התמכרתי לאינטרנט ומרגישה צבועה בשידוכים

שלום,
אני בחורה חרדית, מאחד הבתים הטובים. אני נקראת בחורה טובה, אבל…
לפני כ-6 שנים גיליתי את האינטרנט. ופשוט התמכרתי.
בגיל 16 בערך הצלחתי להתנתק מזה, עם עזרה ותפילות של כמה אנשים אוהבים.
אבל לפני כשנה, חזרתי לסורי.
אני ערה בלילות וישנה בימים ואני כל לילה (יותר נכון בוקר) כשאני הולכת לישון מרגישה ריקה, ושונאת את עצמי.
מבטיחה לעצמי שאני לא יחזור לזה, ולא עומדת בהבטחות שלי.
הצלחתי להחזיק מעמד שבועיים – ונפלתי.
אף אחד לא יודע שאני רואה דברים לא טובים כי אני מפחדת על השם שלי ואני מרגישה ממש ממש צבועה.
מרגישה שאני חייבת להפסיק עם זה כי אני אוטוטו מתחילה שידוכים ואני לא רוצה להתארס במצב כזה.
מה שבטוח אני לא רוצה בחור שרואה דברים כאלה, אבל איך אני יכולה לדרוש דבר כזה אם אני…
כל יום אני מבקשת מה' שיעזור לי להפסיק, אבל בלילה – אני לא מצליחה לעמוד בזה.
אני בחורה מאד מאד עסוקה, יש לי 1000 מטלות על הראש, וזה לא עוזר לי, להפך מרוב שאין לי זמן להספיק את כל מה שאני צריכה לעשות אני כבר מוותרת מראש ונופלת.
איך אני יוצאת מהלופ הזה??? אני כאילו אומרת לעצמי: "מה הבעיה, תפסיקי!" אבל בפועל – משהו כאילו מכריח אותי לעשות את זה, גם כשמה שאני רואה ממש ממש לא מענין. סוג של מכירות שמגעילה אותי.
אני יודעת שזה דורש ממני עבודה, ושאין פתרון קסמים, ואני גם מנסה לעבוד על זה, אבל נופלת כל פעם מחדש.
תודה מראש.
אני חייבת לכם תודה עצומה והמון זכויות,
רק של היום בלילה שאני יודעת שבזכות שכתבתי שאלה אני לא אפול.

תשובה

שלום לך יקרה,
ראשית אתנצל על העיכוב בתשובה. אני יודעת שאת מחכה לה מאוד וזקוקה ליד שתעזור לך לצאת מן המעגל שאת לכודה בתוכו. מקווה שתשובתי תציע לך אי אלו נקודות שתוכלי להאחז בהן ולחלץ את עצמך אל מקום שממנו תוכלי להמשיך הלאה.
הבעיה שאת מציגה חושפת כוחות מנוגדים שפועלים בך: מצד אחד, כח שדוחף אותך להתמכרות, לוכד אותך ברשת (תרתי משמע), סותר את מאמצייך ושם אותך לאל. תופס אותך בחולשה, בייאוש, בישורת האחרונה, אחרי שבועות שבהם הוצאת את כל האנרגיות על לוחמה ועל התנגדות, ומפיל אותך לקרשים. מנגד, יש בך כח פנימי עוצמתי שלא מוותר. הרצון העז לצאת מן הלופ, הכח המצווה עליך: מה הבעיה, תפסיקי!... זהו אותו כח שהביא אותך לפנות לקבל עזרה ולא להתייאש, להתעקש על שינוי ועל התפתחות. שיודע עמוק בפנים שיש דרך, שאפשר, אולי לא פתרון קסמים אבל פתרון שיחזיק מעמד ויגייס אותך בצורה נכונה ועקבית עד לגאולה השלמה.
את כותבת, "אני יודעת שכתבתי שאלה, אז הלילה לא אפול." זה מדהים ומקסים. זה אומר שאת מזהה, שאם את מוחזקת, אז את יכולה להחזיק מעמד במקביל. את נתרמת מן ההרגשה שמחזיקים אותך, כפי שהחזיקו אותך בעבר עזרה ותפילות של אנשים אהובים.
יקרה, אין חבוש מוציא את עצמו מבית האסורים. לא תמיד מספיק לומר לעצמנו: זהו, תפסיקי. הנפילות מראות שיש כאן דינמיקה מעגלית ועיקשת, שאינה מתפעלת מאמירות על "מה שצריך" ומשכנועים של "איזה בחור אני אקבל?", יש כאן משהו עמוק יותר, ומשום כך צריך להיפתר ברמה העמוקה יותר. כי מה הבעיה להגיד? אז אמרת! או כפי שאמר מעשן כרוני באירוניה: מה הבעיה להפסיק לעשן? עשיתי זאת כבר הרבה פעמים...
אז בואי נלך אחורה, למקום שמפעיל אותך מבפנים.
את אומרת, זה אפילו לא מושך אותי, זה אפילו לא מעניין. ההתמכרות עצמה דוחה אותך. אז למה את עושה את זה? זאת אומרת, את לא נמשכת לדברים מסוימים, את נדחפת – כלומר בורחת מדברים אחרים. התמכרות היא בריחה לעולם מדומה, מפלט ממציאות שאין בה נחת.
אינך מצרה על הזמן שמתבזבז אלא על כך שאת מכורה, כלומר על מצבך הנפשי. הדברים שאת מחפשת שם אם כן שליליים בעיניך. למה קשה לך להפסיק אם כן? על איזה צורך הם עונים?
התמכרות היא קריאה חזקה של הנפש לצורך לא מסופק.
את כותבת "אני מרגישה ריקה, ושונאת את עצמי". זה נראה כמו תגובה שלך למצב הקיים, אבל למעשה זהו הטריגר, הקדימון. השנאה העצמית היא, במקרה הטוב, ריק שמחפש מיסוך ובריחה. קשה להיות עם עצמנו אז אנחנו בורחים.
גם אם את יודעת שאין פתרון קסמים ושיש עבודה, עדיין אינך יודעת מה הפתרון, ואם העבודה תישא פרי. במצב כזה ברור שתתייאשי מראש ותיפלי שוב.
מה את מחפשת באינטרנט? מה תופס אותך שם? סרטים? תמונות? מערכות יחסים? קשרים חברתיים? יש שם משהו שכובש אותך ומבטיח לך הבטחות סמויות. הייאוש מהחיים האמתיים מבריח אותך אל חיים מקבילים. חשוב לזהות את זה, להבין מה הנפש שלך קוראת, למי ולמה. איפה את הכי נופלת? הדיוק הזה יכול לעזור לך להבין מה מושך אותך ואיך את יכולה לספק את הצורך הזה בדרך מזינה ומשמעותית. שלא תשאיר אותך בתחושה של מציצנות ריקה.

הרשת מציעה סוגים שונים של בילוי: אתרים חברתיים, ובידור לסוגיו. בכך היא מספקת לאדם את הצורך האנושי באינטראקציה עם אחרים ובתשומת לב באופן מהיר וזמין. היא אינה דורשת מאתנו להתלבש לקראת יציאה מהבית, לפנות זמן ולהתארגן נפשית, ולהשקיע בקשר משמעותי. היא אינה מחייבת מיקוד של כל תשומת הלב בדבר אחד או באדם אחד. קל להתפזר, להיות בו זמנית בכמה מקומות, לפרוש כשלא בא לנו יותר, ליהנות מן הפרטיות המוגנת של החדר שלנו תוך יכולת להתערבב בקהל גדול ולהיות חלק מאיזשהו דבר בלתי ברור שנקרא כולם.
אז מה הבעיה בכך? הצרה היא, שזהו קשר מתעתע, פסידו-מציאות, חברות שטחית או בילוי סתמי שבאים למלא חלל וליצור רעש לבן. שום עוקב או מגיב לא יעמוד לצדנו בזמנים שאנו זקוקים באמת לעזרה. זו אינה המציאות אלא תמונת כזב פוטוגנית שלה. אנשים שאנו פוגשים ברשת מבלים ללא הרף, מספרים חוויות, מייצרים בדיחות, אוכלים (ומשדרים לאומה בלייב), מטיילים במקומות יפים ועושים פוזות למצלמה. אף אחד שם לא בוכה בלילה, לא סובל מבדידות, לא מתלבט ולא שואל את עצמו שאלות קיומיות. מערכות היחסים אינן מחייבות והעולם כולו משוטח. משום כך התקשורת הזו לא מספקת באמת, וצריך ממנה עוד ועוד ועוד, כי קצת היא כן נותנת, סוג של פחמימה חברתית ריקה. אחרי ארוחה מזינה אנו חשים שובע אמתי, שזלילה של חטיפים אינה יכולה לספק. כשאנו מנשנשים ג'אנק, הגוף אינו מקבל את מה שהוא באמת זקוק לו והוא מבקש עוד ועוד. כך גם בצרכי הנפש: אחרי שיחה כנה עם חברה, או אחרי תפילה טובה, אנחנו חשים סיפוק עמוק, מין תחושת מלאות. מרגישים שקיבלנו צידה משמעותית לזמן מה. הרשת אינה מספקת תחושה דומה, משום שאינה עונה על צורך אמתי, אלא מציעה תחליפים מהירים וזמינים, המשאירים אותנו בהרגשה של שתיית מים מלוחים.
ציינת ש"גילית את האינטרנט" בגיל 16. לא לחינם הרבה מההתמכרויות מתחילות בגיל ההתבגרות, משום שאז התסכולים החברתיים כבדים, והצורך באישור ובסיפוק גדול ביותר. לפי מחקרים, פעילות ברשת משחררת דופמין, מוליך עצבי האחראי לתחושה הטובה שאנו חשים בזמן הפעילות. זאת בשל התגמול המהיר והמידי של השיטוט הוירטואלי. כלומר, זה אכן ממכר. בחיים יש הכרח לעבוד קשה כדי לייצר סיפוק. מצד שני, כאמור, מדובר בסיפוק קצר מועד, שאינו פרי של פעילות יצירתית ובעלת משמעות. משום כך הוא משאיר את האדם בתחושת רעב, עצבנות וריקנות, מה שגורם לו לחפש סיפוק מהיר חדש... מעגל הרסני שקשה להחלץ ממנו.
אז מה בעצם הפתרון? כפי שאת כותבת, אין פתרון קסם. ההבנה שיש לפניך דרך ארוכה, אבל דרך שתתן לך מענה אמתי – היא צעד ראשון החוצה. אז קודם כל: עצרי, הקשיבי לרצון העמוק של עצמך, מה הנפש שלך מבקשת? מה את רוצה, עמוק בתוכך? רצון הוא תשוקה עמוקה למשהו, כאב שלא קיבל מענה. הרצון הזה מתחפש להתמכרות: נפש שאינה מקבלת את שלה חוזרת שוב ושוב אל אותו מוקד של סיפוק רגעי. כשאין בידינו לקבל את מבוקשנו, אנחנו מסתפקים בפרס ניחומים. זה מאפשר לנו לא להרגיש את הכאב, אבל גם חונק את האפשרות לפתור את מקורו, מכיוון שאיננו מרשים לעצמנו להרגיש אותו באמת. למה שלא תלכי על הפרס הראשון? למה שלא תקבלי את מה שאת זקוקה לו באמת?

קחי לדוגמא התמכרות לשוקולד, אחת ההתמכרויות הכי שכיחות והכי נסלחות. לפעמים רע לנו, או משהו מעורר בנו אי נחת, לא קל לנו בעבודה, רבנו עם האחות... פתרון אמתי הוא ארוך ונפתל ודורש משאבי נפש גדולים, שלא תמיד זמינים לנו. מה קורה אז? הנפש מתרגמת הצורך בניחומים למשהו אחר שהוא כן זמין לנו – שוקולד. אז הולכים לארון ומחסלים חפיסה שלמה. מרגישים טוב לזמן מה... אבל זה עובר מהר, וכך מוצאים את עצמנו בנקודת ההתחלה, פלוס מעמסה קלורית ובעיה לא פתורה. ובנוסף, מרגישים רע: למה אין לנו שום כח רצון? למה אנחנו כאלה? למה אנחנו נופלים שוב ושוב? כי באמת לא זזנו משם. הפתרון לא היה פתרון. הענין כאן אינו כח רצון. התמודדות עם תסמיני ההתמכרות היא רק פלסטר לכאב עמוק ומודלק, במקום טיפול עומק שירפא אותו מבפנים.

כמה שהדבר יישמע לא הגיוני, ההתמכרות היא בעצם מתנה בשבילך. היא מחייבת אותך לעשות 'פוס' מהחיים ולבדוק עם עצמך אם את בכיוון שהנפש שלך שואפת אליו. "רצון" – מלשון "ריצה". האם אנחנו רצים בכיוון של הרצון העמוק שלנו, של הקריאה הפנימית שלנו? יש כאן משהו שקורא לך להתכווננות. מה מושך אותך באמת? התמכרות היא שקיעה טוטלית בחוויה, משהו שמחפש להרגיש, להיות, להשתייך. יש לך "אלף מטלות על הראש", אבל מטלות אינן מעניקות שמחת חיים או תחושת משמעות, הן משימות שצריך לסיים ולעשות עליהן "וי" יפה. איפה איבדת את עצמך בדרך? מתי שלחת לעצמך ד"ש בפעם האחרונה? מתי הקשבת לעצמך – לייאוש, לזעקה, לבקשה – בלי להאשים את עצמך ובלי לשנוא? אהבה היא ההתחלה. את לא רק "נקראת בחורה טובה". את בחורה טובה באמת! ראי כמה אכפת לך מצבך הרוחני, כמה את מנסה ונאבקת למרות הנפילות. יש בך ראיית הטוב והכרת הטוב. את לוקחת אחריות על חייך, על מעשייך. חשבי על כל הדברים הטובים שיש בך, על העומק הנפשי שלך שמחפש מילוי וביטוי. זה לא יהיה קשה. אנשים אחרים לימדו אותך לעשות זאת, בכך שנתנו לך את אהבתם ואת תפילותיהם. חשבי כמה את יקרה להם ולמי שברא אותך, כמה החיים שלך משמעותיים. כמה הנפש שלך זקוקה למילוי במקום להסחות דעת. תני לה את מה שהיא מבקשת.
כאן יהיה עליך להכניס את כל הכלים הרגשיים שיכולים לעזור לך לעשות עבודה פנימית עמוקה, לפתור קשיים ישנים, לפגוש פחדים חבויים. זהו תהליך שלם של יציאה לאור, שההתפתחות והגילוי שתחווי במהלכו יעניקו לך סיפוק שמעולם לא הכרת.
אולי לאורכו תרצי להשתמש באמצעים שונים שיעזרו לך להתגבר על ההתניה שאת חווה ביחס לאינטרנט זה שנים ארוכות. יש מספר גישות לטיפול בהתמכרויות (CBT, גישות נרטיביות ועוד). אבל עליך לזכור שאלה הם רק פטנטים, כל מיני הקלות בדרך. הם לא יפטרו אותך מן העבודה האמתית. צורך פנימי לא ממומש ימצא את דרכו החוצה בצורת התמכרות אחרת, מעגל אחר שעלול לשאוב אותך פנימה. לא כדאי לך.
שימי לב – זהו תהליך שלא תמיד אפשר לעשות לבד, כי לפעמים הלבד הוא בעצמו הטריגר של ההתמכרות. חפשי אדם קרוב שיהיה מוכן לעשות אתך את החקירה הזו, את המסע הזה, עד שתמצאי את שאהבה נפשך.
חשבי על רגע שבו היית מלאה לגמרי, מסופקת בעקבות הישג משמעותי, מעשה של נתינה, או קשר עמוק עם נפש קרובה... האם באותו רגע האינטרנט עניין אותך? האם רצת להסיח את דעתך באתר זה או אחר? גם מבלי להכיר אותך אני משוכנעת שהתשובה שלילית. כשהדבר האמתי בידינו, איננו זקוקים לתחליפים זולים ורמאיים. הכניסי דברים טובים ומספקים אל חייך. מצאי מה מדבר אליך באמת, הקשיבי לקריאה של נשמתך, ולכי בעקבותיה.

אשמח להיות לעזר בהמשך הבירור.
אורית
[email protected]

התשובה עזרה לך?
לא עזרלא משהועזר ליתשובה טובהתשובה מעולה!
שולח...
כדאי לשתף את התשובה, לשלוח למי שזה יכול לעזור, או להדפיס
שיתוף ב facebook
בפייסבוק
שיתוף ב twitter
בטוויטר
שיתוף ב email
בדוא"ל
שיתוף ב print
להדפיס
אם חשוב לכם שהתשובה תגיע לאנשים נוספים, אפשר
תגובה אחת
  1. חיים הגב

    אני מזדהה עם הבחורה שכתבה את הפוסט מאד. גם אני גיליתי את האוינטרנט בגיל הרבה יותר צעיר ועברתי המון המון סביב ההתמכרות למין ותאוה. ניסיתי המון דרכים וטיפולים כולם עזרו לתקופה קצרה אבל בסוף חזרתי לתאווה וכל פעם בצורה חזקה יותר ובחציית קוים אדומים יותר….

    כיום אני בתוכנית 12 צעדים של SA מבין את שורש הבעיה שלי, ממה היא נובעת וחי את חיי בנסיון לחיות חיים רוחניים לפי עקרונות התוכנית ובאסירות תודה לאלוקים נקי למעלה מ 3 שנים.
    הייתי ממליץ לבחורה שנשמע שיש לה תופעות ממש זהות לבעיה של המכורים למין שתתקשר לקו החם ותשוחח עם מישהי משם

    תודה

השארת תגובה

שאלות נוספות:

דילוג לתוכן