ייעוץ בנושא בחירה

התחבטויות

לחוץ מהשינויים וההתפרצויות שבי

עד עכשיו הייתי מלא האידיאלים ושאיפות אבל לא מרצוני
עכשיו שמי שגרם לרצון הזה להיות -עזב ואני לא אותו בן אדם. ועכשיו מצפים ממני ליותר מידי ונמאס לי כאילו אם אני מקלל או עושה משהו לא בסדר אז מסתכלים עלי במבט ממש מוזר כאילו מה קרה לך איך אני מסביר לאנשים שאני לא מי שהם מכירים?
שהשתנתי?

להמשך »
התחבטויות

למה לי להישאר חרדית?

אני נערה רגילה מבית חרדי, לפני חצי שנה בערך החלטתי שנמאס לי מהדרך חיים של החרדים , שאני לא מאמינה בדרך שלהם לעבוד את ה' ושאני לא רוצה להיות חרדית (כלומר להיות דתיה).
הייתי חדורת מרץ , מאמינה שאני יוכל לשנות את העולם, מתפללת בדבקות, מתרגשת , ועכשיו פתאום כלום, פתאום ריק לי בפנים, פתאום אני לא מבינה למה אני עושה את כל המהפך הזה שלי, פתאום אני לא מבינה למה להיות דתיה, מפחד? (שגם אותו אגב אין לי), הלב שלי אטום , לא מתרגש מכלום , אני יכולה לשמוע שיר חסידי ולשניה להתרגש ואז יש לי מלא קולות במוח של "מה כל כך מרגש? גם שיר לא חסידי יכול לעשות לך דמעות בעיניים." וכל מיני כאלה , פתאום נחה עלי ציניות כזו, פתאום לא אכפת לי מכלום (גם לא מההלכה שפעם הייתה ממש חשובה לי).
איך אני יוצאת מזה??

להמשך »
אמונה

התייאשתי מלבחור אם אני חרדית ומאמינה

מגיל צעיר מאד אני מחפשת את עצמי מבחינה רוחנית היו לי המון שאלות וכ' ובאמת לחלקם קיבלתי תשובות
הבעיה שלי שכבר המון זמן עיפתי מלחפש אין לי כוח להיות החרדית היחידה במשפחה ופתאום כבר לא מענין אותי לקבל תשובות לשאלות, אני מרגישה אפאטית כלפי הדת אני לא מרגישה את אלוקים למרות שמבחינה שכלית אני מאמינה בו
אני מכירה מגוון ענק של דעות ביחס לאלוקים, לדת ולשמירת מצוות אך שום דבר לא תופס אותי בהתחלה חשבתי שזה יעבור לי אבל המון זמן זה ככה . מה שמוזר שגם לא בא לי להיות דתית חילונית אני סתם נשארת בסוג של מצב סטטוס קוו
וזה קשה לי מה אני יכולה לעשות? איך אני יכולה להחזיר את המשמעות לחיים??

להמשך »
אקטואליה

אני חרדית ונמאס לי מהחרדים

לאחרונה אני די מואסת בעולם החרדי… אני רואה שזה בכלל לא קשור ולא אומר שאם אתה חרדי אז אתה מתנהג יותר ראוי ויפה אדרבה, כל החרדים סביבי מתנהגים כמו פרזיטים וחושבים שהכל מגיע להם.
גם האחים שלי שלא לומדים בכולל ברור – לא ייצאו לעבוד נורמלי ולהיות גברים נורמלים עם הגדרה
אני מרגישה ממש לא טוב גם עם כל הפרזיטיות של הגברים וכל הזלזול שלהם במי ששונה מהם
אני ממש משתגעת, אין לי כוח כבר לחיים האלה אני מרגישה שאני חיה בשקר, כל הסכסוכים וכל הזמן אלה נגד אלה וכל הלכלוכים והלשון הרע שסליחה… אבל החרדיות אלופות בזה !! אלופות!! בעבודה הן היחידות שמרכלות ובכיף, כאילו זה לא עבירה…
אני רוצה פלאפון חכם כשר כמובן, אבל אני אפילו לא מעזה להגיד את זה כי ה' ירחם… המשפחה שלי תקשר כל צרה שלא תבוא רק לזה ואמא שלי לא תתן לי בחיים .. (כן, למרות שאני נשואה, וכן אני שמה עליה)
בקיצור יש לי עוד כ"כ הרבה נושאים שפשוט אני מרגישה חנוקה חנוקה… ואין לי כוח כבר להכיל,
אני לא יוצאת ולא מבלה סתם כל היום אותו סטטוס ללכת להביא את הילדים להחזיר להשכיב ואחר כך להתמוטט
מה יש בחיי החרדים כבר??? מה ???? –
כמו"כ יש לי גיס שמאוד מרגיז אותי הוא לומד הרבה הרבה ואחותי בבית עם הילדים חודש מתקדם – הוא כמעט לא רואה את הילדים והיא נקרעת … אני מרגישה שיותר מידי חפרו לה על תורה ותורה ותורה…. כאילו, גבר גם צריך לדעת להיות מנטצ' ולעזור ולתמוך באשתו, אני באמת מרגישה שכול האברכים האלה נהיו בהמות.
לא אומרת.. יש בני סגולה וכאלה שלראות ולקנא… אבל רוב מי שאני רואה – לא כאלה!
מה לעשות?? אני משתגעת כבר!!!

להמשך »

איך אפשר לקבל החלטה להתארס?זה גורלי מדי!!

אנא תעזרו לי בבקשה,אני אובדת עצות!
אני לא יודעת מה לעשות בנוגע לשידוכים.
איך מחליטים?
איך יודעים אם זה הבחור שאמור להיות בעלי ?
אני לא יודעת מה לשאול בדיוק כדי לבדוק אם הוא אמיתי ,
אם הוא כעסן, איזה אבא הוא יהיה
הרי רק אחרי החתונה אפשר לדעת את המידות האמיתיות! ואת הרגשות !
ואת האמת….
ואני כ"כ מפחדת לטעות!!!!!
כל כך מפחדת …
זה כ"כ אחריות להתחתן!
זהו …
נפגשתי עם בחור פעם ועוד פעם ועוד אחת אבל אני לא מעיזה להחליט!!

מי אמר שהוא הבחור הנכון? מי אמר שיהיה לי טוב איתו?

גם מי יוכל להחליט בשבילי בדבר כזה גורלי?
וכרגע אני פשוט בבלבולים ובתוך הלב שלי יש חוסר מנוחה! ועצביםם
ואני לחוצה ,ודואגת…
אני חסרת סבלנות מאז שהתחלתי שידוכים…

ברור לי שאתם לא יכולים לפסוק לי אם הבחור מתאים לי או לא
אבל אשמח להכוונה..
יעוץ…
שמישהו פה יתן לי דרך!! איך יודעים???

להמשך »
אמונה

יש לי שאלות וספקות-מותר להתחיל כך שידוכים?

ולמה עכשיו היום זה כה מפריע? אני לא כל יום עדי כדי כך, ואף לא בחצי, דן עם עצמי בכך. אך כעת אני צריך לבחור. אני כבר הגעתי לגיל שידוכים, וחבריי כבר פניהם מועדים לשלב ב'. ואני מה? איך אבנה בית חרדי (שהוא בעיני, עדיין, חממה טובה לרוחניות. אף כל הצמצום,גזעות,מעמדות…) איך אשא אישה חרדית שרוצה בעל "צדיק" ואף אולי אברך שהוגה בתורה. איך אחנך ילדיי לאמונה ויראה שאני רחוק מכך.   ומי יודע אולי יום אחד אכפור ח"ו?!

שכחתי לציין שלפעמים שאני כלל לא צריך את כל התשובות המתחכמות שלי, ואני חוזר לאמונה הפשוטה ברוב הדברים(חז"ל שאמרו דברים נגד הטבע קשה לי לתרץ בלי התחכמויות).

להמשך »

רוצה לשמוח ולא לסבול מקיום מצוות

מעודי חונכתי כדרך שחינכו רבים בדור הקודם בהדגשת האיסורים וחומרת העוון שיש כשעוברים על מצוות התורה!!!
בעיקר נתקלתי בזה אחרי החתונה כשקבלתי את הלכות הטהרה כהגבלות וסייגים שהם חמורים ואסורים ועונשם חמור!!
התייחסות זאת גרמה לי תחושת מחנק בקיום המצוות והרגשה של 'כלא' והכרח לא נעים לקיים מצוות אלו.
למעשה מלבד מצוות שבת שהוריי השכילו להעביר לי את ההנאה שיש בשבת ועוד מספר מועט של מצוות שקיבלתי אותם כדבר כיף ומהנה הרבה מצוות נתפסים אצלי כדבר מגביל ולא נעים בעיקר הנושא של תפילה יום יום והנחת תפילין, צומות שממש לא נעים לי לצום ואני משדל להתחמק ולהתיר לעצמי מתי שאפשר.. 
כעת ברצוני לשוב 'תשובה מאהבה' ולהתחיל ללמוד את התורה בדרך של חוויה אהבה והנאה!!!
בעיקר את הלכות טהרה. שולחן שבת. ותפילה
מה שאני מתייעץ זה לשמוע רעיונות איך אפשר לעשות את זה שזה 'יכנס לי לעצמות' כחוויה והנאה ושבאמת אני יהנה ויחכה לקיום מצוות אלו
וגם אם ידוע למישהו על שיעורים שאפשר לשמוע מהמחשב שיעורים שבנויים על בסיס של הנאה מהמצוות וטעם יהודי טוב שיש בהם
תודה ענקית

להמשך »
התחבטויות

אדישות של הבעל כלפי הרוחניות שלו

אוד קשה לי עם המצב הרוחני שבעלי נתון בו תקופה דיי ארוכה של מעל לשנתיים. אין לו רצון ללמוד תורה הוא כל הזמן קורא בספרים של עסקים או כל מיני נושאים שמעניינים אותו אפילו בשבת שזה מצער אותי פי כמה… הברכות בקושי נשמעות… הולך לתפילה מאוחר…זה מצער אותי עד כאב פיזי ממשי דופק מהיר וכו… אפילו קשה לי ללכת לישון מרוב שאני חושבת על כך…הכי כואב שזה פוגע בשלום בית וזה גורם לי להתרחק ממנו רגשית… אנחנו לומדים ביחד על שלום בית ובעלי מאוד משתדל ליישם את הנלמד אבל האדישות הרוחנית שלו ממש יוצרת מחיצה ביני לבינו מבחינתי בכל אופן… ממש קשה לי עם הניסיון הזה אני כאובה פיזית ונפשית…

להמשך »
אמונה

איפה הבחירה שלי?

אני מאוד מבולבלת.
אם הכל מה'- כל מחשבה, תנועה, אות שיוצאת לי מהפה וכו', הכל ממנו אז איפה הבחירה שלי? הרי הוא שולח לי את הניסיון, את הנפילה וגם שולח בי את ההחלטה אם לקום או לא וגורם לי לקום או לא, הוא גורם לי לחשוב מה אני רוצה ולעשות, אז איפה הבחירה שלי? אני מרגישה שאני כמו בובה, שכל תסריט החיים מתוכנן מראש וידוע.
בנוסף אני גם מאוד מפחדת מה'. אני מרגישה שאם אני עושה משהו לא בסדר בכוונה וגם שלא בכוונה אז ה' יעניש אותי בצורה חמורה/את האנשים החשובים לי/ייקח ממני דבר טוב שיש לי..
תמיד יש לי מצפון על כל דבר שאני עושה לא בסדר בין אם זה מכוון או לא. ואני מודעת למה שאני עושה ויודעת שזה לא בסדר, למשל שמירת נגיעה.זה לא פשוט לי ואני לא כ"כ מצליחה בזה ואני יודעת שזה לא בסדר. אין אבל. אני פשוט מודעת לזה שזה לא בסדר ותכלס לא ממש רוצה לשנות את הבעיה הספציפית הזאת, בכל שאר התחומים אני מאוד משתדלת לשפר ולהתקדם, אבל בשמירת הנגיעה אני מתקשה כל כך שאני מרימה ידיים למרות שאסור להתייאש מזה..
אני מאוד פוחדת שבגלל שחטאתי כל כך הרבה – יקרה משהו. אני ייענש בצורה חמורה.
אני כל כך מתביישת שכל כך קשה לי אפילו לבקש סליחה כי אני מרגישה ויודעת שאני כל כך לא בסדר שאני לא יודעת אם ה' יסלח לי על זה…
אני אכולת פחדים.

להמשך »
דילוג לתוכן