיד לאבא שלי שאולי כדאי שאני אלך ליועץ או פסיכולוג.
אבל זה מרגיש לי הוצאה גדולה של כסף
ואני גם מתביישת.

להמשך »
התחבטויות

אין פרנסה, החיים קשים, למה????

אני כל כך מתייסר לא יודע מה לעשות. בן 45 בעל ואבא לשבעה ילדים,
עצמאי כל הזמן קשה וקשה עוד יותר לא מספיק לסיים ולפתור בעיה וצצה בעיה חדשה.
אין פרנסה אין מכירות הכול תקוע.תביעות עורכי דין ומעל הכל אין הכנסות רק בעיות .
אמרו לי לא לשאול למה אבל אני מחפש תשובה למה למרות שאני בן אדם לא רע מנסה שלא לפגוע ורק לעזור אם אפשר אז למה ????
ואיך מתקנים?

להמשך »
כללי

התמודדות יומיומית בלי אמא

אמא שלי נפטרה לפני שנתיים
כל יום זה התמודדות לא פשוטה בכלל
גם המצב בבית. המתח הנפשי. משפחה הכל סיוט אחד
שמתמשך… עכשיו תמיד אני שומעת הרצאות ואנשים
שאומרים לבחור בחיוך ושמחה.
ומשל על כוס מים שאם מחזיקים אותה שתי דקות זה לא כבד
אבל אם מחזיקים אותה שבוע אז זה כבד מאד
כך הצרות שלך. וזה לא ככ מסתדר לי כי זה פשוט תופס לי
את כל היום שאני חושבת על אמא שלי.
ולא מצליחה להנות משום דבר.
גם בימי הולדת. רגעים שמחים, הדמות שלה עומדת לי בראש. ואני מדמיינת את עצמי מתחתנת אז איזה אמא תהיה לילדים שלי? שכל היום עצובה ובדיכאון?
כבר תקופה ארוכה שאני כל היום במיטה… נגררת
ומנסה להרוויח עוד יום בלוח שנה…
אשמח לקבל עזרה. תודה לכם שאתם בכלל קייימים

להמשך »

קשר תלותי עם המטפלת

מאז ומעולם נמשכתי לקשר קרוב עם דמויות סמכות, כמורות, מדריכות או נותנות שירות שונות.
מן הסתם, בשל החסך ההורי שחוויתי.
עד כה, הצורך הנואש הזה בתלות, בדמות קרובה שתהיה שם לצידי, ותבין ותכיל – לא פסק.
כעין בור בלי תחתית ששואב ושואב ולא נמלא לעולם.

ב"ה, הקב"ה הקרה אותי לפתחה של מטפלת אגדית, ואחד הדברים הראשונים שהיה חשוב לי לדבר עליהם היה, איך לא, התאהבותי כלפיה.
טרם ליבנו דיינו את הנושא, כי עלו צרכים אחרים ורבים שציפו למענה.
חייבת לציין כי אני טיפוס מאד סגור, ולקח לי המון זמן להפתח אליה, וגם זה, לסירוגין, ולא עד הסוף.
כשנסעה לחו"ל לתקופה ארוכה – הגם שהותירה אופציה להתקשרות – חוויתי קושי רגשי עצום!
בכיתי המון, לא הייתי מסוגלת לאכול והייתי בדאון על סף דיכאון ממשי.

להמשך »

התמודדות קשה עם אובדן אח

איבדתי את אחי היקר לפני כמה חודשים, אחי היה אדם כל כך טוב נשמה טהורה מאמין גדול בבורא עולם מתפלל עוזר לאנשים
נותן תרומות קנה לאנשים תפילין הפרידה קשה לי מאד הוא היה רק בן 25 עם 2 ילדים קטנים, חטפנו טראומה קשה מאד הכל היה בפתאומיות דום לב ונגמר, , לאחרונה כל תפילה שלי מלוות בחרדות על ילדיי מרוב שאני מפחדת על הקרובים אליי בתפילות כאילו אני מקללת את קרוביי, השם יעזור לי, איך יכול להיות מה שקורה לי אני חושבת שאני משתגעת מנסה לא לחשוב על דברים רעים להדחיק אבל זה מגיע אין לי מושג ממה אשמח לעזרה לא יכול להיול שאני מקללת את הקרובים אליי בקריאת תהילים מה קורה לי תצילו אותי.

להמשך »
התחבטויות

השמנה מדכאת

אני אנסח את זה הכי פשוט. יש לי כרס שמביישת אותי מאוד. וכולם מעירים לי ופוגעים בי קשות בכל הזדמנות. אך לרוע המזל אין לי כוחות נפשיים להתמודד עם דיאטה. כלומר. אולי יש כוחות. אבל אני לא מוצא אותם. מאוד קשה לי לעשות כושר. וקשה לי לחשוב על מניעה מהאוכל שמנחם אותי. הגוף שלי צורח שאני מחסיר ממנו משהו במכוון. הוא רגיל לאוכל שלו והוא לא מוכן לשתף פעולה בגלל שאנשים רעים דופקים לו על הבטן בכל הזדמנות. בקיצור. אני כותב את זה בשעת בוקר כשאין לי חשק ללכת לעבודה ולקום מהמיטה כי אני בדיכאון בגלל שהתחלתי בלילה דיאטה ובבוקר שברתי אותה. ובלילה היה לי קשה להירדם כי חשבתי על כל הארוחות שאני הולך להפסיד בקרוב בגלל הדיאטה. בקיצור עצוב לי מאוד שאני מכור לאוכל. ובלי אוכל אני מתפקד לא טוב. אולי חשוב לציין שאני סובל מדיכאון ונוטל תרופות שבטח לא תורם לי הרבה מצב רוח למלחמה מיותרת זו. ולא צודקת מבחינתי. אשמח לעזרה ראשונה

להמשך »
כללי

פחד דיכאון לחץ…..

אני מתמודדת יום יום עם דיכאון
פחד מהעתיד 
אני לא מוצאת עבודה שאני באמת אוהבת ונהנית אז לכן יש לי מן פחד כזה שמחר אני יקום בלי כסף
תופעה שבאמת קורית…
קל לי להתעצבן על כל דבר קטן וגם המשפחה המורכבת שלי לא עושה טוב למצב…
בגלל שאני בבית הרבה אז זה יוצר הרבה ויכוחים והיתקלויות עם אמי ואחיותי.. שזה מביא אותי לדיכאון לא קטן.
הרגשה שלי שאני לבד כזה בעולם ושאף אחד לא אכפת ממני משהו שלא כזה נכון.
ובמצבי דיכאון אני נוטה להאמין לזה. מצד שני אני בחורה מלאת שמחת חיים צחוקים וכיף
אוהבת לבלות מאד רק שלא תמיד זה יוצא לפועל…
לגבי שאלתי איך אצא מהדיכאונות ואחשוב רק חיובי איך באמת אגשים את חלומותי גם כשאין לי כסף
ואיך אדע להבליג ולא להתפרץ לכל אחד שמדבר איתי…..

להמשך »
זוגיות

גילוי מטלטל

נשואה 15 שנה עם ילדים.פתאום גיליתי שבעלי ניהל קשר ארוך עם אישה מהעבודה שלו.התמוטטתי נפשית ופיזית .ניסיתי להתאבד,עזבתי את העבודה,עברתי הפלה,ועוד הרבה משברים…הייתי מטופלת בכדורים פסיכיאטריים .בלעדיהם הייתי במצב של דיכאון,בכי אין סופי וחוסר תיפקוד טוטאלי.לבינתיים עברה שנה מאז ועדיין נפשית מאוד קשה לי.מנסה להרים את עצמי בשביל הילדים. מרגישה חלולה בפנים וריקה.לא התגרשנו ולא נפרדנו.

להמשך »
כללי

חרדה מעונש!

אני חוזרת בתשובה כבר כמה שנים ב"ה, והדרך לא קלה. בתחילת הדרך הייתי בן אדם שמח ומאושר, הרגשתי את הזכות שיש לי בצעד שעשיתי, ידעתי שגיליתי את האמת ועזבתי דרך של שקר. קיימתי את המצוות בחשק ובשמחה שאין לתאר, יכולתי להתפלל כל היום ולא רציתי להיפרד מהסידור. הקפדתי על קלה כבחמורה והרגשתי ממש קרובה לה'.
היום, אחרי כמה שנים טובות, אני מתביישת להגיד אבל אני פשוט בן אדם עצוב, בלי שמחת חיים, מרגישה שאני פשוט סוחבת יום ועוד יום. דבר ראשון זה הירידה הרוחנית שבאה, אני פשוט כל כך מאוכזבת איך הייתי פעם ואיך היום, וזה לא נותן לי מנוחה, לא יכולה להשלים עם זה. מתגעגעת לרגעים של קרבת ה' שהיו לי אז.
דבר שני, והקשה והחמור יותר זה פחדים וחרדות תמידיים, יום-יום, שעה שעה. איך הם הגיעו?
אז ככה: ברוך ה' אני אוהבת לשמוע המון שיעורי תורה. בהתחלה הייתי שומעת שיעורים למתחילים (הידברות/ערכים) אח"כ נכנסתי למדרשה ושם השיעורים הם ברמה גבוהה יותר- הלכות, פרשת שבוע, אמונה וביטחון וכו'.. ואחרי כמה שנים במדרשה זה לא סיפק אותי והתחלתי לשמוע יותר ויותר שיעורים בבתי כנסת, מקול הלשון וכד'. ככל ששמעתי יותר, גילתי שאני חיה בטעות. שאתה מתקרב לדת- אז כל הזמן מאירים לך פנים ואומרים לך כמה גדולים הם בעלי תשובה ואיזה צעד ענק עשית וכל הכבוד וכמה ה' שמח ואוהב אותך וכו וכו אבל פתאום אתה מגלה שזה לא כל כך פשוט הדבר הזה שנקרא תשובה, וצריך המון כפרה על מעשים שעשית ולא מספיק רק להגיד טעיתי. לדוגמא רב אחד פעם אמר בשיעור קטע מההאר"י ז"ל על כמה תעניות צריך לעשות על כל מיני חטאים -כיבוד הורים/חילול שבת/ וכו… וזה בכלל לא פשוט. פתאום אני שומעת כמה קשה מידת הדין, כמה מדקדקים עם הצדיקים, סיפורים על צדיקים שדנו אותם בבית דין של מעלה על קוצו של יוד וכאלו דברים שפשוט הפילו את רוחי. אני פתאום מבינה כמה אני חסרה וכמה יש לתקן ומי בכלל יצליח לעשות תשובה שלמה ואמיתית כמו שמתבקש מספרם של גדולי ישראל? האמת היא שאני מרגישה שפשוט "הלך עליי" . לא משנה שאני דתיה, ביום הדין יהיו עליי הרבה תביעות בשמים כי מה לעשות- אין מצב ששמרתי שבת כמו שצריך אפילו פעם אחת, וכמה פעמים שכחנו לברך או ברכנו בלי כוונה, וכמה לשון הרע, וכמה נכשלים בכיבוד הורים וכו' וכו' אדם יודע טוב מאוד כמה הוא רחוק מהדרגה הנדרשת ממנו. וזהו אני פשוט מיואשת, חיה כל הזמן בפחד שפתאום יגיע יום מותי ואני אצטרך לתת דין וחשבון ואין לי מה לומר. זה נשמע מוגזם אבל זו האמת. הסיפורי על בית דין של מעלה גרמו לי לחרדות שלא פוסקות. אני כל הזמן מדמיינת שקורה לי משו, וחס ושלום אני יצטרך לתת את הדין שם ועוד לא הספקתי לתקן ועוד לא הספקתי לעשות תשובה. אני לצערי בוכה אפילו בשבתות כי אני פשוט לא מצליחה לחשוב טוב. כי האמת היא קשה. הדור שלנו אוהב לטייח דברים ולהגיד אין יאוש וה' רחמן, אבל הגמרא בעצמה אומרת "מי שאומר ה' ותרן- יוותרו מעיו" ושמעתי גדולים וצדיקים אמיתיים שמוכיחים ומזהירים מפ

להמשך »

נמאס לי מהכל

אני בחורה חרדיה לייט ,ומתחילת השנה פשוט נמאס לי מהכול הפסקתי לעשות דברים שאני אוהבת הפסקתי להתנדב ירדתי בלימודים וגם מבחינה רוחנית ירדתי מאוד אני כל הזמן שותקת ורק רוצה לברוח למקום שקט שלא יראו אותי רוצה להיות רואה ואינה נראית אין לי כח לדבר עם אנשים נמאס לי מהכול והתחלתי ללכת אפילו עם חולצות קצרות החצאיות התקצרו איבדתי קשרים עם אנשים ורק נמאס לי ואני רוצה להיעלם ,אין לי כח לאף אחד לא רוצה לראות לא לשמוע ושלא יראו וישמעו אותי נמאס לי אין לי כח לכולם,ואין לי טיפת אנרגיה מיותרת לבזבז נגיד על ויכוח ללכת לסמינר אז אני משתדלת ללכת אבל מגיעה מאוחר ולפחות פעמים בשבוע חסרה מה אני יכולה לעשות כרגע ההורים שלי רק מתביישים בי איך שאני נראית וזהו אין לי כח לאף אחד ונמאס לי

להמשך »
דילוג לתוכן