מאת:

התפרסם בתאריך:

02/04/2020

למה אלוקים שולח לי את כל הקשים האלו?

שאלה מקטגוריה:

האם אלוקים קיים? ואם כן אז מדוע הוא מכניס אותנו לניסיונות שאין לנו כח לעבור אותם?
אז לאחרונה סיימתי תואר ראשון והיה לי אחלה עבודה, החלטתי להתפטר מהעבודה לטובת התואר וטיול בחול. בסוף לא טסתי וכבר חודשיים שאני מחפשת עבודה ולא מוצאת..בנוסף כאילו הכל נדפק (גם בעולם הדיטיים, גם מבחינה כלכלית) ובאמת אין שום סיבה שהכל ככה נתקע..
והכי מעצבן שדווקא בחודשים האחרונים שהחלטתי להתחזק וכבר לא לצאת לברים וכו דווקא אז אלוקים שולח לי את כל הקשיים?? כאילו הלווו שהייתי פחות חזקה ובמקומות אסורים כביכול הרגשתי הכי קרובה אליו, אבל עכשיו אני ממש מרגישה כעס כלפיו על זה שאני מתחזקת משתדלת לעשות תומ"צ ואז דווקא אז הוא לא מקשיב ??!
וכן אני מתחילה לתהות ולשאול את עצמי האם הוא באמת קיים?! האם הוא שומע אותי?! האם אכפת לו בכלל ממני? אוףףף זה מצב כל כך מבאס שדקה אחת אני הכי מאמינה ודקה אחר כך אני פשוט כל כך כועסת (ואפילו שונאת אותו) ותוהה לעצמי האם הוא קיים ואם כן אז למה הוא מביא ל ניסיון שאני לא יכולה לעמוד בו?!!
אשמח ממש לתשובה
והאם הקיצוניות במחשבות זה משהו תקין…??!
והאם אלוקים מחכה שאני אתרחק ממנו ויעשה דברים אסורים על מנת שאני ארגיש ויאהב אותו? (ושוב דווקא במקומות הכי נמוכים ושעושים עברות דווקא שם מרגישים אותו, איך זהה יכול להיותתת??)

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה,

ראשית אתנצל על משך הזמן הארוך שהמתנת לתגובתי.

והנה כל עכבא לטבא ואני עונה לך בעיצומה של מגפת הקורונה שהגיעה לעולמנו בפתע מוחלט, ויש סיכוי שמה שכתבת לעיל כבר מתעדן ברוח החוויות של השבועות האחרונים.

אנו חווים עין בעין את יד השם בעולם באמצעות נגיף. אנחנו לא מבינים את התהליך, לא מבינים מדוע נפגעו אנשים צדיקים כל כך למשל.

אנסה להתייחס לשאלתך האישית בתקוה, שאצליח להביא דברים של טעם.

ראשית אפתח בכך שהאמונה שלנו בקב"ה היא מסורת שקבלנו מדור לדור, וכפי שמסביר בעל ספר החינוך, הקב"ה לא מבצע בכל עת ניסים ונפלאות אדירים כדי שנאמין בו, אלא יש עדויות של ניסים גדולים כמו יציאת מצרים ומתן תורה, שעברו במסורת, ומכוחם אנו מאמינים בקב"ה ככל יכול.

לי נראה שלמרות שפתחת את שאלתך האם הקב"ה קיים? את לא באמת שואלת על קיומו, אלא על נוכחותו בחייך האישיים.

לפי תיאור המציאות שאת מציגה לעיל את מרגישה שבזמנים שפחות הרגשת את הקב"ה כממלא את כל חדרי ליבך, היתה לך תחושת הצלחה, ואילו בזמנים שאת מתחזקת בקיום מצוות הקב"ה לא בקרבך, ואת פחות מרגישה השגחה פרטית.

ראשית, חשוב לי לציין שאת כל מה שאכתוב להלן אני שואבת ממקורות היהדות, באופן אישי לאף אחד מאיתנו אין תפיסה והבנה קונקרטית על הנהגת הקב"ה איתנו.

הקב"ה הוא לא ישות שאנחנו יכולים להכיל ולדמות באופן קונקרטי וטבעי.

הרבה מהאמונה והמסורת היהודית לא שאבנו מהתנ"ך. למשל את עיקרי האמונה למדנו מכתביו של הרמב"ם שלמד אותם ממקורות הקודש ונסה לערוך אותם כך שיסברו את אוזננו.

חשוב לי לציין זאת, כי הכתיבה שלך כלפי הקב"ה היא מאוד טבעית ויותר דומה לקשר עם בין אדם ולא לקשר עם ריבונו של עולם. מחד זה יופי כי התחושה שלך היא של קרבה גדולה לקב"ה עד שאת מדמה אותו לקשר קרוב של ידיד מאידך, באופן זה קצת מפסידים מההבנה של הקשר האלוקי שבין אדם לבוראו.

באופן אישי אני חושבת שקל מאוד ליפול למכשול הזה של ייחוס טוב ורע לקב"ה בהיבט האישי.

כאשר ברא הקב"ה את העולם, בחלקים שונים של הבריאה נאמר "וירא אלוקים כי טוב". הקב"ה ברא עולם כדי שיהיה טוב בו לשוכנים בו כולם. הבריאה היא בחסד ברחמים ובטוב. הטוב הזה נסדק עם חטא אדם וחוה.

בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נְטָלוֹ והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך (קידושין לט, ב).

הקב"ה ברא עולם טוב ואנו מופקדים לא לקלקל, כי הקלקול שלנו פוגע גם בעולם וגם באמונה שלנו באלוקותו ומלכותו של הקב"ה, כמפירי הציווי.

עד כאן היה חשוב לי ליישב את החלק של מקומו של הקב"ה בחיינו. הקב"ה הוא מנהיג העולם, אנחנו מונהגים. כחלק מההשתתפות שלנו בבריאה אנחנו מקיימים מצוות שהן גם מחברות ביננו לבין הקב"ה.

וכעת אתייחס קונקרטית לשאלתך.

הרגשה של הסתר פנים, או הארת פנים שיש לאדם היא בדרך כלל פרשנות.

דוגמא:

כעת אנחנו נמצאים בעיצומה של מגיפת קורונה. בתחילה כולנו התייחסנו לבידוד בבתים בצער וחרדה. והנה כבר כמה ימים שאני שומעת סביבי יותר שביעות רצון מהמצב הנתון. משפחות נכנסו לרוגע, לשלווה, לביחד, למדו יחד, התפתחו ומתפתחים. האם יכולנו להגיב כך ברגע הראשון שהבנו שאנו חיים בעיצומה של מגיפה עולמית? לאו דווקא. כלומר, חלק גדול מהפרשנות שלנו למציאות, הוא הטיה מחשבית של תפיסה שלנו את הטוב ואת הרע.

זה לא אומר שהמגיפה חלילה טובה))

בדרך הטבע נראה לנו שבאופן טבעי כשאנחנו עובדים זה טוב וכשאנחנו מובטלים זה רע. נראה שאם יש פגישות זה טוב ואם אין זה רע.

אבל לא תמיד כך.

איך יתכן?

ראשית לא תמיד אנחנו זוכים להבין את המציאות כטובה לנו. למשל, בנושא הזוגיות הרבה פגישות זה לאו דווקא טוב. את הרי זקוקה לאחד ויחיד בע"ה כדי להקים איתו בית.

ההתניה שאת מציעה כאילו קיום מצוות מוליד הסתרת פנים בוודאי לא נכונה. יש לנו פסוקים מפורשים בפרשת והיה אם שמוע תשמעו "ונתתי גשמכם בעתם והארץ תתן יבולה"

באופן מעשי לעניות דעתי כדאי לך להתמקד בפעולות השתדלות פשוטות בנושאים שציינת, ובמקביל לנסות לעזור לעצמך להיות בדו- שיח אחר עם בורא עולם לא דו שיח של משא ומתן והתחשבנות.

לנסות להרגיש את הוויתו בעולם, במציאות, בחיים, בכל הסובב.

אל נא תצמצמי את הקב"ה לחשבון הבנק הפרטי שלך, לטלפון המיוחל המציע הצעת שידוך, או דומה לזאת. נסי להרחיב את לבך נפשך ושכלך להרגיש את הקב"ה כמלוא כל הארץ והעולם כבודו. כמנהיג, כנעלם אך מלא טוב ורחמים.

קיום המצוות מתוך חיבור להבנת המצווה, להבנת מהות הרעיונות העומדים בבסיס המצוות, ירחיב את לבך וימלא אותך בתחושה אחרת של קיום מצות. לא תחושת חובה אלא זכות.

כאחת שמתקנת עולם במלכות שדי.

זה תהליך אחר חדש פנימי, שאולי עד היום, לא היית בתוכו באופן עמוק מהותי ומחובר..

אולי המסע האמוני שלך עד היום כלל ספר חשבונות בינך לבין בוראך, אני יעשה ואתה….

להערכתי (ואולי אני טועה) הרצון שלך להתחבר לקב"ה הוא רצון כנה וטוב, המעשים מקטינים ומצמצמים את התפיסה שלך את אלוקותו הכבירה.

לכי על הרצון להרגיש את הבורא להבין את מהות חייך בהשגחתו.

נסי ללמוד להתחבר לקיום מצות מעמקי נשמתך, לא מפחד הייסורים והעונש, העבודה וחשבון הבנק, גם אם הם חשובים באופן קיצוני.

תהליך כזה דורש אומץ ועבודה רבה, אך אם תתמידי בו, תזכי להרגיש מוארת מבפנים. תזכי להרגיש את הקבה בקרבך. מצאי חברה או קבוצה שתוכלי להיות שייכת אליה ללימוד משותף (כעת בטלפון או וירטואלי בהמשך פנים אל פנים) לימוד שמדגיש את הבנת עבודת השם הפנימית של האדם. מתוך הברור הזה, אני בטוחה ומאחלת לך לראות בטוב השם.

בע"ה מקווה שגם מה שנראה כבעיה, או צרה ייפתר גם בפרשנות וגם ב"מציאות".

כי כפי את מבינה אין מושג של "מציאות", אנחנו יוצרים אותה באמצעות המחשבה הפרשנות והאמונה שלנו.

ברכה הצלחה וסיעתא דשמיא.

לרשותך,

תקוה

[email protected])

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"אקשיבה שלום, איך אפשר לקבל עדכונים ותשובות נוספות?"

תשובה: בכל דרך שרק תרצו!

באימייל? הזינו את כתובת המייל שלכם!
בוואצאפ? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בפייסבוק? לחצו על לייק לדף!
דילוג לתוכן