קשר לא בריא בתוך מערכת נישואים

משקיעים בך! אקשיבה ייעוץ ומענה דיסקרטי סודי לצעירים אמונה, הלכה, זוגיות, שידוכים, שלום בית, בינו לבינה, קושי נפשי, תפילה, שאלות באמונה, כאן באקשיבה לא דוחים אף שואל, וכל קושי ומצוקה זוכים להתייחסות משמעותית. כל שאלה זוכה למענה של משיב מקצועי, שלפני הכל - ינסה באמת להקשיב ולהזדהות.

ני נשואה כמה שנים לאדם מיוחד שבחרתי אחרי מחשבה והתבוננות, רגשית לא עפתי אבל הרגשתי שנכון לי לחיים מעריכה אותו בטירוף. וקיוויתי לבנות תשתית טובה עם תקשורת אמיתית ואהבה שתגיע פשוט אחרי.
אבל קרו דברים ודמות חינוכית שעזרה לי עם החרדות שלפני הנישואין ובאמת הצילה אותי ופיתחה אצלי מודעות והיתה בשבילי מדריך ומשען רגשי בשלב מסוים הרגשתי שאנחנו מדי קשורות והתעלמתי מזה
שיתפתי אותה בתחושות וחוויות וניתוחים כל הזמן ובעלי היה בצד
הרגשתי שלא פיתחתי כלפיו מה שרציתי רק יותר טכני ומחויבות
והוא כזה טוב ומבין אבל לא היה בעניני עומק הנפש וכו והייתי צריכה את השפה איתה.
עכשיו אחרי תקופה אני מרגישה שזה הפך לתלות דו צדדית (היא כבר מזמן הפכה לחברה – לא גובה תשלום וגם משתפת אותי בחיים הלא קלים שלה) ונהיה קשר צפוף שאותי מספק הרבה אבל עושה לי מצפון מול בעלי ומרגישה שזה לא נכון כך. זה גם מכניס אותי לטלטלות רגשיות ואין לו מושג מה קרה
אבל לא יודעת איך פתאום מהריק ואחרי השנים הללו להתחיל לבנות משו חדש איתו כשהלב שלי איתה בכל ההיבטים.
אציין שאני אדם ישר וכנה ולא מסתיר
אבל זה הגיע למצב שנאלצתי חלק דברים לטייח וחלק סיטואציות של קרבה שמצאתי עצמי בהם , מבוהלת גם מעצמי אבל כלכך תלותית במה שיש בינינו שמפחדת לעשות צעד אחורה וגם לא יודעת איך
וגם מפחדת איך היא תקבל את זה כי עברה מלא פרידות בחיים, ונתנה את עצמה ככ מלב טהור אמיתי, וגם אם זב התקדם יותר מדי זה לא באשמתה, אני לא רוצה שתסבול מכך ויתירה מזאת אני נתקפת חרדה כשחושבת שיגידו לי לנתק איתה קשר כי לא רוצה להפסיד אותה וירגיש אבודה וזה יכול להוביל לקריסה נפשית. וכל מה שפיתחה בי, המודעות ועולם הרגש וכוליי, לא יודעת איך להכיל הכל לבד ולא יודעת מה יהיה איתה מרגישה כפיות טובה, אני מפחדת מה היא תעשה לעצמה אם אנתק. מתפללת שיהיה דרך שהקשר יהיה בסדר במקביל, אבל מצד שני מרגישה נורא שהקשר עם בעלי כאילו פספסתי את הרכבת, ולא תידלק בי לעולם הרגש המפרפר והאינטמיות שאמורה להיות אתו כמו שהיה כלפיה.
זה מביא אותי לבכיות והתרחקות ממנה ואז קרבה חזרה כי רואה שלא מסוגלת ואני צריכה את זה. כל זכרון כל דבר כל מילה מזכיר לי אותה.
והכי נורא שאין לי על מי לדבר עם זה בעולם. גם טיפול, לא מאמינה

פער ביני לבין בעלי ברומנטיקה הזוגית

משקיעים בך! אקשיבה ייעוץ ומענה דיסקרטי סודי לצעירים אמונה, הלכה, זוגיות, שידוכים, שלום בית, בינו לבינה, קושי נפשי, תפילה, שאלות באמונה, כאן באקשיבה לא דוחים אף שואל, וכל קושי ומצוקה זוכים להתייחסות משמעותית. כל שאלה זוכה למענה של משיב מקצועי, שלפני הכל - ינסה באמת להקשיב ולהזדהות.

יש לי זוגיות מאוד קרובה עם בעלי, יש כבוד, הערכה, אכפתיות, שותפות מלאה וגם שיח גלוי ופתוח לגביי הכל
הבעיה היא בנוגע לחלק היותר רומנטי או אוהב
בעלי הוא טיפוס חם וסוער והוא מרגיש שאין לו אהבה בחיי הנישואין.
הוא רוצה הרבה קרבה וגם רוצה רומנטיקה בלי קשר למגע הפיזי כמו מבטים רומנטיים במהלך היום וכדומה.
אני טיפוס יותר מאופק, לא אוהבת הרבה מגע. בהחלט כן מביעה אכפתיות ואהבה במתנות/פתקים/הפתעות/מחמאות/ הקשבה והזדהות , ואוהבת מגע סולידי וקצר.
בעלי טוען שהקשר שלנו זה כמו להיות חברים טובים, אבל זה לא נקרא להיות בני זוג
ושהוא מרגיש בודד ולא אהוב
וכשהוא רואה זוגות צעירים ברחוב עם מבטים אוהבים אחד לשני, זה פוצע לו את הלב
דיברנו על הנושא המון, ניסינו לבוא אחד לקראת השני, הלכנו גם לטיפול, אבל עדיין הנושא הזה בעייתי מאוד וממש מפריע לחיי הנישואין
יצויין שבתחילת חיי הנישואין זה היה קצת יותר טוב, התאמצתי מאוד להוציא מעצמי משהו לא טבעי, ואולי גם ההתרגשות של ההתחלה איפשרה זאת
יש לי 2 שאלות:
1. מה עושים?
2. מעניין אותי מאודד מה הנורמה אצל זוגות? האם באמת זוגות (חרדים ולא חסידיים) שכבר נשואים כמה שנים טובות יחד, מקדישים הרבה זמן לקרבה ביניהם? שולחים מבטים רומנטיים באמצע ארוחת ערב? חיים באוירה קבועה של "אהבה" ופרפרים בבטן?
אני חושבת שעצם המידע הזה יכול לעזור לנו

מצב הזוגיות בכי רע מהרגע הראשון

ביום של החתונה לא הייתי האדם שמח .כולם אומר לי זה הלחץ והפחד .
ניסיתי לשכוח מהכול ולהגיד שהכול מ ה' והכול מלמעלה .
ואחרי החופה נכנס לחדר ייחוד ודיברנו קצת אמרתי לה שהיה יפה והחתונה מאוד מיוחד .אבל בלב שלי חשבת דברים אחרים .
אחרי החתונה שהגנו לבית פתאום היא נשברה והתחילה לבכות ואמרה לי על כול התקופה הזאת שאני לא התנהגתי יפה .זה שבר אותי וגם אני התחלתי לבכות .
והבטחתי לעצמי שאני יותר לא יתנהג כך. .
ובמשך תכופה קניתי לה פרחים מתנות וכו .
היא בחורה מאוד עצלנית לא סידרה את הבית כלום אני הייתי עושה הכול והיא גם לא הולכת לעבוד .וזה הגיעה קצת למריבה ואני הצעתי שנעבר טיפול זוגי .היא לא הסכימה .
ואם הזמן כול הרגשות שלפני החתונה חוזרים אלי ואני הגעתי למצב. שברחתי לה מהבית .לכמה ימים היא לי טוב אבל המצפון שלי לא נתן לי להשאיר.אותו לבד וחזרתי אליה
והים אני אומר לה שהכול היא טעות ניסינו לא הצלחנו ואני לא אוהב אותה ורק רוצה לעזוב אותה .

תלות בחבר – איך מתנתקים רגשית?

היה לי בעבר תלות רגשית בחבר מהכיתה, במשך שנה פחות או יותר. לאחר מכן אחר יעוץ עם רבנים ניתקתי איתו קשר ולא דיברתי איתו מכל וכל כבר כמעט שנה. דא עקא שבישיבה אני רואה אותו כמה פעמים ביום, ואני כל הזמן בטוח שהוא רוצה לחדש איתי את הקשר ואני מרגיש שאע"פ שאנחנו לא מדברים שהקשר בינינו לא נפרד. איך מתנתקים רגשית? איך אני מוציא אותו מהחיים שלי, שאני לא אחשוב עליו בין אם אני רואה אותו ובין אם לא? תודה רבה.

להשתחרר מהעבר ומהנפילות שחוויתי

אני בחורה חרדית רווקה בשידוכים מחכה בעזרת השם להקים את ביתי בקרוב!, לפני כמה חודשים, הייתי שקועה תקופה ארוכה בקשרים וירטואלים ברשת עם כל מיני אנשים לא יהודים….חלקם היו ממש ממש דוחים והקשרים שניהלנו הם לא היו קשרים רדודים וחברותיים כאלו מלמעלה אלא הרבה יותר אישיים ורגישים ואסורים ממש …. היום ב"ה מחקתי את האפליקציות והאמייל ששימש אותי לזה אבל מידי פעם אני נזכרת בזה ועולה בי תחושה ממש של גועל!!! קשה לי לחשוב על זה שהייתי עם בנים כאלו מכוערים בפנימיות, שממש מתנהגים כמו חיות (שמתאימים להם בחורות גוייות טמאות ולא יהודיות ספוגות בתורה!..) ! נכון שלא ממש הייתי בקרבתם פיזית ב"ה, אבל לי זה מרגיש נורא ואיום
החשש שלי זה האם זה יכול להשפיע על הנפש שלי לרעה חלילה?! האם זה יכול להזיק לנפשי? ואיך אני יכולה להתנער מתחושות הגועל האלו, לשכוח מאותם קשרים לא ראויים ולא טהורים ולהמשיך הלאה?!
כמו כן, קשה לי לחשוב על עצמי שאני חלילה בחורה מלוכלכת… ואולי מה שמשפחתי רואה בי: בחורה צנועה ויפה זה לא בדיוק נכון!!!
אשמח לתשובות במהרה …. תודה על ההקשבה !!!!

קשה לי שאסור להיות בקשר רציני לפני חתונה

אני בת שלישית במשפחה, עד לפני שאחותי השניה התחתנה היה לי יחסית בסדר עם העניין הזה, היינו בקשר מאוד טוב והתייעצתי איתה הרבה והיא חזקה אותי מאוד ברוחניות.
והיא התחתנה לפני כמה חודשים ומאז ממש קשה לי, לדוגמא שאנחנו יוצאים לטיול, ההורים שלי יושבים ביחד וכל אחת מהאחיות שלי יושבת עם הבן זוג שלה והם הולכים יד ביד וצוחקים וקשה לי שאני לבד
והמשפחה שלי חרדית והם מצפים שאתחתן בשידוך כמו אחיות שלי ושבעלי יהיה אברך וממש לא בא לי מצד אחד, אבל מצד שני אני יודעת שגבר כמו שאני רוצה, שהוא פחות דתי לא יהיה נאמן כמו גבר חרדי והקושי הזה גדול עלי.
אני לא רוצה להישמע עם גאווה אבל אני נראית טוב ומשקיעה בעצמי ובחורים מתחילים איתי הרבה באוטובוס וברחוב וקשה לי בצורה מטורפת להגיד לא, כאילו השכל אומר לי להגיד לא והלב שורף לי, ובזמן האחרון התחלתי ללכת פחות צנוע כי אני רוצה למשוך תשומת לב מבחורים, ואני חייבת לומר שאני אוהבת מאוד את אלוקים ומדברת איתו הרבה אבל עדיין חסר לי החיבוק מהגבר שאני אוהבת. ואני חייבת שתחזקו אותי ותתנו לי כלים להצליח כי אני מרגישה שאני עוד רגע נשברת!!!

צריכה להרגיש את בעלי כל הזמן

יש לי ב"ה בעל מושלם! קיבלתי מעל ומעבר למה שציפיתי.
מבחינה רוחנית, לימוד, חיבור, יראת שמים וכן מבחינה גשמית, רגיש, אכפתי, אוהב, תומך, ועוד ועוד ועוד…
ב"ה טוב לנו ביחד, כל אחד נותן מעצמו את המקסימום כדי שלשני יהיה טוב, בקיצור לא יכולתי לאחל לעצמי יותר טוב מזה .
הנקודה היא , שמשום מה יש לי כל הזמן צורך למשש את הקשר שלנו…
הוא לא מרגיש טוב, הוא עסוק יום יומיים בעניינים כלכליים וכד' אני נשברת …
בהגיון- אני לא מבינה את עצמי.
אני בטוחה בקשר לגמריייי!
אני יודעת שהוא תמיד שם בשבילי ושהוא רוצה שיהיה לי רק טוב, אני מרגישה את הגב שלו מאחורי.
אבל משום מה, אחרי יום אחד שאני לא מרגישה אותו איתי ב 100% אני נשברת, וגם לא מצליחה להסביר לו מה קורה לי, ממילא אני מתרחקת, מתכנסת בתוך עצמי, והוא עם כל הרצון הטוב לא יכול לעזור לי.
כל פעם זה מסתיים כשאני פורצת בבכי , ואז הוא יוצא מגדרו בשביל להרגיע אותי ,
ואז אני חווה את הביחד. ונרגעת …
אבל יום אח"כ כשאני מתפקחת, אני מרגישה מעמסה על כתפיו… אני מרגישה שהוא כבר לא יודע מה הוא צריך לעשות כדי שזה לא יקרה שוב. והוא צודק, כי אני בעצמי לא יודעת מה יוכל לעזור לי, אז ק"ו שלא הוא…
אין לי שום טענות כלפיו, הוא מושלם! ואני מבינה בהיגיון שהוא לא יכול להיות 24/7 סביבי…
בקיצור, מבולבלת מעצמי…

התמודדות בימי הרחקות

זמן רב שאני מחפש להבין מה הרעיון האלוקי באיסור בימי הנידה [ההסבר הפשוט לא מספק אותי], ובנוסף איזה סוג קשר צריך להיות בזוגיות כדי שאוכל להתמודד עם זה יותר בקלות, אולי יש שתי סוגי קשר, ואיך ליצור להרגיש קרובים גם ללא מגע? בקיצור אשמח להרחבה בנושא בכל צדדיו והשלכותיו!

שקר החן והבל היופי?

אני התחתנתי כשהייתי בחור ישיבה מאוד רציני ,וכשהתחתנתי הדברים שהיו עקרוניים לי לגבי אשתי היו מידות וכו' ולא התמקדתי ביופי החיצוני דווקא,
היום גדלתי ואני יותר רגיש או מבין היופי של אשה וכו'
וכל פעם שאני יוצא 1)זה מלחמה תמידית לשמור עניים וזה צער בשבילי ,ואני שואל את עצמי למה הקב"ה שם אותנו במצב כזה שצריכים לסבול ?2)ואני מקנא באנשים שיש להם אשה מאוד יפה (או שבהתחלה היו יותר מבינים ),שמסתמא זה חיים יותר קלים ,ולמה אני צריך לסבול ככה?
ואני חושב שזה הנקודה שגורמת לי מרירות בחיי,ומה שווה חיים במרירות וקנאה תמידית??

לא מצליחה לשכוח בחור מהעבר

אני יוצאת כבר תקופה עם בחור מקסים ואנחנו בדיבורים על חתונה. מכל הבחינות הוא כל מה שיכולתי לבקש לעצמי, הוא לא מושלם אבל את כל הדברים החשובים יש בו והכי חשוב- ערכי התורה. לפניו (הרבה לפניו) יצאתי עם בחור אך זה מעולם לא הגיע לכדי קשר רציני מכיוון שהוא אינו דתי משום בחינה ולא בחור רציני במיוחד. עם זאת, התאהבתי בו. לא ראיתי אותו כבר כמה שנים אבל האהבה (או שזו אובססיה??) עדיין קיימת ורודפת אותי. אנחנו לא בקשר כבר שנים אך אין יום שאני לא חושבת עליו. מאז ומעולם ידעתי שהוא לא בשבילי וגם כיום אני מבינה את זה יותר מתמיד אז למה הרגשות האלו ממשיכים לרדוף אותי? אני מאוד מעוניינת בבחור שאני יוצאת אתו כרגע ואין לי ספק שהוא הבחור שעליי להתחתן אתו אבל אני מרגישה שאם הוא היה יודע שעוד יש לי מחשבות יומיומיות על גבר אחר, הוא היה מזדעזע. כבר כמה שנים טובות שדמותו לא יוצאת לי מהראש מבלי שום סיבה הגיונית, כל דבר מזכיר לי אותו, אני מנסה להדוף את המחשבות והחלומות וזה לא עוזר, הוא תמיד עולה. הייתי בטיפול וזה לא עזר. זו תחושה נוראית. מרגישה שנגזר עליי כתיקון לחיות עם האהבה הנוראית הזאת לגבר שלא שווה את האהבה הזו, ושאני עושה עוול לבחור המדהים שאני יוצאת אתו היום. אני לא יודעת מה בדיוק השאלה שלי אבל הייתי רוצה לקבל התייחסות על דבריי.