מאת:

התפרסם בתאריך:

07/05/2020

איך להיות "אני" כשאני נפגש עם בחורה?

שאלה מקטגוריה:

שלום לכם.

קצר ולעניין.

איך להיות "אני" כשאני נפגש עם בחורה?

אני רוצה להיות אותנטי כשאני יוצא עם בחורה. אני רוצה להיות אני. להרגיש משוחרר. לדעת האם אני באמת מוצא חן בעיניה, ובכלל – אחד הדברים שהכי חשובים לי בחיין זה להרגיש שאני כנה. אותנטי. אמיתי.

איך מתגברים על המתח, הפחד, החרדה, החששות, ההתרגשות, ומתנהגים בצורה טבעית ליד בחורה יפה שיש לי צורך טבעי להרשים אותה..?

תודה. ישראל

תשובה:

בן 20 יקר, צעיר בגיל אך בוגר ומחושב.

שאלתך ראוייה לשבח בעיניי. היא מגלה בעיניי חשיבה, אומץ ובגרות מרשימה.

ניסוח שאלתך 'איך להיות אתה' מגישה לי כמעט מיד להנחתה ומגרה את בלוטות הסקרנות המפורסמות שלי. אם היית מולי כעת כנראה שהיינו פוצחים בשיחה עמוקה ומעניינת על – 'מי אתה'?

בשאלתך, המעט כללית, אני מזהה כמה רבדים של השאלה וגם של האפשרות שלי לענות לך עליה.

השאלה הבסיסית שלך היא ככל הנראה ברמה הטכנית, כיצד תוכל להישאר 'אתה' בצורה טבעית ונינוחה כאשר אתה נמצא במצב רגשי שונה ולא טבעי שגורם לך אולי למבוכה ולאיבוד הזרימה לה אתה מורגל משיח עם חבר או בן משפחה, כאשר אתה חנוט בעניבה ולבוש בבגדי שבת מול אשה יפה שעשויה, או שלא, להיות אשתך לעתיד.

ברובד השני והעמוק יותר אני מזהה גם שאלה (או הזדמנות להרחבה מצידי בכל אופן) על אישיותך הפנימית. התלבטות של אדם כנה שדוגל בגישה כזו על מה וכמה ראוי לגלות ולהסתיר במהלך הפגישה ובאיזה אופן מן הראוי לשתף ולהתקדם בתהליך ההיכרות האישית המעמיקה והחושפנית שלך למולה.

ואולי ישנו גם רובד שלישי לטווח רחוק יותר, שמתייחס כאדם כזה למקום האישי שלך במערכת הזו שבאה לפתחך, נסיון להבין כמה ממך הולך להישאר 'אתה' גם במערכת היחסים הזוגית וכמה הופך להיות 'אתם'. כמה מעצמך עליך לתת לתועלת הזוגיות והאם נשאר לך את המקום האישי והפרטי שלך.

אנסה לתת לכל הרבדים התייחסות לפי סדר זה בע"ה ואחלק את תשובתי לשלושה חלקים:

א. הדרכה טכנית ומספר 'טיפים' מעשיים להתנהלות פגישה

ב. הכוונה לחשיבה ובנייה עצמית מתפתחת שלך בהמשך החיים בע"ה

ג. הסבר על המרחב הנפרד והמחובר שקיים גם במערכת הנישואין העתידית

שנצא לדרך?

א. פגישה- מה מטרתה וכיצד להתגבר על הסחות דעת?

'פגישה ראשונה' נועדה בתכליתה לרושם ראשוני. היא מגיעה אחרי הרבה בירורים מתחת לפני השטח ומעידה על התקדמות לעולם המעשה על מנת לבדוק את הדברים שהיו עד כה 'על הנייר' כיצד הם נראים בשטח.

ההיכרות הזו מתחילה לחלוטין ברובד החיצוני והחשוב. המראה החיצוני- "שלא תתגנה בעיניו"- הוא פקטור מרכזי בשיקול. כל מי שיגיד לך אחרת אינו כנה דיו או שמשהו קצת שונה ומנותק בו מהמציאות. בהמשך היא מעמיקה לרבדים נוספים.

עיקר הפגישה הראשונה כאמור נתונה לשימת לב למאפיינים חיצוניים בולטים, גם היופי אבל לא רק.

נתונים חיצוניים בולטים יכולים להיות גם באישיות… שתלטנות, שתקנות וכל דבר אחר ש'בולט' לך באופן מיידי. (לכל דבר יכולה להיות סיבה כשלעצמה שנזקפת דווקא לפגישה הספציפית הזו, אך דברים חיצוניים בולטים בשלב זה צריכים להדליק נורות ולהוביל אותך לבדיקה במידה וזה נראה לך סותר את אישיותך או בעל פוטנציאל הרסני לקשר והחיבור עם בת זוג בעלת אופי שכזה…)

במידה וה'חיצוניות' במראה ובאופי נראים לך תוכל להתקדם הלאה אל השלב הבא. לפעמים די בשלב זה שהם אינם מפריעים לך (לא תמיד המראה הוא מה שדמיינת בראש לפני כן, סרטים משפיעים וכו') ותוכל מבחינתך גם להתרגל למראה וגם להתחבר אליו עוד ועוד עד שתמצא בו בשילוב תכונות האופי והאישיות שנמצאת בו את הדבר השלם, היפה והמדויק ביותר עבורך.

יש משהו מביך ומוזר לפתע בסיטואציה כזו שבה בחור ישיבה, שעד כה נזהר בשמירת עיניים ונמנע מכל התרועעות ושיח מקרב עם בת המין השני, יושב לפתע לפגישה מתוזמנת ומלאכותית מידי, כזו שעתידה לקבוע את גורלו-גורלם המשותף. נורמלי מאוד בלהרגיש 'לא נורמלי' במציאות כזו, ובנוסף הבחור נדרש גם במצבו להיות שם, להבין, לשקול, להקשיב, לענות, להרשים, להפיק כמה שיותר תוכן ומידע, ולא פחות- להרגיש. לא פשוט.

הרגש הוא גורם מהותי במשוואה, בין אם נרצה או שננסה להדחיק. גם כי אנו זקוקים לו ונעזרים בו כדי לשקול, לנתח ולהבין את התהליך שעובר עלינו ואת החיבור המתהווה וגם כי הוא נוכח בפועל ולפעמים גם משתלט עלינו בסיטואציה שכזו. קשה להתעלם מהמראה שמולנו, מההתרגשות ומתחושות למיניהן שמשמשות בעירבוביה במהלך השיח והאינטראקציה הבין-מינית הזו.

משמע אפוא שאתה נורמלי לחלוטין ואפילו יותר מכך, שזה טוב ובריא שפגישה כזו מעוררת אצלך רגשות עד כדי שלפעמים נדמה לך כי אתה כבר 'לא אתה' כפי שאתה מכיר את עצמך, שקול ומחושב.

ובכל זאת, כדי לאפשר לך לאזן ו'לחזור לעצמך' בצורה מדודה אני יכול להמליץ לך אולי על מספר טיפים טכניים שאני מוצא כמועילים למדיי להישאר בפוקוס ולא להיסחף אחרי הרגשות והבלבול שעשויים להתרחש בשעת אמת.

1. ראשית, הייתי ממליץ לך באמת ככל שתוכל להתמקד בפגישה עצמה בלחיות פשוט את הרגע. בלהרגיש ולחוות ולא לנתח כל הזמן תוך כדי. יש לך מספיק זמן אחרי. בהחלט מותר וכדאי לשים לב לתחושות ולרגשות שזה גורם לך… גם התכנון והמחשבה לפני הפגישה חשובים, אך לא תמיד הם נכונים וישימים. 'האהבה מקלקלת את השורה' ולפעמים גם יכולה להיות סימן טוב. ממליץ להגיע מוכן אך לזרום עם המציאות בשטח ולא לשכוח שיד ההשגחה של השדכן- הקב"ה בסיפור הנרקם מלווה אותך ויש משמעות גם לכך שאתה יותר 'אתה' או פחות 'אתה' ברגע האמת, כי כך כנראה זה צריך ונועד פשוט לקרות או לא לקרות.

'להיות אתה' המשמעות גם לפעמים היא פשוט להיות בן 20, זורם ומותאם למצב, להרגיש, לחיות ואפילו לעשות מידי פעם טעויות. להיות 'אתה' כמו שקורה בשטח ולקבל את עצמך בצורה הזו בלי להתנגד לזה בכח.

2. טיפ נוסף לפגישות: כשאתה מנהל את השיח עם בת הזוג, נסה להקפיד מאוד שזה לא יהיה כ'ראיון' עיתונאי או ראיון עבודה חוקר, אלא כ'שיתוף' הדדי, זוהי הצורה הנכונה הן להפקת התוכן והלמידה עליה ובעיקר ליצירת חיבור וקשר מקרב, 'פינג-פונג' שמייצר חיבור ותקשורת ולא רק איסוף נתונים שטחי. תוכל אתה להתחיל לשתף אתה ולרוב הצורה הטבעית תהיה שאם היא תרגיש בנח היא תגיב לכך גם בלי שתצטרך לחקור.

3. לא פעם כדאי לבחור ללמוד לתת מקום רב יותר להקשבה מלדיבור. אתה לא בהכרח חייב לנהל את השיח ולדבר (אלא אם כן אתה מרגיש ומוצא שזה הדבר הנכון בסיטואציה).

לצד השני קל תמיד יותר להתחבר למי שיודע להקשיב לו אקטיבית מאשר למי ש'מרצה' בפניו בפאתוס על עצמו, זה נותן תחושה של הבנה וחכמה.

גם בהקשר לשאלתך הטכנית אני חושב שזה עשוי לתת מרחב זמן שיעניק להתרגשות הראשונית שלך לדעוך ולעשות לך קצת סדר בראש. ושוב אני מדגיש שאין כוונתי לשתקנות, אלא להתעניינות ועיסוק בהקשבה ולא עיסוק אובססיבי ב'מה אני הולך להגיב על זה'

ב. פגישה- השלב הבא:

מכיוון ששאלתך הכללית הביאה אותי לחשוב כי אולי מאחורי השאלה הטכנית של אי הנעימות שלך כאדם כנה ואותנטי מסתתר נסיון שלך להבין מה אפשר לפתוח מולה ומה לא, עד כמה להיות כנה עם בת הזוג ובאיזה שלב לשתף כל דבר. לכך אני מוסיף רובד נוסף לדברים.

מעבר להתרשמות החיצונית, פגישה היא בעצם היכרות, הזדמנות ליצירת חיבור ונקודות ממשק פוגשות או מתנגשות בין שני הצדדים וגם ההיכרות מעמיקה ומתפתחת בהתאם למספר הפגישות, אורכם ועומקם מפגישה לפגישה…

הזדמנות לחיבור בין שני אנשים תהיה למשל חוויה משותפת להם או שיח שמעורר שיניהם משהו. למשל כאשר אני משתף אותך כעת ששאלתך זרקה אותי לרגע למסע בזמן ונזכרתי בעצמי בגילך בערך מחפש בהפסקת הצהרים 'נשנוש' במכולת שליד הישיבה ולא מצליח לקבל החלטה אם לקנות ביסלי פלאפל או ביסלי בצל ומתמלא בחששות ובתסכול: 'אם לבחור ביסלי אני לא מסוגל מרוב מחשבות, מה יהיה כשאצטרך להכריע לגבי הבחירות החשובות באמת לעתידי? כשאין לי את האופציה לקנות 'גם וגם' ונדרשת החלטה משמעותית יותר…'

שאלות רבות ניקרו באותה תקופה, אגב הנסיון להבין 'מי אני'. אני בטוח שעם חלקן או רובן תמצא עצמך מזדהה גם.

'אם אני הוא מי שאני כעת ולא מי שהייתי לפני שנתיים, ואת בת זוגתי אני בוחר בהתאם למה ש'אני' היום- אז מי אמר שזה ימשיך להתאים לי גם בעתיד ושבעוד שנתיים לא אהיה מישהו אחר ואז היא לא תתאים לי כבר?'…

האם ועד כמה לפתוח את הדברים בכנות בפגישות וכיצד הם יתקבלו על ידי השומע? מן הסתם לצד מי שיעריך ויתחבר יהיו גם מי שישמעו בכך חוסר החלטיות או חוסר יציבות ויעדיפו לשמוע את התשובות ה'מוכנות מראש' שהם ציפו לשמוע כשי לאשר את הצ'ק ליסט שלהם, ומאידך- הלא אנו עושים 'עסקה לכל החיים' ולא קונים מכונת כביסה ואם זה לא מתאים להם- נו, אז מצוין, זו דרך נפלאה לסנן אותם, לא?

אתן לך דוגמא למשל, כששאלו אותי: 'מה תעשה אחרי החתונה', לא הייתי מסוגל לענות 'אשב ואלמד', פשוט לא יכול.

ידעתי שבאותו שלב אני נהנה מהלימוד (בצורה מסוימת שמצאתי והתחברתי בעיקר) ואני יכול להתחייב על הכאן ועכשיו, מה יהיה בהמשך? מה אני יודע??… אולי אני לא אתחבר ואעדיף לפרוש לעיסוקיי? ואולי בכלל האשה וצרכי הבית הגדלים הם אלו שידרבנו אותי לצאת לעשות לביתי? אני מסוגל לדעת מה יהיה? אפילו להגיד שאני שואף ללמוד כל החיים לא באמת הייתי מסוגל באותה העת לומר בביטחון, אז פשוט אמרתי את האמת. 'כרגע אני נהנה ואוהב, בהמשך אני גם אשתדל, בהנחה שאני אמשיך לאהוב וליהנות ואהיה מסוגל להמשיך אני אמשיך (וכך גם שזכיתי ב"ה) אבל אני לא יכול להתחייב לעצמי ובטח לא לאף אחד אחר'.

זו התשובה שהייתי שלם איתה באותו הזמן וזה מה שהגשתי לפתחם של אלו ששאלו. האם זה היה ערב לכל אוזן? אני מניח שלא. הרבה יותר קל לבחורה שמצטטת שאיפות של 'בית של תורה' לקבל מענה אוטומטי של 'ללמוד כל החיים' כדי לסמן 'וי' ולהמשיך להתקדם, אבל זו הכנות שבה הרגשתי צורך למשל להיאחז ומי שהבין את השפה הזו שלי- ידע להבין ולדבר איתי בשפה זו.

אני מוצא את עצמי מתחבר מאוד למטרה ולאידיאל שלך להיות כנה ואמיתי עם פגושתך ועם עצמך בשידוכים שהרי לא מדובר ב'משחק' ובוודאי שכדאי לשים את כל הקלפים על השולחן כשזה נוגע לשארית חיינו המשותפים, אבל לא פחות חשוב לי להנחות אותך כי יש תהליך להגיע אליו, למידה וחיבור שנרקם בקצב שלו. למידה נוספת ומתפתחת על עצמך וכן למידה מתוך השותפות שתרקום בע"ה עם בת זוגתך. לצורך כך עליך להבין היטב גם מה הם העקרונות המובהקים עליהם אתה חושב שלא תוכל להתפשר ומה הם שאיפה גמישה שיכולה להתאים את עצמה למציאות ובהתאם לכך גם להיות אתה.

אני בהחלט ממליץ לך להמשיך ולהיות אמיץ בדרכך להבין ולמצות מי אתה כעת ומהם עקרונותיך עליהם לא תתפשר.

לצד זה שמאוד משמח אותי שאתה יודע ועוסק במי שאתה, חשוב לי להסביר לך גם כי עליך גם לקחת בחשבון לפעמים גמישות נוספת שמקורה בכך שה'מי אתה' של היום הוא תוצאה של אינטראקציה שלך עם מה ומי שבאת איתו במגע עד תחנה זו שלך בחיים. המשפחה שבה חונכת (או הריאקציה מדברים מסוימים שבה), החברים בישיבה, הנורמות הסביבתיות שנחשפת אליהם או שעיצבת את תפיסת עולמך בהתאם להם כחוויות לחיוב והשלילה, גיבוש הטעמים והרצונות שלך.

לסיכום: אתה לא אמור להיות סגור על עצמך לגמרי על דרכך בחיים בשביל להחליט בשלב הזה על נישואין. יש מרחב מסויים שהאדם לא באמת יכול להיות נעול עליו הרמטית ואף אתה לא סיימת את המסע שלך בוודאי בגיל 20.

אתה תמשיך בע"ה לרכוש טעמים נרכשים גם בתחנות הבאות ולעצב לך הלאה את תפיסת עולמך וזהותך. יתרה מכך, חצי ממך- 'פלג גופא' בלשון חז"ל, הולכת להיות חלק משמעותי מאוד מה'אתה' שלך וככזו, תעצב אף היא את מי שאתה ומה שתהיה.

ג. המקום הגלוי והחבוי במרחב הנישואין

לגבי שיתוף כנה באופן כללי, גם בפגישות ואפילו במהלך המשך החיים עצמם, צריך ללמוד לדעת ולפתח הרגשה מתי הזמן הנכון ומה היא הצורה הנכונה לשתף בכנות.

בוודאי אתה מבין לבד שפגישה ראשונה היא לא הזמן להעמיס גילוי לב נרגשים, כשם שעם חבר בישיבה אתה לא נפתח מן הסתם כאשר אתם עושים היכרות ראשונה ורשמית…

גם בהמשך הפגישות או החיים, יש רמות של שיתוף. יש גם חלק שתמיד יישאר חבוי אצלך, כך שאין לך גם ממה לחשוש אם לא 'תגלה אותו' כעת לפני פגושתך.

יש מי שדימה זאת לשלושה מעגלים…

ד"ר נפוליאון היל, שחיבר מספר ספרים ומאמרים העוסקים בהדרכה תיאר כי הוא בנה שלושה קירות סביב לתודעתו.

הקיר החיצוני נמוך למדי ויש בו מספר דלתות. כל אחד שיש לו דרישה סבירה הבאה לגזול מזמנו יכול להכנס דרך הדלתות הללו.

הקיר השני הרבה יותר גבוה ובו יש רק דלת אחת. שרכה יכולים להיכנס רק בני משפחתו ומספר ידידים קרובים שהוא בוחר להכניס לשם.

ואז ישנו קיר פנימי, שהוא גבוה ביותר ואין בו דלתות בכלל.

ישנו מעגל פנימי שנשאר פרטי גם אחרי חתונה. חלק שלך, של 'האתה' שלך שהוא אישי שלך.

ככלל ניתן לראות פעמים רבות כי הגבר שונה מהאשה בטבעו בזה, יש לו צורך גם ב'ביחד' וגם ב'לבד', ולא רק במצב של זוגיות. בספה"ק מובא כי יש קשר גם למצב הבראיה של המין האנושי בהלימה לכך. בעוד האשה נולדה למצב שיתופי של זוגיות, האדם נולד למצב של 'יחידי בעולם' ואז גילה את הזוגיות המתקנת, אך קיים בנפשו עדיין הצורך להיות גם לבד 'במערה' שלו.

כשאנו רוצים לתאר אידיליה זוגית אנו משתמשים בביטוי "זוג יונים", כשלמעשה הגמ' בברכות מביאה גם כן כסממן לשלום (שלוש שלומות הן) את היונה, כאשר המיוחד שבה הוא היכולת האמביוולנטית- גם לעוף בשמים וגם להיות על הקרקע, ליהנות משני העולמות ולמזג ביניהם בצורה השלמה.

זוג יונים מוצאים את הביחד השיתופי שלהם לצד הלבד המעצים שלהם ששייך רק להם ואי אפשר לגזול אותו מהם, מבלי שזה יפריע אחד לשני.

בתמונה אידיאלית מאפשרת, ה'אתה' שלך יכול ויצטרך לעשות התאמות לזוגתך ובמישורים שונים לעצב את עצמו בגמישות ולהפך ל'אתם', אך בו בזמן חלק ממך ישאר 'אתה' תמיד.

כיצד להגיע למטרה הנעלה הזו? בעיניי זו דרך חיים, שאיפה חיים תמידית למצוא את האיזון.

כטיפ מעשי נוסף ואחרון אני יכול לנסות להמליץ לך ולשתף כי במקומך הייתי מנסה להעלות את השאלה הזו ממש בעצמה על השולחן לשיח כנה ופתוח עם הבחורה שעימה אתה נפגש.

לומר לה כי מכיוון שחשוב לך להכיר זה את זו באמת ככל האפשר תרצה לשמוע ולברר מה לדעתה יכול באמת לעזור להכיר זה את זה?

תוכל לשתף אותה בעצמך (פינג פונג- זוכר?) מתי ואיך אתה התחלת להכיר את עצמך ולאפשר לה לשתף כנגדך מתי ואיך היא הכירה את עצמה, לנסות להבין איתה מה ועד כמה חשוב לך ולה ערך הכנות בפגישות ובחיים, איך היא חושבת שניתן לשמור על העצמיות שלכם לצד ההקרבה הנדרשת לתועלת הזוגיות.

זה כשלעצמו שיח אישי בוגר ומקרב לבבות שיספק לך הרבה אינפורמציה, בשכל וברגש. על הרמה של בת שיחך, על ההתנהלות והבגרות, על כמה היא מרגישה קרובה במצב הנוכחי כדי לשתף אותך. זו לא שאלה שמתאימה תמיד לפגישה ראשונה, צריך להיות כאמור חכם ורגיש ולזהות את הרגע הנכון לשיח כזה, אך אני סמוך ובטוח שבגרותך והמודעות העצמית שלך תעזור לך למצוא את הזמן הנכון בע"ה.

מאחל לך הצלחה וסי"ד מרובה למצוא את זיווגך בנקל, בהרגשת הלב ובשכל טוב ולבשר לנו בקרוב בשורות טובות אי"ה.

אבי

[email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. נהניתי מאד מהתשובה. תודה.
    רציתי לשאול שאלה מקבילה של בחורה…. איך להיות אני בפגישה?
    חלק התשובה הרגישה לי מעשית יותר בשביל בחורים, אולי יש רעיונות נוספים לבחורות.
    בנוסף, נהניתי מהקטע על "להכיר את עצמי" אני מבינה ומכירה בחשיבות של הענין אבל לא יודעת איך לגשת לזה טכנית. אם בחור היה שואל אותי בפגישה שאלה כמו שהעונה הציע הייתי מאבדת את הלשון אבל מצד שני נורא מעריכה את עצם השאלה.
    יש כלים שיכולים לעזור להכין לעצמי תשובה לשאלה כזו? (כמובן שאני מתכוונת לשאלה כזו שתבוא מתוכי ולא מצד בחור.)
    הרעיון הכללי הוא שידוע לי שחלק ממוכנות לנישואין היא "הכר את עצמך" לא כ"כ יודעת איך להגיע לזה בפועל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"אקשיבה שלום, איך אפשר לקבל עדכונים ותשובות נוספות?"

תשובה: בכל דרך שרק תרצו!

באימייל? הזינו את כתובת המייל שלכם!
בוואצאפ? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בפייסבוק? לחצו על לייק לדף!
דילוג לתוכן