איך אפשר, והאם נכון להטיל ספק בתורה וברבנים?

אומר זאת בצורה פשוטה ולפני כל דבר אחר – לא רק שמותר להטיל ספק ברבנים אלא אנו מחוייבים להטיל בהם ספק ולא לקבל כל דבר שרב אומר כאמת מוחלטת שאין לערער אחריה.

זו אמת פשוטה שמעוגנת הן בהדרכת התורה עצמה, הן בהיגיון הפשוט והן בניסיון.

אבל ההבנה שאיננו אמורים ללכת בעיניים עצומות אחרי כל אחד איננה אומרת שאי אפשר לסמוך על אף אחד. עם ישראל התברך בשכבת אנשי מעלה, תלמידי חכמים יראי אלוקים, בעלי תחושת אחריות עצומה ובעלי סברא ישרה שאנו יכולים ללמוד מהם ולהתייעץ עמם. אדם גם צריך להבין שלא כל החכמה נמצאת אצלו ושכאשר הוא מתלבט בעניין כלשהו לא תמיד יש לו את הכלים להבין ולהקיף את הנושא מכל צדדיו ולקחת בחשבון את מכלול ההשלכות.

יש רבנים שאינם ראויים ועושים מעשים לא ראויים ואפילו נוראים.

העובדה שמישהו יודע תורה ומלמד לאחרים איננה הופכת אותו לחסין מפני פיתויים, ונחשפנו לצערנו ללא מעט מקרים בהם רבנים נכשלו בענייני ממונות, בענייני אישות ובתחומים אחרים.

מטבע הדברים המקרים הללו זוכים לחשיפה חסרת פרופורציה שיוצרת תחושה כאילו כולם מושחתים ואי אפשר לסמוך על אף אחד. לא צריך להבהל מזה ולהחליט שמהיום לא נסמוך על אף אחד.

מה שכן צריך ללמוד מזה הוא שחובה לא לבטל את עצמנו בפני אף אחד ולהשאיר את עינינו פקוחות.

אדם שלמד תורה הרבה, שעבד על מידותיו, שהתברך בשכל ישר וששם את צרכיו של האחר לפני צרכיו שלו, יש מקום לייחס לדבריו משקל משמעותי ולבטל את דעתי מפני דעתו גם כאשר הדעה שלי נוטה אחרת.

אבל לא לכבות את השכל שלי וללכת בעיניים עצומות אחרי אף אחד.

התביעה מאתנו לא להשתיק את הדעה העצמית שלנו תקפה גם כאשר מדובר בתורה ובמדרשי חז"ל.

כאשר מדברים על מדרשי חז"ל צריך להבין קודם כל שמדובר באנשים גדולים בכל קנה מידה. אבל הבנת מדרשי חז"ל היא אחד המקצועות הקשים והמורכבים בתורה.

פעמים רבות אין להבין את מדרשי חז"ל כפשוטם ולא פעם אנו נתקלים גם במאמרי חז"ל שעומדים בסתירה למאמרי חז"ל אחרים.

צריך יישוב דעת גדול, יראת שמיים מופלגת והמון ניסיון על מנת לדעת איזה מאמר חז"ל נכון ליישם באלו מקרים. לצערי יש אנשים שאינם מבינים זאת ומגיעים למקומות נוראים.

כבר שמעתי צעיר אומר שהוא שמח על חיילים שנהרגים מכיוון שהם לא שומרים מצוות וחז"ל אמרו "מוטב ימות זכאי ואל ימות חייב"… זו דוגמה לאדם שכיבה את המוח שלו לחלוטין ולא מבחין כאשר כל נורות האזהרה מהבהבות.

אז כן, המוח שלנו מוגבל ונכון להתאזר במידת הענווה, לא לחשוב שאנחנו יודעים הכל ויכולים להגיע לתכלית כל עניין, אלא להקשיב לאנשים אחרים שאנו מעריכים אותם וסומכים עליהם.

כולנו עדים לאנשים שמגחיכים את עצמם כאשר הם מביעים דעות נחרצות בנושאים בהם אין להם שום ידיעה או הבנה. צריך לדעת להקשיב לאנשים אחרים ולסמוך עליהם, אבל לא לכבות את המוח שהקב"ה העניק לנו ומצפה מאתנו להשתמש בו.

בברכה,

גרשון