אני יודע ללמוד, אבל בזמן האחרון אין לי חשק ללימוד ויש לי סמארטפון עם אינטרנט פרוץ ואני מבין עד כמה זה רע אבל קשה לי לזרוק את זה ובכלל אני מרגיש חוסר סיפוק
אני מרגיש שלשבת בישיבה ללמוד זה להתבזבז אני מרגיש שאני רוצה לעשות משהו גדול יותר.
אני לצערי רואה כבר כמה שנים סרטונים לא צנועים שכוללים המון גועל וחוסר צניעות . מאוד קשה לי כואב לי אבל אני לא מצליחה להשתלט על יצר הרע ,
זה קורה לי לפחות פעם בשבוע ואז אני מפסיקה מבטיחה שלא אעשה שוב וחוזרת.
קשה לי עם זה נורא . כי אני לא בן אדם כזה החיצוניות בכלל לא מעניינת אותי ואני מרגישה כל הזמן שמשהו מושך אותי לראות
אני ממש רוצה שיעזרו לי נמאס לי לחטוא , נמאס לי שאני מתרחקת מה', זה מרגיש לי ככ רע . אני מרגישה שאין לי כוח רצון וזה משפיע עליי גם בחיים האמיתיים..
המראות האלו מזעזעות אותי ומורידות לי את הרצון להתחתן בגלל כל העניין הזה , זה מכניס אותי למצב לא נעים אני לא יודעת איך להתמודד ונורא קשה לי אשמח אם יש איזשהו עצה ( ואגב יש לנו אינטרנט רימון אבל הוא לא מסנן את הדברים האלו משום מה) אשמח לתשובה!
כבחורה צנועה ב"ה מבית חרדי יש נושא שמאד מטריד אותי וזה האינטרנט והאם לחסום אותו.. חשוב לציין כי אינני נשואה, וכי לצערי היה לי נסיון עבר בשימוש באינטרנט בצד האפל שלו… -שיחות עם בנים טמאים ורעים וכו'… חשוב לי לעשות מה שנכון בכדי לצעוד בדרך הישרה ע"פ רצון ה'!!! שאלתי: 1. כשאחסום האינטרנט, איך אמלא את החסך הזה שהורגלתי אליו של שיחות אינטימיות עם בני המין השני?.
2. החסימה לא תגרום לי רק לרצות ללכת דווקא למקומות אסורים?..
תודה רבה מראש
בעיה אחת יש לי והיא הצפייה בסרטים. מהחתונה ועד שנכנסתי לשמירה בהריון הראשון לא צפיתי ואז הייתי משועממת בבית והתחלתי לצפות. אח"כ שוב הפסקתי, הריון שני, ושוב תקופת הפסקה ארוכה והנה אני כאן שוב… אני צופה בעיקר בסדרות של קומדיה רפואה אקשן וכאלה, למען האמת זה ממש משחרר אותי. אחרי שהילדים הולכים לישון ואני ובעלי אכלנו ארוחת ערב ופטפטנו והוא נפנה לתלמודו אני שהשם ירחם נפנית למחשב שלי.
אציין שזה לא בא על חשבון הבית או הילדים או הבעל! הכל מתקתק רק מדי פעם לא בכל ערב אני יושבת לצפות.
אז ככה-
אני מרגישה נורא עם עצמי כאילו אני מרמה, אני רוצה ילדים צדיקים יראי שמים ובטוח לא רוצה שהם יצפו בתכנים שאני צופה, למרות שהסדרות שאני רואה הם מה שנקרא צנועות. אני גם מפחדת שאני גורמת לבעלי לרדת ברמה הרוחנית שלו, ז"א אם נניח הוא קם מאוחר ולא התפלל במנין אני ישר חושבת שזה באשמתי.
אבל אני לא מסוגלת להפסיק אני חייבת את הניתוק הזה מדי פעם.
ואני אומרת לעצמי- על מי אני עובדת? אני מרגישה את עצמי טובה יותר מהגיסות שלי שמחזיקות סמארטפונים או טלוויזיה ואינטרנט פתוח בבית. אבל בעצם גם אני רואה סרטים?
יש לציין שאם חס וחלילה בעלי לא היה אדם חזק והיה מתפתה בעקבותי בוודאות הייתי מוציאה הכל (למרות שמדי פעם אנחנו יכולים לשבת לראות איזה סרט אנימציה טוב ביחד ולנשנש… סוג של בילוי משותף).
אני מרגישה שאין לי את הזכות להתפלל ולבקש מהקבה על ילדים צדיקים ויראי שמים בעוד אני כל כך צבועה.
מה אעשה? אני אובדת עצות.
אני יודעת שהשאלה קצת מבלבלת אך אשמח לתשובה מקיפה.
אני ב"ה אברך כולל נשוי +ילדים חמודים ורק חוזר מהכולל מיד לאינטרנט (אלחוטי רימון מהשכנים) אני בצהרים לבד האשה בעבודה ילדים במעון וצהרון ואני מחפש להעביר שם את הזמן מחיפוש אחר דברים מלוכלכים עד כמה שאפשר איך אפשר להיגמל מהגועל הזה אני אוהב את הקב"ה שעושה לי רק טוב בלי הפסקה וחבל שיש לי את הכלי משחית הזה בבית שאני לא מצליח להתנתק ממנו אגב כבר מגיל צעיר מאד עניין אותי לכלוך ופחות קדושה.
שלום, בני בן 13 וחצי לומד בישיבה תיכונית לישיבה אין להגיע עם פלאפונים – ואם כן אז רק ניידים כשרים. הבן מספר שלכולם יש פלאפונים
בעלי לא נותן לי להתקרב לפלאפון שלו
נכנס איתו למקלחת לשירותים וכו'
כשאני אומרת לו אתה יכול להשאיר את הפלאפון לידי
הוא ישר מחליף נושא
שני אומרת לו כנראה שיש לך מה להסתיר אם אתה מפחד
אז הוא ישר אומר לי שאני כל החיים שלי מה שמעסיק אותי זה פלאפון ולפעמים אומר גם שאני פרנואידית
איך אני אמורה לקבל את זה?
אני מאורסת כבר ארבעה חודשים ברוך ה'. ארוסי ואני אוהבים מאוד אחד את השניה. האהבה מאוד מורגשת.
לפני זמן מה ראיתי שהוא התכתב עם מישהי בנוסח שהוא מתכתב בו איתי. זה ניפץ לי את הלב לרסיסים!. ואז ראיתי עוד כמה התכתבויות שהכאיבו לי וכשדיברתי איתו על זה ואמרתי לו שזה בכלל לא מתאים ושדבר כזה לא צריך להיות בזוגיות בכלל הוא הבין על מה אני מדברת, הבין שזה ממש ממש פגע בי.
היינו במשבר, עברו לי מחשבות של לשבור את הכלים ולחרב הכל אבל בגלל שאני כל כך(!!) אוהבת אותו ואכפת לי ממנו החלטתי שזוגיות כזאת מדהימה לא זורקים לפח אלא מתקנים ולכן דיברתי איתו על זה, דיברנו על דרך פתרון והמשכנו בטוב הלאה
הבעיה היא שיש לי פחד מטורף. כל הזמן אני חושדת שהוא מדבר עם מישהי אחרת, שהוא מסתכל על מישהי אחרת, שסרטים שהוא רואה וקליפים של שירים משפיעים עליו .. שהוא לא מסתכל רק עליי
אני יכולה להגיד לו הכל אבל מאוד קשה לי לבוא ולהגיד לו 'בבקשה תפסיק להסתכל בדברים כאלה, זה עושה לי רע' כי זה מרגיש לי שאני חודרת לו למרחב האישי ושאני אומרת לו מה לעשות… אני לא רוצה לצאת קנאית בצורה מטורפת ולהעיר לו , כי אני באמת לא כזאת. אני קנאית לו במידה הנכונה לדעתי
הוא תמיד אומר לי שאני הכי הכי בעיניו בה כ ל!! באמת באמת מתכוון לזה.
כבר מגיל ההתבגרות הבנתי שיש לי ניסיונות גדולים בשמירת העניים. היו חודשים טובים עם קבלות והצלחות והיו חודשים שפחות , וכן בזמן הישיבה גדולה היו ימים כאלו והיו ימים כאלו. התחתנתי , ועדיין כל הנושא של מראה , יופי , ונשים מעניין אותי , כל אשה שעוברת לידי ברחוב אני יסתכל עליה ( אולי זה נורמאלי וכולם עושים זאת , אך אני כותב את המציאות שלי) אני אוהב את אישתי מאוד ויש לנו זוגיות מצויינת היא נראת טוב ומטפחת את עצמה,( בשנה הראשונה היה לנו קשיים כי היא יותר צדיקה ואני פחות והיו מריבות על לבוש וכו' אך למדנו לכבד , להעריך , וב"ה כבר 8 שנים זוגיות מעולה .) אך כל זה לא מונע ממשיך להסתכל על נשים אחרות.
לאורך שנות ילדותי חוויתי קריעה בין העולם הדתי לעולם החרדי, וזה גרם לי להמון התלבטויות ולייסורי מצפון. לבסוף, הבנתי שהחינוך החרדי מצליח לחנך כיצד לקיים את תפקידנו בעולם הזה; טוב יותר מאשר הציבור הדתי אשר השקפותיו אינן מספיק ברורות והרבה (לא כולם כמובן)נוטים לאחד מהכיוונים: חילוניות/חרדיות.
למרות שאני משתייכת לעולם החרדי-אני לבושה בצניעות, כל חיי הייתי במסגרות נפרדות. למדתי בסמינר ואני משתדלת מאוד להקפיד על קלה כבחמורה
כל הזכויות שמורות לאקשיבה 2018
