מאת:

התפרסם בתאריך:

19/02/2020

ההורים שלי לא בררנים בבירורים בשידוכים

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה,
אני בת 21 חרדית קלאסית כמו שנקרא, אני נמצאת עמוק בתקופת השידוכים נפגשת וכולי וממש רוצה להתארס בקרוב.
אני בת בכורה וההורים שלי פעם ראשונה במצב הזה של שידוכים לבת.

ההורים שלי אנשים שאני ממש אוהבת ומעריכה ומאז ומתמיד ידעתי שהם מעריכים אותי מאוד אוחזים ממני ואוהבים אותי רק בתקופה הזאת של השידוכים הכול השתנה, משהו בעיתי לגמרי ואני לא מצליחה להבין מה הבעיה מקווה שאני יצליח להסביר.

מוצאים לי הרבה סגנונות של בחורים – מכל הסוגים ממש אולי כי עוד לא קלטו את הסגנון שלנו או שאנשים סתם תוקעים שמות, ההורים שלי מבררים על בחור ואולי צריך לצין שאמא שלי יותר מנהלת את ההצעות ומבקשת מאבא שלי לברר, אבא שלי אדם מאוד טוב שקשה לו לראות רע באחרים ורוב האינפורמציה שהוא מביא זה דברים כללים כי גם קשה לו לחפור לאחרים וגם הוא שומע רק דברים טובים ובחיים הוא לא חזר לי אם אינפורמציה של למשל – הבחור הזה לא משהו ב….., הקטע של הלימוד פחות נראה לי, הסגנון פחות מתאים לך.. וכולי.

ההרגשה שלי שהם מתלהבים על כלום כי הרי מחמיאים על כולם רק צריך לקלוט את האינפורמציה הנכונה, בברור אני יודעת על בחורים פחות טובים שהציעו לי וההורים שלי ממש ממש לא ממהרים להוריד כלום, ההרגשה שלי שהם בכלל לא חותרים לבחור הכי טוב שיכול להיות ( אני מודעת לזה שאני לא יקבל מושלם אבל אני רוצה להרגיש שההורים שלי מחפשים בשבילי את הטוב ביותר) מה שקורה זה שלמשל אני מגיעה אם אינפורמציה מבעלים של חברות שממש לא נשמע שמדובר בבחור טוב / מתאים וההורים שלי מתעצבנים עלי למה אני פוסלת את כולם או למשל אח שלי (קרוב בגיל) שמגיעה אם אינפורמציה מחברים שלו שמכירים את המדובר שהם מחויבים לאח שלי כמו שאומרים וזה אינפורמציה הרבה יותר אותנטית, ההורים שלי מתחילים לומר לא בטוח שזה נכון השאלה איך החבר ההוא תופס אותו אולי זה רק הנקודת מבט שלו וכולי, בקיצור בוחרים להתמקד באינפורמציה החיובית מה שמוביל אותי למקום שאני ממש לא מאמינה בברור של ההורים שלי וזה מוציע אותי מהדעת – כי אני רוצה לסמוך על ההורים שלי בלב שלם ואני פשוט לא מצליחה. היתה לנו שיחה וניסיתי להגדיר להם שמה שאני חושבת שצריך לצאת מתוך נקודת הנחה שלא כל מי שמציעים מתאים אלא בוא נראה אינפורמציה שתשמע לנו ולא לחשוב שמציעים לנו רק את גדולי הדור ולדון לכף זכות מה שאומרים עליהם . אבל באמת ההרים שלי חושבים שאני פוסלת בלי בסיס ונעולה על עצמי מה שאני מרגישה שפרוש לא נכון!!

אני יודעת שאני לא יקבל מושלם , אני יודעת שאני יתפשר , ואני מרגישה שאני פתוחה ומקבלת המון אבל אני רוצה ללכת בלב רגוע לפגישות בידיעה שאת שלב הברורים עברתי בהצלחה מה שלא קורה, אני מגיעה לפגישה ואני באה ממקום הרבה יותר בוחן בקטעים רוחניים כמו מידות, לימוד , השקפות במקום לבוא ולבדוק יותר חיבור ודעות משותפות.
המצב נהיה ממש גרוע אני מחפשת לברוח מהבית בכל זמן אפשרי או לישון כי קשה לי לראות את הבקורות של ההורים שלי, ואני מרגישה שאני קורסת כי גם ככה (כמה שאני צעירה וסימתי סמינר שנה שעברה) רב החברות שלי התחתנו ויש לי ולהם לחץ מסוים כבר וגם יש לי אח ואחות שברגע שאני יתארס הם יצאו לשידוכים.

לפני שבוע בערך החלטתי שאני פסיקה להביע דעות בכלל ובמקרה הכי גרוע אני ילך להפגש אבל אתמול אמא שלי אמרה לי שהציעו מישהו והם בררו קצת ואמרו עליו שהוא "צדיק" (אני מחפשת בחור צדיק ואכותי אבל את מבינה שהתכוונו מעבר..) ואח"כ עוד מישהו אמר שיש לו זקן (מה שממש לו מקובל בסגנון שלנו לבחור)אז אמרתי כי באמת אני לא רוצה שהם סתם יבררו ויעבדו קשה שלא נשמע הסגנון שלנו, ואז אמא שלי ממש כעסה לא אמרה לי אלא לאבא שלי אבל שמעתי.

היא אמרה שנמאס לה שאני סתם קוטלת ואין לה כח לשמוע לי שידוכים כי תמיד אני יפסול ויהיו לי דעות… וממש כעסה.
אני שמעתי וממש בכיתי חצי לילה כי אני לא רוצה לגרום שום צער להורים שלי ואני רוצה לסמוך עליהם הכי שאפשר ואני לא מצליחה!!
אני לא יודעת מה לעשות ומתחננת לתשובה כולנו סובלים ממש

תודה ענקית…..!

תשובה:

שמעי בת וראי, והטי אזנך לקולות הרבים שבתוכך וסביבך:

את רוצה לדעת שאת מקבלת את הטוב ביותר עבורך, ומבינה את משמעות ההחלטה. יש לך צורה נכונה בעינייך לברר זאת.

את גם חשה מתח עצום מהשדרים שאת קולטת מהורייך כלפי דרך הבירור שלהם, והביקורת על הדרך שלך.

יקירה, הכאב שלך מוחשי, ואני רוצה לתת לך מתנה שהיא מעבר לתשובה. לשם כך אני מציעה שנקח פסיעה לאחור ונסתכל במבט רחב ועמוק יותר. לאחר מכן נחזור לשאלתך הספציפית. אז אם את מוכנה, קחי צעד והביטי מזוית זו אל החיים:

בעצם כל המתחים, תסכולים והאכזבות נוצרים מתוך פערים: בין הרצוי למצוי, ביני לבין האחר, בין תכנון למימוש, בין רצון לביצוע, בין חלום למציאות.

התסכול הוא בעצם הזמנה להתבונן לתוך הבור הפעור, ולשאול במה ה' רוצה שנמלא אותו.

בעיני, זו המשמעות העמוקה של "בורא נפשות רבות וחסרונן". החיסרון אינו נעים ובדרך כלל מרגיז. נראה שהיה עדיף בלעדיו. מי לא רוצה עולם שלם יותר?

אך האמת היא, שהעולם הוא מלשון העלם מכיוון שיש בו עבודה על הנעלמים במשוואה. השכר הנצחי מגיע על מילוי החסרים.

אדם שמסתכל כך על החסרונות והפערים, יכול להתבונן מבלי להיבהל. מתוך הרוגע תבוא השאלה: מה הצעד הבא שנכון לי עכשיו, מתוך האפשרויות הקיימות?

כעת נשוב אליך:

פערים בחייך תמיד יזמינו אותך לעבודה.

ה' נתן לך את ההורים האלו, בדיוק. הוא נתן לך את האופי שלך, בדיוק.

זו לא טעות. השגיאה היא במחשבה שזה לא בסדר.

האם את יכולה להשתעשע במחשבה שזה בסדר? נראה לי שכן, כי שמעתי אותך רומזת שיש יופי ביכולת שלהם לראות את הטוב בכולם ולדון לכף זכות.

כלומר: זה בסדר שהם פועלים במנגנון הזה, זו הדרך והמשקפיים שלהם.

והאם זה בסדר שלך יש העדפות מסוימות? – ברור שכן.

השלב הראשון הוא לקבל שזו המציאות.

כעת בואי נתבונן על האפשרויות:

– לשנות את ההורים ודרך פעולתם

– למחוק את ההעדפות שלך

– למצוא דרך ביניים שתלך בין הטיפות בבחירה מדויקת

כמובן ששתי האופציות הראשונות אינן בריאות כלל, שכן בסופו של דבר הן רק תרחבנה את הפערים.

אז מה כן נכון לך? איך את יכולה גם לכבד את הדרך וההסתכלות שלהם, וגם להקשיב ללב ולבהירות שיש לך?

מבין השורות אני שומעת את כיבוד ההורים המרגש שלך. נראה גם שלפעמים התסכול גורם לך לכעוס עליהם ולרצות לשנות את דרכם.

זכרי את השלב הראשון, שהוא הקבלה של המציאות. ככה הם. אלה ההורים שה' בחר לך.

כשאת נפגשת, אין צורך וגם אין יכולת "לברר" תוך כדי פגישה. בפגישה עצמה המטרה היא להביא את הטוב ביותר שלך, ולאפשר לטוב שלך להנות מהמפגש עם הטוב של הבחור. בדיקה סותרת את השחרור וההנאה, וכך אינך מביאה את עצמך הנהדרת לפגישה. במקומך מגיעה שויגער עם משקפיים בקצה החוטם.

אם וכאשר תתרחש כימיה, את יכולה לברר עם עצמך אילו מידות ותכונות פגשת? תוכלי גם לייצר בירורים הקשורים לביטוי המידות אצל חברים ובני משפחה.

אפילו הורים לא יכולים לעצור את השידוך המיועד לאדם. חבל שכעס, חרדה ותסכול ימנעו ממך את החופש לאפשר לה' לשלוח לך את המיועד לך, בחן ובחסד. ה' לוקח בחשבון את כל הנתונים שנתן לך, ולא נבצר ממנו לשלוח אלייך את חצי נשמתך האובדת.

בירורים הם דבר חשוב, אבל יש יתרון לבירור שמגיע אחרי שקצת מרגישים ורואים אם זה בכיוון בכלל. הרבה אנרגיות מושקעות על בירורים לפני הפגישה הראשונה שאין לה המשך.

ברצוני לסייג מקרה שבו את יודעת בבירור שאין לך רצון לפגוש בחור מסוים: יש כאן נושא נוסף של הכשלה, שכן הבחור יוצא למטרת נישואין ואילו את פוגשת אותו למטרת ריצוי ההורים. ממליצה לך לשאול שאלת חכם ספציפית לנקודה זו כיצד תגיבי להורייך באופן מכבד אך מציב עובדה, מכיון שמדבר לא ראוי לא יוצא טוב.

לאחר החקר הפנימי שלעיל, בואי נפנה לכמה טיפים מעשיים שיוכלו להוות עוגן עבורך:

– למידה בספר אמונה וביטחון (כגון "לחיות אמונה" של הרב אשיר) במינון יומיומי, כפוקוס נכון ומאושר לחיים כעת ובעתיד.

– להרעיף על עצמך אהבה, בכל דרך שאת מוצאת. מתוך תחושת התמלאות את תבואי הרבה יותר רגועה לאינטראקציות מכל הסוגים.

– לאפשר להורים להנות ממי שאת, להרחיב רגעים משותפים של נחת. לשהות בשעה של קורת רוח ולנשום אותה. ה'ביחד' שלכם הוא אוצר יקר, וגדול מסך ההבדלים.

תמשיכי להקשיב לבת קול, בת.

זו שמגדלת אותך מבפנים ומזמינה אותך להרחיב את גבולותייך, להיות שלמה יותר לקראת החצי השני שיצטרף אליך,

בקרוב ממש.

שלך

שפרה

[email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. תשובה מקסימה אבל אני לא חושבת שניתן מענה במבחינה מעשית. אז מה בתכלס? לצאת להפגש? לא להפגש אם לא נראה? אני הייתי במקום הזה, ואני יכולה להגיד שההורים שלי ואני עשינו כברת דרך ענקית לגבי ההתנהלות בשידוכים וההידברות בינינו. הייתי מציעה בזמן רגוע, לשבת לשיחה עם אמא ולנסות להסביר את עצמך ואת התחושות שלך, כמובן עם מילות הערכה לגבי המאמצים שכבר נעשים. לחשוב על פתרון מעשי גם שיהיה לך להציע, במקרה ואמא תגיד שזה מה יש. כמו למצוא מישהו שלישי שגם את וגם אמא ואבא סומכים עליו שיברר נכון והוא ייעשה את הבירורים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"אקשיבה שלום, איך אפשר לקבל עדכונים ותשובות נוספות?"

תשובה: בכל דרך שרק תרצו!

באימייל? הזינו את כתובת המייל שלכם!
בוואצאפ? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בפייסבוק? לחצו על לייק לדף!
דילוג לתוכן